בתחילת הקיץ נחתתי בלפקדה. אי יווני סולידי, בחלק המערבי של הים היוני, עם שכנים טובים: קורפו מדרום, וזקינתוס וקפלוניה במרחק הפלגה קצר. אי שהפך לתגלית שיווקית של הקיץ האחרון ולכן הוא מכה גלים. עם רגל על הדוושה ויד על הלב, אפשר להקיף אותו ביום אחד, אבל למי שרוצה להוריד חמישה הילוכים, מומלץ להשאר בו שבוע, כמוני.

אבל לפני שאמנה את מכמניו ואדבר בשבחו, חייבים שישים שניות על רעידות האדמה באזור. רק לפני חודש באי קוס, במרחק כ-700 ק"מ מלפקדה, הרעש שהוגדר בינוני, תפס מאות ישראלים בפיג'מות, נטולי גג. הרעידות הסיסמוגרפיות האלו, עושות נזק כלכלי כבד למשאב העיקרי, תיירות.


 אשתקד בלפקדה, בחוף השני ביופיו – אגרמני, נהרסו מדרגות הגישה. למרבה המזל, הוא היה ריק טרום עונה, כמו גם מלון בוטיק על מצוק שעמד לפתוח את שעריו. ראיתי את שרידי הבריכה שלו, שצנחה קומה ועוד מבנים שקרסו. אפשר אולי להירגע, כי הבתים באי שורדים יפה רעידות, בזכות שיטת בנייה שמשלבת קורות עץ.

באיים הסמוכים קפלוניה וזקינתוס, היתה רעידת אדמה מסיבית בשנת 1953, ויש נקודה ישראלית מרגשת בסיפור: חיל הים, ששייט באזור, היה הראשון שהגיש סיוע הומניטרי, לפני היוונים. הכרת התודה כתובה בשלטים ובשמות רחובות, אבל בעיקר בחיוך גדול, כשאתה אומר שאתה מישראל.

מה שמקל להגיע ללפקדה, הוא העובדה שהאי מחובר ליבשת, ולא צריך להיות תלויים בלוחות זמנים של מעבורות. בתחילת אפריל 2017 נפתחה האוטוסטרדה, שמקצרת את הדרך בין העיר יואנינה, שנמצאת כשלוש שעות מלפקדה, לאתונה. לפקדה הוא שמה של בירת האי בחלקו הצפוני, מרחק 20 דקות נסיעה מנמל התעופה אקטיון (Aktion), שאליו יש מתחילת הקיץ, טיסות ישירות מתל אביב.


 לפקדה, או בשמו המקומי "לפקאס", נגזר מהסלעים הלבנים, שמכונים "לפקוס". לפי האמונה הרווחת, המשוררת סאפו קפצה אל מותה מהצוק הלבן הכי גבוה, בגלל ייסורי אהבתה הנכזבת לפאון. אתרים ארכיאולוגיים, תומכים בסברה שמזרח האי הוא איתקה המיתולוגי של הומרוס, שממנו יצא אודיסאוס למלחמת טרויה, ואליו נכסף לחזור.

האי זכה לתשומת לב עולמית במאה הקודמת, כאשר אייל הספנות אריסטוטליס אונאסיס, שגר "ממול", באי בשם סקורפיוס, נשא בו לאישה את ג'קלין קנדי, ואירח שועי עולם. ואולי בזכותו, לפקדה הוא האי היווני הכי נחשב לסקיפרים. במרינה שלו עוגנות כ-500 יכטות, חלקן יצירות מופת ימיות, שמחירן דמיוני. בנוסף, תנאי ים של רוחות חזקות מהווים מוקד משיכה לגולשי ים וגלים מכל העולם.
רובו של האי מכוסה חורש ירוק, ובו מושבות ציפורים, שרידי טחנות רוח, כרמים ועצי זית עתיקים. העיירות המרכזיות בו: לפקדה (בצפון), נידרי (בחוף המזרחי), וסיליקי (בדרום) וקרייה (בהרים). מומלץ לשכור רכב, לקחת מפה ובכל יום לבחור חוף אחר, טברנה טובה ושקיעה לקינוח. למשל ליד המגדלור דוקטו (Ducato), שמצוי בדרום האי ולמרגלותיו אתר צלילה ידוע. ואם מיציתם, אפשר לצאת להפלגה לאחד משבעת האיים שמקיפים את איתקה-לפקדה.

גוונים של כחול

כמו כל אי שזוכה לפופולאריות, החופים הם הגלויה העיקרית שלו. לפורטו קציקי (Katsiki Porto) יש "רק" עשרה גוונים של כחול. בכביש עקלתון, יורדים למצוק אדיר, שממנו יש מדרגות לחוף, שהלסת צונחת למראהו. חלוקי נחל גדולים וחלקלקים מקשים את הכניסה למים, לכן מומלץ לנעול סנדלי ים. המים סחפו אותי היטב, ומיהרתי לחזור ולהתחבא תחת סלע גדול שיצר צל, כי השמש לא ידידותית לעורי החלבי.

חוף ניקיטס (Nikitas) – נמצא בכפר דייגים עם מפרץ אינטימי, שבו טברנות מגישות מאכלי ים. החוף הוא תאילנד בקטנה.

מפרץ וסיליקי (Vassiliki) – מומלץ לגלשני רוח וקייט סרפינג, בשל הרוחות המאפיינות אותו.

הסודות שבכפרים

כפר האורגות קרייה (Karia) – שמו של הכפר ההררי הקטן נישא למרחקים בזכות, אומנות הרקמה העדינה הייחודית שעוברת מאם לבת. בצמוד אליו נמצא הכפר אנגלובי (Englouvi), שהעדשים שלו הם מעדן ידוע, במטבח המקומי.

בכפר חורטטה (Chortata) שבמערב האי, כדאי לחפש את הקפה השחור הכי טעים שיש, אצל אישה שגילה מתקרב לתשעים. פשוט חפשו מרפסת לנוף ועץ עתיק יומין.

עיירת הנופש נידרי (Nydri) היתה המקום שבו עגנתי שבוע. נידרי היא איתקה של הומרוס, האפוס המיתולוגי, כך טען הארכיאולוג הגרמני, וילהלם דורפלד. ממרכז נידרי נדרשו לי 20 דקות לצעוד למפל דימוסרי (Dimossari), הצונח לבריכות צוננות, שמתייבשות לקראת הקיץ. במקום מסעדת גן ובית קפה, שהם ריאה ירוקה מרעננת.

המלצת שקיעה זמינה: לנהוג לפיתול הראשון מעל נידרי. מקבץ של מפרשים לבנים בים הוא מראה פסטורלי ולירי.

שייט אל השכן

מהמרינה הקטנה יחסית של נידרי, יצאנו להפלגה לכפר פיסקרדו (Fiscaro) באי הגדול קפלוניה (Cephalonia) – כפר שהבתים הצבעוניים שלו מצטלמים נפלא. עצרנו גם באי הקטן Meganissi, שבו האטרקציה היא מערת הים Papanikolis, שגודלה המרשים סיפק מחבוא לצוללת יוונית בשם זה, שהפגיזה את האיטלקים במלחמת העולם השנייה.

לחולל כמו המקומיים בפסטיבל הפולקלור

המלצה חמה: להגיע ללפקדה, בין 20-27 לאוגוסט, לפסטיבל הבינלאומי של מוזיקה, שירה וריקוד (Lefkas International Folklore Festival). חגיגה צבעונית למדי, שמתרחשת בכיכרות, רחובות ובמות מאולתרות. הפסטיבל הזה שמתנהל משנת 1962, חרת על דגלו מסר של שלום ואחווה, ולכן נחמד לגלות שישראל מיוצגת בו. כ-600 להקות מכ-150 ארצות ברחבי העולם השתתפו עד היום באירוע הזה, שמסתיים בריקוד שלום וטקס החלפת מתנות בין המשלחות.

בתור מי שחלה עליה חובת דיווח מהשטח, החלטתי לנסות לחולל בצעד לפקדי מסורתי: אגרמוס (Agermos). הצטרפתי לכיתת נשים, שמדי מוצ"ש מתכנסת בסטודיו ברחוב צדדי. חלקן מחוללות בפסטיבל השנתי, בתלבושת אותנטית רקומה, שכוללת גם כיסוי ראש. השתלבתי בריקודי מעגל, ממש השתדלתי לא לדרוך על אף אחת, כאשר הקצב התגבר.

האם הצלחתי?תראו בסרטון שלפניכם:

מידע מעשי

הגעה: באוטובוס בין-עירוני מרווח, נסעתי כחמש שעות מלפקדה לאתונה. בדרך ראיתי את תעלת קורינטוס, גשר ריו-אינטריו והמון כחול של ים. העלות 40 אירו, ויש אוטובוסים על הקו הזה, ארבע פעמים ביום. ניתן לבחור באופציה של טיסה פנימית בין אתונה ליואנינה עם אג'יאן איירליינס. בין יוני לספטמבר, משווקות חבילות נופש מת"א ללפקדה שכוללות טיסה ישירה, העברות ולינה. לוח זמנים של אוטובוסים אפשר למצוא פה »

נציגות מקומית מומלצת: אנסטסיה גזי, היתה המתווכת שלי לכל מה שרציתי לעשות באי, ולדברים שלא ידעתי על קיומם. סוכנות הנסיעות שלה, "בורסלינו טרוול", נמצאת ברחוב הראשי של נידרי ומקושרת להפלגות יומיות, השכרת רכב, ספורט ימי, חדרים בקטגוריות שונות ובעיקר יחס אישי ודאגה כנה, לקבלת שרות מהיר, במחיר הוגן.

הכתבה באדיבות גילי מצא עיתונאית-צלמת, בעלת הבלוג "לטייל עם גילי", בו תמצאו סיפורים על איך זה לטייל לבד, להתאהב תוך כדי, והרפתקאות מיוחדות ביוון ובמקומות רבים אחרים סביב העולם

יעדי הכתבה