המלצות טרום הטיול
בחודש אוקטובר 2009 טיילנו במשך שבעה וחצי ימים באי היווני היפהפה כרתים. מתוך הימים הללו, נפשנו ונחנו יום וחצי ובששת הימים הנותרים "חרשנו" את האי ברכב שכור.
ראשית, נאמר שכדאי להצטייד בספר הדרכה בעברית. ההמלצה שלנו היא הספר "כרתים" של ספירלי, ספר טוב וממצה. מומלץ לרציניים גם להוריד מידע מהאינטרנט, השילוב בין השניים מנצח. המסלול שאנחנו מציעים נבנה בשילוב בין שני מקורות המידע הללו.
כדאי להצטייד בארץ, בשדה התעופה או במלון בכרתים במפת דרכים טובה - משהו חיוני ביותר, עקב השילוט החלקי שם. ישנם אזורים באי, שהשילוט בהם הוא בעייתי מאוד. את האי חוצה כביש חדש שנקרא New National Road, בו השילוט ברובו ברור וטוב, אבל בכביש הישן יותר, המקביל לכביש החדש, אשר מתאחד איתו לסירוגין ובכבישי המשנה, השילוט לעיתים לוקה בחסר: מרוסס בגרפיטי שמסתיר חלק מהכתוב או שהוא מיושן ולא רואים בברור, לעיתים מוסתר בשיחים או שהוא לא קיים כלל. מניסיוננו, כדאי לעקוב כל הזמן אחר מפת כרתים, כדי להגיע למחוז חפצכם.
אם אתם טסים לתקופה קצרה, לצורך טיול של ארבעה-חמישה ימים, כדאי להתמקם במלון במרכז החוף הצפוני, בסמוך לעיר הבירה הרקליון. אם נוסעים לשבוע ויותר, ההמלצה שלנו היא להתמקם כמה שיותר מערבה מהרקליון וקרוב לעיר רתימנו, על מנת לאפשר ניידות טובה יותר לכל חלקי האי. לחילופין, למי שגמיש ולא סוגר עסקה סגורה מראש מהארץ, כדאי לשהות שלושה עד ארבעה ימים באזור הרקליון ושלושה עד ארבעה ימים באזור חאניה. כך ניתן לראות בנחת את האזורים המזרחי והמרכזי וגם את המערבי והדרום-מערבי של האי. למידע על מלונות בכרתים לחצו כאן
אנחנו שהינו בכפר הנופש Knossos Royal Village, ליד העיירה חרסוניסוס (Hersonissos), שהוגדר כ-5 כוכבים דלוקס. באזור זה יש מבחר גדול של בתי מלון וכפרי נופש טובים וחלקם הגדול כלול בעסקאות נופש מהארץ. כמו כן, שלל וילות בכרתים. בסיס השהייה היה חצי פנסיון. רמת המקום והחדרים הייתה טובה מאוד. הוא שוכן על חוף ים פרטי, עם בריכות שחיה של מים מלוחים, מועדון כושר, בריכה מקורה, מסעדות גורמה (בעלות נוספת), נוף יפהפה ופעילות בידור בערב (הופעות של צוות בידור ובר נחמד עם להקה או זמר כל ערב). במהלך העונה כנראה שיש גם מועדון לילה פעיל. האוכל בחדר האוכל המרכזי, הכלול בעסקה, הוא ברמה בינונית פלוס ומונוטוני מאוד, יחסית להגדרת "דלוקס". כפר הנופש קרוב מאד לעיירה הסמוכה, חרסוניסוס, כ- 2 ק"מ, וניתן להגיע לשם ברגל, בהליכה נחמדה של כחצי שעה לאורך החוף המצוקי.
את השכרת הרכב כדאי לעשות כבר מהארץ, דרך חברה מקומית מכרתים. אנחנו ממליצים על החברה, איתה התקשרנו מהארץ על פי המלצות בטיפים באתר למטייל, שאכן לא אכזבה: חברת "Zakros Tours". הרכב הובא אלינו למלון, בזמן שנקבע מראש, ובתום השבוע השארנו את המפתחות בקבלה של המלון. העסקה כללה ביטוח מלא, על כל נזק או גניבה. שילמנו במזומן עם קבלת הרכב ולא נדרשנו לתת כרטיס אשראי לערבות. סך כל העסקה לרכב מסוג פיאט פנדה לשבוע היה 155 יורו. הבחירה ברכב קטן (כאמור קיבלנו פיאט פנדה), הצדיקה את עצמה. בכרתים הכבישים צרים, בתוך העיירות והכפרים, עם הסמטאות הצרות והמפותלות נוח מאד להתנהל עם רכב קטן. מומלץ להימנע מנהיגה למרחקים ארוכים בשעות הלילה. הנסיעה היא בדרך כלל בנתיב אחד, לכל כיוון, גם ברוב הדרך, על הכביש המרכזי של האי "הכביש החדש". הנהגים המקומיים מרבים לנסוע על השוליים, על מנת לאפשר עקיפה ומצפים גם מהתיירים להתנהג בהתאם. למי שלא רגיל בדרך נהיגה שכזו, עשוי למצוא עצמו במצבים פתאומיים של לחץ או במצב שפתאום נגמרים השוליים, באמצע עקיפה של נהג אחר. ביום המצב נסבל, בלילה זה מסוכן. רצוי ואולי אף נדרש על פי החוק המקומי, להצטייד ברישיון נהיגה בין לאומי, בנוסף לרישיון הישראלי.
מניסיוננו, רוב תושבי האי מסבירי פנים, אבל רבים לא יודעים אנגלית, במיוחד בכפרים ובעיירות הקטנות. חלקם ממש מתעלמים כשפונים אליהם או אפילו מפנים את הגב, כדי לא להיות במבוכה על חוסר ידיעת השפה.
חודש אוקטובר ועונת הסתיו, בהם בחרנו לטייל, היו טובים מבחינת מזג האוויר. לא היה חם כמו בקיץ, כל הימים היו ימי שמש או עננות חלקית, עם משבי רוח, במיוחד בערבים. צריך לקחת בחשבון, שבתקופה זו גם יכולים להיות ימי גשם. לכן, יש להצטייד בכובעים מצד אחד, אבל להביא גם סוודר, מעיל גשם קל ומטריות. למי שמתכוון גם לטייל על ההרים, במעברי ההרים ובחפירות הארכיאולוגיות הרבות, המפוזרות באי, חובה להצטייד בנעלי הליכה טובות.
ימים 1-3: טיולים במחוזות לסיטי, חאניה ועוד
יום 1: יצאנו מהארץ בטיסת בוקר מוקדמת, הגענו לכפר הנופש Knossos Royal Village בשעת צהריים. הכפר נמצא כ- 25 ק"מ מזרחית לעיר הבירה, הרקליון וכ- 22 ק"מ משדה התעופה על שם ניקוס קאזאנצאקיס, שנמצא בפאתי הרקליון. הכפר ממוקם על זרוע יבשה, עם נוף יפהפה, החולש על מפרץ בסמוך לעיירה חרסוניסוס. קיבלנו חדר יפה ומרווח, עם שטח ישיבה חמוד, בצמוד לחדר. נחנו וסיירנו בכפר הנופש ששיטחו גדול. סיירנו על חוף הים ובין הבריכות הרבות בכפר (חלקן גם בריכות פרטיות, השייכות לאגף המלון שנקרא Villas). קיבלנו את רכב ההשכרה שהזמנו מהארץ. ארוחת הערב הראשונה הייתה מבוססת בעיקר על דגים ומאכלי ים. בערב הלכנו לכיוון כפרי הנופש, הצמודים לכפר הנופש שלנו, צפינו בהופעה של צוות הבידור (מאד חובבני, הבנו את הרעיון לאחר מספר דקות ועזבנו).
יום 2: יום הטיול הראשון התמקד באזור המזרחי של האי, מחוז לסיטי (Lasiti). יצאנו בסביבות השעה 09:00, דרך העיירה חרסוניסוס ועלינו על הכביש הישן, שנקרא בסימונים Old National Road, לכיוון מזרח. לפני העיירה Stalida, עלינו על הכביש הפונה צפונה, לכיוון ההרים ורמת לסיטי. עברנו דרך העיירה Mochos, לכיוון מעבר ההרים Seli-Ambelu-Pass. עצרנו לצפות בטחנות הרוח הלבנות, המאפיינות את האי וצפינו על הדרך בה עלינו ועל העמק שמתחת. הדרך נופית מאוד ועצרנו במספר נקודות לאורכה, לצפות בנוף. המשכנו לכיוון רמת לסיטי דרך הכפרים Pinakiano, Kato Metochi. הנוף שהתגלה הוא של עמק ירוק, מלא בעצי זית וטחנות רוח ישנות, שפעלו פעם במלא תפארתם, מראה יפה.
המשכנו להקיף את הרמה לכיוון הכפר Psychro ונכנסנו לכביש המוביל למערת Dikteon Andron. המרחק בין החניה למערה הוא של קילומטר. העלייה תלולה ולעצלנים יש חמרים עם חמורים, המאפשרים עליה רכובה, בתשלום כמובן. המערה קטנה מאוד וידועה בכך, שעל פי המיתולוגיה, היא מקום הולדתו של זאוס, בה הוא הסתתר בניסיון להימלט משיני אביו. ניתן לראות בה צורות קרסטיות אופייניות, אך רמת התחזוקה של המקום ירודה. הירידה למערה היא של 65 מטרים במדרגות. המשכנו בנסיעה ברמת לסיטי, לעבר הכפר Agios Konstantinos ומשם פנינו מזרחה, בכביש היורד לעבר עיר החוף הציורית אגיוס ניקולאוס (Agios Nikolaos).
באגיוס ניקולאוס החנינו את הרכב בנקודת תצפית מעל אגם Voulismeni החמוד. ירדנו בשדרת האשלים, עד אחת הסמטאות היורדות ישירות לשורת הטברנות, שלאורך האגם. הייתה זו שעת צהריים והטברנות היו מלאות אדם. המראה והאווירה היו מקסימים.
משם, הלכנו לאורך תעלת המים, המחברת בין האגם לנמל הדייגים הקטן והחמוד. טיילנו לאורך המזח, תוך כדי צפייה במבנים השונים שלאורכו (המגדלור, המבנה התורכי והטברנות הרבות). המשכנו משם חזרה לאגם. בחרנו לטפס בצדו המערבי, במדרגות המאפשרות תצפית יפה על הטברנות וספינות הדייג, חזרה למקום בו השארנו את הרכב.
המשכנו את דרכנו צפונה לכיוון העיירה אלונדה (Elounda). זוהי עיירה קטנה ותיירותית מאוד, שעיקר העניין בה היא ההפלגה לאי המצורעים ספינלונגה (Spinalonga), האי מספרה של ויקטוריה היסלופ "האי של סופיה". היות וקראנו את הספר, לא יכולנו להשתחרר מהרצון לבקר במקום ולצפות במו עינינו במראות האי. יצאנו בהפלגה מנמל הדייגים של אלונדה, בסירת מפרש המונעת במנוע חשמלי. השיט יוצא כל מחצית השעה ואורך כעשרים וחמש דקות, בנוף מפרץ יפה. הביקור על האי הנו חוויה מעניינת ומסקרנת מבחינה אנושית. בנוסף למושבת המצורעים, שרוב בתיה השתמרו בצורה מוזנחת למדי (יש מספר הסברים על חלק מהמבנים ועל החיים במקום), יש במקום גם מצודה יפהפייה, עם חומות המקיפות את כל האי. בתקופה זו האי גם מלא בפריחת החצבים ושיחי הצבר עמוסי פרי. שוטטנו על האי כשעה, זמן סביר להקיף את כל מה שיש לראות. השיוט חזרה לנמל כלל גם הקפה מלאה של האי, מה שנתן הזדמנות נוספת לראות אותו על מבניו מנקודת מבט נוספת. שוטטנו בעיירה אלונדה לאורך נמל הדייגים הקטן, לאורך רציפי הטברנות וברחוב המרכזי. משם, נסענו חזרה לכיוון הכניסה של העיירה. מעט לפני היציאה חזרה לכביש המוביל לאגיוס ניקולאוס, ישנה ירידה חדה שמאלה, לכיוון הגשר המחבר את העיירה עם חצי האי ספינאלונגה. פנינו בפניה, על מנת לצפות בברכות המלח מהתקופה הונציאנית ועתיקות העיר ההלניסטית Olous, המבצבצים מבין מימי המפרץ, בסמוך למעבר על הגשר, בצידו של חצי האי.
משם, חזרנו חזרה לכיוון אגיוס ניקולאוס ועלינו על "הכביש החדש", המוביל חזרה מערבה אל הרקליון ואל כפר הנופש. חזרנו אל הכפר בסביבות השעה 18.00, על מנת להתארגן לארוחת ערב. בילינו את הערב בגיחה אל העיירה הסמוכה חרסוניסוס, המלאה טברנות לאורך החוף ורחוב הומה אדם וחנויות במקביל. קינחנו את היום עם כוס יין במזג אוויר לילי נהדר בשולחן האישי שבמרפסת החדר בכפר הנופש. סה"כ נהגנו כ-160 ק"מ.
יום 3: יום הטיול השני התמקד באזורים המערביים של האי, מחוזות חאניה (Hania) ורתימנו (Rethimno). יצאנו מוקדם יחסית, בסביבות השעה 08:15, לכיוון מערב, בידיעה שהיום יהיה ארוך ורב קילומטרים. עלינו על הכביש החדש שנקרא בסימונים New National Road, לכיוון מערב ונסענו ישירות כשעתיים, עד מפרץ סודה (Souda Bay), כ-5 ק"מ לפני העיר חאניה שבמערב כרתים. מפרץ סודה גובל בחצי האי Akrotiri והוא המפרץ הטבעי הגדול ביותר בכרתים. המקום התפרסם במלחמת העולם השניה. הגרמנים כבשו את האי מהצנחת צנחנים אל חופי המפרץ, נהרגו בו 2000 חיילי בנות הברית. רבים נפלו בשבי והוצאו להורג על ידי הגרמנים. סיירנו בנמל המסחרי של המפרץ, דרכו יוצאים גם לשייט ליוון ולאי סנטוריני. משם, נסענו לבקר בבית הקברות הצבאי לחיילי בנות הברית, השוכן כריאה ירוקה ועצובה במעבר בין היבשה לחצי האי הסמוך.
המשכנו את דרכנו בכבישים הפנימיים, על פי השילוט, לעבר העיר חאניה. העיר יפה במיוחד ותוססת במקומיים ותיירים כאחד. חנינו בנמל. עשינו סיור רגלי בנמל הוונציאני המרהיב והגדול, בו הסריטו את הסרט המפורסם "זורבה היווני". הלכנו לאורך המזח והרציפים, תוך מבט על עשרות הטברנות שלאורכו. הלכנו מכיוון מזרח למערב, עד למצודה. הקפנו את המצודה ונכנסנו לסמטאות הונציאניות של העיר העתיקה, מאחורי המצודה. הרחובות צרים, מרפסות מתכת יפהפיות גדושות צמחיה ופרחים, חנויות אומנות בשפע והרבה הרבה פינות חמד, את האזור הזה אסור לפספס. רחוב אודוס חאלידון (Odos Halidon) הוא רחוב החנויות ומרכז התיירות של העיר. בצד ימין שלו נמצא המוזיאון לארכיאולוגיה ומיד אחריו, משמאל, כנסיה קתולית נחמדה. משם אפשר להמשיך לאודוס סקרידלוף (Odos Skridlof) - זו סמטה צרה, המלאה חנויות לדברי עור ובהמשך, בצד ימין, שוק מקורה נחמד. לא רחוק, בהמשך הרחוב ובפניה השניה שמאלה, נמצא גם צריח של מסגד מהתקופה התורכית, עם כיכר מקומית נחמדה בחזיתו.
מחאניה יצאנו, כשפנינו מערבה, לעבר הצד המערבי ביותר של האי, מתוך כוונה לראות עיירות חוף, אבל אחרי נסיעה לאורך החוף ומעבר של עיירה אחת או שתיים, הבנו שלא נספיק לחזור בשעה סבירה לכפר הנופש. החלטנו לוותר על החלק המערבי ביותר של האי. עלינו חזרה על הכביש החדש, כשפנינו חזרה לכיוון מזרח, היעד היה להגיע לרתימנו. בדרך עצרנו לביקור בעיירת הנופש הקטנה והחמודה Georgioupoli וממנה עלינו על כביש הפונה דרומה, לכיוון ההרים, לאגם קטן בשם Kostana Lake. התמקמנו בטברנה קטנה, המשקיפה על האגם למנוחה של קפה. חזרנו אל הכביש החדש בדרך אחרת, הפונה מזרחה דרך הכפרים Kournas ו-Fylaki, עם נוף מרהיב של מטעי זיתים. המשכנו בדרכנו, עד לעיר רתימנו, שאינה נופלת ביופיה משאר הערים בהן ביקרנו. פנינו ישר לאזור המצודה הסמוכה לנמל וחנינו בסמוך לה.
את הסיור במצודה התחלנו עם שעת שקיעה, ב-17.00, כשהשמש מצהיבה את קירות המצודה ואת העיר הנפרשת מתחת, מראה מרהיב. הסיור במצודה הוונציאנית כולל הרבה נקודות תצפית מהחומות אל העיר, הים ונמל הדייגים הקטן והיפה. בתוך המצודה, המבנה הבולט ביותר הוא דווקא מסגד משופץ ויפה, מימי התורכים. מומלץ להשאיר את הרכב ליד המצודה ולהמשיך רגלית לצידה האחורי. שם תמצאו מקבץ יפהפה של סמטאות העיר העתיקה, עם עשרות טברנות וחנויות לממכר מזכרות. היה נפלא וחווייתי להסתובב שם ולצאת לעבר נמל הדייגים, להתבונן במגדלור מימי התורכים וללכת לאורך הרציף הומה האדם והמוקף טברנות מכל צדדיו. נפרדנו בצער מרתימנו עם אור אחרון ועשינו את דרכנו בחשכה על הכביש החדש, עד לכפר הנופש. הדרך ארכה מעל לשעה והגענו בשעה 20:15, אחרי נסיעה מתישה. קינחנו את היום בהליכה ישר לארוחת הערב. בסך הכל נהגנו כ-400 ק"מ ביום זה.
ימים 4-6: מנוחה וטיולים בהרקליון ורתימנו
יום 4: את פנינו קידם בוקר בהיר, שטוף שמש וללא עננה בשמיים. מזג אוויר מושלם ליום של ים. אחרי יומיים של טיול באי, החלטנו להישאר בכפר הנופש וליהנות ממה שיש לו להציע לנו. את שעות הבוקר בילינו על חוף הים, בשיזוף ורחצה במים רוגעים וטמפרטורה נהדרת לשחייה. הרבה קריאה, שינה ושחיה בברכה. את הערב בילינו על כוס בירה בבר של כפר הנופש, על רקע זמר שהנעים לנו את זמננו בשירים בשפות שונות.
יום 5: יום הטיול השלישי התמקד באזור המרכזי והדרומי של האי, במחוזות הרקליון (Heraklion/Iraklio) ורתימנו (Rethimno). יצאנו בסביבות השעה 09:00, עלינו על הכביש החדש לכיוון מערב לעבר העיר הרקליון, ויצאנו ביציאה המובילה לכיוון דרום מערב לעיירה הדרומית Moires. נסענו דרך העיירה Agia Varvara והמשכנו דרומה עד לעיירה Agioi Deka. חצינו את העיירה והגענו אל האתר הארכיאולוגי, הסמוך אליה, בשם גורטיס (Gortys). שרידיה של עיר הבירה הדורית העתיקה פזורים בינות לגבעות, המכוסות בעצי זית. האתר מינואי ביסודו, אבל נמצאים בו בעיקר ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הביזנטית, הדורית, הרומית והיוונית. במקום שרידי בזיליקה מרשימה, תיאטרון מהתקופה הרומית וסידרת אבנים ענקיות, עליהן חקוקים משנת 500 לפנה"ס חוקי גורטיס המפורסמים - מערכת החוקים הראשונה באירופה, העוסקת בשורה של נושאים אישיים וחברתיים. בהחלט מרשים למי שאוהב ומעריך היסטוריה וארכיאולוגיה. מעבר לכביש הגישה לאתר, נמצא חלקו השני והפתוח של האתר, הכולל מבנים נוספים רבים של מקדשים מצרי ויווני לאל אפולו ועוד. הסיור רגלי וחווייתי, למרות שצריך לחפש את הממצאים בגלל שילוט לקוי, אבל אולי גם זה חלק מהכיף בביקור במקום.
המשכנו את דרכנו דרומה, אל האתר הארכיאולוגי הבא, הנמצא אחרי העיירה Moires, בשם פסטוס (Faestos). זהו הארמון המינואי השני בחשיבותו באי, אחרי קנוסוס. האתר כולל את שרידיו של הארמון הישן, שניבנה ב-1900 לפנה"ס והארמון החדש והמפואר שהוקם תחתיו, ב-1700 לפנה"ס. הסיור במקום מעניין מבחינה ארכיאולוגית. נצפים בו שרידי ארמון, חדרי המלך והמלכה וכולל מבט מרהיב על אזור ההרים הגבוהים ביותר בכרתים - רכס הרי Psiloritis (גובהם 2453 מ'), אותו נחצה בהמשך היום ונתמקד בטיול גם מחר. האתר מפורסם בדיסק פסטוס, שנמצא באחד מחדריו, דיסק חימר עם כתב חרטומים מעגלי, שלא פוענח עד היום ונמצא במוזיאון הארכיאולוגי בהרקליון.
משם, חזרנו חזרה לכביש הראשי ועלינו לביקור חטוף בכפר הסמוך Vori. בכפר נמצא מוזיאון אתנולוגי קטן, המספר על כרתים ותרבות החומר שבה. החלטנו לוותר על הכניסה אליו והמשכנו לאתר ארכיאולוגי נוסף, מינואי ביסודו, סמוך וקרוב בשם Agia Triada, על שם הקפלה הביזנטית במקום. המקום הינו חפירה ארכיאולוגית של ארמון קיץ מינואי, הצופה לעבר החוף הדרומי של כרתים (רצוי להגיע לאתר בכביש סלול, ישר מפסטוס. להמשיך בכביש אתו עליתם לפסטוס על פי השילוט, המרחק הינו 3.5 ק"מ משם). האתר שווה ביקור, אם אתם כבר באזור. הקפלה חמודה והנוף מקסים. ניתן לקנות כרטיס משולב לשני האתרים.
המשכנו בנסיעה לעבר העיירה Timbaki ומשם לעבר עיירת החוף התיירותית Agia Galini. החנינו את הרכב ברציף הנמל והלכנו על גבי המזח, לכל אורכו, על מנת לצפות בחוף ובעיירה כאחד. בתי העיירה יורדים בתלילות מרכסי ההרים, ישר אל הנמל והחוף הסמוך. לאורך נמל הדייגים יש הרבה טברנות ומשם ניתן גם לעלות ולסייר ברחובות העיירה. קודם בחרנו ללכת לאורך המצוק לחוף הרחצה הסמוך, שגם הוא מלא בטברנות לכל אורכו. כשחזרנו לנמל, עלינו לסיור ברחובות העיירה, נחמד ושווה ביקור. את דרכנו חזרה לחוף הצפוני של האי בחרנו לעשות על הכביש החוצה את רכס ההרים, דרך העיירה הציורית והמקסימה Spili, אולי היפה מבין העיירות ההרריות בהן בקרנו באי. הדרך לעיירה יפה והפגישה אותנו עם נוף הררי חשוף מצמחייה, בגלל הגובה הרב (בסביבות ה-1,500-2,000 מטר גובה) ושונה במהותו מזה שראינו עד כה. העיירה יושבת בלב הנוף המיוחד הזה ובתיה עולים על צלע ההר, עד גובה רב. טיילנו ועלינו רגלית בין הבתים הלבנים, במעברים צרים וציוריים, עד סוף העיירה. ירדנו לכיכר המרכזית ולשוקת בעלת ראשי אריות, המאפשרים שתייה ורחצה. טיילנו ברחוב הראשי של העיירה והתבשמנו מהמראות.
המשכנו את דרכנו צפונה לעבר רתימנו ועלינו על הכביש החדש לכיוון הרקליון, במטרה להגיע חזרה לכפר הנופש לפני שקיעה. חזרנו לכפר בשעה 19:15, הישר לארוחת הערב. את בילוי הערב עשינו בכפר חרסוניסוס (לא העיירה חרסוניסוס, לא להתבלבל). הכפר ממוקם מספר קילומטרים מדרום לעיירה. במהלך עונת התיירות, בימי שני בערב מתקיים במרכז הכפר ערב שירה וריקוד יווני אותנטי ומומלץ ביותר. במרכז הכפר ישנו מקבץ טברנות בעיגול גדול, שבמרכזו עמדה להקה של נגנים וזמר ששרו כשעתיים וחצי שירים יווניים, כשבמקביל להקה מקומית רוקדת בלבוש מסורתי וסוחפת את הקהל הרב, המאכלס את הטברנות הרבות שמסביב. המופע מתקיים בין השעה 20:30 ל-23:00. היה כיף לשמוע את המוזיקה, לצפות בהתרחשות וגם לרקוד קצת סירטאקי. בסך הכל נהגנו 290 ק"מ היום.
יום 6: יום הטיול הרביעי התמקד באזור המרכזי של האי במחוזות הרקליון (Heraklion/Iraklio) ורתימנו (Rethimno). יצאנו בסביבות השעה 09:00, נסענו מערבה לכיוון העיר הרקליון. עברנו את העיר ויצאנו ביציאה לכיוון דרום, לעבר העיירה Anogia, הדרך צרה אבל יפה במיוחד. העיירה שוכנת למרגלות ההר הגבוה ביותר באי הר Psiloritis, שעל שמו נקרא הרכס כולו. הכפר Anogia התפרסם במאבק נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה וגם שילם מחיר יקר, בהרס עצום של רוב בתיו. כיום, העיירה מפורסמת בזכות מלאכות האריגה והסריגה שלה. הלכנו לאורכה של העיירה ונכנסנו לחלק מהחנויות, להתבונן בעבודות היד. נכנסנו בין הסמטאות לטעום מהמראה הכפרי. בכיכר המרכזית ניתן למצוא על הקיר העתק מהמכתב הגרמני, המורה על השמדת העיירה. המשכנו משם מערבה בדרך מפותלת, הררית ויפה מאוד, עם נופים מקסימים, המאפיינים את כרתים. עברנו דרך הרבה כפרים מקומיים קטנים: Zoniana, Krana, Mariniana, Agios Mamas, Avdellas ועוד, במטרה להגיע לעיירת כדרים בשם Margarites (באזור זה יש לעקוב טוב אחרי המפה על מנת להגיע, אנחנו התברברנו קצת ונעזרנו במקומיים, בכפרים שעברנו על מנת להגיע).
הכפר Margarites קטן, חמוד ועמוס בבתי מלאכה לקרמיקה וכדים בכל הגדלים, הצורות והצבעים. הרבה מהמוצרים תלויים על קירות החנויות או הבתים. מומלץ בחום להיכנס ולראות את הכדרים בזמן עבודתם ולהיחשף למגוון גדול של כדים, בתוך בתי המלאכה. במרכז העיירה ישנו מספר מצומצם של טברנות. בחרנו להתיישב באחת מהן וליהנות ממאכל המוסקה המפורסם, שהיה משובח, מציזיקי (מאכל המבוסס על יוגורט, עם מלפפונים ושום) ומסלט יווני (שקיבלנו אותו, להפתעתנו, בלי גבינה). ארוחה מרעננת ומהנה ביותר. ברקע השמענו לעצמנו מוזיקה יוונית מהטלפון הסלולארי והרגשנו ממש בכרתים. המשכנו בנסיעה לכיוון דרום למנזר Moni Arkadiou, שהפך לסמל לגבורת הכרתיים, עקב התאבדות המונית שהתרחשה בתקופת המאבק נגד הכיבוש התורכי. בכניסה למנזר, בצד ימין לחניה, נמצא מבנה לאורך חומה, בו מוחזק ארון עם גולגלות של חלק מהמתאבדים. חזית המנזר ותוכו יפים מאוד. הסתובבנו זמן רב, כדי לראות את כל פינות של המנזר המטופח, את מחסן חומר הנפץ, חסר הגג, בו התאבדו המורדים, תוך פגיעה במספר רב של חיילים תורכים. עלינו על החומות, על מנת לראות את הנוף שסביב. המקום בהחלט שווה ביקור.
משם חזרנו, בכביש בו הגענו לתוך המנזר, לכיוון צפון, במטרה להתחבר לכביש החדש ממזרח לרתימנו. עלינו על הכביש החדש לכיוון מזרח להרקליון. בדרך, לפני העיר, ירדנו לכפר Fodele בו נולד צייר הרנסנס המפורסם אל גרקו. הכפר שוכן בלב איזור של פרדסים ומטעי זיתים ונחשב ככפר פרי ההדר באי. מתוך העיירה, בשביל מסומן, ישנה גישה למוזיאון קטן ולא מרשים במיוחד, המספר על הצייר בסרט וידאו קצר ומציג לקט קטן מציוריו, שברובם דמויות מהנצרות. שוטטנו קצת ברחובות הכפר והמשכנו בדרכנו חזרה אל הכביש הראשי ומזרחה לכיוון הירידה לעיירת חוף קטנה בצידה המערבי של העיר הרקליון בשם Agia Pelagia, כדי להביט על המפרץ ועיר הבירה. משם, חזרנו אל הכביש החדש ואל כפר הנופש. חזרנו בסביבות השעה 19:30, הישר לארוחת הערב. סך כל הנהיגה להיום: 250 ק"מ.
ימים 7-8: טיולים במרכז האי ומזרחו ופרידה
יום 7: יום הטיול החמישי התמקד באזור המרכזי של האי במחוז הרקליון (Heraklion/Iraklio). יצאנו בסביבות השעה 10:00, נסענו דרומה אל העיירה Kasteli. משם, פנינו מערבה ועלינו על הכביש המוביל לכיוון העיירה Apostoli. הדרך הררית ונחמדה, עם נוף כרתי אופייני. המשכנו מערבה על הכביש, דרך עיירות קטנות לכיוון העיירה Myrtia. בדרך נכנסנו למנזר Moni Agarathou - מנזר קטן ויפהפה בלב אזור של כרמים. למזלנו, הנזיר בצר ענבים בדיוק כשנכנסו למתחם המנזר והתכבדנו בשני אשכולות ענבים מזנים שונים, שסיפקו לנו מתיקות ליומיים האחרונים שלנו באי. חזרנו לכביש הראשי ומשם המשכנו לעבר העיירה Myrtia. היעד שלנו היה המוזיאון בכיכר המרכזית של העיירה, המנציח את חייו וכתיבתו של הסופר הכרתי הנודע ניקוס קאזאנצאקיס, שכתב את "זורבה היווני" ואת הרומן ההיסטורי על גיבור כרתי מתקופת התורכים קפיטן מיכאליס, "חרות או מוות". בתחילת היום התלבטנו אם לנסוע לכפר, לא קראנו בשום מקום על המוזיאון ולשמחתנו מצאנו עצמנו נרגשים מהביקור. לא ידענו הרבה על הסופר מעבר ל"זורבה היווני" ומצאנו מוזיאון על סופר פורה מאוד, משכיל, מועמד לפרס נובל ואיש העולם הגדול, דמות מרתקת ביותר. בהחלט שווה ביקור למי שמתעניין בתרבות עולם, ביוגרפיות וספרות.
משם, המשכנו לכיוון צפון במטרה להגיע להרקליון ולהתחבר לכביש המוביל לאתר הארכיאולוגי ולארמון המינואי המפורסם ביותר באי, קנוסוס (Knossos). הביקור בקנוסוס הוא בהחלט חוויה למי שאוהב תרבויות וארכיאולוגיה. הבעיה היא, שלא כדאי להגיע בשעות הצהריים כי האתר מלא בקבוצות. מכיוון שבאתר יש שביל עילי אחד, המוביל אל האתרים המרכזיים, ההנאה נפגמת. עשו מאמץ להגיע מוקדם אם ניתן. בקנוסוס נחשפנו לאתר משוחזר בחלקו, ממנו ניתן ללמוד הרבה על התרבות המינואית (על שם המלך האגדי מינוס). הארכיאולוג ארתור אוונס חשף את הארמון החשוב ביותר בכרתים, סביבו עיר שכללה 12,000 תושבים. באתר חדרים עם ציורי קיר מרהיבים, חללים עם כדי אחסון, מרפסות, עמודים ייחודיים , מדרגות, חצרות ועוד. חובה לבקר.
משם, המשכנו אל עיר הבירה הרקליון. נכנסנו הישר אל מרכז העיר וחנינו באחת החניות לאורך החומה, בין הנמל לבין המוזיאון לארכיאולוגיה. את הסיור בעיר התחלנו בביקור במוזיאון לארכיאולוגיה, במטרה לראות את כל מה שנלקח מהאתרים הרבים בהם ביקרנו במשך הימים האי. המוזיאון היה בדיוק בשיפוצים, אבל את עיקר הממצאים ניתן היה לראות בתצוגה זמנית מרשימה מאוד. משם המשכנו בסיור בעיר במספר מוקדים חשובים. התחלנו בכיכר החירות פלאטיאה אלפתריאס (Plateia Eleftherias), הסמוכה למוזיאון הארכיאולוגי, משם פנינו לרחוב אודוס דדאלוס (Odos Daidalos), עמוס החנויות המודרניות, לעבר כיכר פלאטיאה וניזלוס (Plateia Venizelos) עם מזרקת מורוסיני (Morosini). ישבנו בכיכר באחת המסעדות ואכלנו את המאכל המקומי "בוגאצה" (Bougatsa) -מין עוגת קרם קלילה ואוורירית, עם סוכר וקינמון מעולה ומומלץ ביותר עם כוס קפה. משם, המשכנו לרחוב השוק (Odos 1866) ולמזרקת במבו (Bembo), שנמצאת בסוף הרחוב. זו מזרקה מזמן התורכים, המוקפת בית קפה עם "פרלמנט זקני העיר". משם, חזרנו לרחוב השוק ופנינו לכיוון כיכר פלאטיאה אקאטריני (Plateia Ekaterini). ביקרנו שם בקתדרלה יפהפה בשם אגיוס מינאוס (Agios Minas), בסמוך לה נמצאת כנסיה קטנה בשם זהה. בצד האחורי של הכיכר נמצאת כנסיה נוספת הנמצאת במבנה מרשים ומשופץ בשם אגיה אקאטריני, בו המוזיאון הדתי של העיר (היה בתהליכי שינוי תצוגה ושיפוצים בזמן שביקרנו). משם, חזרנו אל כיכר ונזילוס עם מזרקת מורוסיני והמשכנו לכיוון הנמל, בדרך נכנסו למבנה עם חזית של אכסדרה עם קשתות, הבזיליקה של אגיוס מרקוס (Agios Markos), כיום המבנה משמש אולם תצוגה ואכן צפינו בתערוכת צילום יפה על כרתים. המבנה עצמו גם מרשים למראה מבפנים. עברנו על פני בנין העירייה, מאחוריו נמצאת כנסיית אגיוס טיטוס (Agios Titos), גם בה ביקרנו. משם המשכנו בדרכנו בירידה לאורך הרחוב לעבר נמל הדייגים. הלכנו לאורך רציפי הנמל עד למצודה הוונציאנית קולס (Koules), החולשת עליו. המשכנו לצעוד לאורך המזח הארוך, העמוס צועדים מקומיים ורוכבי אופניים רבים. טיפסנו על חלק מחומת המזח על מנת לראות את הים והחוף עם שקיעה. עשינו את דרכנו חזרה לרכב בסמוך לחומת העיר העתיקה.
יצאנו מהעיר לכיוון הכביש החדש ומערבה חזרה לכפר הנופש. חזרנו בסביבות השעה 19:00, לארוחת הערב. את הערב בילינו בנסיעה אל העיירה חרסוניסוס, סיבוב נוסף לאורך הטברנות שעל החוף. חזרנו למלון ועם פחיות בירה ופיצוחים התמקמנו מול הים לערב רומנטי לאור ירח. חזרה לחדר לארוז ולהתכונן לטיסה חזרה הביתה. היום נהגנו 120 ק"מ בסך הכל.
יום 8: יום הטיול השישי והאחרון התמקד באזור המזרחי של האי במחוז לסיטי (Lasiti). יצאנו בסביבות השעה 10:00 דרך העיירה חרסוניסוס ועלינו על הכביש הישן Old National Road לכיוון מזרח. נסענו איתו עד אחרי העיירה Malia, משם עלינו על הכביש החדש המוביל מזרחה. בקרבת אגיוס ניקולאוס הכביש החדש פונה ימינה בכיוון כללי דרום-מזרח, לעבר העיירה Sitia, שבמזרח האי, פנינו בפניה זו ולאחר עוד כשלושה ק"מ, על גבי הכביש הזה, פנינו שוב ימינה לצד מערב, לכביש המוביל לעיירה Kritsa. לפני ההגעה לעיירה, נכנסנו ל-Panagia Kera, כנסיה ביזנטית הידועה בציורי הקיר יוצאי הדופן שלה, בצורתם ובשלמותם. המוטיבים כולם דתיים, אבל הציורים מאוד פיגורטיביים וצבעוניים. הכנסייה קטנה, אבל הביקור בה שווה. חשוב לציין שהיא נסגרת בשעה 15:00.
משם, המשכנו לאתר הארכיאולוגי Lato, שהפנייה אליו סמוכה מאד לכניסה לעיירה Kritsa. האתר הינו אתר מהתקופה הדורית, מה שמיוחד בו הוא נקודת התצפית המצוינת ממנו אל העיירה אגיוס ניקולאוס והים מצפון ורכס רמת לסיטי מדרום. גם אתר זה נסגר בשעה 15:00. משם, עשינו סיור רכוב לעיירה Kritsa. היות וזמננו היה קצר, לא הלכנו ברחובות העיירה, הייחודית באומנים שבה. חזרנו לאגיוס ניקולאוס ומשם חזרה מזרחה, בכביש החדש. בשלב מסוים, הכביש החדש מעביר לכביש הישן, ממנו עלינו לכיוון עיירת החוף הקטנה Sisi. חנינו בסמוך לנמל הדייגים הקטן, טיילנו לאורך החוף הרציף והטברנות. חזרנו אל הכביש הישן ואתו חזרה מערבה דרך עיירות החוף Malia, Stalida וחרסוניסוס אל כפר הנופש. חזרה בשעה 14:00 להחזרת הרכב והתארגנות אחרונה לקראת העברה לשדה התעופה. ביום זה עברנו 115 ק"מ. במהלך ששת ימי הנסיעה עשינו סה"כ כ-1340 ק"מ. נפרדנו מכרתים וחזרנו לארץ בטיסת ערב.
