איך נראתה שנת תשפ”ד דרך העיניים שלכם? אחרי שבררנו וסיננו את עשרות אלפי התמונות ששלחתם אלינו במסגרת המצעד השנתי של למטייל בשיתוף אייר סיישל, בחרנו את 5 התמונות המנצחות שעשו לנו את השנה. יש לנו תופים? יאללה מתחילים:

מגדל אייפל, פריז: עוד לא ראיתם אותו ככה

האמת, לא חשבנו שנתרגש מתמונה של מגדל אייפל , אולי המבנה הכי מוכר ומצולם בעולם, אבל אז הגיעה התמונה של שחר חתוכה קפוסטין, והוכיחה לנו אחרת. הרגע הקטן והיומיומי שתפסה שחר בעדשת המצלמה שלנו, השאיר אותנו מוקסמים אז היינו מוכרחים לברר מה הסיפור שעומד מאחורי הפריים היפהפה הזה.

שחר סיפרה לנו על הרגע שצילמה במהלך טיול התרעננות בחו”ל עם בעלה: “התיישבנו על המדרגות מול האייפל שניחוחות עלו מדוכן קרפים לידינו. הורים וילדים עלו וירדו מהקרוסלה, ועל העיר החלה לרדת השקיעה. בחרתי דווקא בתמונה זו בגלל השלווה שהיא העניקה לי באותו הרגע, לעצור את היום ולהסתכל על היופי שקיים בעולם זה שאתה יושב ורואה את כולם זזים שסביבך”

חוף זבולון הרצליה: רק אני והגלשן שלי

אנחנו לא יודעים אם זה רק אנחנו, אבל יש משהו בשקיעות שמקשה עלינו להישאר אדישים. הנקודה הזאת בזמן כשהשמיים נצבעים באלפי גוונים אדומים-כתמתמים, היא הרגע בו הטבע הופך בבת אחת לציור מושלם שמשאיר אותנו פעורי פה בכל פעם מחדש.

ליז טייטלבאום, שתפסה את פריים השקיעה הקסום הזה בחוף זבולון בהרצליה בסתיו שעבר, מסבירה את זה כנראה יותר טוב מאיתנו: “השמש שקעה לאיטה וצבעה את השמיים בצבעי פסטל עדינים. הגולש בדיוק סיים את סשן הגלישה שלו וזה היה רגע של חיבור עם הטבע שבו הזמן כאילו עצר לרגע אחד מושלם. רק הוא, הים והשקיעה. הגלישה מהווה עבורו מפלט, מקום של שקט, של ניתוק מהרעשים החיצוניים וחיבור ללב, למה שחשוב באמת. רגעים קטנים ופשוטים של אושר מזוקק בהם אתה מרגיש את החיים באמת”.

מפלי ויקטוריה, זמביה: על קצה המפל

אם אתם מפנטזים כבר שנים על טיול במפלי ויקטוריה , אנחנו ממליצים בחום לדלג לתמונה הבאה, כי התמונה של ליאור לוי, תוציא לכם את העיניים. הפריים החד פעמי שנתפס בעדשה של ליאור, מנציח את אחד מאתרי הטבע המופלאים בעולם, שהופך למופלא אפילו יותר בזכות האושר הטהור שנודף מהתמונה, כזה שרק מי שנמצא על סף המפל, כשקשת בענן מבצבצת מתוכו, יכול להרגיש.

נחל נקרות: לילה של מיליון כוכבים

זאת לא השנה הראשונה בה לוסי ספיר מדרימה למדבר, מוצאת נוף מיוחד, ממקמת חצובה ונותנת למצלמה לתפוס רגעים קסומים במשך כמה שעות. “תמונת מסלולי כוכבים זה בעצם תמונה שמורכבת מהרבה תמונות, כשכל תמונה היא באורך 30 שניות (חשיפה ארוכה)” סיפרה לנו לוסי כשביקשנו ממנה לשמוע קצת על התמונה המהפנטת שתפסה במטר המטאורים.

אלא שהשנה חיכתה ללוסי ולבן זוגה הפתעה כשנסעו לתפוס תמונות של מסלולי כוכבים בנחל נקרות. “הבאנו ציוד למקום שבו בחרנו להתמקם ואני חשבתי 'טוב אנחנו ממש קרובים לאוטו, אז אין טעם שאסחב עם תיק עם כל הפלאפונים שהיו עליי, נשאר לנו רק לקחת מחצלת וכסאות'”. אבל כמו שקורה הרבה פעמים בחושך מדברי מוחלט לוסי ובן זוגה פשוט לא הצליחו למצוא את הרכב. “היינו רק עם 2 פנסים קטנים, בלי פלאפונים ובלי כלום. אחרי שוטטות של כ-40 דקות החלטנו פשוט ללכת לכיוון הכביש ולנסות לתפוס שם טרמפ לפקחים שראינו בדרכינו לנחל נקרות”.

אחרי עזרה של אנשים טובים באמצע הדרך, לוסי ובן זוגה מצאו לבסוף את האבידה. “אז אחרי שלמדנו את הלקח לא להשאיר אף פעם פלאפונים בשום מקום ללא השגחה, הצבתי את החצובה, מצלמה, בחרתי קומפוזיציה לתמונה, עשיתי את בדיקות הצילום וקביעת פרמטרים לצילום. בזמן הצילום יכולנו כבר להירגע, לשכב על המחצלת,להסתכל למעלה וליהנות מהשמיים האדירים. וחייבת להגיד שזו היתה השנה עם הכי הרבה מטאורים שיצא לי לראות, והייתי בלא מעט מטרים”

יער בן שמן: עוד נשוב לפרוח

תעשו כבוד לתמונה הזוכה של מצעד למטייל תשפ”ד, שצילמה תהילה בלבן. אומנם לא מדובר בתמונה ציורית של הזוהר הצפוני, לא פריים של טיול ספארי באפריקה ואפילו לא של חוף בתולי בתאילנד, אבל איכשהו הכלניות האדומות, שפרחו מחדש ברחבי הנגב והיערות והוכיחו שהחיים חזקים מהכל, הפכו לדבר שאנחנו מתרגשים ממנו יותר מכל דבר אחר.

השנה, למדנו להעריך את הדברים הפשוטים והכל כך מובנים מאליהם ביום יום – טבע, כלניות אדומות ועיניים תמימות וסקרניות של ילדים. התמונה הכמעט יומיומית הזאת שצילמה תהילה ביער בן שמן, ממחישה את הכמיהה שלנו לטייל עם המשפחה, ליהנות מהדברים הקטנים ומשגרת החיים שכל כך חסרה לנו. עוד נשוב לטייל בין מרבדי הכלניות של העוטף, לטייל בבטחה בצפון ולפרוח כמו הכלניות האדומות שבתמונה.

יעדי הכתבה