צדיקים, חסידים ושורשים - ביקור בפולין

אם מישהו היה אומר לי לפני כחודש שאצטרף לקבוצת חרדים לפולין לעליה לקברי צדיקים, הייתי חושב ששתה משהו. זה אכן קרה. חוויה נדירה שספק אם מוכרת לרבים ולהלן הסיפור.
דן צוקר
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: צדיקים, חסידים ושורשים - ביקור בפולין
© איתמר ברק

חסידות וצדיקים

לפני מספר חודשים נוצר קשר בין אבי, יליד עיירה בפולין בשם שידלובייץ, לבין אדמו"ר חרדי ירושלמי המשמר את שושלת אדמו"רי העיירה וראש ישיבה בשם זה בירושלים. הוא פנה לאבי מרצונו בכוונה להכיר אנשים שחיו בעיירה זו טרם חורבן קהילתה היהודית במלחמת העולם ואשר זוכרים את אורח החיים בה, האווירה, הניגונים וכו`. האדמו"ר ציין שהוא מארגן מסע חרדי לקברי צדיקים בפולין כאשר את השבת יעשו בשידלובייץ, זאת לאחר עלייה לקברי הצדיקים ר` נתן דוד ובניו, הקבורים במקום ואותרו על ידו לאחרונה. אבי הוזמן והוא ביקש שאתלווה אליו וכך הצטרפנו לסיור.

 בתחילה תהיתי כיצד אשתלב כחילוני בטיול? קברי צדיקים אינם "my cup of tea", בעצם אינני יודע זאת לבטח. מימי לא חשבתי בכיוון. עניין אותי הפן השורשי המשפחתי ואיתור קברי אבות אבותי (ביטוי ארכאי אבל במקרה זה נכון לחלוטין) בבית הקברות של שידלובייץ. סביר להניח שפן הצדיקים לא יעורר בי אקסטזה דתית או רוחנית. האם אגיע בגישה צינית לשאר הסיור? בגישה "אנתרופולוגית" מתנשאת העלולה לפגוע במשתתפים האחרים? באדישות?

בסופו של דבר, בדומה לנסיעות אחרות שלי, החלטתי טרם הנסיעה לרענן את ידיעותי. במקרה זה בהיסטוריה של החסידות בפולין ובלימוד שטחי של תורתה. אם כבר נבקר באתרים שונים, ראוי שאבין מה אראה ומדוע אנחנו שם. לא להקטין ראש ולהזדכות למספר ימים על הציניות.

 אעצור את שטף הסיפור לטובת הקוראים שהחליטו לקרוא סיפור זה ומתוך הבנה שלרוב רובם של הקוראים החילוניים וגם לחלק מאלה שהינם דתיים אין מושג על מה אני מדבר... גם לי לא היה הרבה מושג טרם הנסיעה. היות וכך, אאלץ לתת מספר הסברי רקע (אנסה לקצר) בלעדיהם הסיפור יגלוש למתכונת "נסענו, הצטלמנו, ראינו, נסענו, ראינו, עשינו..". היות והיעדים עצמם אינם תיירותיים בעליל, זו מתכונת לשעמום רצח וחבל, אני מנסה להעביר את מהות החוויה.

החסידות, כפי ששיגשגה במזרח אירופה, נטעה אחיזתה בפולין לפני כ-250 שנים בהנהגתו של רבי אלימלך מליז`אנסק, התפתחה במשך קרוב למאתיים שנה ונמחקה בשואה. שרדו אלה שעלו ארצה או היגרו למדינות אחרות ובעיקר לארה"ב.
בישראל של המאה ה-21 ובקהילות שונות בחו"ל, בעיקר בארה"ב, מייצגי החסידות הם בעיקר החרדים, חלקם בלתי ציוניים במוצהר. חלקנו נוהגים ל"תייק" בתיוק אוטומטי את כל הקשור בהיסטוריה החסידית כ"משהו חרדי" ובהכרח ארכאי או פרימיטיבי.

ההיסטוריה החסידית לפני 150-250 שנים איננה "חרדית". היא בראש ובראשונה היסטוריה יהודית. כך חי היה אחוז ניכר מעם היהודי. בחסידות, מעבר לשכבה הפופוליסטית-מיסטית של מעשי ניסים ואגדות, מצוי גרעין חברתי, רוחני ושכלתני שהווה אורח חיים מרכזי לחלק ניכר מיהודי העולם במשך שנים רבות. בשל כך, אורח חיים זה ראוי ללמידה והבנה. לא חייבים לחיות היום לפיו, אך רצוי לדעת מהו.

 החסידות, החלה בתקופה סוערת בתולדות העם היהודי במזרח אירופה, לאחר פרעות ת"ח ת"ט וההתפכחות מתנועות משיחיות שהרסו את המרקם החברתי וערערו את בסיס האמונה. החסידות ניסתה לתת מענה לאמונת העם באזור, לרוב לפשוטי העם, שהממסד הדתי בזמן ההוא לא נתן. המענה הנדרש היה הן לצרכים הדתיים והן לצרכים החברתיים בקהילות. מייסד החסידות היה ה"בעל שם טוב" שאט אט צבר קהל חסידים ותלמידים. לאחר דור נוסף התפשטה התנועה, שנתנה תקווה ומזור לצרכי קהל המאמינים, בכל רחבי מזרח אירופה, תוך התנגדות עזה של אלה שלא בחרו בדרך חיים זו. אותה חסידות שסחפה את יהדות פולין ואזורים נוספים, לפני אך למעלה ממאתיים שנים, הינה מורכבת וכוללת מספר ענפים. חומר רקע מצורף בסיום סיפור המסע. הרחבות נדרשות אסקור לפי צורך התפתחות הסיפור.

 המושג צדיק בחסידות ובמיסטיקה החסידית הוא מורכב. אין לי את הכלים האינטלקטואלים של מדונה בנושא מיסטיקה יהודית, כך שיתכן והסברי דלים ושטחיים: הצדיקים, בעיני המאמינים הם מעין קשר לאלוהות בחייהם. גם אזור קברם מהווה נקודת קדושה. קל וחומר ביום השנה (יאערצייט) למותם. מאות שנות יהדות וחסידות, מאות קהילות הביאו לעשרות ומאות רבנים וראשי שושלות, שאליבא דאלו המאמינים בהם, הינם מחוללי ניסים וצדיקים. כנראה שלחלק מקהל החסידים, החסר את היכולת לרדת לעומק הגותם של הרבנים הצדיקים, הצדיק בחייו וקברו לאחר מותו היוו סממן מוחשי לגדולת האדם והסכמה שגדולת הצדיק מסייעת למאמין, שידיעותיו ולמדנותו נחותות משל רבו, להגיע למחוזות אליהם מגיע הצדיק מכורח סגולותיו.

לתחילת הכתבה

בתי הקברות בפולין

רוב מי שטייל בפולין, ביקר בבית קברות זה או אחר. לרוב בבית הקברות הענק בורשה או בקרקוב. מצב בתי הקברות נע בין בתי קברות שלא נפגעו וחוללו: המצבות קיימות (אמנם מוזנחות, כי לא נגעו באתר מאז המלחמה) וניתן לאתר קברים ומצבות ספציפיות. מאידך יש בתי קברות שנהרסו לחלוטין, המצבות חוללו ונלקחו לשמש כמרצפות והאתר נחרש. לעיתים על ידי הגרמנים, לעיתים על ידי הפולנים. בבתי קברות רבים היו קבורים אותם צדיקים שציינתי. לידם לרוב נקברו בניהם ובני משפחה אחרים שהיו רבנים אף הם. היות והמקום שימש אתר לתפילה, היה נהוג לבנות מבנה מעל קבר הצדיק/צדיקים (הקרוי "אוהל") כדי לאפשר התכנסות ותנאי תפילה בכל תנאי מזג האוויר בפולין.

 כחלק מהרס התשתית היהודית נהרסו קברי צדיקים רבים גם במקומות בהם שרד בית הקברות. כיום מנסים לשחזר את אותם קברים על ידי מדידות, עדויות, ולעיתים על ידי חיפוש באדמה אחר יסודות האוהל שנהרס. מוקמים אוהלים חדשים ומצויין קברם של אותם הצדיקים שקברם נהרס. אותם אוהלים וציוני קבר מהווים אתר עליה לרגל של אלה המאמינים בסגולותיהם. נדבן יהודי גרמני בשם ניסנבאום שם לו למטרה לממן איתור, שיקום בתי עלמין בפולין והקמת אוהלים לציוני קבר מאותרים.

לתחילת הכתבה

מתכונת סיורי קברי צדיקים

לכאורה פרט טכני אך ראוי לליבון בהיותו מהווה חלק מהבנת היחודיות והמוזרות של אופי הסיור. לסיור עצמו אין כלל ערך "תיירותי". רוב רובם של המקומות הוא נידח וממש "off off the beaten path". המהות בעיני המסייר הינה לבקר ולהתפלל בכמה שיותר ציוני קבר בזמן הנתון בסיור. כשקיבלנו את המסלול לקח לנו שעות למצוא במפה את כל המקומות שחלקם נידחים או ששמם בפולנית שונה משמם היהודי. לאחר ששרטטנו את המסלול אמרנו לעצמנו שאין כל אפשרות לעשות מסלול ארוך זה בזמן שהוקצב.

אז זהו שטעינו. במהלך הנסיעה הובהר לנו לדוגמה, שבסיור רגיל (לא כמו שלנו) של שלושה ימים, נוסעים באוטובוס מסביב לשעון ללא לינה (לנים באוטובוס). לאוטובוס שני נהגים הנוהגים במשמרות, מדריך הבקיא בניווט לציוני הקבר הנעולים ביום יום. המפתחות מצויים בידי פולני מקומי שאחראי לאחזקה ופתיחת האתר לסיורים השונים. בתמורה, כל סיור משלם לו סכום מסויים במזומן. הנהגים מתוגמלים במזומן אף הם לפי מספר הק"מ שנגמעו בסיור והוא רב מאוד. כל האוכל מובא מהארץ. יש מספר אתרים קטן בהם ניתן גם לבשל. מעבר לרצון לראות כמה שיותר הסיבה לאי השהיה בבתי מלון פרוזאית. יש מעט מאוד מקומות כשרים בעיירות אלה (עם תשתית לבישול, תפילה, מקווה). יש גם סיורים שמשכם עשרה ימים הכוללים את אוקראינה או הונגריה. בסיורים אלה לנים במקום מוסדר רק ארבעה לילות, מתוכם שניים הם שישי ושבת. אכן קריעה. מכאן שמחירי הסיורים זולים יחסית וכוללים עלות הטיסה האוטובוס וההדרכה.

 הסיור שלנו היה נינוח יותר ובכל לילה עצרנו ללינה. (תכף יובן איך בכל זאת מצאנו מקומות) עצם הלינה לא שינתה את האינטנסיביות, כך שבדרך כלל הגענו ללינה מדי לילה בערך בשעה שלוש לפנות בוקר ולמחרת נדרשנו להמשיך. סדר לוגי אפשרי לסיפור הינו הסדר הכרונולוגי בו התפתחה חסידות פולין ושושלות רבניה. היות ומדובר בסיפור מסע, בחרתי לבסוף לתאר את המסע בסדר גאוגרפי, לאמור: בסדר בו נסענו. רוב הרבנים הגדולים חיו בפולין בעיירות וכפרים קטנים, חלקם נידחים ביותר. לאלה העוקבים במפה, מדובר במעין מעגל שראשו בורשה וממנו נסענו נגד כיוון השעון עד השלמת הסיור שוב בורשה. הסטיה היחידה מסדר זה היא שפרק הביקור בשידלובייץ יופיע בסוף. נתחיל.

לתחילת הכתבה

רדומסק

לאחר התארגנות בשדה התעופה בה הועמסו עשרות ארגזים עם כלי בישול ומזון לאוטובוס, יצאנו לרדומסק (Radomsco) המצויה מדרום ללודז`. ברדומסק מצוי קברו של רבי שלמה הכהן שנפטר בשנת 1866, המוכר גם כ"תפארת שלמה". רבי שלמה הוא מהדור בו כבר התבססה החסידות בפולין. בתקופתו הפכה רדומסק למרכז תורני בעל מוסר לימוד קפדני.

מרכז פולין משעמם נופית, ממש פלטה. מה שקצת מציל את המצב זו השלכת. ניו אינגלנד לעניים. היערות מוזהבים בשלל גוונים מצהוב עד אדום ונעים קצת לשטוף את העיניים. בקבוצה בת כ-25 איש היינו ארבעה שאינם חרדים: אבי, גיסי ומכר שלהם, שהינם דתיים (כיפה סרוגה) ואנוכי. אגב, כל אחד ממשתתפי הסיור כולל אותנו שילם את חלקו. לקח קצת זמן להגיע לפתיחות ולשיחות ביננו לבין שאר הנוסעים. הקבוצה עצמה איננה מקשה אחת. יש בה נציגים ממספר חסידיות בארץ שהגיעו לסיור לאחר פרסום מודעה בעיתון "המודיע".

 רדומסק עצמה עיר קטנה ואפורה. נכנסים לרחובות המקום ובפרבריה ממש בהגעה לשדות, מאחורי גדר לפתע נגלה בית הקברות, עשרות מצבות כהות. התרגשות של אתר ראשון לביקור. באתר עצמו מבוצע טקס שחזר מדי ציון קבר: קריאת פרקי תהילים, תפילה וקדיש. לאחר התפילה הקבוצתית מוקדש זמן להתייחדות אישית. מקובל גם להניח פתקי בקשה ("קוויטלך") על קבר הצדיק ולהדליק נרות. בית הקברות עצמו אינו גדול והמצבות אינן מרשימות במיוחד אך מתחיל ללכת עלינו קסם המקומות השרויים בתרדמתם שישים שנה. בבית הקברות גם קברים חדשים (מהתקופה לאחר המלחמה) בינהם גם קבר של נוצריה בו הצלב מוצנע ביותר. האם היא אשת יהודי שנטמן כאן? האם יהודיה שחיה כנוצריה וביקשה להקבר כיהודיה? יש בפולין ובשרידי הקהילות שנותרו בה. אין סוף תעלומות קטנות שמאחוריהן סיפור חיים שלם.

לתחילת הכתבה

ללוב

להגיד על ללוב (Lelow) שהיא חור נידח זו המעטה. המקום מצוי כמאה ק"מ מצפון מערב לקרקוב. הדרך מתפתלת בין כפרים נידחים אף הם. בללוב היה חי אחד הצדיקים המדהימים שהיו בפולין.

דמות פלאית, למדן, צנוע ובעל טוב לב בלתי נתפס. נהג להסתיר מעיני אנשים את מהותו הרוחנית האמיתית. רבים חשבו שהוא אחד מל"ו הצדיקים בעולמנו. מראשוני החסידות, איש סודם של רבים ממנהיגיה, לא רודף כבוד ושררה ואחד שמשך לחסידות רבנים רבים ותלמידי חכמים. מספרים על הצדיק רבי דוד מללוב, שהיה נוהג בימי הירידים ללכת ולהשקות את הסוסים שנעזבו באין קונה על ידי בעליהם. בארץ קיימת חסידות ללוב, חסידות קטנה יחסית. בללוב עצמה, נמחקה לחלוטין כל התשתית היהודית ובניינים נבנו על שטח בית הקברות. קברו של רבי דוד התגלה לא מזמן בתוך מבנה של חנות לחומרי בניין. קטע מהחנות נקנה וציון הקבר נבנה.

החדרון בו מצוי הקבר, קטנטן ובודדים יכולים להדחס לתוכו. המקום מכוסה בסימני נרות רבים שהודלקו בו בעבר. כל המחזה והסביבה לא נתפסים. קרן ניסנבאום קנתה בניין סמוך ובו מוקמת בימים אלה אכסנייה למשתתפי סיורי הצדיקים הכוללת מטבח, מקווה, מקום תפילה ולינה. העבודה בעיצומה. מספר פולנים מביטים בנו, בעב"מים המסתובבים באתר המצוי בלב הכפר. הם יתרגלו, כי לאחר שיושלם המבנה, מתוכנן שקבוצות ישהו בו בשבתות ובמהלך מסען.

לתחילת הכתבה

צאנז

הביקור המדהים בסיור. צאנז (Nowy Sacz) היא כיום חסידיות גדולה בנתניה. בפולין נובי צאנז זו עיר מעניינת בגודל בינוני, בדרום המדינה (גליציה) כמאה ק"מ ויותר מדרום מזרח לקרקוב. האזור מתחיל להיות הררי והנוף (אם אפשר היה לראותו בחשכה..) אמור להיות מגוון. בצאנז פעל הרב חיים הלברשטם. דמות דומיננטית, שימש כרב בקהילה למעלה מארבעים שנה ושימר את פן הדבקות של ראשית החסידות (אסביר בהמשך את התופעה והמחלוקת בחסידות). הגענו למקום לאחר שעות על שעות של נסיעה, בסביבות 11 בלילה. בית הקברות ענק ורובו נמחק. מצבות בודדות פזורות פה ושם. ערפל דק מתאבך בתאורת הסביבה הכתומה. המצבות הבודדות הפזורות בשטח הענק נראות בערפל ובאפלה כמו מגאליטים קדומים. חלקן כאילו נחבאות במעטה של צמחייה סבוכה.

ציון הקבר רחוק. הלכתי לאיטי עם אבי, החסידים הלכו קדימה ודמויותיהם נעלמות לפנינו. שנינו הסכמנו שהמחזה והאווירה סוריאליסטים לחלוטין. שלכת ערמונים מכסה את השביל ודממה. הדממה מופרת בתפילה קורעת לב הבוקעת מאוהל הקבר. לאחר הביקור בבית הקברות נכנסנו למרכז העיר, בו מצוי בית הכנסת הענק של העיר. כבתי כנסת רבים בפולין המבנה איננו בית כנסת פעיל ומשמש כיום כמוזיאון. חצות, וכמובן שהמקום סגור. החסידים התפללו ערבית בסמוך, דבר שהעצים את חווית הביקור.

לאחר הביקור התייעצו ראשי הסיור: בתוכנית עוד שני אתרים לפני ההגעה ללינה בליז`אנסק. משמעות ביקור בהם היא שנגיע ללינה עם בוקר. הוחלט לוותר ונסענו לליז`אנסק. גם כך הלכנו לישון באכסניה היהודית במקום בשעה שלוש וחצי. בליז`אנסק המצויה בדרום מזרח פולין, מצוי קבר הצדיק הידוע בפולין. יהודים רבים מגיעים למקום ולא רק חרדים. במקום אכסניה יהודית עם תשתיות יהודיות נדרשות.

לתחילת הכתבה

ליז`אנסק

החסידות בפולין החלה כאן ומכאן חשיבות המקום. רבי אלימלך מליז`אנסק (Lezajsk) החל להפיץ את תורת החסידות השמה דגש על דבקות בתפילה, באמונה, במיסטיקה של החסידות ובמרכזיות דמות ה"רבה", הרב המוביל הרוחני והקובע את כל סדר היום של חיי חסידיו (סליחה על שטחיות ההסבר). עוצמתו של ר` אלימלך הושוותה לעוצמתו ולמעמדו של הבעל שם טוב. ספרו "נועם אלימלך" מהווה את אחד מספרי היסוד בחסידות. צריך להבין את התקופה ואת ההתנגדות העזה בה הממסד התורני לחם בחסידות על ידי חרמות וכדומה. צריך אישיות יוצאת דופן למסד תנועה חדשה במדינה כמו פולין.

ר` אלימלך נפטר בשנת 1787 ונקבר בעיירה. לא ידוע לי על שושלת אדמו"רות שיצאה ממנו. לאחר מותו, הנהגת החסידות עברה לידי ר` יצחק יעקב מלנצוט שעבר אחר כך ללובלין וידוע בשמו "החוזה מלובלין". בית הקברות נהרס בשואה אך האוהל והקבר לא נהרסו. החסידים רואים זאת כנס. רבים עולים כיום לקברו. אפילו פולנים לא יהודים. בית הקברות עצמו איננו מרשים. חלק מממנו ומהמצבות שוחזר. רוב המצבות נלקחו על ידי הפולנים. ישנן עדיין עשרות בודדות של מצבות בינות לעצים הצהובים בשלכת.

פגשנו באתר זוג פולני לא יהודי בשנות השלושים לחייהם. הם גרים בקטוביץ (כ-4 שעות מכאן) וביום הפנוי שלהם נסעו לכאן. לשמחתם המקום פתוח והם מתעניינים במה שקורה, שואלים שאלות, תופעה מעניינת. אזור הקבר מלא באלפי "קוויטלך", בקשות רבות נרשמו על לוחות המצויים על הקירות. כל בקשה וכל מצוקה אנושית מובעים בהן: מזור לבעיות רפואיות, שידוך, פרנסה, פדיון אסורים... נוגע ללב.

לתחילת הכתבה

לנצוט ולובלין

לנצוט (Lancut) מדהימה! כחצי שעה מדרום לליז`אנסק מצויה אחת העיירות היפות בפולין. עצרנו בבית העלמין ההרוס על ציון קברים שם והמשכנו למרכז העיר. המקום הוא אתר תיירות פופולרי מאוד. ה א ת ר במקום הוא הארמון המפואר בפולין: ארמונו של הגרף פוטוצקי. כן לביטוי הידוע יש כיסוי היסטורי. אתר נוסף הוא בית הכנסת בעיר (כיום מוזיאון) שהינו מהיפים בפולין. בעונת התיירות בקיץ הוא פתוח בשעות היום. מחוץ לעונה יש לתאם פתיחה מיוחדת. החלל הפנימי הענק מעוטר בצפיפות ובאסתטיות לא רגילה.

מסתבר שבשנים האחרונות שוחזרו חלק מהעיטורים על ידי סטודנטים מקומיים לאומנות. בצד בית הכנסת מצוי חדר קטן בו התפלל "החוזה מלובלין" בתקופה בה היה מנודה עקב דבקותו בחסידות. לא סיירנו בארמון בעיר ולראשונה אני חש צער על העדר פן "תיירותי" למסע. הסתובבנו קצת ברחובות המקום. קנינו קצת פירות עם "טעם של פעם" והמשכנו בדרכנו הארוכה.

לובלין עיר גדולה, מוכרת לרבים ומצוייה על מפת התיירות הישראלית. הסיבה העיקרית לביקורי ישראלים בה היא ביקור במחנה ההשמדה מיידאנק המצוי שם. היות ובעיר היתה קהילה גדולה הוקמו בה מוסדות דת דוגמת ישיבת חכמי לובלין שהמבנה שלה שרד ומשמש כיום בית ספר לאחיות. בנוסף מצויים בעיר שני בתי קברות גדולים. בבית הקברות הישן מצוי קברו של "החוזה מלובלין" שהנהיג במשך עשרות שנים את החסידות בפולין. בתקופתו התמסדה החסידות בפולין בשיטת רבי אלימלך, כלומר סיוע ומעורבות מלאה של ה"רבה" בחיי חסידיו תמורת דבקותם בו. בתקופתו גם החלו ניצני הפילוג הגדול שילווה את החסידות במשך כשלושה דורות. מתלמידיו היו ר` דוד מללוב שבקברו ביקרנו יום קודם ו"היהודי הקדוש" מפשיסחא שחלק על דרך חסידות רבו. בית הקברות הישן שופץ לאחרונה על ידי חניכים מקורס מ"פים.

הגענו בלילה לאחר שהתעכבנו בדרך בציון קברו של הרבי מדז`יקוב המצוי בעיירה האפורה Tarnobrzeg. בלב אותה עיירה מצויים שרידים של בית קברות שכל מצבותיו נהרסו. נחזור ללובלין, כאן מצוי הקבר שכנראה הינו העתיק בפולין שנשמר, קברו של רבי שלום שכנא, שנפטר לפני כ-450 שנה. יהודים חיו בפולין מאות שנים קודם לרבי שלום שכנא, אך מצבות מאותה תקופה לא שרדו.

רבי שכנא מופיע כרב של לובלין ברשימת הרבנים הראשונים של פולין מתקופת סוף ימי הביניים. בתקופתו היה הרב החשוב בפולין. דרך הלימוד שלו ושל תלמידיו היתה דרך הפלפול, שיטה שהתמסדה בכל מוסדות הדת היהודית. תלמידו המפורסם היה הרמ"א (שבית הכנסת בו פעל עדיין פעיל בקרקוב) שאף נשא לאשה את בתו של רבו. קברו מצוי בסמוך לקבר "החוזה מלובלין". עשרה דורות מפרידים בינהם. מרגשת ההבנה ותפיסת משך ועומק ההיסטוריה היהודית בפולין. בית הקברות גבעי ולצערנו לא ניתן להבחין בחשכה במצבות נוספות. בית הקברות השני, החדש, הרוס לחלוטין וחרוש. בקצהו ציון קבר של ר` צדוק הכהן שעסק בחייו גם במתמטיקה. בפתח בית הקברות החדש הוקם בית כנסת קטן במבנה מודרני מרשים ומעניין.

בדרך הארוכה מציון הקבר לכניסה, פנה אלי אחד האברכים הצעירים בשיחה על השואה. מחד, יש לבחורים צמאון לשמוע מישהו שאינו חלק מהם ולהרחיב מעט אופקים, מאידך יש בורות ותפיסה פשטנית של המציאות בכלל ושל מציאות השואה, שגם כך קשה לתפיסה, בפרט. תופעת השיחות וצמאון הידע תחזור במשך כל הסיור. חלק מהאברכים רק הקשיב ולא השתתף בשיחות, חלקם נמנע מכל קשר. גם עם המבוגרים הקשר נפתח: הם מעשירים אותנו ואנחנו אותם ברוח טובה וכבוד הדדי. מראש נמנעתי מכניסה לשדה המוקשים של ויכוחים בנושא שרות בצה"ל (אגב, אחד מהקבוצה הינו רס"ן במילואים בגדוד ארטילריה) והשתמטות מעבודה. עדיף לשמור על אווירה חיובית ולא להתנצח ללא תועלת. שותפינו לנסיעה אינם מקשה אחת. יש ידענים ולמדנים, יש בטלנים וליצנים, יש עניים ויש עשירים. בדרכים הארוכות מושמעת מוזיקה חסידית, לרוב נעימה, לעיתים מושמעים פרקי דרשות שהיוו עבורי זמן טוב לנמנום. האדמו"ר מזמין מעת לעת חסידים לשבת לידו לשיחה בארבע עיניים.

מלובלין נסענו לשידלובייץ. למרות הרצון להגיע מוקדם הגענו לקראת השעה שלוש לפנות בוקר. במקום אכסניית נוער הצמודה לבית ספר. שם שהינו שלושה לילות. נעשו הכנות להתאים את המקום ללינת הקבוצה. אולם במקום אורגן כבית כנסת, ניסנבאום שהצטרף אלינו כאן, דאג שאנשיו יבנו "מקווה ניידת". הכיריים במטבח צופו בנייר כסף, כלי הבישול נשלפו והחלו הכנות לשבת (4 לפנות בוקר..). פרק שהייתנו במקום יופיע בסוף סיפור המסע.

לתחילת הכתבה

פשיסחא 

בפשיסחא (Przysucha) רציתי לבקר. לא בגלל ייחוד תיירותי, נהפוך הוא. אין כל ייחוד כזה במקום. בפשיסחא חיו, יצרו ונקברו שתיים מהדמויות המרתקות והמשפיעות בעולם החסידות ועל יהדות פולין לדורותיה: רבי יעקב יצחק הידוע בכינויו "היהודי הקדוש" ותלמידו וממשיך דרכו רבי שמחה בונם. סיפרתי על פן הדבקות והמיסטיות של ראשוני רבני החסידות ר` אלימלך ו"החוזה מלובלין". "היהודי הקדוש", שהיה אדם חכם בצורה בלתי רגילה ולמדן מופלג, הגיע לחסידות בתמיכת ר` דוד מללוב שהציגו לחוזה מלובלין. "היהודי הקדוש" נעשה תלמידו של "החוזה מלובלין". לאחר זמן חלק על דרך רבו ומאס בעודף המיסטיות והדבקות חסרת המסגרת מחד והמעטת חשיבות הידע והלימוד מאידך. "היהודי הקדוש" קיבץ בחצרו למדנים וסרב לקבל כל חסיד לחצרו אלא אם הוכיח כישורי חשיבה ולימוד. הוא הגדיר מסגרות לתפילה וסרב, בניגוד לתפיסת אלימלך מליז`נסק, החוזה מלובלין ורבנים אחרים בדרום פולין, להוות רב הנדרש לכל פן בחיי חסידיו. לטענתו הרב הינו סמכות רוחנית ודתית בלבד.


 הסטיה מדרך החסידות הראשונה היוותה את הבסיס למחלוקת שנמשכה במשך שישים השנים הבאות בין שתי שיטות החסידות (קרויה גם "מחלוקת פשיסחא קוצק") "היהודי הקדוש" מת בצעירותו. בניו היו אף הם לרבניו ונכדו היה לרב של שידלובייץ, אך ממשיך דרכו והמנהיג החדש של דרך פשיסחא לא היה אחד מבניו, אלא תלמידו הבולט הרב שמחה בונם, אף הוא למדן מופלג. אחד היחידים מרבני החסידות שרכש השכלה כללית ולא רק תורנית היה רוקח במקצועו ועבד לפרנסתו. לאחר מותו עברה הנהגת שיטת חסידות זו לקוצק וממנה לחסידיות רבות שהן היום מהחזקות בעולם החסידות דוגמת חסידות גור. אם ננסה להיות פשטניים ולהגדיר איזו שיטה "ניצחה" התשובה לא חד משמעית. כיום יש חסידויות של שתי השיטות.

 פשיסחא מצויה ממערב לעיר ראדום וכחצי שעת נסיעה בדרך משובשת משידלובייץ. נסענו לשם במוצאי שבת. בית הקברות וציוני הקבר מצויים בפרברי העיירה. לצערי, אזור ציוני הקבר מוזנח, כתמי נרות וערמות אבנים. משם, במקום לחזור לאכסניה וללכת לישון כמקובל, בחצות, הוחלט לנסות ולבקר באתר נוסף בסוף העולם - ברדושיץ, שעה מפשיסחא. אני חושב שמדובר בקבר רבי יששכר בר. אני לא בטוח כי יתכן והוא קבור בראדומסק. למה? ככה! הבעיה שהפולני מחזיק המפתח לא היה שותף לתוכנית ולא היה בביתו. פרט שולי זה לא מרתיע אף אחד ואנחנו בדרכנו לעובי היער בו מצוי הקבר. עצרנו והלכנו כחצי ק"מ בדרך בחשכה מוחלטת בתוך היער. כל הסיפורים העתיקים על יערות, על דובים, זאבים ושודדים עלו בדימיון. שם, ליד הגדר התקיימה התפילה הקצרה. אם להצביע על הקוטב המוזר במסע הרי הוא כאן. משם חזרנו לשידלובייץ איך לא, לקראת השעה שלוש...

לתחילת הכתבה

גורה

חסידות גור מקורה בגורה קלווריה, 30 ק"מ מדרום לורשה. כיום זו אחת החסידיות החזקות בקרב הציבור החרדי. מייסד החסידות הינו רבי יצחק מאיר (הרי"ם) שהיה עילוי ומתלמידיו הבולטים של ר` שמחה בונם מפשיסחא. הרי"ם לא הסכים לקבל את הנהגת התנועה לאחר מות רבו, וההנהגה עברה לרבי מקוצק ורק אחר כך אליו. בגור פרחה חסידות ענקית. עד היום מצוי במרכז העיר בית המדרש הגדול של הרבי מגור. גם בית המדרש וגם אוהל הקבר הינם אתרים פופולרים יחסית לביקורים: גם קרוב לורשה וגם חסידות גדולה בארץ ובחו"ל. אוהל הקבר מלא באין ספור "קוויטלך".

בעיירה חיים מספר יהודים זקנים שפרנסתם על הקבוצות השונות המבקרות בעיירה. זו הזדמנות עבורם לדבר אידיש והם ממש לא מפסיקים לדבר.. לאחר ביקור בקבר נסענו לבית המדרש. בחוץ די חם אולם קירות האבן העבים מבודדים את הבניין וקר למדי בפנים. אנחנו לקראת סוף המסע, מתפללים מנחה בבית המדרש ואוכלים דבר מה.

משם הדרך לורשה קצרה. בית הקברות הענק של העיר כמעט ולא ניזוק בשואה. גדולי יהדות פולין קבורים שם ומה שרלוונטי למסענו, גם צדיקים רבים. מי שהיה שם בודאי התרשם מגודל המקום והמצבות המפוארות. כאן הסתיים המסע אך אני חייב עדיין עוד פרק אחד.

לתחילת הכתבה

שידלובייץ 

שידלובייץ (Szydłowiec) הינה עיירה ממוצעת (כיום מונה 15,000 תושבים) כשלושים ק"מ מדרום מערב לעיר ראדום, במרכז פולין. לפני מלחמת העולם השניה כשלושה רבעים מתושבי העיירה, (למעלה מ-7000 נפש), היו יהודים, כך שניתן לאמר שזו היתה "עיירה יהודית". רוב יהדות פולין חיתה בקהילות רבות דומות, לרוב חיים דתיים, אך לא רק. ערב המלחמה חיו במקום בקרב הקהילה גם חילונים, השומר הצעיר, וקומוניסטים.

לאחר כיבוש המקום על ידי הגרמנים, הוקם בעיירה גטו אליו כונסו היהודים מכפרי ועיירות הסביבה ואוכלוסיית היהודים הוכפלה. רבים הועבדו בפרך ועד מוות במחנות כפייה באזור, בעיקר במחנה העבודה בסקרז`יסק (סקרז`יסקו קמינה) בו מתו אלפים מהפועלים מהחשיפה לכימיקלים קטלניים במפעל לייצור חומרי נפץ. בגל השמדת הקהילות היהודיות בשנת 1942, רוכזו היהודים שנותרו מהגטו במבצר העיירה, טרם שילוחם לטרבלינקה. אלה שהיו כשירים עדיין לעבודה נשלחו לאושוויץ. בודדים שרדו. בכך תמה הנוכחות היהודית במקום בו היתה קיימת משנת 1585. לפני מספר שנים ביקרנו בעיירה: אבי, יליד המקום, בני ואנוכי. המלחמה ואחריה שישים שנות העדר קהילה יהודית במקום נתנו אותותיהן בשרידים הפיסיים: בית הכנסת חרב, רוב בתי היהודים נהרסו ובמקומם נבנתה העיירה המודרנית. די במפתיע חלק מבית הקברות (שגם שימש במלחמה אתר מקומי להוצאה להורג של תושבי הגטו), שרד. זהו אחד מבתי הקברות הגדולים ששרדו בעיירות (כ-2000 מצבות, בהן מהיפות במצבות המצויות בעיירות פולין). ממשלת פולין הכריזה בשנת 1989 על המקום כאתר הראוי לשימור.

היסטוריון פולני, Adam Penkalla, החוקר את היסטוריית היהודים במרכז פולין, אף עסק בתעוד המקום. סיירנו לפני שלוש שנים בבית העלמין, העזובה הייתה רבה, העצים והצמחייה מכסים בסבך את המצבות, כמעט בלתי אפשרי היה להכנס לתוך סבך זה. לצערנו לא הצלחנו לאתר קברים של בני משפחה שידענו שקבורים כאן. לפחות בית הקברות לא היה מחולל. מספר ימים לאחר מכן פגשנו במקרה בקרקוב את פרופסור שבח וייס שגריר ישראל בפולין. התפתחה שיחה, אבי העלה בפניו את סיפור מסענו, את מצבו של בית הקברות והצורך לשמרו. התגובה היתה ידידותית אך השורה התחתונה צפוייה: אין תקציב וקשב לכך.

התפתחות חלה כאשר הוחל לטפל בבית הקברות במאמץ לאתר את קברו של הרב נתן דוד נכדו של "היהודי הקדוש" הנחשב כצדיק ומייסד שושלת רבנים במרכז פולין. האוהל והקברים בו היו בין הקברים שנהרסו כליל. האדמו"ר הנוכחי אותו הזכרתי, הקדיש פיזית רבות מזמנו ומרצו לאיתור האוהל והקבר. לפי כיוון המצבות באזור האוהל המשוער, סומן מיקומו האפשרי של האוהל. חפירה הגיעה ליסודות מבנה האוהל שנהרס וכך הושלם האיתור ובניית המבנה וציוני הקבר שבתוכו. חנוכת האוהל תוכננה ליום ו` שהוא גם יום השנה למות ר` נתן דוד. הקבוצה היתה אמורה לבוא לבית הקברות בצהרים לאחר תפילת שחרית וארוע עם הרב. אנחנו (אבי, גיסי ואנוכי) יצאנו עצמאית למספר שעות לאיתור מחנות הריכוז והעבודה מתקופת הנאצים בסקרז`יסק ובבליז`ין הסמוכה ולמקום נוסף. פן זה של הביקור אישי ולא ארחיב בו. לפני ששבנו לאכסניה שוטטנו במרכז העיר לראות היכן היה בית אבי ובית דודיו ושאר אתרים אותם זכר מילדותו.

בצהריים יצאנו עם החסידים לבית הקברות. ידענו שקיימים בו בודאות שלושה קברים של בני המשפחה: הסבא רבא שלי, סב סבי ודודו של אבי, נער צעיר שבריונים פולנים היכוהו והפכוהו לנכה עד שנפטר בגיל שש עשרה. אבי זוכר שהוא כילד היה נוכח בלוויה. מאז ביקורנו חלק נכבד מהאתר נוקה מצמחייה. חלקות אחדות עדיין די מוזנחות. מתיעוד קיים של בית הקברות ידענו באיזה חלקות עלינו לחפש. אנשי האדמו"ר בביקורם האחרון במקום לפני כחודשיים הצליחו לאתר שתיים מהמצבות ולצלמן. אנחנו ניסינו לפקוד את כולן במיוחד את האחרונה (של סב סבי) שלא אותרה קודם ביקורנו. לצערנו ראינו שהחלקה בה מצוייה מצבה זו הינה בסבך צמחייה שטרם נוקה.

התחלנו בסריקה. הסבך צפוף ודי קשה לחפש בו מצבה ספציפית, קל וחומר לקרוא את הכיתוב. שם משפחה לרוב לא מופיע על המצבות ושם הנפטר נבלע במלל. גם לא ידענו את צורת המצבה. חלק מהמצבות מכוסות אזוב וידרש לגרד אותו לצורך קריאה. לאחר כ-10 דקות, לקראת סוף הסריקה הראשונית השטחית, היה ברור שנדרש ממש "לחפור לעומק". אז נפלו עיני על מצבה ברורה שסימני הזמן (135 שנים) לא נתנו בה אותותם כאילו חיכתה שישים שנה לרגע זה. זו המצבה. ההתרגשות רבה. ניקינו קצת את המקום, העתקנו את המלל דמוי שירה החרוט עליה. אבי הדליק נר זיכרון ואמר קדיש. תוך כדי עבודתנו בבית הקברות קצת שכחנו את הקבוצה. הסתבר שתואמה פגישה בין הרב וניסנבאום לראש העיר. הרב היה בדיוק באמצע התפילה באוהל ולא יכול להתפנות. לכן פנו וממש משכו את אבי לפגישה בעירייה במקום האדמו"ר. נראה היה שהוא כיליד המקום וכ"זקן השבט" יהווה תחליף מכובד. הלכתי איתו ונכנסנו לפגישה שופעת גינוני נימוס ופורמלית משהו ביננו לראש העיר וסגניו. כולם הדורים בחליפות ואנחנו בבגדים מרובבי בוץ מהחיפוש אותו סיימנו אך לפני דקות. כיבדו את אבי שהראה להם תעודה המאשרת את לידתו בעיר. ראש העיר ביקש לצלמה. לאחר הברכות הוזמנו לשבת.

עיקר השיחה נסב כמובן על שיקום המקום. גם ראש העיר וגם אנחנו רואים שיש צורך בהמשך שיקום בית הקברות, להמשיך לנקות ולהקים מחדש את מאות המצבות שעדיין נפולות או שבורות. הנושא איננו רק טכני (מימון לעבודה) יש גם סוגיות הלכתיות שידרשו פתרון. בית הקברות הינו אחת מאטרקציות העיירה ומופיע בפרסומי התיירות שלה. בעיריה כמובן ערים לפוטנציאל של משלחות מהארץ שעשויות לפקוד את המקום. נוחות הגישה (על אם הדרך במחצית המרחק בין ורשה לקרקוב) מן הסתם תקל על הביקורים. ציון הקבר החדש ישים את המקום על מפת סיורי קברי צדיקים. בקיצור, מבחינתם יש פוטנציאל לא מבוטל.

משום מה האווירה קצת מאולצת. ראיתי שכדאי להפשיר קצת את האווירה הקפואה ושיבחתי את אתר האינטרנט של העיר (מה שבאמת נכון, אתר מעוצב יפה ומלא במידע, לצערי בפולנית..) כנראה שזה "הבייבי" של ראש העיר והוא הפשיר לחלוטין. אמרתי שאכתוב על המקום באתר תיירות ישראלי והוא נמס עוד יותר. עוד רגע והיינו יוצאים יקירי העיר. לאחר כשעה נפרדנו כידידים בצילום למזכרת על מדרגות בניין העירייה העתיק. חזרנו לבית הקברות לאתר את שתי המצבות שאותרו לפני כחודשיים. היות וידענו את צורת המצבות, איתרנו אותן וגם לידן הודלק נר ונאמר קדיש. חלק מהחסידים הצטרפו אלינו. זו היתה הזדמנות לראות ולהבין את הפן האישי מאחורי גושי האבן המסותתים. זו היתה גם הזדמנות להבין שקיים סיפור אנושי מתחת למצבות.

יום שישי ומיהרנו לחזור להתכונן לשבת. ערב שישי כזה לא היה בשידלובייץ למעלה משישים שנה. מלהיב ומרגש גם אדם חילוני. טקס שלם הנמשך שעות. אכן התרוממות נפש. אני חוזר וקורא את הכתוב, פשוט חסר מילים להביע את עומק החוויה הרגשית האישית, המשפחתית, השורשית. אם חוויה של פעם בחיים היא חוויה שלא ניתן בכל דרך לשכפלה, זו הייתה חוויה כזו. כל ביקור נוסף במקום עשוי לרגש ואולי לגלות פן נסתר שטרם התגלה אך לא יוכל לחזור על ראשוניות הארוע.

לתחילת הכתבה

פרטים נוספים

אם נצא מנישת הטיול הייחודי ונרחיב לסוגיה תיירותית כללית: האם ליעדי המסע יש ערך תיירותי מעבר לערך החסידי/ רוחני? אמת המידה האובייקטיבית שבחרתי לבחינה היא האם היעדים מופיעים בספר Poland של ה-Lonelyplanet.

  • שידלובייץ זוכה לאזכור מפתיע יחסית גם בזכות בית הקברות היהודי (!) אך גם בשל הטירה מוקפת המים המצויה בה, בניין העיריה ה"רינק" במרכז העיירה ובעיקר בזכות כנסיה כפרית בת 600 שנה מהעתיקות ששרדו.
  • לנצוט היא כמובן יעד תיירותי מקובל בעיקר בזכות הטירה ובזכות בית הכנסת ששרד.
  • צאנז הינה עיר גדולה יחסית עם אתרים רבים. בית כנסת ובית הקברות מוזכרים אף הם.
  • לובלין כמובן. העיר מצוייה על מסלול הסיורים הרגיל בפולין.
  • בית הקברות בורשה מצוי במסלול רוב הטיולים בפולין.

ראוי לציין שיש בפולין ציוני קבר רבים נוספים בהם לא היינו. ציוני קבר נוספים מצויים בכל מזרח אירופה הידוע בהם הוא קבר רבי נחמן מברסלב באומן, אוקראינה. אינני יודע איך עושים עצמאית סיור כזה. המרחקים עצומים רוב האתרים נידחים ונדרש נסיון לאתר כל ציון קבר בעיירה זו או אחרת. צריך גם לדעת איך לאתר את האדם המחזיק במפתחות האתר. כנראה שאין מנוס להצטרף לקבוצה ולשם כך יש לעיין, אני מניח, במודעות בנושא המתפרסמות בעיתון "המודיע" שאינני מנוי שלו. לשאלה האם מצרפים חילוניים לקבוצות ממש אין לי תשובה.

קישורים מומלצים:

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לפולין

כתבות מומלצות עבורך על פולין

קצת השראה לטיול הבא

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם