אדמ'ס פיק ”טיפוס לפסגת אדם - קשה אבל מומלץ“

במסגרת טיול לפני גיוס, הגעתי (בן 55) עם ביתי (בת 18) לסרי לנקה. תכננו מראש לטפס לפסגת אדם. מדובר במקדש שקדוש למקומיים והם עולים לשם כעניין דתי. לתיירים זה טיול.

בכל ההכנות שעשיתי למדתי שעולים בלילה, החל מ 1:30, בכדי להגיע למעלה לקראת הזריחה. ובכן, זה נכון לתיירים. המקומיים עולים גם בשעות היממה האחרות.

מדובר בעלייה של 5000-6000 מדרגות - כל אחד אומר משהו אחר. מה שברור - זה לא פשוט ולוקח כשעתיים וחצי - שלוש (לפחות לנו) . אני קצת התכוננתי לפני הנסיעה לשם. גם קצת התאמנתי במדרגות, הבאתי מקלות הליכה, נעלי ספורט, בגדים נוחים.

המקומיים מתייחסים לעניין בצורה שונה - מגיעים בכל הגילאים! החל מתינוקות שנישאים כל הדרך על ידי ההורים ויונקים בדרך (גם את זה ראינו) , ואז זקנות שנראה שזה היום האחרון בחייהן. רובם נעולים בפליפ פלופ (סנדלי אילת.) וחלקם בכלל יחפים. העיקר שאנחנו נערכים למבצע צבאי.

אז ככה - לא צריך לקחת אוכל או שתייה - יש בדרך דוכנים שניתן לרכוש מים, שתייה חמה, קצת אוכל ואפילו ביגוד חם. אנחנו טיפסנו במרס - למטה היה חם כרגיל. למעלה - קפוא! לא מדדנו את הטמפרטורה, אבל הייתה רוח קרה מאוד וממש ממש קר. כ חצי שעה לפני הפסגה היה בית התה האחרון. ישבנו שם כשעה - פשוט היה מקום מוגן מהרוח לשבת. שתינו תה וקנינו 2 שמיכות לחימום (20 ש”ח לשמיכה.)

בפסגה עצמה כמעט לא רואים את המקדש - היה עמוס באנשים ופשוט לא ניתן היה להכנס למקדש עצמו. לנו זה לא הפריע כי באנו לראות את הנוף הזריחה. היה יפה מאוד - המקום מאוד גבוה מעל סביבתו והופעת האור עם הזריחה היתה יפה. אני לא אגיד שהמראה הוא מדהים, אבל בהחלט יפה ומיוחד.

כל העניין של הטיפוס היה מאתגר וכיפי. מרגיים אחרי זה את הרגליים, אבל זה שווה. בהצלחה.