הקדמה על פולין
אז לידיעת כל הספקנים: פולין, מעבר למטען ההיסטורי שהיא נושאת וקשור קשר בלתי נפרד להיסטוריה של העם היהודי, היא ארץ יפיפייה, מעניינת, עם נופים מרהיבים ואוכל מצוין. השנים שחלפו מאז השתחררה מעול הקומוניזם עשו לה רק טוב. היא הולכת ומתקרבת למערב בצעדי ענק, אפשר למצוא בה הכל מכל וכל, ואט אט היא הופכת ליעד תיירותי נחשק -; ובצדק. וכן -; פולין בדצמבר -; ז`ימנו!!! *קר!!!
ועכשיו -; מההתחלה: את חופשת החורף שלנו החלטנו לבלות בפולין. כולנו כבר היינו (מי פעם אחת ומי יותר) באתרים הקשורים לשואה ולכן הטיול הפעם לא כלל אף גטו ואף מחנה השמדה. ולמי שתהה -; אני לא דוברת פולנית (למרות שאבי, שהיה איתנו, דווקא כן) ובכל זאת -; אפשר להסתדר די בקלות גם ללא ידיעת השפה המקומית. הדור הצעיר ברובו דובר אנגלית שוטפת, וזה נכון בעיקר לאזורים התיירותיים. פה ושם נתקלנו במוכרים בחנויות שלא דיברו אנגלית מי יודע מה, אבל תמיד היה איתם מישהו שדיבר אנגלית מצוינת, כך שממש לא היתה בעיה. במסעדות המלצרים דוברים אנגלית וברובם ניתן היה לקבל תפריטים באנגלית (גם אם פה ושם זו היתה אנגלית עם שגיאות כתיב די משעשעות). בזקופנה (שעוד נגיע אליה) הסיפור דומה -; המוכרים המבוגרים יותר לא מדברים אנגלית, אבל איתם בהחלט אפשר להסתדר עם תנועות ידיים (והמחירים גם כתובים על כל דבר אז זה לא בעיה) וביניהם, תאמינו או לא, תמצאו מי שמדברים עברית בסיסית (כמה זה? עשר...), שלמדו ממאות בני הנוער הישראלים שמגיעים מדי שנה לזקופנה במסגרת סיורים של בתי הספר.
ואם מדברים על חופשת חורף בפולין -; אי אפשר שלא להתחיל עם מזג האוויר. אז כמו שאפשר להבין מהכותרת -; היה קררר! מאד! הממוצע במהלך היום היה 2-3 מעלות מתחת לאפס, והיה גם יום אחד שהיה בו מינוס 6. כיוון שידענו מראש שזה מה שצפוי לנו, היינו מאורגנים מראש, ולכן הצלחנו לטייל ולהנות -; מבלי שיפול לנו האף מרוב קור. ההמלצה שלי היא גם ברמות קור כאלו, לעבוד בשיטת ה"בצל" כיוון שמקומות סגורים דוגמת מוזיאונים, מסעדות וחנויות -; מחוממים מאד מאד וצריך שיהיה נוח להתקלף מהשכבות ולהחזיר אותן חזרה. ועל כן: שכבה ראשונה -; גטקס וגופיה תרמים. אם אין לכם -; תקנו! זה אמנם יחסית פריטים יקרים (במיוחד אם קונים כמוני את המוצרים האיכותיים ביותר) אבל זו קניה חד פעמית שנשמרת בארון לכל הנסיעות למקומות הקרים לשנים ארוכות קדימה.
לנו הספיקו גטקס אחד ושתי גופיות, כי מכיוון שדי קר, לא ממש מזיעים ואפשר להסתדר. מעל הגופיה התרמית, לבשתי סווטשר לא עבה או סוודר דק. הכי טוב כאלו שיש להם ריצ`רץ כי היו הרבה מסעדות שהיה בהם נורא חם, ופשוט ישבתי עם הגופיה התרמית. זו גם ההזדמנות להגיד שעדיף לקנות גופיה תרמית לא עבה, אבל כזו שנראית סביר כי תמצאו את עצמכם יושבים רק איתה ורצוי שהיא תראה נורמלי... אני קניתי של North Face והיא היתה נהדרת. והשכבה האחרונה -; מעיל חם, רצוי מעיל פוך וכזה שמכסה את הישבן. פוך כי זה מחמם וקל במשקל ולא חדיר למים (כן, לפעמים יש גם גשם, לא רק שלג יבש). כפפות טובות (רצוי מפליס שמחממות אבל לא מגבילות את התנועה), כובע חם וצעיף -; ואתם מוכנים...
קטוביץ'
ועכשיו -; לטיול עצמו: על הטיסה מתל אביב: תנאי מזג אויר קשים בפרנקפורט גרמו לעיכוב בטיסה לתל אביב וגררו, מטבע הדברים, עיכוב של כשעתיים בטיסה שיצאה לפרנקפורט. אלו בדיוק היו השעתיים של ההמתנה שהיתה לנו עד לטיסת ההמשך לעיר קטוביץ` בפולין. היינו משוכנעים שנפספס את הטיסה, אלא שחברת התעופה עשו הכל כדי שזה לא יקרה: מיד עם צאתנו מהמטוס המתין לנו דייל קרקע, שליווה אותנו במסלול מקוצר אל אוטובוס שלקח אותנו היישר אל שער היציאה שממנו היינו צריכים לצאת לטיסת ההמשך, ומשם היישר באוטובוס נוסף -; אל המטוס. את הטיסה אומנם הספקנו, אבל המזוודות שלנו -; לא. בהגיענו לקטוביץ מילאנו את טפסים המתבקשים -; קיבלנו תיק כלי רחצה מצויד בכל מה שצריך -; וחיכינו למזוודות שהגיעו בסופו של דבר לפנות בוקר הישר אל המלון.
כאמור, נחתנו בקטוביץ` (שם מתגוררים קרובי המשפחה שלנו). שדה התעופה הבינלאומי של קטוביץ` גדול רק במעט משדה דוב שלנו ונמצא מרחק של כחצי שעה מהעיר עצמה. קטוביץ` (או בשמה הפולני קטוביצה) נמצאת כשעה נסיעה מקרקוב. זו עיר תעשיה (אנשי הקריות ירגישו בבית עם כל ה"לבניות" שיש שם...) בת כמה מאות שנים (ועידת קטוביץ`, זוכרים? זה היה שם....). כמו ערים עתיקות אחרות, לב העיר מאד יפה. יש בה קתדרלה גדולה ומרשימה, תחנת רכבת יפיפייה (שעכשיו עוברת שיפוצים לאחר שנבנתה תחנה חדשה במיקום אחר והתחנה הישנה תהפוך למתחם בילויים) ומדרחוב נחמד עם חנויות יוקרתיות, בתי קפה ומסעדות.
בקטוביץ` יש שני מלונות חדשים ברמה של ארבעה כוכבים (שמקבילה לחמישה כוכבים שלנו) האחד הוא מלון "קובוס", שנמצא בקומות העליונות של מגדל משרדים חדש סמוך לעיר העתיקה. זה מלון מרשת מלונות עסקים שנחנך ממש לאחרונה והוא מצויד בכל השכלולים האפשריים (אינטרנט מהיר וכו`). אנחנו בחרנו מלון אחר, שגם הוא נפתח לפני כשנתיים. -; מלון מונופול. אח! איזה מלון!!! מלון מונופול נפתח לראשונה (כך מספר הברושור) בשנת 1903 והיה במשך שנים מלון יוקרתי בלב העיר העתיקה של קטוביץ`. בין השאר התארחו בו מנהיגים, אומנים וסופרים מפורסמים. בשנת 2001 נסגר המלון לשיפוצים מקיפים והפך למלון מקסים, נעים, מפואר ומשוכלל. החדרים בו גדולים ומרווחים (בלילה האחרון לפני הטיסה ארץ, צ`יפרו אותנו במיני-סויטה ענקית, עם פינת ישיבה מרווחת, ג`קוזי וטלויזיית LCD). כל החדרים עם ריצפת פרקט, ריהוט עתיק ומיוחד ומיטה גדולה ונוחה. חדרי האמבטיה מרוצפים בשיש שחור, וחימום מתחת לרצפה (וואי, זה כיף הדבר הזה!) והקירות שלהם מחופים באבן צפחה.
מוצרי הקוסמטיקה (בנים, אתם יכולים לדלג למשפט הבא) שעומדים לרשות האורחים הם של חברת הקוסמטיקה הצרפתית ל`אוקסיטן. במלון חדר כושר ענק ומשוכלל שכולל גם חדר ספיניג, ספא ובריכה מחוממת שעומדים כולם לרשות אורחי המלון ללא תשלום נוסף. ארוחת הבוקר המצוינת והעשירה (בסטנדרטים גבוהים הרבה יותר ממה שאני רגילה אליהם ממלונות אחרים ברמה דומה באירופה) מוגשת במסעדה המרכזית במלון, שנמצאת בפטיו משגע, עם תקרת זכוכית משופעת שממנה גולש כל הזמן השלג. במלון יש גם בר, מסעדה של אוכל פולני מקומי (לא ניסינו) ומסעדה איטלקית (בפטיו שבו מוגשת ארוחת הבוקר) שבה דווקא כן אכלנו. היה מצוין, גם אם קצת יקר במונחים פולנים (אבל לא במונחים ישראלים..). למי שכמוני לא יכול להתנתק מהאינטרנט גם כשהוא בחו"ל, במלון יש מרכז עסקים קטן ובו עמדת מחשב מחוברת לאינטרנט מהיר, כולל מדפסת -; שעומדים גם הם לרשות האורחים בכל שעות היממה. אגב, מי שמשום מה מחפש מקום בפולין לעריכת כנסים -; במלון יש מספר חדרי ישיבות וכנסים בגדלים שונים. (טל` במלון:8282 -; 782 -; 32 (0) 0048, ואפשר בהחלט לעשות הזמנה באמצעות המייל -; [email protected]
ודבר אחרון בנושא המלון: לחברה המנהלת את המלון, Likus, יש שני מלונות נוספים בקרקוב, שניהם באזור העיר העתיקה, אחד מהם ממש מול ארמון "וואוול" (Hotel Copernicus, שגם מתגאה בהיותו שייך לארגון היוקרתי "Relais & Chateaux"). הברושורים שלהם נראים מאד מבטיחים, ופקידת הקבלה המאוד אדיבה של ה"מונופול" סיפרה שגם המלונות הללו היו מבנים היסטוריים שעברו שיפוץ מקיף, בדומה למונופול. אני חושבת שבביקורי הבא בפולין אני אבדוק אותם יותר מקרוב... (כתובת האינטרנט של רשת Likus www.hotel.com.pl. חלק מהאתר (למשל החלק העוסק בהסברים על מלון מונופול) הוא בפולנית, לגבי מלונות אחרים יש גם הסברים באנגלית, וכך גם לגבי המחירים, אבל אל דאגה -; התמונות מדברות בעד עצמן.
קרקוב
היום השני לשהותנו בפולין הוקדש לביקור בקרקוב. את היום התחלנו בסיור רגלי ברובע קז`ימיש (Kazimierz), שהיה בעבר הרובע היהודי של העיר. ברובע קז`ימיש יש כיום שלושה בתי כנסת מרכזיים ששרדו את השואה וכיום משמשים כמוזיאונים. בית הכנסת של הרמ"א, ולצידו בית הקברות, שם קבורים הרמ"א (ר` משה איסרליש) ובני משפחתו וכן רבים מפרנסי העיר היהודים. בית הכנסת הגדול, ה"אלט שול", נמצא ממש בסמוך, והוא משמש היום מוזיאון לתולדות יהודי קרקוב. בית כנסת נוסף ברובע הוא ה"טמפל", בית הכנסת הרפורמי, הפעיל עד היום. הוא מבנה מרשים ויפה, בעיקר מבפנים. הוא שוחזר לפני כמה שנים.
כאשר מטיילים ברגל באזור קז`ימיש אפשר להבחין בהרבה מאד שרידים ל"עולם הישן" - מבנה שהיה של החברה קדישא, כתובות בעברית וכו`. זה גם המקום שבו ניתן למצוא מסעדות כשרות (למשל מסעדת אריאל) למרות שהבנתי ממי שהיה שם שהאוכל הוא לא משהו, אבל למי שצריך אוכל כשר - זה המקום לחפש אותו. רובע קז`ימיש הוא היום, בנושף לאתרים ההיסטוריים שבו, אחד האזורים ה"טרנדים" ביותר בקרקוב, והוא מלא מסעדות, ברים ובתי קפה מאד נחמדים. שילוב מעניין, חייבים להודות...
התחנה הבאה שלנו הייתה אזור העיר העתיקה של קרקוב. שם יש שתי אטרקציות עיקריות - ארמון ה"וואוול" (Wawel): המצודה ההיסטורית של קרקוב וארמון המלכות ההסטורי של פולין. זו מצודה בת כמה מאות שנים שנישאת על גבעה בקרקוב העתיקה. המבנה מאד מרשים וגדול. הפעם ויתרנו על כניסה לאתר עצמו, אבל הורי שהיו שם בביקורים קודמים מעידים שהאתר שווה ביקור מקיף. משם צעדנו ברגל (ממש דקות ספורות) לאזור סוקינצה: השוק של העיר העתיקה. זה אזור שמשלב חנויות, מסעדות, בתי קפה ואת השוק המקורה ששם ניתן לרכוש מזכרות תיירותיות מכל הסוגים - החל בחולצות, ספלים, מגנטים ושאר הממוריבליה התיירותית ועד עבודות עץ ועור אופייניות לאזור. ואיך אפשר בלי - בורשטנים.
הבורשטנים, הלוא הם הענברים, הם אחד מהסמלים של פולין. הענבר היא אבן שמקורה בשרף מוקשה. קשת הגוונים של הענבר נעה מחום כהה, דרך צהוב ועד מין גוון ירקרק. בשוק בסוקיניצה יש כמה דוכנים וחנויות קטנות המוכרות ענברים משובצים בתכשיטי כסף וזהב במחירים יחסית זולים. ואם לא תמצאו שם משהו כלבבכם - לא נורא, בהמשך הטיול בוודאי תתקלו בחנויות רבות מספור שמוכרות תכשיטים משולבים באבן המיוחדת הזו.
את ארוחת הצהרים שלנו אכלנו ב-"Hawelka. מסעדה מאד מאד ותיקה, שנוסדה ב-1876 (סבתי סיפרה לנו אחר כך, שטרם עלייתה לארץ, אי שם בתחילת שנות החמישים, היא וסבי נהגו לאכול במסעדה הזו מדי יום ראשון). זו מסעדה לא גדולה במיוחד, אך יחד עם זאת מאד מהודרת, עם מלצרים מקצועיים "כמו פעם", ותפריט פולני מסורתי, במחירים שאי אפשר להגדיר אותם אלא "משעשעים".. גולת הכותרת של הארוחה הייתה מרק פטריות עשיר שמוגש בלחם שנראה כמו "מאפין" אבל גבוה וגדול. למנה העיקרית לקחו כמעט כולם מנות מעורבות של "פירוגי" (כמו קראפלך, אבל בפולנית...)ממולאים בבשר, בכרוב ופטריות או בתפוחי אדמה. אני, מטעמים של דיאטה לקחתי חזה עוף עם תפוחי אדמה מבושלים, שהיה טעים מאד. יחד עם שתיה קלה וחמה, אני חושבת שהמחיר הממוצע לאדם לא עבר את ה 40 ¤... www.hawelka.pl קרוב מאד אל הכניסה הראשית לשוק המקורה בסוקיניצה.
חשוב לציין שהביקור בקרקוב היה ממש רק על קצה המזלג... העיר היפיפייה הזו שווה לטעמי לפחות שלושה-ארבעה ימים, ואז אפשר באמת להתפעל מכל מה שיש לה להציע - הקתדרלות, הכנסיות, סיור מקיף בוואוול, בעיר העתיקה ואפילו סיור מחוץ לקרקוב למכרות המלח בויליצ`קה (Wieliczka). את כל אלו השארנו לעצמנו לביקורים הבאים.
קניות בפולין
היום השלישי, תאמינו או לא - הוקדש לשופינג... בקטוביץ` נפתח לפני כחודש מרכז קניות ענקי שיש אומרים שהוא הגדול ביותר באירופה כיום. "סילסיה סיטי סנטר" Silesia City Center. הוא קניון עצום בגודלו, 65 אלף מטרים רבועים, 240 חנויות ובהן חנויות מקומיות לצד חנויות של המותגים הידועים בעולם. בין השאר ניתן למצוא שם סניף גדול של רשת C&A, חנות של הוגו בוס, ריבוק, סולומון (רשת ציוד הסקי והספורט האתגרי מהטובות בעולם), בנטון, ליוויס, ועוד ועוד ועוד. כמו בכל קניון תוכלו למצוא חנויות נעלים, בגדי ילדים, אלקטרוניקה וכו, לצד סניף עצום בגודלו של רשת הסופרמרקטים "טסקו" ואפילו "סופר פארם" כמו בישראל. במקום יש מספר מסעדות (ביניהן פיצה האט ורשת מסעדות מקומית שנקראת "ספינקס") ואזור של אוכל מהיר עם סניף בלתי נמנע של מקדונלד`ס וסניף של KFC לצד מסעדות מהירות יותר של אוכל פולני-מקומי, סניף של נורד-סי (ה"מקדונלדס" של פירות הים) ועוד ועוד. גם 11 בתי קולנוע (אבל בפולין, לפחות בטלוויזיה, יש מנהג מעצבן לדבב כל סרט. שווה לבדוק מראש שזה לא ג`ניפר אניסטון בפולנית). כמובן שיש שם חניה בלי סוף.
והמחירים איך? אז ככה - מחירי האלקטרוניקה ומיניהם - די דומים למחירים בארץ (עשינו השוואה למשל של מחירי אי-פוד - יצא אותו דבר). היינו בסוף דצמבר וגם שם היו מכירות סוף עונה, כך שהצלחנו לעשות קניות לא רעות, הן בחנויות ה"ממותגות" וגם בחנויות מקומיות. לשם הדוגמה - מגפיים נמוכים מעור הפוך, עם פרווה בפנים (חמות, נעימות ונוחות מאד מאד) עלו 109 זלוטי, שזה בחישוב לא מדויק בסביבות 140 ¤. מעיל פוך ארוך (עד הקרסול) מחמם ונוח מאד, עלה ב-C&A כ-150 זלוטי. כשמתעייפים מהשופינג יש שם המון בתי קפה איכותיים ומצוינים, ושם המחירים ממש מצחיקים לעומת מה שמקובל במקומותינו. למשל - 7 כוסות קפה הפוך או שוקו חם ו-3 מנות ענקיות של טירמיסו - עלו פחות מ-100 ¤. יש להם אתר אינטרנט. אלא שהוא בפולנית.. www.silesiacitycenter.com.pl.
אחרי בילוי של יום שלם בקניון הענקי הזה, ומנוחה קצרה במלון, חיפשנו מקום קרוב לאכול ארוחת ערב. מצאנו אותו ממש מול המלון שלנו. דלת עץ כבדה בתחתית גרם מדרגות סיקרנה אותנו. נכנסנו. גל חום נעים קידם את פנינו, (ההפך המוחלט מהקור המקפיא של 6 מעלות מתחת לאפס ששרר בחוץ). המסעדה ממוקמת במרתף אבן בן כמה חללים נעימים. ריהוט עץ כבד, עבודות נפחות ברזל יפיפיות, ואח עצים שיכנעו אותנו להישאר. למסעדה קוראים "פנבריה" Fanaberia והיא מגישה אוכל פולני-רוסי-בינלאומי. פתחנו עם שני מרקים נהדרים (אני מרק צח עם "קרפלך" בשר קטנטנים, ובנזוגי במרק ז`ורק מקומי - חמצמץ). למנה העיקרית הזמנו סטייק ברוטב גורגונזולה, שהיה טעים ועסיסי ולווה בתפוחי אדמה אפויים בתנור.
אני, כהרגלי, שיחקתי אותה והזמנתי תבשיל קדירה שהגיע בקדרת חרס יפיפייה שכוסתה בבצק. אחרי ששברתי את הקרום הבצקי - התגלה תבשיל טעים להפליא של בשר בקר, תפוחי אדמה ופטריות, ברוטב שכנראה הכיל יין או ברנדי - בקיצור - ללקק את האצבעות. לקינוח כבר לא היה לנו כוח. למי שחושש - המלצרים מדברים אנגלית רהוטה (לפחות זה ששירת אותנו, שגם היה דומה דמיון מדהים לאיתי שגב..) וגם בתפריט יש תרגום לאנגלית. Fanaberia שוכנת כאמור, ממש מול מלון מונופול. כתובתה: Ul.Dyrekcyjna 1 בקטוביץ`. טלפון 8784 609 32 (0) 0048 גם אתר האינטרנט של המסעדה הזו דובר פולנית, אבל אפשר בהחלט להתרשם בו מהתמונות: www.fanaberia.pogodzinach.net.
נסיעה לעיירת הסקי זאקופנה
את סוף השבוע האחרון של שנת 2005 פתחנו בנסיעה ארוכה אל עיירת הסקי זאקופנה- בירת החורף של פולין. מזג האוויר הפך סוער יותר, ושלג כבד התחיל לרדת, מה שהאריך את הדרך מקטוביץ` לזאקופנה משעתיים וחצי באופן רגיל לנסיעה בת כמעט שבע שעות (כולל עצירה לארוחת צהרים בדרך). בשעות אחר הצהרים המאוחרות הגענו למלון Mercure Kasprowy Zakopane - זה מלון גדול מרשת מרקיור. הוא מוגדר 3 כוכבים (מקביל להערכתי ל-4 כוכבים שאנחנו מכירים). החדרים גדולים, נקיים ומטופחים. במלון יש מרכז כושר, בריכה, מסעדות ובר.
כיוון שהיה זה סופשבוע חגיגי במיוחד (של הסילבסטר) ושיא העונה - המלון היה מאד מלא. המיקום של המלון מצוין, הוא אומנם אינו ממוקם במרכז זאקופנה, אלא בהרים - אבל לטעמי זה יתרונו הגדול. קודם כל - מרגישים בו כאילו נמצאים בתוך גלויה. הנוף הנשקף מהחדרים ומחדר האוכל - פשוט מרהיב. למי בינינו שעושה סקי, המלון ממוקם למורדות הר הקספרובי, ממש ליד מעליות הסקי ולמעשה אם ממש רוצים - אפשר לצאת מפתח המלון עם הציוד ואחרי כמה עשרות מטרים בודדים של הליכה - להתחיל לגלוש. המרחק מהמלון אל מרכז העיר השוקק הוא דקות נסיעה ספורות (עלות מונית - כ-15 זלוטי, 20 ¤ בערך). ארוחת הבוקר המוגשת בחדר אוכל רחב ידיים, עשירה במיוחד וכוללת מיני גבינות, נקניקים, נקניקיות, ירקות, ביצים מוכנות על פי בקשת האורח, מאפים מתוקים ועוד ועוד.. כאמור, הכי כייף לתפוס שולחן צמוד לחלון ולהנות מהנוף המדהים של הרי הטטרה.
הזמן הקצר בו שהינו בזאקופנה לא הותיר לנו אפשרות לטייל הרבה באזור, ולכן את היום הבא, שהיה ערב הסילבסטר, בילינו במרכז העיר. האוכלוסיה בזאקופנה היא אוכלוסיה המורכבת ברובה מבני העם הגורלי. אחד המאפיינים של העם הגורלי הוא עבודות העץ המרהיבות שהם יוצרים. טיול במרכז זאקופנה מגלה בקתות עץ יפיפיות, מגולפות בצורה מעוררת התפעלות. את מירב היום העברנו ברחוב הראשי, Krupowki street שהוא רחוב ארוך ארוך. הרחוב הוא בראש ובראשונה גן עדן לחובבי הסקי וציוד הספורט - ספרתי לאורך הרחוב למעלה מ-10 חנויות של מיטב ציוד הסקי ומיטב החברות. מלבד חנויות סקי ניתן למצוא שם חנויות של מותגי אופנה רבים, בתי קפה, מסעדות, וחנויות מזכרות מקומיות. ראוי גם לציין את חנויות התכשיטים. גם כאן אפשר למצוא מבחר גדול של תכשיטי ענבר במחירים ממש מצוינים.
כיאה לתקופה (כזכור, תקופת החגים) היה הרחוב מלא באומני רחוב, סנטה קלאוסים (שגובים כסף על הצילומים עימם), דוכנים עמוסים בגימיקים לחגים (כובעים עם נצנצים, סוגים רבים של זיקוקים) וגם דוכנים של הגבינה הגורלית המטוגנת. מעדן שתואם למזג האוויר הקר ומהווה אסון לכל שומר דיאטה באשר הוא. בתחתית הרחוב מתחילים דוכני השוק. שם ניתן כבר למצוא הרבה יותר סממנים "גורלים" - דוכנים של עבודות יד מעץ מעוטרים בציורים, ובהם מקלות הליכה מגולפים יפיפיים (שעולים 8 זלוטי - 11 ¤. סבתי נשבעת שזה מקל ההליכה הכי נוח שהיה לה אי פעם), כובעים ומעילים מעור, דוכני גבינה מקומית, וכמובן דוכני מזכרות (חולצות, כובעים, ספלים) ועוד פיצ`פקס לרוב. השוק פועל לרוב עד שעות מאוחרות יחסית (9-10 בערב) והמזכרות זולות עד גיחוך.
ועוד מילה על הגבינה הגורלית - זו גבינה מאד שמנה, שמזכירה במרקמה את גבינת החלומי הקפריסאית. כמו עבודות העץ של הגורלים, גם בעיצוב הגבינות הם משקיעים הרבה מחשבה ועבודה. יש כמה סוגים של כיכרות גבינה. אחד למשל נראה כמו קלח תירס, אחר הוא צמה קלועה ועוד ועוד. הגבינה הכהה יותר היא גם היבשה יותר והיא אינה זקוקה לקירור. היא עולה גרושים (5 זלוטי לגליל גבינה של כ-250-300 גרם) ואפשר להביא אותה לארץ בלי חשש שתתקלקל. נהפוך הוא - לאחר שהגענו הביתה, השארנו אותה לכמה ימים מחוץ למקרר כדי שהלחות שהיא ספגה בדרך (כיוון שהייתה סגורה בשקית) תתאדה. פרוסות דקיקות של הגבינה הזו ישדרגו כל חביתה וכל סנדויץ`. במסעדות רבות בזאקופנה הגבינה מוגשת מטוגנת על סלט. וכשהיא מטוגנת היא קראנצ`ית וטעימה עוד יותר.
לצערי, לא לקחתי כרטיס ביקור מהמסעדה בה אכלנו את ארוחת הצהריים. זו הייתה מסעדה נהדרת שנמצאת במרתף במרכז העיר. למי שרוצה בכל זאת למצוא אותה - במרכז המידרחוב יש פנייה לפסג` חנויות (שם יש בין השאר חנות של דיזל, ופרפומריה גדולה). כשנכנסים לפסג` המסעדה נמצאת מצד ימין. אכלנו סטייקים מצוינים, ומרק טעים ושתינו יין אדום חם ומתובל שעשה אותנו שמחים. המחירים - כרגיל... זולים.
חוזרים לקטוביץ'
את ערב הסילבסטר החלטנו לחגוג במלון, לאחר שראינו כי לפנות ערב, הסוחרים מכסים את חלונות הראווה בלוחות דיקט. הסתבר כי ערב הסילבסטר מועד לפורענות ולוונדליזם של חוגגים שכטוב ליבם באלכוהול, מנפצים את הבקבוקים על חלונות הראווה. בירור מוקדם יותר העלה שבמלון יש אומנם נשף סילבסטר מפואר עם ארוחה חגיגית ומסיבת ריקודים, אבל העלות לאדם הייתה ממש מטורפת (1000 זלוטי, כ-1300 ¤ לאדם) ולכן ויתרנו. אגב, מי שחושב שלא הגיעו אנשים לנשף בגלל המחיר המופקע - פשוט טועה. כאשר הגענו למלון ערב קודם, נאמר לנו כי נשארו רק כרטיסים בודדים למסיבה. על כן החלטנו לחגוג מוקדם יותר, באחת ממסעדות המלון, שמגישה אוכל בינלאומי. בין השאר אכלנו מרק בצל מצוין, שרימפס בשום וחמאה, ופסטות נהדרות. עוגת שוקולד חמה ומתוקה הייתה קינוח ראוי והתחלה מתוקה של שנה חדשה. ארוחת ערב ל-7 אנשים, כולל שתייה וקינוחים, במחירי המלון (שהיו גבוהים יחסית לעומת מה שהורגלנו אליו) עלתה כ-600 זלוטי. מחיר סביר מאד אם תשאלו אותי.
הדרך חזרה למחרת בבוקר לקטוביץ`, למרות החששות מפני פקקים וכבישים סגורים עברה במהירות - נסענו בכבישים נקיים וריקים, בנופים יפיפיים של בקתות עץ גורליות טובלות בשלג צחור. הגענו לקטוביץ` תוך כשעתיים וחצי, הישר ללילה האחרון במלון מונופול הזכור לטוב. את ארוחת הצהרים אכלנו במסעדה האיטלקית בפטיו של המלון - ונהנינו מכל ביס. לפנות בוקר עזבנו את המלון בצער רב, בדרכנו אל שדה התעופה בקטוביץ.
והערה אחת לסיום: לטעמנו, לא מומלץ לטוס לפולין בעונת המסעות לפולין של בתי הספר התיכוניים. בעונה המדוברת (בין חודש מרץ לחודש נובמבר) המלונות יהיו מלאים תלמידי תיכון, וסביר להניח שגם הטיסות יהיו מלאות בבני תשחורת רעשנים... החורף בפולין לא נורא כמו שהוא נשמע, ועונת חג המולד היא הכי מומלצת. טיול נעים.
