תכנון הטיול
מסע מעגלי של שלושה שבועות במיאנמר:
יומיים בינגון----שלושה ימים באינלה לייק----יומיים בפייאן או לין----שלושה ימים בסיפו----יומיים במנדליי----יומיים בבאגאן----חמישה ימים בצ`אנטה ביץ`.
מן השנייה הראשונה שהמטוס חדר לשמי בורמה (מינאמר), נחתה עליי שלווה מזן נדיר שאינו תואם את אישיותי האנרגטית. אולי היו אלו העצים המתפרסים בהנאה על פני שמיים תכולים משוחים במכחול, אולי גגות הקש, אבל נראה לי כי על מצב רוח השליו לאורך כל החופשה שלי במדינה הקסומה הזו אחראים תושביה של בורמה. השלווה הזו הייתה מוזרה גם בהתחשב בעובדה שחברת התעופה בקושי העלתה אותי על המטוס לבורמה. בשל כך אציין- חשוב מאוד לצרף את טופס הבקשה הלבן לוויזה שמודבקת לדף הדרכון!
קצת על כספים וטיסות
כספים והמרות מטבע: אנחנו בחרנו להחליף כסף עוד בשדה התעופה. בענייני כספים, מומלץ להחליף בערים גדולות שם השער גבוה יותר (בעת ביקורי יכל להגיע ל 1,300 ג`אט לדולר אמריקאי אחד). ברוב המקומות בבורמה ניתן לשלם בדולרים, אך יש צורך בכסף מקומי לעסקאות קטנות (ערכם של מוצרים רבים בבורמה הוא פחות מדולר). בנוסף, חשוב מאוד לבדוק את הדולרים לפני הכניסה למדינה: כל קרע קטן או סימון על השטר יגרור משא ומתן מטריד. בחודש ממוצע בבורמה מוציאים תרמילאים בין 500-600$. זה יכול לצאת קצת יותר יקר עם בוחרים לטוס בחלק מהנתיבים.
טיסות: אני ובולי הקטן יצאנו אל בורמה מבנגקוק בטיסה עם חברת .Air Asiaהזמנו כרטיסים במחירים מגוחכים דרך האתר Skylow.com, המציע טיסות פנים מוזלות ברחבי העולם. אנחנו בחרנו לקחת טיסות פנימיות בחלק מהנתיבים הארוכים כמו ההגעה מינגון לאינלה לייק או מבאגן לינגון. זאת מכיוון שמערכת הכבישים בבורמה איננה מהמתקדמות במזרח (עורק ראשי במדינה, אשר יסומן באדום במפה, עשוי להתברר כדרך עפר). לבורמה 66 שדות תעופה ברחבי הארץ, ולכן לא סביר שלא תצליחו להגיע באמצעות טיסה לכל יעד. בנוסף, יש בבורמה 4 חברות תעופה פעילות, אך לא מומלץ לטוס בחברה הממשלתית והלא בטוחה, מינאמר אירווייז. מחירי טיסות נעים בין 50-100$ ביחס למרחק ולעונה.
אוטובוסים: נא לא לשכוח כי ברוב המקומות בבורמה יש להזמין אוטובוס יום לפני הנסיעה.
ינגון ואגם אינלה
ינגון (רנגון) Yangoon
עוד בשדה התעופה בבורמה, הופתעתי לגלות כי פניהן של כל הנשים בבורמה, ללא הבדלי מעמד, צבועות בבוץ הנקרא "טינקה" להגנה מהשמש, הנחשב גם כבעל סגולות רפואיות לעור. לעזרתי נחלצו חמש בורמזיות גבעוליות וצחקניות, ומשחו את פניי בבוץ בשירותי השדה, תוך שהן מציירות לי לב על המצח. אהבה וקבלה זו ליוותה אותי לאורך כל המסע שלי בבורמה. שתי סתירות עומדות מול "האדם החושב" בעת הגעתו לבורמה. האחת היא כיצד אנשים החיים כמעט בחוסר כל לא מפסיקים לחייך לרגע? הסתירה השנייה היא כיצד אנשים כה נעימים ורחבי לב מצליחים ליצר מתוך עמם שלטונות דמים דכאניים ואכזריים? לשאלות אלו חיפשתי תשובות בזמן המסע בבורמה.
התחלנו את המסע בינגון, שהיא באמת איננה עיר בירה שגרתית. זו עיר רחבת ידיים, מוצפת באגמים וגנים קטנים ופסטורליים, בהם עובדים גננים חייכניים בשיטות מיושנות (אין אפילו מכסחות דשא אלא מאצ`טה).
האתר המפורסם והמומלץ ביותר בבורמה הוא מקדש שוואדגון. מקדש זה, בעל הסטופה (מעין פסל בודהיסטי קדוש) דמוית הפעמון בגובה98 מטרים, המוקפת בעשרות גנים ופינות חמד, נחשב למקום הקדוש ביותר בבורמה. כל בורמזי ממוצע שואף לבקר במקדש זה לפחות פעם בחייו. שיטוט חסר מטרה בשעות בין ערביים ובשקיעה יכול להיות נעים מאוד (וגם השתתפות בטקס נרות קסום המתרחש כל חודש בירח מלא), אך הכי מעניינים הם המפגש והשיחות עם מקומיים, ובמיוחד עם נזירים ונזירות. הנזירים המחויכים סקרנים לגבינו לא פחות ממה שאנו לגביהם, והגישה הפתוחה שלהם, המגובה ברצון ללמוד על תרבות אחרת, ולשפר את האנגלית שלהם, עשויה ליצר שיח מרתק. אל תחששו ודברו איתם- נורא מעניין ללמוד על אורח החיים שלהם. אני הופתעתי לגלות כמה הם דומים לנו (מכורים לכדורגל-נושא השיחה האוניברסאלי!).
אינלה לייק Inle Lake
הקסם של אזור אינלה לייק לא נגלה במלוא תפארתו עד ששטים באגם השליו על 17 הכפרים המקסימים הסובבים אותו. האוכלוסייה של כפרי האגם מורכבת מאנשי שבט האינתה, אשר גרים על מימי האגם בבתי כלונסאות (בתי עץ מוגבהים באמצעות עמודי במבוק). צורת המגורים החריגה, המצטיירת כלא פרקטית ולא נוחה, נובעת מעיסוקם המרכזי, דיג. הבורמזים עוסקים בפעולות יומיום שונות כמו קליית פולי קפה ברשתות עגולות, בישול, כביסה, הנקה, דיג ורחיצה באגם על תעלותיו השונות (יש לבורמזים תסביך ניקיון קל, ונראה כי הם מתקלחים לפחות פעם ביום, וגם "עושים אמבטיה" לבאפלו). באגם ניתן לשוט בקאנו קטן אך ממונע, בעוד רוב הבורמזים מתניידים בסירות קאנו מיניאטוריות כמעט (קל מאוד ליפול אם אינך מנוסה).
הם שטים דרך תעלות אינסופיות המוקפות צמחיה, כשבתי הכלונסאות קטנים משתקפים בשלמות על פני המים השלווים תמידית. בהתאמה מושלמת לקצב הזרימה האיטי באגם, הבורמזים ממשיכים בפעולותיהם ללא הסחות מיוחדות. גברים, נשים וילדים מעבירים בסירות הקאנו המזעריות ירקות וסחורות שונות מכפר לכפר, חותרים בישיבה מזרחית, או בעמידה באמצעות סיבוב הרגל עם המשוט (מעניין אם יש תחרויות שיט כאלו). הם נראים שקועים במדיטציה אינסופית, בוהים באופק של הרים ירוקים, אך חווים את העכשיו.
באגם אינלה ניתן לחכור סירה ממונעת במחיר של 10,000 ג`אט בעונה (כמעט 10$) לסירה של ארבעה אנשים, הלוקחת אתכם לסיור מצאת החמה ועד השקיעה, סביב הכפרים והאטרקציות השונות באגם. מאוד מומלץ לבקש שיקחו אתכם לאתרים שלא נוצרו במיוחד עבור תיירים (כמו מפעל לחרבות או מטריות שלא ממש פעיל עד שסירה של תיירים נכנסת למעגן). האתרים היותר אותנטיים הם מפעל ליצור צעיפים מפרחי לוטוס, מקדשים בדרום, דיג במרכז האגם, וכפרים שאין בהם שום אטרקציות מיוחדות, ורק מענין להחשף שם לאורח החיים של התושבים. באגם אינלה יש גם את "שוק חמשת הימים", כאשר בכל יום השוק מתקיים בכפר אחר. לא מומלץ ללכת לשוק הצף Yabama Market , אשר לא היה קיים בבורמה מעולם. זהו שוק שהומצא עבור תיירים (בעקבות השוק בתאילנד), ומופעל על התייר לחץ רב לקנות בו מוצרים. שאר השווקים יותר אותנטיים, ובמיוחדNan Pan Market או Pagoda Market שבהם יורדים תושבי השבטים השונים מן ההרים לעשות שופינג.
המלצות על מסעדה וסוכנות נסיעות באינלה לייק
המסעדה הכי טובה שאכלתי בה בבורמה ממוקמת במלון View Point Guest House, על גדות הנהר ליד הגשר בעיירה Nyaungshwe (העיירה שבה לרוב לנים בקרבת האגם). היא אומנם קצת יקרה (בין 15-30$ לזוג), אבל היא בהחלט יכולה להתחרות עם מסעדה מן השורה הראשונה בארץ. אוכל שאן מסורתי באווירה יוקרתית, נוף משובב לב ושרות איכותי.
באגם אינלה מצאתי את הסוכנות הבורמזית הכי יעילהSmiling Moon הנקראת . היא ממוקמת ברחוב הראשי בעיירה Nyaugshwe) נאגשוואה). סוכנה הראשי, אטון, טייל לאורכה ולרוחבה של הארץ ויוכל להמליץ לכם על שלל פעילויות- מארץ השאן שבצפון ועד לחופים שבדרום (וגם ללחוש לכם לאילו אזורים אפשר לטייל למרות האיסורים של הממשלה). אטון טוען, כי הוא מוצא כל שנה מסלול לטרק, המהווה חלופה לטרק השחוק מהעיירה קלאו לאינלה לייק ("טרק פיצה פסטה"). אנחנו יצאנו איתו לטרק של יומיים בהרי השאן בעלות של 30$ לזוג כולל הכול (רק אנחנו והמדריך), ולא פגשנו תרמילאי אחד. מה ששבה את לבי בטרק היו הכפרים השונים והתושבים שלהם.
ארץ השאן, מנדליי וסיפו
בארץ השאן ההררית והיפה, חיות בכבוד הדדי ושלווה יחסית 34 קבוצות אתניות שונות, אשר מובדלות זו מזו בדיאלקטים ומנהגים שונים לחלוטין. מקורם של רוב הקבוצות הם סין וטיבט. אלו שבטים שהתפזרו בהרי בורמה, לאוס וצפון תאילנד, ללא התייחסות מיוחדת לגבולות ולרעיונות מודרניים של לאום. בני השבטים, המתגוררים על ההרים בכפרים פסטורליים הם אנשים פשוטים ומקסימים, העוסקים בגידולים חקלאיים שונים, וגרים בבתי קש. ילדי הכפרים עוד לא יודעים לבקש ממתקים או כסף, והנדיבות והחיוכים שופעים שם כמו אורז. במהלך הטרק שלנו בקרנו בכפרים של שבט הבאו ושבט האינתה (הניתנים לזיהוי לפי צבעי הלונגי השונים), התקלחנו במפל עם מקומיים, לנו אצל משפחה, וזכינו לעוד הרבה חוויות אותנטיות. לדעתי זו חוויה יותר מיוחדת ללון אצל משפחה ולא במנזר במהלך טרק. מאוד מומלץ מאוד להביא עמכם שי צנוע.
בשקט המופתי של הכפר ההררי, היה אפשר לשים לב למחוות הקטנות, אשר בוטאו ללא מילים בישיבה המשותפת מול מדורת הבישול שבתוך הבית. המשפחה הייתה כה נעימה ונדיבה, כך שהיה לנו מאוד קשה לעזוב. מהאגם הקסום לקחנו אוטובוס אל העיר הגדולה מנדליי...
מנדליי Mandaley
מנדליי היא עיר קשוחה ולא נאה במבט ראשון. מראות של מאות נזירים יחפים לצד מלונות פאר: נזיר בוגר נושא כד, ומפניו ניבטת פשטות תמימה ורכה, צועד לצד תייר גרמני כרסתן הנושא מזוודות מתכת בכל יד ופניו חתומות ונוקשות. על אף כל זאת, מנדליי היא עיר שידועה בחיי תרבות ואמנות ענפים, ומומלץ לבקר בה בתיאטראות מסורתיים או בתאטרון בובות. בקשו מנציג הקבלה במלון מידע בנושא.
המלצה על מלון ומסעדה במנדליי
אנחנו לנו במלון Royal Guest House, שכלל צוות עובדים מסור, יעיל ואכפתי. המלון הוא גם במיקום מוצלח, זול (10$ לזוג) ונקי. (טלפון: 41 250222905). המלצה נוספת היא מסעדת B.B.B (רח` 76 בין 26 ל 27), שהיא מעין מסעדה אירופאית שבה הרשנו לעצמנו לראשונה בבורמה לאכול בשר בקר. מסעדה עם מחירים נוחים ואווירה נעימה מאוד.
פייאן או ליןPyin U Lwin
פייאן או לין היא עיירה קולוניאלית פסטורלית. מאוד רומנטי לטייל בגניה המטופחים, באחוזותיה המפוארות או במפליה בכרכרה (עלייה בדרגה ממוניות/ריקשות האופניים- כלי הרכב הנפוץ באזור אינלה לייק). פייאן או לין היא עיירה נחמדה לעצירה של יום או יומיים, אך רצוי לדעת כי זה מקום די מיליטריסטי- יש בה שתי אקדמיות צבאיות, והיא מהווה גם אתר נופש לחיילים. השהייה במחיצתם, שנתפשה עבורי כמרתיעה בהתחלה, גרמה לי לזכור שגם הם אנשים טובים שנקלעו לסיטואציה טרגית.
מפייאן או לין לקחנו רכבת אל סיפו. נסיעה זו ברכבת היא מהיפות בבורמה, אך היא אינה מומלצת לבעלי לב חלש, שכן היא כוללת חציית גשר צר בגובה 300 מטר המחבר בין שני עמקים ירוקים יפהפיים. נפלו בגשר זה כבר מספר רכבות. בנסיעה, אני ובולי הקטן פוגשים צרפתי עטוף בלונגי, המתגורר במדגסקר, אך רוב חייו עוסק בטיולים. בורמה אינה מפגישה אותך עם גדודי מטיילים, אך רבים מן התרמילאים שיוצא לפגוש בה, הם טיפוסים די ססגוניים.
סיפו Hsipaw
סיפו, עיירה מרכזית בארץ השאן, היא בין המקומות היחידים בעלי שירותים מוסדרים לתיירים, המספקת הצצה לתוך חיי הכפריים בחלק הצפוני של ארץ השאן. אנחנו בחרנו ללון אצל מר צ`ארלס (מנהל בית הארחה), ורק לאחר עזיבתנו הגיעו לאוזנינו השמועות אודות קשריו עם הממשל. כל אדם יכול לעשות את השיקולים שלו, ובכל זאת אציין, כי תנאי המגורים אצל מר צ`ארלס מצוינים. מדי בוקר מוצעים טיולים שונים היוצאים מהמלון של מר צ`ארלס. הטיולים אורכים חצי יום וכוללים שיט בסירה, ביקור במקדשים ומנזרים, בכפרי השאן ובשדות הגידולים החקלאיים. המדריכים טובים, וניתן לשאול אותם על כל שאלה שעולה בראשכם- מגידול אננס ועד למחנות העבודה בכפיה. למרות השמועות, הם גם מרחיבים על תחומים פוליטיים כמו שחיתויות בממשל וכדומה.
על שני אדונים נוספים אני ממליצה ללא היסוס. האחד הוא Mr Foods, מסעדה עם אוכל סיני ושאן מסורתי מדהים במחירים מגוחכים, שירות מעולה ורמת ניקיון גבוהה. המר השני הואMr Book , המספק מידע נוסף בחנות הספרים שלו, וישמח לספר לכם יותר על ארץ השאן, הממשל, שבילי טיול באזור וכדומה. אם הסתננה ללבכם תשוקה אפלה לקפוצ`ינו מוצלח, הקופיהאוס הצמוד לשוק הירקות המקומי מומלץ ביותר. בית הקפה ממוקם על הנהר, ורביצה במרפסת הענקית הצופה לנוף יפהפה מומלצת ביותר. בנוסף, תוכלו להזמין מסאז` אצל אישה מקסימה בבית ליד (בקשו מהאוסטרלית המנהלת את בית הקפה פרטים). המסאז` הוא מאוד מקצועי בסגנון טווינא ואפשר גם לקנות תרופות מסורתיות של עשבי מרפא (נראה לי שזה עזר לכאבי הבטן(.
בילוי נפלא לשעות בין הערביים הוא רכיבה או הליכה רגלית למעיינות החמים (חצי שעה רכיבה ושעה הליכה לכל כיוון). הטיולון מומלץ לא רק בגלל הבריכה הטבעית הקטנה אך החמימה המתחברת לנחל, אלא בגלל מסלול הטיול למעיינות, העובר דרך עמק מדהים וכפרים אותנטיים. אני רכבתי לי על אופניים על שביל העפר הצר כשמשני צדדי טרסות ירוקות, בהמות משא וכובעי במבוק מחודדים מבצבצים המסמלים בורמזים העובדים בשדות. לפתע החל ללוות אותי ערוץ נחל שמימיו טהורים אפשרו לי לראות את חלוקי הנחל שבקרקעיתו. שברי קרני שמש מנצנצים כיהלומים על פני הנחל. מדי פעם אני פוגשת בתושבי הכפר, שכמעט תמיד נעצרים לשיחה קלה. אני משתמשת במעט המילים שברשותי, ובחזרה על מילים שלהם (מומלץ מאוד לשנן כמה שיותר מילים ומשמעויותיהם כדי לתקשר עם המקומיים).
הכפריים תמיד שמחו לראותי. הם עבדו בשדה עד שקיעת החמה, ואז התחילו לחזור לבתי הקש, לרוב אחרי מקלחת שלהם ושל ילדיהם בנחל. זוגות צעירים התארגנו לקראת הערב בקצב איטי, כאילו דבר לא יאיץ את המדיטציה של הפעולות המונוטוניות הללו. זוג צעיר עומד בכניסה לבית הקש שלהם (הבורמזים בד"כ לא מתגוררים במבנה המשפחה המורחבת), האישה סוחבת גגון קש בזמן שהגבר מעשן בנחת, בוהה בדמדומי הערב. סיפרו לי שנשים כאן עובדות יותר קשה מן הגברים, גם בספרה הביתית וגם בחקלאות, בעוד הגברים נוהגים לשבת יחדיו לשתות תה, או לעשן סיגריות עלים ענקיות (בכפרים שבהם הגברים נטים לעשן אופיום, התופעה חמורה בהרבה, והנשים נושאות כמעט בכל נטל הקיום). אני משליכה את האופניים שלי בצד הדרך ומתחילה לטייל בכפר. לפתע אני רואה התקהלות- הרבה ילדים והמון צחוקים מתגלגלים (זה מרגיש כאילו הילדים כאן לא מפסיקים לצחוק אף פעם). מסתבר שהגעתי אל האטרקציה של הכפר- מערכת קריוקי משומשת, אשר נקנתה בכספים משותפים (הבורמזים מכורים לקריוקי כמו עמים רבים במזרח הרחוק). הצחוקים שלהם נעים ברוח ההרים ירוקי העד של ארץ השאן .
באגן ומערב מיאנמר
מסיפו לבאגן
אפשר להתארגן לארבעה במונית שעולה 10,000 ג`אט לאדם מסיפו למנדליי דרך מר צ`ארלס, ומשם אפשר לקחת סירה (28$ לסירה מהירה כשהנהר נמוך), אוטובוס או טיסה (33$) לבאגן. בנסיעת מונית אחת הספקנו לעבור דרך שלוש חגיגות בכפרים שבצדי הדרכים. אצל הבורמזים כל יום הוא סיבה לחגיגה (בעיקר דתית). בחגיגות הדתיות הם נוהגים להלביש את ילדי הכפר הצעירים בבגדים מוזהבים ובכתר מנצנץ, ולשאת אותם על כתפיהם או על עגלות הרתומות לשוורים (כלי תחבורה נפוץ בבורמה), בצעדה ארוכה לצלילי מוזיקה מסורתית. הכלי השלט במוזיקה זו הוא תוף דו-צדדי וגדול ממדים וגרסה מזרח אסייתית של מנדולינה. הם בוחרים להזמין אותנו לעצור את רכבנו ולהצטרף לחגיגה במוקד המרכזי של ההילולה. מקומי סיפר לי כי הבורמזים הם דתיים כה הדוקים, אשר מסוגלים להוציא את משכורתם השנתית בחגיגות אלו, או בתרומה למקדש בתיבות התרומה הענקיות המוצבות, ללא כל סתירה מוסרית בעיניהם, לצד הפסלים המוזהבים במקדשים.
באגן Bagan באגן היא ממלכה עתיקה (המאה העשירית ועד למאה השתים עשרה), אשר נעלמה בנסיבות מסתוריות. גם למבקרים הביקורתיים ביותר המראה של אלפי פגודות הפרוסות על פני שטחים ירוקים נרחבים, קשה לתיאור ולא ניתן לתיעוד מספק באמצעות מצלמה. הכי מומלץ לטפס על הפגודהShwesandaw Paya ולהיות מוקפים בפגודות מכל הצדדים. זה מראה מרהיב כאשר הפגודות בשדות נראות כמו סצנה מסרט של מדע בדיוני של השתלטות חלליות על כדור הארץ, ובנייה של בסיס משגרים על ידם. באגן אינה אתר תיירות שגרתי בשל גודלה, ובסיור בה מומלץ לשכור אופניים או כרכרה.
מבאגן אל החופים
אחרי מסע מעגלי מפרך ברחבי בורמה, חשקה נפשנו במעט ים. חופשה של תרמילאים בחופיה של בורמה אינה תופעה נפוצה מאוד, כנראה בשל הקרבה לתאילנד. אף על פי כן, בבורמה שלושה חופים מפורסמים- הפופולארי מביניהם הואNgapali Beach , אשר נבנה בקצב מואץ בתקופה זו, Ngwe Saung Beach, חוף שקט ויקר יחסית, הסמוך ל Chaungtha Beach, שהוא חוף בכפר דייגים המיצג את אפשרות הביניים בין שני החופים הנ"ל. צ`אנטה ביץ` נמצאת במרחק 6 שעות נסיעה קשות מינגון. יש אוטובוסים ישירים רק עד 9 בבוקר מהתחנה המרכזית המרוחקת מהעיר. אוטובוסים עד לפטאין, העיר הסמוכה יוצאים עד השעה 14.00 בצהריים. האוטובוסים לרוב עמוסים לעייפה. הנסיעה שלנו לפטאין היא מסוג הנסיעות שזוכרים לעד: מרוחים על שקי אורז כשאפינו תחובים בלונגים של גברים שהצטופפו בעמידה לפנינו. הסדרן במהלך הנסיעה היה מחויב כבר לשבת על החלון, כשחצי מגופו היה בתוך האוטובוס, וחציו בחוץ.
פטאיןPathein
פטאין הייתה העיר היחידה בבורמה אותה אהבתי במלוא המילה. היא המחישה עבורי כמה מומלץ להגיע למקומות אשר ידעו פחות תיירים בבורמה (למרות קשיי ההגעה אשר פורטו לעיל). אם חשבתי שהבורמזים לא יכולים להיות יותר נחמדים, מצאתי שיאים חדשים בפטאין. רוב האנשים שבאנו איתם במגע היו חביבים מאוד, הציעו לעזור, נתנו מתנות ולימדו אותנו משנות מן הבודהיזם, שניכר כי האחרון ממלא מלאכתו ביכולת הבורמזים לקבל את החיים באהבה והבנה. אם יוצא לכם לעצור ללילה בפטאין, יש באזאר לילי חביב על גדות הנהר. מומלץ לשבת לבירה עם המקומיים ולחכות שהקסם יתרחש.
צ`אנטה ביץ` Chaungtha Beach
חופיה של מערב בורמה דומים מאוד לחופיה של דרום מזרח הודו (שניהם שייכים למפרץ בנגל). אלו חופים שחלקם פראיים, בעלי גוון מים ירקרק כחול, חול רך ובהיר ועצי קוקוס מצלים. על החוף הבורמזים אכן יודעים לתת שירות טוב ומפנק. אני ובולי הקטן לנו במלון Shwe Hin Tha Hotel (טלפון: 09 52018861), וב20$ זכינו לבונגלו רומנטי מטר מן הים. האוכל היה משובח, במיוחד דגים ומאכלי ים. מומלץ לא להתעצל ולהמשיך צפונה על קו החוף לחופים מבודדים, ששם באמת הרגשתי מה זה להיות מנותקת מהכול, לפחות לרגע קט. נראה לי כי זו מהותה של חופשה אמיתית.
