מסלול ארוך בינגון ”בורמה - גם למשפחות“
המלצות מטיול משפחתי ספט` 98 בבורמה. זוג 30+ ושני ילדים 12, 8. טסנו בסוף ספט`. מזג האויר היה חם (לפעמים מאד...) אך נסבל. לא ירד אפילו פעם אחת גשם. השמים היו כחולים ובהירים, בהרבה מקומות היה ירוק ומקווי המים היו מלאים והרבה שלוליות ענק. בדיעבד, ראינו סרט בטלויזיה אחרי שנים, ומקום שבו טילנו מעל נהר עצום והתלבטנו איך בנו פגודה באמצע - הסתבר שהערוץ העצום והרחב הזה, צחיח בזמנים אחרים בשנה. כך שאני ממליצה בחום על העונה.
הגענו בטיסה מצאינג מאי וההלם היה גדול. שדה התעופה בינגון היה בגודלו כמו שדה דב ובעיצוב של אולם ספורט מבטון בשנות ה-70. באולם שגודלו היה באמת כאולם ספורט ישבו מאחורי זכוכית פקידות שעל הלחיים שלהן מרוחים שני קוים לבנים, כאילו התחפשו לאינדיאנים עם משחת שיניים. בזמנו היה עניין של חובה לרכוש כסף עם הכניסה למדינה במקום ליד השוטרים. דרשו בסכום מעבר למה שהזדקקנו במהלך הטיול כולו. יש פטנטים להסתדר כדאי להתעדכן.
בפתח צמוד לדלתות הזכוכית כמה עשרות של אנשים צמודים חלקם עם שלטים מחכים ל6 התיירים שהגיעו. להפתעתנו מצאנו שלט עם שמנו.קצת מפתיע אבל מאד נחמד.
הסתבר שמדובר בנציג סוכנות שכחודשיים לפני הנסיעה ביקשנו במייל הצעת מחיר וציינו תאריך הגעה משוער. המחיר שהצעו לנו היה יקר מאד לעומת טיול עצמאי אז ירדנו מזה. נציג הסוכנות חיכה לנו במקום זה היום השלישי, ואנו במקרה נשארנו צמודים ללו``ז המשוער. חשבנו שנסתדר לבד לקחנו מונית, החלפנו כסף, חיפשנו גסט האוס נורמלי. אבל אחרי פינוקי צפון תאילנד הכל ניראה טחוב. במחשבה לאחור אנו יודעים שהיו דברים סבירים. בכל אופן ינגון עיר גדולה וסואנת, מסריחה מזיהום, עוני ולכלוך בכל מקום. (במילים אחרות: הודו).
ברחנו לשכונות היקרות (שגריריות ואחוזות מדהימות עם גיפים יוקרתיים) ושילמנו 50 $ ללילה על חדר עם 3 מיטות ענק. מלון. נקי, ממוזג, מכובד מאד+. בערב הזעקנו את נציג החברה וסיכמנו על תעריף של 70$ ליום מדריך +נהג במיניואן ממוזג. הדיל הזה מגיע מסתבר גם עם עוזר נהג. מכיוון שבבורמה הרכבים כמו באנגליה, הגה בצד ימין ואילו חוקי הנהיגה כמו בארץ , כלומר מותאמים להגה בצד שמאל. ולכן לכל נהג יש עוזר נהג שיושב בצד שמאל ואומר לו מתי ניתן לעקוף. לא שיש אפשרות לעקוף הרבה. בדרכים אין הרבה רכבים ולעומת זאת יש המון הולכי רגל שצועדים על הכביש הראשי של המדינה (תואם חיפה- ת``א) , המון רוכבי אופניים ועגלות עם גלגלי עץ ושוורים. המיני -ואן הסתבר כקופסת גפרורים. כאשר היה מיזוג שהורגש כמו וינטלטור מרוחק הרכב נסע 10 קמ"ש בניגוד למהירות העצומה שלו ללא המיזוג- 30 קמ``ש.
נסענו בלי מיזוג, מה שהקל על הנשימה של אדי הדלק שיצאו מהג`ריקנים המלאים כדי שיהיה לנו לכל הדרך. בזמנו הייתה בעיה של הקצבת דלק ושוק אפור ואנו נסענו עם האנרגיה צמוד אלינו. שם ההסוכנות RUBY
בחרנו לסוע : ינגון – מנדליי. התעקשנו ברציפות למרות עצתו שנעצור ללינה בדרך. מינגון יצאנו בכביש שחוצה את המדינה. הכבישים היו בתחילה רחבים ומרשימים ואט אט הפכו למודל כביש צדדי בין השדות בארצינו ועם שוליים שבורים. עברנו דרך טנגו וביגו – שום דבר מעניין. נסיעה מאד ארוכה, ארץ שטוחה משני צידי הכביש כפרים- בתי עץ עם בריכות ענק לפניהן בהם עושים שימוש מגוון בו זמנית: כביסה, רחצה, דיג, משחקים ומאפשרים גם לתאו להצטנן מהחום. בדרך שדות אורז, מטעים, נוף כפרי ציורי בהמשך אותו דבר אבל עם תחושת לכלוך. למנדליי היגענו ב 03:00. עיר גדולה, חשוכה כמעט לחלוטין – הם חסכו מאד בחשמל. הגענו למלון שהמדריך תיאם מראש.
סביב מנדליי יש מספר מקומות מענינים:
אווה- נסיעה במעבורת עם המקומיים, הסתכלו עלינו כמו עב"מים. באי עצמו רכבנו עם כרכרות סוסים, מקום ציורי ויפיפה, ברכות מים, עצי קוקוס, עתיקות, מנזר עץ עתיק ובתוכו התרשמנו משיעור לילדים בודהיסטים. בחזרה נסענו לסגנינג- הר ירוק מאד עמוס פגודות ומנזרים מדהימים. ראינו 2-3. נופים מרשימים. באחד המנזרים ראינו עשרות פסלי בודהה ענקיים. מקום מקסים. משם נסענו לאמפורה שם הלכנו על הגשר הארוך בעולם מעץ, הרבה אנשים והתרחשות של ערב, תפילות וכו. שקיעה מדהימה. במקום אכלנו שרימפס מוקפצים שמוכרים כמו ציפס. מומלץ.
בערב הלכנו למסעדה בשם ריצארד- צמחונית בעיקר אוכל הודי ותפריט בעברית. היה די קשה למצוא המסעדה הכל חשוך מאד בלילה. למחרת קמנו מוקדם שכרנו סירה למינגון- שיט נעים של 45 דק, במקום פגודה ענקית שקרסה, ניראה כמו הר, הפעמון הגדול בעולם, מקדש יפיפה ולבן עם 7 קומות כ-7 שלבים לגן העדן. חזרה לסירה נסענו בעגלה רתומה לתאו, התאפרנו באיפור המקומי שניקרא טנקה ומומלץ לדבריהם נגד השמש. (משחת השיניים של הפקידות בכניסה בשדה התעופה). פגשנו הרבה ילדים מאד נחמדים שתקשרו עם ילדינו. הם לומדים בשתי משמרות ולומדים הרבה שפות. דיברו אנגלית נהדרת והם גם דוברי צרפתית וגרמנית.
נסענו לראות מפעל של עלי זהב. דפים דקיקים שמצפים כל בודהה עשויים זהב אמתי. בית החרושת ניראה כמו סוכה של הצופים ובה שני גברים שריריים ומיוזעים דופקים במעין פטיש באדמה עבודת כפיים בשילוב עם חדר כושר.
נסיעה ממנדליי לפגן 7 שעות. דרך מדהימה. פגן מומלץ לקום מאד מוקדם. שעות הזריחה יפות, פחות חומות ויש אנרגיה מדהימה באוויר. התחלנו עם מקדש עם צידי זהב, במקום יש מתפללים. מאד אותנטי. סביב פסלים של האלים יש פינה לכל אדם להתפלל לפי היום שנולד. (יש להם 8 ימים בשבוע ושמותיהם מחוברים גם כן ליום שנולדו. אסטרולוגיה היא דרך חיים מובהקת). פגן יפיפה. בדרך יש הר האלים. אמרו לנו שמומלץ לצערנו לא היה לנו זמן.
משם נסענו לקלאו- עיר יפיפיה, נקייה עם בתים קולוניילים. הדרך אליה מפותלת ומפחידה (חורים בכביש מסומנים בענפים תקועים בכביש ובצד תהום היסטרית. כביש צר מאד. אבל כשמגיעים לעיר מגיעים לעולם המערבי- וילות מרווחות ומודרניות, רחבות נקיים, אנשים בג`ינס. המקום בגובה 2200 מ` וקריר מעט.
משם נסענו לפינדיה. בדרך גידולים נוף מרשים, ירוק עצרנו ספונטנית בשוק מקומי. אחת החוויות החזקות בטיול: הקולנוע המקומי: צריפון קטן מלא וחשוך בו מתגודדים ילדים לצפות בטלויזיה שמקרינה סרט וידאו. הקזינו: דוכן (בין הירקות והחוטים) עם קוביות ענק. החזיזים הקפצונים: מין כדורים קטנים שנראים כמו פופ קורן שזורקים אותם והם מתפוצצים בעדינות. הבן שלנו זרח מאושר. פינדיה - מערות עם 5600 פסלי בודהה. מקום שמזל ואהבה.
משם לאינלק. ישנו ביאנגשורי בדסט האוס פשוט וטוב: REMEMBER INN שלושה $ לאדם . שטנו באגם גם בערב וגם בבוקר. כששהינו שם 13.10.98 התקיים פסטיבל פגודות. לא זוכרת את השם. אבל מדהים. הם משיטים את 4 בודהה מכפר לכפר, אותנטי, צבעוני, חגיגי. כל האגם ותושביו מרוכזים בזה. מאד לא תיירותי. שווה לבדוק תאריך ולהגיע בזמן. באגם ביקור גם במנזר החתולים, מפעל לאריגת תיקים (תיירותי אבל נחמד), לגלגול סיגרים (אותנטי). ולראות את החקלאות הצפה.
חזרנו מאינלק ליאנגון.
נאלצנו לוותר על שוודגון ועל השוק.
ממליצה בחום .
טיול מדהים, ארץ מקסימה. עולם הולך ונעלם.
תגובות ושאלות
יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל