נופש בכרתים - המלצות מחופשה אביבית

כרתים המקסימה היא יעד מועדף בקרב טיילים רבים. ביקור בתקופת האביב יכול מוצלח מאד, שכן האי ריק כמעט ממבקרים ואפשר ליהנות מנופיו והאטרקציות שמציע, ללא כל הפרעה. קבלו המלצות וחוויות לאחר נופש בכרתים - כדאי לקרוא לפני הנסיעה.

נופש בכרתים - המלצות מחופשה אביבית - תמונת קאבר
בכתבה זו:

היציאה לכרתים

בת זוגי ואני יצאנו לחופשה קצרה, של ארבעה לילות, באי כרתים. נופש בכרתים היה שילוב של כורח (חיפשנו חופשה במחיר סביר, ולזמן קצר יחסית), ושל רצון לטייל במקום בעל רבדים יותר עמוקים ומגוונים מאשר "סתם" אי יווני זעיר. סך הכל – היה מוצלח מאד. המועד: החופשה שלנו בכרתים נפלה בשיא עונת התיירות הישראלית, פסח (שיצא השנה – 2010 – מוקדם: בסוף מרץ-תחילת אפריל). עת זו כלל לא תאמה את עונת התיירות הכרתית: אומנם לא היה מדובר בשיאה של תרדמת החורף התיירותית באי, ואכן כבר החלו לראות את ניצני הקיץ והנחילי התיירים המלווים אותו, אולם עדיין לא זו העונה האידיאלית לטייל באי. לשאלה האם ארבעה לילות הם זמן מספק לחוות את כרתים, אוכל לומר כי זו היא תקופה מספקת לקבלת טעימה רצינית מהאי. אולם, אין מדובר בזמן שיאפשר טעימה מכל סוג אטרקציה שהאי יכול להציע, ובטח שלא בכדי למצות את כל האטרקציות הקיימות באי. ראו: כרתים - מפה.

לתחילת הכתבה

נופה של כרתים

טיול במזרח האי

היום הראשון התמקד במזרח האי, כשהמכונית אפשרה לנו מרחב תמרון רב ובעצם "עשתה" לנו את הטיול. בגלל מגבלת הזמן דילגנו על אתרים מומלצים רבים, למרות שהיו קרובים. עזבנו את חרסוניסוס בתשע בבוקר לערך, ולאחר נסיעה של כחצי שעה מזרחה הגענו (דרך נופים הרריים) לאיוס ניקולאוס. חנינו ברחוב (בחינם) הצופה על האגם (שם הרח' הוא פלסטירה). צפינו על האגם החמוד וירדנו לכיוון המרינה והנמל. במרינה היו מספר מסעדות שנראו כמו מלכודות תיירים, והיו די ריקות בשל התזמון הלא-עונתי שלנו; המשכנו לנמל עם הנוף היפה, פנינו ימינה לכיוון חוף הים קיטרופלאטיאס שהינו חביב וקטן (שגם כן היה נטוש בגלל העונה); לאחר מכן הסתובבנו ברחובות ובמדרחובות הנעים של העיר (שחלקם היו בשיפוצים נרחבים, שוב – בגלל העונה). הגענו לכיכר וניזלו הנאה עם הכנסייה וחזרנו למכונית. סך הכל, סיורנו בעיר ארך כפחות משעה: העיר חמודה וחביבה, אך קטנה למדי, ובואנו שלא בעונת התיירות העיב על האווירה (אני בטוח שהתסיסות שמגיעה יחד עם התיירים דווקא הייתה תורמת, והיינו נשארים בה אולי אף יותר).

לאחר איוס ניקולאוס החלטנו לשים פעמינו בנסיעה לכיוון סיטיאה, במטרה סופית להגיע לחוף הסמי-טרופי וואי. בהחלטתינו הזו גזרנו על עצמנו לדלג על שני אתרי התיירות הגדולים הסמוכים לאיוס: הכפר קריצה, והכפר אלונדה, הנושק לאי המצורעים (ספינאלוגה). החלטנו לנסוע לוואי, הן בשל המלצות רבות ששמענו על החוף, והן בשל העובדה שמבין החופים הסמי-טרופיים המומלצים (שרובם במערב הרחוק) הוא הקרוב אלינו ביותר ("רק" שעתיים וחצי נסיעה). הדרך לסיטיאה הייתה יפהפיה – נופי חוף, מפרצים ואיים קטנים שזורים על הדרך, עצרנו לא פעם ולא פעמיים בכדי לצלם ולהתפעם מהדרך. כמו כן, ראוי לציון שכבר לאחר נסיעה של כ-5-10 דקות מאיוס ניקולאוס מזרחה, התגלו לפנינו כבר חופי רחצה מעולים ויפהפיים. עצרנו באחד מהם (שלצערי לא רשמתי את שמו). אם ברצונכם לראות חופים יפים הרבה יותר מאלה של חרסוניסוס ומאליה (העיירה הקרובה לחרוסוניסוס), אך אין ביכולתכם להרחיק עד וואי (או בגלל מגבלות זמן, או פשוט בגלל שאתם לא מוכנים להחמיץ את קריצה ואלונדה) – הייתי ממליץ פשוט להמשיך בנסיעה על הכביש הראשי מעט מזרחה לאחר איוס ניקולאוס, ולעצור על החופים המתגלים לעיניכם. דבר אחר שנתקלים בו בדרך לסיטיאה הוא האתר הארכיאולוגי גורניה, שנראה מהכביש מרשים למדי – ובגלל שאצה לנו הדרך לוואי, לא עצרנו בו.

בערך שעה וחצי לאחר שעזבנו את איוס, עצרנו לארוחת צהריים בעיר סיטיאה – עיר חביבה עם טיילת חביבה, אך חוץ מזה לא משהו מרשים במיוחד. מייד לאחר האוכל המשכנו בדרכנו לוואי. בסיטיאה נגמר הכביש המהיר (המכונה גם E75 או 90 ומלווה אותנו ממערב החוף הצפוני של כרתים על סיטיאה), ועולים על כבישים קטנים יותר, אך עדיין טובים, לכיוון וואי (הדרכים משולטים באופן משביע רצון ויעיל). לאחר נסיעה של כ-20 דקות מגיעים לוואי, ואז מסתבר כי אכן הדרך הארוכה הייתה שווה. החוף מדהים, ובגלל שזו לא הייתה העונה, החניה במקום הייתה חינם, ולא היה אף תייר מלבדינו בחוף המדהים והדי-גדול הזה. אני לא יודע אם החוויה תהיה אותה חוויה כאשר החוף יהיה מפוצץ בנופשים ושימשיות במהלך העונה. בכל מקרה, יש תצפית חמודה בקצה המזרחי של החוף, שנחמד לעלות אליה ולצלם תמונות.

לאחר וואי המשכנו לאיטאנוס (גם כן, הדרך לשם משולטת היטב): באיטאנוס ישנן עתיקות מינואניות, הנושקות לחוף יפה. החוף לדעתי פחות יפה מזה של וואי, אך בעונה הוא אמור להיות הרבה יותר שקט ופרטי מוואי. מאיטאנוס התחלנו בדרך הארוכה שלנו חזרה, עצרנו במנזר טופלו, אך לא נכנסנו בגלל מגבלות זמן. הדרך עצמה יפהפיה, ולא פעם נתקלנו בעדרים של כבשים ועיזים, הרועים להם בנחת על הכביש. בדרך חזרה ולקראת ערב עצרנו במאליה, שדומה באופיה לחרסוניסוס, והמשכנו חזרה למלוננו.

לתחילת הכתבה

בתים בכרתים

רת'ימנו, אירקליו וכרתאקווריום

ביום השני החלטנו שפנינו יהיו לרת'ימנו. אומנם שמענו כי חאניה יפה יותר, אך לאחר הנסיעות הארוכות למדי שהיו לנו ביום הקודם החלטנו ללכת על רת'ימנו, שנמצאת במרחק של שעה וחצי בלבד מחרסוניסוס. באזור זה שלל אפשרויות לינה, למשל וילות בכרתים. בדרך לעיר החלטנו לעצור בבאלי, שם שמענו שיש חוף יפה מלא במפרצונים, אך לצערנו פספסנו את השלט הקטן על הדרך הראשית שכיוון לבאלי, והמשכנו - שלא בכוונה - הלאה. כשהבנו שפיספסנו את באלי כבר היה מאוחר מידי לחזור, אז פשוט עצרנו בעיירות החוף (שאחת מהם היא העיירה פנורמו). הכפרים והחופים היו יפים, אך לא השתוו (לדעתי) לחופים ולמראות שראינו בטיולינו למזרח האי. יחד עם זאת, בהמשך הכביש לרת'ימנו, בשלב מסוים ניתן להבחין מצד שמאל (כלומר מדרום לנו) בפסגות המושלגות של האידי פסילוריטיס. מראה נעים ויפה. כשהגענו לרת'ימנו חנינו בחניון המרינה הגדול (במחיר זול של כאירו לשעה הראשונה וכפחות מזה לשעות נוספות), והלכנו ברגל לאורך הטיילת היפה אלפת'ריו וניזלו. משם המשכנו לנמל הוונציאני ולמצודה הגדולה (כארבעה אירו כניסה למבוגר, אך בחינם לסטודנטים). לדעתי שווה להיכנס: הנוף מן המצודה יפה, וגודלה ומבניה מרשימים. לאחר הביקור במצודה ירדנו לעיר העתיקה הוונציאנית והתהלכנו בסמטאות הצרות והמקסימות של העיר. בחרנו לאכול צהריים בטברנה, בסמטה צרה שנראתה לנו הכי פחות מתויירת, ולא התאכזבנו. לאחר הארוחה קינחנו בגלידה בטיילת וניזלו. לסיכום, רת'ימנו עיר מקסימה. לא היינו בחאניה, כך שלא אוכל להשוות אך אם אומרים שחאניה אף יותר יפה מרת'ימנו היא כנראה מקום עוצר נשימה של ממש.

לאחר רת'ימנו תכננו לבקר באגם קורנאס, אך בדרך לשם ראינו חוף יפה ועצרנו לשיזוף שהתארך יותר מן הצפוי. לכן החלטנו לא להמשיך בדרך מערבה, אלא לפנות חזרה לכיוון מזרח, כשפעמינו למנזר המפורסם מוני ארקדיו. המנזר נמצא כחצי שעה נסיעה מזרחה מרת'ימנו, וההגעה אליו היא דרך כביש צר אך טוב, העובר דרך כפרים ציוריים ונופים הרריים. מפני שלא היינו בעונה – הכניסה למנזר הייתה חינם. המנזר עצמו מרשים למדי, כמו גם נופי סביבתו וההיסטוריה הלאומית שלו (נחשב כמעין "מצדה הכרתית"). נחמד להסתובב בחצר המנזר ובחדריו הספורים הפתוחים לקהל, ולהביט בנזירים הבודדים שעוד שוהים בו. מחוץ למנזר ישנו מין היכל ובו ארון מלא בגולגולות אנושיות – עדות לזוועה שהתרחשה שם במאה ה-19. מראה מצמרר ומיוחד. עזבנו את המנזר (20 דקות של סיור עצמי הספיקו לנו), וחזרנו למלוננו בחרסוניסוס בשמונה בערב.

ביומיים הבאים כבר לא הייתה לנו מכונית, וכך זכינו להתנסות רצינית עם מערכת האוטובוסים הכרתית (תיאורה מופיע לעיל). יום אחד לקחנו את הקו לאירקליו, עיר הבירה של האי, 40 דקות נסיעת אוטובוס מחרסוניסוס. העיר עצמה חביבה, אך אפשר למצות אותה בשעה-שעתיים. המוזיאון הארכיאולוגי המפורסם, הנמצא 10 דקות הליכה מתחנת האוטובוס, היה סגור לרגל פסחא, אך שמעתי עליו דברים טובים מאד, גם מכאלה שארכיאולוגיה וחפירות אינן מנת חלקם. חוץ מהמוזיאון ניתן להתהלך בעיר, בה הרחובות הראשיים נאים (אך אין מה להשוותם לרת'ימנו או לאיוס), ובאחד מהם יש גם שוק גדול שפתוח מידי יום, מלבד יום ראשון. אחד מהאתרים העיקריים של העיר היא המזרקה הוונציאנית קריני מורוזיני, המוקפת בטברנות ומסעדות, שאומנם מיועדות לתיירים, אך עדיין חביבות. ליד הנמל ישנה מצודה ונציאנית ושאר עתיקות. ביום האחרון החלטנו לקפוץ לכרתאקווריום - אקווריום השוכן בין חרסוניסוס לאירקליו, ומתפרסם בכל פינה מתויירת באי (כבר מריח כמו מלכודת תיירים). המחיר דווקא היה זול יחסית (8 אירו למבוגר ופחות מזה לסטודנטים/ילדים), והמקום די מושקע, אבל קטן ודל יחסית במוצגים. הייתי מסכם ואומר כי המקום חביב לבילוי ובידור הילדים למשך שעה-שעתיים, אך לא יעניין במיוחד מבוגרים שכבר ראו אקווריומים בחייהם.

על אם הדרך


לתחילת הכתבה

מידע חשוב

המועד:
החופשה שלנו בכרתים נפלה בשיא עונת התיירות הישראלית, פסח (שיצא השנה – 2010 – מוקדם: בסוף מרץ-תחילת אפריל). עת זו כלל לא תאמה את עונת התיירות הכרתית: אומנם לא היה מדובר בשיאה של תרדמת החורף התיירותית באי, ואכן כבר החלו לראות את ניצני הקיץ והנחילי התיירים המלווים אותו, אולם עדיין לא זו העונה האידיאלית לטייל באי. לביקור בכרתים הקודם את פתיחת העונה היו שתי משמעויות עיקריות:
א. מזג האוויר: ביומיים הראשונים (1-2 לאפריל) עוד היה קריר. העדר החום אינו מכה אנושה לאטרקציות באי, ואפשר לטייל וליהנות היטב גם עם סוודר, אך במקום שחלק ניכר מהעיסוקים התיירותיים סובב סביב חופים ונופי חופים, הקור פוגם בחוויה.
ב. פעילות העסקים והשירותים התיירותיים: הדבר מתבטא בעוצמות שונות במקומות שונים – אך בהחלט ראינו כי בתי עסק, מסעדות, חנויות, חברות לטיולים מאורגנים ומלונות רבים סגורים משום שהעונה עוד לא החלה. עוד אפקט של ה"מחוץ לעונה" הוא במקומות מסויימים הרחובות והאתרים שוממים. הדבר התבטא בעיקר במזרח האי, וביתר שאת באיוס ניקולוס, מליה וחרסוניסוס: שם מרבית בתי העסק היו סגורים, הרחובות הראשיים שוממים למדי (כמובן מלבד קבוצות ספוראדיות של ישראלים מזדמנים), וחלקם מנוצלים לביצע שיפוצים, והמסעדות שכן פתוחות – דלות בסועדים. לתופעה הזו יש גם צדדים חיוביים: בהרבה מקומות, שבשגרה עולים כסף, פשוט עוד לא הציבו את גובי דמי הכניסה (דוגמאות לכך היו: מוני ארקדיו שפשוט היה שומם ופתוח לכל דיכפין, החוף וואי שהחניה אליו עולה כסף בשגרה ואילו עתה הייתה חינם, ועוד). יתרון נוסף הוא שהחופים, שבעונה עמוסים למדי, נהפכים לחופי חלומות פרטיים כמעט לגמרי (הדוגמא הטובה ביותר הוא וואי – שבעונה מפוצץ בתיירים ובכסאות שיזוף, ואילו עתה היה לנו כחוף פרטי). יוצאת דופן מכל עניין ה"מחוץ-לעונה" הייתה העיר רת'ימנו, שהייתה שוקקת ומלאת אנשים ועסקים כמו היינו באמצע הקיץ.

המלון:
אנו שהינו בעיירה חרסוניסוס, במלון בן ארבעה כוכבים בשם חרסוניסיוס מאריס (על בסיס חצי פנסיון). העיירה עצמה היא עיירה חביבה (ששוב, בגלל העונה הייתה חצי-נטושה), שמיקומה טוב למדי לצרכי טיולים באי (גם מבחינה תחבורתית, וגם מהבחינה שהיא נמצאת במיקום טוב באמצע האי). חוות דעתי לגבי המלון היא אמביוולטית. מצד אחד, הייתי נותן למלון ציונים טובים מאד בקטגוריות רבות: הוא יפה מאד (בנוי ככפר יווני), קרוב לחוף (לא לחוף הראשי של חרסוניסוס, אך לחופים קטנים אחרים, שלדעתי יותר יפים מן החוף הראשי), החדרים יפים, חדישים ובעלי מרפסות (והסוויטות אף בעלות בריכות פרטיות), האוכל בארוחות (ובמיוחד בארוחת הערב) טוב מאד ומגוון מאד. אך מצד שני, כמה דברים קטנים די עיצבנו אותי בו: קודם כל אתה מרגיש כאילו הנהלת המלון כל הזמן מנסה לרמות אותך בדברים הקטנים: השתייה בארוחת הערב איננה חינם בכלל (ואפילו די יקרה), דבר שלא נאמר כלל כאשר אתה חותם על עסקת חצי הפנסיון (וכן כשהבאנו בקבוק מים שלנו לארוחה, הוא נלקח מאיתנו די בגסות רוח...); הג'קוזי עולה כסף; למרות שהטיסה שלנו יצאה רק בערב, לא אפשרו לנו לאחר את הצ'ק אאוט מ-12 בבוקר, אלא רק בתמורה ל-30 אירו, וגם לאחר ששילמנו, לא הרשו לנו ללכת לארוחת הערב, ולא הסכימו לנקות לנו את החדר; השימוש בכספת שבחדר עולה כסף וכד'. חוץ מזה, המיטה לא הייתה כל כך נוחה, והחדר, למרות שהיה יפה וחדיש, לא היה מאובזר מי-יודע-מה. חסרון אחר של המלון הוא ריחוקו היחסי ממרכז העיירה (כרבע שעה הליכה). חסרון זה בעיקר רלוונטי בלילה, אז, במידה ואין לכם אוטו, לא כל כך תוכלו לצאת מהמלון בערבים (ההליכה למרכז חשוכה למדי, אך כן אפשרית למעזים). כמסקנה אוכל לומר שחרסוניסוס מאריס הוא מלון סביר למדי, אך בספק אם הייתי נותן לו ארבעה כוכבים מלאים (לפחות לא בסטנדרט מערבי). אני אישית אולי הייתי מוסיף את המאה דולר לאדם וכבר משתדרג לדיל של ה"כרתה מאריס", מלון חמישה כוכבים שכל ההמלצות עליו טובות ביותר. למידע על קלאבים ביוון לחצו כאן >>

התחבורה:
למטיילים, המעוניינים ביותר מסתם נופש "בטן-גב" ליד החוף (וגם לאלה שרוצים לעשות "בטן-גב" אבל בחופים יותר יפים מאלה של חרסוניסוס), נושא התחבורה בכרתים חשוב מאד. האי הוא אי גדול למדי (גודלו כמעט כגודלה של לבנון...), והאטרקציות בו מפוזרות לכל רוחבו (כמה מאות קילומטרים...). כעיקרון, ישנן שלוש דרכים להתנייד באי: הראשונה, והמומלצת ביותר לדעתי ולדעת רבים אחרים, היא לשכור רכב – סוכנויות ההשכרה מרובות כפטריות לאחר הגשם, ההשכרה זולה למדי (ונהוג להתמקח, במיוחד שלא בעונה), הניווט נוח יחסית (הכביש המהיר היחיד באי הוא כביש שחוצה את האי לכל רוחבו, ואטרקציות עיקריות רבות נמצאות במרחק קפיצה ממנו), השילוט בכבישים מפתיע בדיוקו ובמספר הופעותיו, והנהגים הכרתיים אומנם נוסעים מהר, אבל הם די רגועים.

בחרסוניסוס ישנן מספר סוכנויות מומלצות – ביניהן זאקרוס וזיגוס. אני אישית שכרתי בחברת גלובל (או גלוב, אני כבר לא זוכר את השם...), דרך המלון שלנו. עשיתי את זה במקום כשהגעתי, בלי הזמנות מראש או התחייבויות מהארץ. שילמתי 80 יורו ליומיים לפיאט גראנד פונטו אוטומטית. לרוב החברות לא איכפת מגילך, מהעובדה שיש לך רשיון בינלאומי או לא, ומשום דבר אחר (שילמתי להם את כל הסכום במזומן ומראש, והם לא לקחו לא פיקדון ולא את מספר כרטיס האשראי שלי...). מה שכן, חשוב לשים לב שההשכרה כוללת ביטוח מלא (בכל החברות שהזכרתי פה – הביטוח הינו ביטוח מלא). לעומת זאת, מחירי הדלק, נכון לאפריל 2010, הם גבוהים (כמו בארץ ואולי אף יותר) ונעים סביב ה-1.5 אירו לליטר. טנק מלא של הפיאט פונטו שלי עלה יותר מ-45 אירו. למרות זאת, השכרת הרכב באי שווה מאד, הן בגלל הקלות בה היא נעשית, הן בגלל הגמישות שהיא מאפשרת, והן בגלל שהחלופות לא נוחות או לא זולות במיוחד (כפי שאראה עתה).

הדרך השנייה להתניידות בכרתים היא התחבורה הציבורית. אנחנו אומנם שכרנו רכב ליומיים, אך ביומיים האחרים של שהותנו השתמשנו במערכת האוטובוסים, כך שאני פחות או יותר יכול לעמוד על קנקנה. כעקרון, מערכת האוטובוסים הכרתית הינה יעילה מאד: האוטובוסים באים בזמן, הם נקיים וחדישים, זולים, ומגיעים למקומות רבים יחסית. אם ברצונכם לבקר רק בערים המרכזיות, אולי עם קפיצה אחת או שתיים לאיזה כפר ידוע ומתוייר – בהחלט ניתן להסתמך על מערכת האוטובוסים בלבד. אולם, אם אתם רוצים לחוות את כרתים שלא "על המסלול", לעצור כמה שבא לכם בנופים המרהיבים שיתגלו לעיניכם (ויתגלו המון), לא להיות כפופים למערכת השעות היעילה, אך גם הנוקשה של האוטובוסים, ולהגיע למקומות שהאוטובוסים אליהם פשוט נדירים (דוגמא לכך היא המנזר מוני ארקדיו, שאם חפצה נפשכם לבקר בו כחלק מהביקור ברת'ימנו, פשוט לא תוכלו, מכיוון שהאוטובוס היוצא אליו מן העיר נותן לכם של כמה דקות בלבד באתר, עד שהאוטובוס האחרון שחוזר לעיר עוזב...) – עליכם לשכור מכונית. שני חסרונות נוספים של מערכת האוטובוסים: בכדי לנסוע מחרסוניסוס לחאניה, לדוגמא, עליכם קודם כל לקחת את האוטובוס מחרסוניסוס לאיראקליו (שלוקח כ-40 דקות), ומשם לקחת את האוטובוס לחאניה (שלוקח כשעתיים וחצי), וחזרה... אם אתם לנים בחרסוניסוס מאריס, כמו שאנו עשינו, גם ייקח לכם 20 דקות נוספות ללכת עד תחנת האוטובוס (ו-20 דקות נוספות חזרה). דבר שהופך נסיעה ארוכה כמו נסיעה לחאניה, לסיוט ארוך למדי. החסרון השני של מערכת האוטובוסים, היא שבחגים ובסופי-שבוע היא נהפכת לנדירה למדי (בחלק מהקווים לפחות): לנו התחוור (רק כשהגענו לתחנה) כי היום הוא פסחא, ולכן מערכת השעות של האוטובוסים השתנתה, והיינו צריכים לחכות עוד הרבה זמן עד לאוטובוס המיוחל.

אם אתם כן בוחרים להתנייד באוטובוסים, הייתי ממליץ על בחירת מסלול פשוט ולא מרוחק, או פשוט ללון במקום (דבר שלא מתאים לכל לוקחי הדילים למיניהם, הבונים על טיולי יום בלבד). דוגמא לטיול פשוט ולא מרוחק שניתן לעשות בתחבורה הציבורית הוא (בהנחה שיוצאים מחרסוניסוס): יום א' - נסיעה לאיוס ניקולאוס, בילוי בעיר, ומשם אוטובוס לאלונדה או לקריצה. יום ב' – נסיעה לאיראקליו, הסתובבות בעיר, ואז לקיחת האוטובוס לרת'ימנו (ובחזרה...).

הדרך השלישית לתור את האי היא בדרך של טיולי יום מאורגנים. זו הדרך הכי קלה למטייל, אך לאו דווקא הכי משתלמת. קודם כל, אם אתם באים בפסח, רוב החברות, המציעות טיולים שכאלה, כלל לא פועלות, או שאין להן מספיק תיירים בכדי לפתוח טיול יום שכזה (אם אתם באים כקבוצה אתם יכולים לפנות עצמאית לחברה כמו זאקרוס, וזו יכולה לארגן לכם אוטובוס ומדריך). החברות הישראליות (קשרי תעופה, השטיח המעופף וכו') מחזיקות נציגים באזור, והם גם ידחפו לכם את הצעותיהם באוטובוס, המעביר אתכם משדה התעופה למלון. הטיולים האלה דלים במגוון ורבים בעלות (כ-45 אירו לטיול לאדם), וכמובן שמלאים בישראלים (למי שזה חסרון בעיניו...). חוץ מזה יש את החסרונות הרגילים של טיולים מאורגנים – הקצב מוכתב לך וכו'.

אני יודע שהמלון שלנו (חרסוניסוס מאריס) מציע (אך רק בעונה) מספר לא מועט של טיולי יום, שחלקם נשמעים מעניינים ביותר. אולם, לא שמעתי על אף אחד שעשה אותם (וגם איני יודע את המחיר) ולכן לא אוכל להמליץ. אפשרות אחרת ולא שגרתית (אך מאד פופולארית בקרב התיירים) היא לשכור טרקטורון (שיכול לשאת שני אנשים לכל היותר). בחרסוניסוס עצמה ישנן לפחות שתי חברות שמשכירות טרקטרונים ליום (במחיר של בערך ה-30 אירו ליום, כולל ביטוח). נסיעה בטרקטורון היא סוג של חוויה (ניסינו את זה לדקות ספורות...), אך שקלו לפני ביצוע העסקה האם אתם באמת צריכים אותו ליום שלם (נסו לברר האם ניתן להשכיר במחיר מוזל לכמה שעות בלבד). כמו כן, קחו בחשבון שנסיעה עליו מוגבלת לעיירה (ואולי גם לשדות המקיפים אותה, אך לא יותר), שכן נסיעה על כלי שכזה בכבישים הבינעירוניים הצרים של כרתים היא סכנת נפשות.

עלויות:
כרתים איננה מקום יקר במיוחד, בהשוואה לשאר המקומות שבהם האירו הוא המטבע השמיש. מלבד ה"דיל" שלנו (שכלל טיסה, מלון לארבעה לילות, ארוחות צהריים וערב והעברות משדה התעופה למלון וחזרה), כלל הוצאותינו הסתכם ב-300 אירו (כזכור: לזוג, כמעט חמישה ימים). כמעט מחצית מסכום זה הלכה להוצאות הקשורות לרכב: דמי שכירות, דלק (שכזכור, יקר מאד באי) וחנייה (שלרוב הייתה בחינם או במחיר זעום) – והשאר על אוכל, דמי כניסה לאתרים, ושונות. אכילה במסעדות בכרתים זולה למדי, במיוחד אם לא אוכלים במקומות המיועדים לתיירים (ואפילו במקומות הללו המחירים יותר טובים מהארץ). בכרתים אין קוד מוסרי של הבאת מים חינם לסועדים, ולכן ידרשו מכם כסף גם על זה. כשהם מביאים לכם לחם לשולחן, תמיד תשאלו אם זה בחינם או תוספת מחיר, כי כבר קרה לנו שחייבו אותנו על לחם שהביאו ללא בקשה.

המסלול:
אנו, כאמור, שכרנו רכב ליומיים (וביומיים הנוספים התניידנו באוטובוסים). מטרתי הייתה לחוות בזמן הקצר הזה נגיעות קטנות ומייצגות מהמיטב של כרתים. לכן החלטתי שאת היום הראשון אקדיש למזרח האי, ואת השני למערב.

לתחילת הכתבה

מעוניין במידע נוסף על נופש בכרתים?

הדפס| שמור למועדפים| שלח |סרוק לנייד

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

תודה רבה!!

המלצה על מלון

אזהרה

תודה על סיכום טיול כה בהיר ומפורט !

יש בכרתים הרבה יותר

כרתים בפסח

סגור