מסלול בן שבוע-שבועיים בסופיה ”14 יום בבולגריה ורומניה“

המסלול שלנו:

יום I: בשעות הערב הגענו סופיה אחרי טיסה של שעתיים וחצי. נסענו במונית (20 ¤) למרכז העיר, הורדנו מזוודות, ערכנו סיור קטן, אכלנו ארוחה קטנה במסעדה סינית (טעים וזול).

יום II: בשעה 11:00 קיבלנו את הרכב והתחלנו בנסיעה לכיוון מנזר כילה. טיול קצר ומומלץ במנזר: יציאה דרך השער האחורי וצעידה באחד השבילים לתוך החורשה והנחל שבמקום. חזרנו לרכב כשהיעד הבא שלנו היה העיירה בנסקו, במרחק של כ-120 ק``מ מהמנזר. הגענו למרכז העיירה, פנינו ימינה ואחרי כ-150 מטר ישנם מספר מוטלים קטנים ונחמדים במחירים סבירים. בערב יצאנו לטיול רגלי קצר במרכז העיירה. יש לציין כי זהו מקום נחמד מאוד- בתי הקפה מלאים, למרות שבנסקו היא יעד מומלץ לטיולי חורף (אתר סקי).

יום III: נפרדנו מבנסקו, כשנקודת היעד הבאה בטיול היא ווילינגראד- עיירה מומלצת מאוד בגלל מעיינות המים החמים (למרות שכשהגענו ראינו בריכה קטנה ולא כל כך אטרקטיבית). הטיול בווילינגרד היה נחמד, מדרחוב יפה במרכז העיירה, מקום יפה להפסקת צהריים. עזבנו את ווילינגרד בדרכנו לדוספט בכביש משובש מאוד אך עם נוף יפה, בעיקר בחלקו האחרון של הכביש. בדוספט לנו במלון ``דיאמנט``, כשאת ארוחת הערב והבוקר שלמחרת אכלנו במרפסת של מלון ``פנורמה``. הסטייק שהוזמן היה קצת ``קשה`` אבל היין ונוף של האגם הנשקף מהמרפסת מפצים על הכל- כדאי ומומלץ בחום.

יום IV: טיילנו קצר בדוספט והמשכנו מערבה. לאחר כ- 20 ק``מ ישנה ירידה חדה בכביש צר דרומה, לעבר מערת הנטיפים. הדרך עד המערה עוברת בכביש צר ויפה, דרך מעבר הרים צר ומרהיב ביופיו. הגענו למערה, החלקנו באומגה קצרה, ואחרי ארטיק מרענן ולבישת בגדים חמים (ממש קר במערה) בילינו את 30 הדקות הבאות במערה. חזרנו בדרך היפה שבה הגענו (בערך 10 ק``מ עד לגשר העץ), ובמקום להמשיך לכביש הראשי פנינו ימינה על הגשר ונכנסנו לכפר Jogding (בעקבות השילוט), שם התארחנו אצל משפחה מאוד נחמדה ללינה וארוחת ערב במחיר ``מצחיק`` (סנוזנה וסטיב ובנם מולדר - שדובר אנגלית רהוטה). ערכנו סיור ערב קצר בכפר בין בתי התושבים, כשהאווירה הרוחשת במקום החזירה אותנו אחורה בשנים. היה כיף.

יום V: על הבוקר, אחרי ארוחת בוקר טובה, חזרנו לכביש הראשי, פנינו מזרחה ואחרי 500 מטר פנינו ימינה לכביש קטן, בדרכנו למערת לוע השטן. מערה עמוקה עם מפל ונחל בתוכה, כשבסוף המערה כ-300 מדרגות מוצלות. מומלץ מאוד! לא לפספס! מעבר הרים בדרך ל``לוע השטן``, משם חזרנו לכביש הראשי, ומשם לאחר נסיעה של 20 ק``מ מזרחה הגענו לעיירה דיוויין. בצפון העיירה יש בריכת מים מינרלים חמים. מומלץ וכיף!

לאחר שכשוך במימי הבריכה החמים אספנו את הציוד ויצאנו לדרך. בדרכנו עברנו בכפר שירוקה-לקה, כשבפאתי הכפר מוצב פסל של חסיד אומות עולם, שהציל הרבה יהודים ותעודת הוקרה בעברית. מאוד מרגש! המשכנו בדרך, בכביש צר ויפה עד לעיירה פמפורובו (עיירת סקי אשר שוקקת חיים בעיקר בחורף). עצרנו במרכז העיירה לארוחת ערב (מנת כבש על-האש עם הרבה סלטים + מרק ספרדי ירוק וטעים מאוד לאדם), שהייתה קצת יקרה אבל שווה כל פרוטה. נא להגיע רעבים. הגענו ליעד האחרון שלנו להיום שהוא העיר פולבדיב, כשתרמנו בשמחה 100$ לכלכלת בולגריה בקזינו בעיר.

יום VI: השכמנו קום כדי לטייל בעיר העתיקה (כשאנחנו אישית לא התלהבנו כל כך). פיצינו בטיול מהנה במדרחוב התוסס, כשאחריו באה ארוחת ``בוהוריים``. יצאנו צפונה בכביש 64, עד החיבור לכביש 6, משם שמאלה בערך 30 ק``מ עד לעיירה קררה, משם עלינו צפונה בכביש 35 (לא לפספס את העליה בכביש- נוף מהמם ושווה כל רגע!). תוך כדי טיפוס בכביש המפותל התגלה מימין, על ראש ההר הירוק, שער ענק. עצרנו את הרכב וטיפסנו רגלית לכיוון השער- גם ספורט וגם נוף יפה. לקראת ערב הגענו ללובץ`. עברנו את מרכז העיירה ואת שני בתי המלון המכוערים והיקרים והמשכנו עוד 200 מטר, ואחרי הגשר שחוצה את הנהר יש מוטלים פרטיים זולים אישיים ונעימים יותר מהמלונות. פנינו שמאלה והתאכסנו במוטל השני על שפת הנהר, בבעלות משפחה נחמדה מאוד (אמא צעירה ושתי בנותיה היפות והחמודות).

יום VII: אחרי סיור קצר בעיירה המשכנו מזרחה עד להתחברות לכביש 4. אחרי 10 ק``מ ירדנו ימינה לכביש 44, ומשם עוד 60 ק``מ עד למוזיאון הכפר Etara- מוזיאון פתוח המציג את אורח החיים העתיק של תושבי האזור. מקום נחמד ושווה ביקור. ביציאה מהמוזיאון הצטיידנו במספר מצרכים לפיקניק, לפי מנהגנו עתיק היומין בכל הטיולים לחו``ל. פנינו היו מועדות לכיוון מעברי שיפקה, כשבדרך - בנקודה אסטרטגית ביער - עצרנו לפיקניק. כאן ``אדון מזג-אוויר`` לא היטיב עימנו והתחיל לרדת גשם, כשלפתע הופיע ממולנו בחור מבוגר שלהפתעתנו הזמין אותנו לביתו המוגן מהגשם. כל תחנונינו אליו שיצטרף אלינו לארוחה עלו בתוהו ונראה היה כי הוא מעוניין רק בהעברת זמנו בשיחה עם זרים (ובמיוחד ישראלים), ששואלים ומתעניינים המון. סיימנו את היום עם כוס קפה במרפסת בית הקפה, בעיירה וליקו תרנבו שמשקיפה למצודת צרבף.

יום VIII: בבוקר טיילנו במצודה, כשנוף יפה נשקף לנגד עינינו. בילינו את רוב היום בנסיעות כשלקראת הערב הגענו לורנה, מומלץ ללון כ-18 ק``מ מצפון לעיר בזלאטני פיאסטצי (``החולות המוזהבים``). האיזור תוסס מאוד עד לשעות הקטנות של הלילה- בתי קפה, מסעדות, חנויות, דוכנים והרבה ישראלים, וכמובן בתי קזינו. כדאי ומומלץ מאוד!

יום IX: החזרנו את הרכב והלכנו לטייל בטיילת בחוף הים ובפארק הצמוד. לקחנו מונית למעבר הגבול המזרחי ביותר לרומניה. לאחר ביקורת דרכונים וויזה (לרומניה צריך ויזה) הגענו בשלושה מיניבוסים לעיירה מאמיה ברומניה (90 ק``מ מהגבול). היה קצת קשה למצוא מקומות לינה (יקר או מלא), אך כמו תמיד בסוף מוצאים וכשמכירים את העיירה לומדים שהיא שווה כל רגע ורגע של שהות שם (למרות הצורך בתשלום דמי כניסה לעיירה מכל כיוון). העיירה תוססת בצורה שלא מביישת שום עיר גדולה בעולם. חנויות, בתי קפה, דיסקוטקים עם מוזיקה לועזית ורומנית במתחמים פתוחים והופעות על החוף. בקיצור- קרנבל אחד גדול ומשגע. ממש כדאי! לא לפספס את מאמיה בתקופת הקיץ! ביום מומלץ לעשות את הרכבל וכמו כן מומלץ מאוד גם פארק המים ``אקווה מג`יק``. הקדישו למאמיה לפחות יומיים.

יום X: בבוקר נסענו צפונה לכיוון הדלתא, המשכנו בכביש 22 (80 ק``מ) ושם פנינו ימינה לכיוון הכפרים קומורילה דה איוס, יורילובקה... כפר אחרי כפר עד הכפר מוריגהויל. בכפר, ליד המזח הקטן, שכרנו סירת מנוע קטנה לשעתיים של טיול בדלתא (35$ לארבעה אנשים). השייט היה שווה כל אגורה, פשוט כניסה לגן-עדן, צמחייה מגוונת ומספר גדול של בעלי כנף. בקיצור שלווה אלוהית. לא להחמיץ! התכנון שלנו היה להגיע לסיגישוארה, אבל בגלל המרחק הרב נאלצנו ללון בדרך. בעיר ברליה חצינו במעבורת את הדלתא. המשכנו דרך Galati מערבה בכביש 25 עד לעיר Focsani, ומשם בכביש D2 עוד 120 ק``מ בדרך מיוערת ויפה עד לעיירה Lepsa, ששם לנו.

יום XI: המשכנו באותו כביש (נא להיזהר! דרך עפר משובשת מאוד עד לחיבור לכביש 11) ולצערנו, שם גם נתקע לנו הרכב (בגלל הדרך המשובשת. קחו זאת בחשבון בבחירת הרכב לטיול שם). משם נאלצנו להגיע בגרר לבראשוב, ולנו בפואינה בראשוב- מקום מקסים בפני עצמו. למחרת סיימנו את הטיול בנסיעה ברכבת לבוקרסט.

לסיכום: הטיול מאוד מומלץ. שבועיים של גן-עדן.