אגם קרייטר, פלורנס ושאר מקומות

נהר הקולומביה, וונקובר ועוד

ביום הראשון טיילנו בקולומביה גורג`. נהר הקולומביה מסמן את הגבול בין מדינת וושינגטון לבין מדינת אורגון. הקולומביה גורג` (גורג` = נקיק, ערוץ) הוא אזור שבו הנהר זורם בעמק צר בין הרים גבוהים משני צידיו. הצד של וושינגטון, הצפוני, מתאפיין בצוקים היורדים לנהר בחדות, והצד של אורגון עשיר במפלי מים גבוהים.

 מסיאטל נסענו דרומה בכביש מספר 5 עד העיר ונקובר (לא זו של קנדה, אלא זו של מדינת וושינגטון בארה"ב, היושבת על גדתו הצפונית של נהר הקולומביה), נסיעה של כ 3 שעות. בונקובר ישנו במלון הנקרא Residence Inn, מלון חביב מאד השוכן ברחוב שקט, ומוכן לארח גם כלבים. לקחנו חדר גדול, בעצם סוויטה, הכוללת קומה תחתונה עם סלון וחדר ילדים, וחדר הורים נפרד בקומה העליונה עם אמבטיה נפרדת. שילמנו כ 150$, כולל ארוחת בוקר, אלא שמארוחת הבוקר לא הספקנו להנות, משום שבמשך השבוע היא מסתיימת ב 9 בבוקר ולא ב 9 וחצי כפי שנאמר לנו. אכלנו פנקייק בסניף של I HOPE הנמצא בקרבת מקום.

כתובת המלון: 

לאחר שישנו בונקובר התחלנו את הטיול בנסיעה מזרחה לאורך כביש מספר 14, המתפתל במקביל לנהר הקולומביה על גדתו הצפונית. במהרה הגענו לתצפית נהדרת על הערוץ. כ 35 מייל מזרחית מונקובר עצרנו ב Beacon Rock. זהו סלע עצום על גדת הנהר, שניתן לטפס עליו ולהשקיף על הנוף. המסלול מתפתל סביב לסלע בשיפוע לא גדול במיוחד, לאורך כשני קילומטרים, כך שהטיפוס אינו קשה. הנוף הנשקף מראש המסלול עוצר נשימה.לאחר מכן המשכנו בנסיעה מזרחה לאורך כביש מספר 14. ראינו את Boneville Dam, סכר המספק חשמל ומווסת את זרימת הנהר. מעט לאחריו הגענו ל Cascade Locks, שם היה גם גשר בו חצינו את נהר הקולומביה ונכנסנו למדינת אורגון. זהו גשר אגרה, שהמעבר עליו בתשלום.המשכנו לנסוע מערבה לאורך כביש מספר 84. ביציאה 25 עברנו לדרך ההיסטורית-כביש מספר 30, העובר דרך המפלים הפזורים בשפע בגדה הדרומית של הנהר. הדרך ההיסטורית היא למעשה הכביש הישן ששימש את האיזור לפני שנסלל כביש מספר 84, והוא עובר ממש דרך המפלים.המפלים הגבוהים ביותר הם Multnomah Falls, המפלים השניים בגובהם בארה"ב. את המפל ניתן לראות מהחניון למטה, ומי שרוצה יכול גם לטפס למעלה. אנחנו ויתרנו על הטיפוס. בחניון של המפלים יש מסעדה עם מרפסת הצופה על המפל, שם אכלנו ארוחת צהרים. האוכל היה מצויין.

מפלים נוספים הפזורים לאורך הדרך, שאת רובם ניתן לראות מהחניון שלהם ואפילו מהכביש, הם Horsetail Falls, Wahkeena Falls, Bridal Veil Falls ועוד. לאתר האינטרנט הרשמי המכיל מידע על הקולומביה גורג` לחצו כאן. לאחר שעברנו את המפלים חזרנו חזרה לכביש מספר 84 שהביא אותנו לפורטלנד. בדרך יכולנו לראות מאחורינו את מאונט הוד, מתנוסס במלוא הודו. הצענו לבתנו לסובב את ראשה ולראות את היופי המרשים הזה, והיא אכן התלהבה: "נכון! והנה גם School Bus!" אוטובוס בית הספר שנסע מאחורינו קיבל את אותה קריאת התפעלות שקיבל מאונט הוד. סדר עדיפות של גיל שמונה... הפעם ויתרנו על ביקור בפורטלנד, והמשכנו בנסיעה ליעד הבא שלנו: נסיעה של כ 5 שעות ל Crater Lake. בפורטלנד עלינו על כביש מספר 5 ונסענו בו דרומה עד Roseburg, ועלינו על כביש מספר 138 לכוון מזרח שהביא אותנו עד קרייטר לייק. שם בילינו את הלילה וטיילנו באגם למחרת.

 בקרייטר לייק יש שני מלונות: Crater Lake Lodge ו-Motor Inn. שניהם היו מלאים עד אפס מקום כשהגענו לשם. חובה להזמין מקומות מראש. אין עיירות בקרבת מקום, ונאלצנו לנסוע 45 מייל לעיירה בשם Chemlut כדי לישון שם, רק כדי לעשות למחרת בבוקר את כל הדרך חזרה. המוטל שישנו בו, Featherbed Inn קיבל כלבים, וזה בערך הדבר הטוב היחיד שיש לומר עליו. החדר לא היה נקי, לא היו להם עריסות לתינוקות, המיטות היו קטנות ולא נוחות, והוא ממוקם על כביש ראשי כך שמשאיות הטרידו את מנוחתנו כל הלילה. המחיר היה בסביבות ה 50$ לכולנו.

Featherbed Inn
108915 Highway 97 North
Chemult, Oregon 97731
United States
 Tel: 541-365-2235

לתחילת הכתבה

אגם Crater

לפני כ 7000 שנה התפרץ הר הגעש מזאמה (Mazama), התמוטט, ובמקומו נוצר אגם. ההר המשיך להיות פעיל והחל להתרומם מחדש, וכך נוצר אי המכשף Wizard Island הבוקע מתוך האגם. לפני כ 6000 שנה האי פסק לגדול, ההר הפסיק להיות פעיל, אך תא המגמה הנמצא מתחתיו עדיין חי, ורק ממתין להזדמנות המתאימה כדי להתחיל לטפס כלפי מעלה ולהתפרץ שוב.

היום קשה להאמין שהתפרצות כה אלימה ארעה במקום השלו הזה. האגם הגדול מוקף פסגות הרים מכל עבריו. הפסגות משתקפות כמו במראה במים הכחולים-כהים של האגם, המקבלים את צבעם מעומקו הרב של האגם, בין העמוקים בעולם. כל ספקטרום הצבעים, מלבד הכחול, נבלע במים העמוקים. פסגות ההרים הגבוהים מכוסים בשלג, וניתן למצוא תלוליות שלג גם לצד הדרך. הכביש הצפוני, דרכו הגענו לפארק, נסגר בחורף בגלל השלגים. (הכניסה לפארק בתשלום- שילמנו 10$ לכולנו). כשהגענו לאגם הקפנו אותו בכביש הנוסע מסביבו, בכוון השעון, ושמו Rim Drive. כשהכביש המגיע מצפון נפגש עם הכביש הטבעתי המקיף את האגם, יש נקודת תצפית נהדרת על האגם וסביבתו. כשהגענו לשם היה גם Ranger שהסביר וענה על שאלות על האגם, ההיסטוריה, הגיאולוגיה שלו ועוד.

 מיד כשמתחילים את הסיבוב מגיעים ל Llao Rock. זהו סלע בזלת ענק שנוצר מזרם לבה שנכלא בין קרחונים. לאורך הכביש יש מספר רב של נקודות תצפית. מכל אחת מהן נשקף נוף האגם, האי ופסגות ההרים מסביב מנקודת ראות שונה. מצפון לאגם נמצא Cleetwood Trail, מסלול באורך של כשני ק"מ היורד לחוף האגם. משם יוצאות סירות להפלגה של שעתיים באגם עם הסברים גיאולוגיים, וגם סירות המגיעות ל Wizard Island, שם אפשר לטפס במסלול שגם אורכו כשני ק"מ ולהגיע ללוע. לפני שמתחילים לצעוד כדאי לבדוק האם ההפלגות מתקיימות. כשהיינו שם ההפלגות לא התקיימו משום שהם בדיוק החליפו את הסירות. נקודת תצפית נהדרת ממזרחו של האגם היא Cloudcap Overlook. כביש יוצא לנקודה זו מערבה מה Rim Drive. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול המקיף את האגם. ממול לדרך הזו נמצא Mount Scott, ההר הגבוה ביותר בפארק, עם מסלול המטפס לפסגתו.

 בהמשך, מדרום מזרח לאגם, מגיעים לנקודה הנקראת Kerr Notch. משם יש תצפית לסלע הנקרא Phantom Ship הבוקע מתוך האגם. סלע זה נראה כספינת מפרש עתיקה, ומכאן הוא קיבל את שמו. הסלע עתיק בהרבה משאר הסלעים במקום. רוב הסלעים נוצרו בהתפרצות הגעשית לפני כ-7000 שנה, ואילו סלע זה הוא שריד של הר געש עתיק בהרבה שהיה כאן לפני הר מזאמה, וגילו כ 400 אלף שנה. כמו כן יוצא מכאן כביש שאורכו כ 6 מייל לנקודה שבה אפשר לצפות ב-Pinnacles. אלו עמודים מחודדים שנוצרו בזמן התפרצות הר הגעש. לבה רותחת וסלעים מותכים זרמו בערוץ. הגזים שהשתחררו מהחום עלו למעלה ויצרו את העמודים המחודדים. תהליכי שחיקה הסירו את המשקעים שמסביב לעמודונים הללו, והותירו אותם חשופים מעל פני השטח.

משם חזרנו לכביש המקיף את האגם, והמשכנו לנסוע עד מרכז המבקרים. קצת לפני מרכז המבקרים יש מסלול הליכה קצר וקל עם פרחי בר האופייניים לאזור. ניתן לקחת חוברת הסבר בתחילת המסלול ובה הסברים ותיאור הפרחים בנקודות מסומנות לאורך המסלול. המסלול המעגלי מתחיל ומסתיים בגשר עץ מעל פלג מים. בדרך חזרה החלטנו לשבת על שפת הפלג ולטבול את הרגליים במים. אלא שלאחר שטבלנו את קצה העקב גילינו שהמים קפואים ואנחנו לא מסוגלים להכניס את הרגל למים...

לתחילת הכתבה

המשכנו למרכז המבקרים- הכניסה בחינם, אך אין בו תצוגות יותר מדי מרשימות, ובשרותים שלו אין משטח החלפת חיתולים, הסיבה שבגללה בעצם נכנסנו. המשכנו ל-Rim Village, שם נמצא המלון Crater Lake Lodge. למלון מרפסת המשקיפה על האגם, ואכלנו ארוחת צהרים בלובי שלו. האוכל היה טוב, אך אין להם תפריט לילדים. לאחר שבמסעדות הקודמות הם התעלמו מחטיפי העוף והצ`יפס שהוזמנו בשבילם, וחטפו לי מהצלחת את נתחי הסלמון המובחר והפטריות, לא חשבנו שזו בעיה, אך כמובן שהפעם הם נזכרו שהם בעצם ילדים וסרבו לגעת באוכל שהזמנו ("נכון שאלו פטריות, אבל הן שחורות, לא לבנות כמו שהזמנת אתמול". איך אפשר להתווכח עם טיעון כזה). ניצלנו בעזרת החטיפים שלקחנו איתנו והבטחה לעצור במקדונלד הראשון שנראה בדרך.

 מכאן הכביש ממשיך במערבו של האגם, עם נקודות תצפית נוספות על Wizard Island וסביבתו, ומתחבר חזרה לכביש המוביל צפונה ליציאה מהפארק. לאתר האינטרנט הרשמי של קרייטר לייק לחצו כאן.

 חזרנו בכביש מספר 138 חזרה ל Roseburd, שם עלינו על ה 5 ונסענו צפונה עד Eugene. ב Eugene עזבנו את הכביש הראשי ונסענו בכביש מספר 126 מערבה לעיירה פלורנס (Florence) בחוף האוקיאנוס, היעד הבא שלנו. היתה זו נסיעה של כ 6 שעות. שוב לא נחלנו הצלחה בעניין בתי המלון, והעיר היתה מלאה עד אפס מקום. היה גל חום במדינה, ותושבי הערים הגדולות לאורך הבקעה נסעו להתקרר קצת בחוף. המלון היחיד שמצאנו, Embaracadero Resort Hotel & Marina, נמצא בעיירה ניופורט, כ 100 ק"מ צפונה מפלורנס. נסענו לשם רק כדי לחזור את כל הדרך למחרת בבוקר.

בעודנו עושים חישובים כמה זמן תקח הנסיעה, ומתנחמים במחשבה שלפני חצות כבר נהיה במיטה, נאלצנו לעצור בצד הדרך משום שעץ נפל על הכביש וחסם אותו. חיכינו שעה עד שפינו את העץ (ביעילות מרשימה, כצפוי מתושבי אורגון שתעשיית העץ היא התעשייה העיקרית שלהם, ובסיוע פעיל של כל הנהגים שנתקעו משני הצדדים) ורק אז יכולנו להמשיך בנסיעה, כדי לגלות בסופו של דבר שהמלון לא סתם נשאר פנוי בסופשבוע עמוס זה - הוא היה יקר, לא נוח, ובעל שרות לקוי. את העריסה של בר הניחו על הריצפה מבלי לטרוח לפתוח ולסדר אותה, ולא השאירו לנו מצעים עבור הילדים. על התענוג המפוקפק שילמנו כ 100 דולר.

Embaracadero Resort Hotel & Marina
1000 SE Bay Blvd, 97365
Newport, OR
 541-265-8561
www.embaracadero-resort.com

לתחילת הכתבה

חוף האוקיאנוס ומערת אריות הים

ביום האחרון לטיול נסענו בכביש מספר 101 לאורך החוף מניופורט דרומה לעבר פלורנס, כ 100 ק"מ. הדרך עוברת בין עיירות, כפרי נופש וחניונים, ובאזורים מסויימים נוסעת ממש לאורך החוף וניתן לראות ממנה את האוקיאנוס. החוף מתאפיין בצמחיה ירוקה ועבותה.
הים משובץ בצוקי ענק היוצאים מבין הגלים. הצוקים מהווים מקום מושבם של שחפים ועופות ים אחרים. הטענה היא שניתן לראות גם כלבי ים ממלאים את הצוקים הללו, אך אנחנו לא ראינו אותם. גם כאן המים קרים מאד ולא מאפשרים להתרחץ.

 כ 10 מייל לפני העיירה פלורנס הגענו ל Sea Lion Caves. זוהי מערה שבה בחרה להתיישב להקה של אריות ים. הם נמצאים שם כבר שנים רבות, יש שם תמונה של המערה משנות ה 30 של המאה ה 20, ונראה שהמבקרים אינם מפריעים לחיות הימיות והם ממשיכים להתגורר שם. זהו המקום היבשתי היחיד בארה"ב בו בחרו יונקים ימיים חופשיים להתיישב. הכניסה לאתר היא בתשלום - סדר גודל של כ 12$ למבוגר, מעט פחות לילדים. ניתן להגיע למצפה המביט לסלע הנמצא מחוץ למערה, שם משתזפים אריות הים להנאתם בקיץ, וכן מעלית הנכנסת לתוך המערה, שם אפשר לצפות מעבר לגדר באריות הים שבחרו להישאר בתוך המערה ולנמנם על סלע.

 הילדים התלהבו בעיקר מהפסל של אריות הים הנמצא בכניסה לאתר והתעקשו להצטלם איתו... לכו תסבירו להם שפסלים יש בכל מקום אבל אריות ים אמיתיים כל כך קרובים קשה למצוא. לאחר מכן בני בן השנתיים וחצי גילה את אריות הים מעבר לגדר והיה מרותק אליהם, אי אפשר היה להוציא אותו מהמערה. כשעמדנו בתור למעלית הוא התגנב לשם בחזרה. לאתר האינטרנט של מערת אריות הים לחץ כאן. המערה היתה התחנה האחרונה בטיול שלנו. המשכנו דרומה בכביש 101 חזרה לפלורנס, אכלנו צהרים באחת ממסעדות מאכלי הים שליד החוף, ויצאנו בדרכנו הארוכה חזרה לביתנו בסיאטל וושינגטון. מסקנתנו העיקרית מהטיול: אורגון יפהפיה. כמעט כמו וושינגטון..

לתחילת הכתבה