קווינסטאון
היי, מה נשמע? אנחנו הלכנו לאיבוד כאן. טוב, אני אתחיל מההתחלה - מאתמול. הלכנו לאינטרנט קפה, ואני כתבתי מיילים לחברים שלי (ואני מקווה שהם קיבלו אותם), ואבא שלי, עומר ורותם הלכו למקדונלדס. כשהם חזרו הלכנו עוד פעם, אבל בלי אבא שלי, ועם אמא שלי, וגם אני. עומר ורותם שיחקו במדרגות הנעות ומצאנו מישהו בשם אסף מכפר סבא, שמטייל לבדו. הוא היה בבנגקוק כמה ימים, והוא כבר היה באוסטרליה עם חבר, וכעת הוא כאן, בניו זילנד. אחר כך חזרנו לאינטרנט קפה, אספנו את אבא שלי ונסענו לקמפינג.
היום בבוקר קמנו, התארגנו, ונסענו לעיר "ארוטאון" שזאת בעצם עיר משוחזרת מלפני 140 שנה, ובעיר הזאת גרו מחפשי זהב פעם. היינו גם בחנות של זהב וקנינו פירורי זהב אמיתיים, בתוך מבחנה. אחר כך המשכנו לנסוע וראינו שני מטורפים ומטורפת אחת קופצים בנג`י מגשר שמעל נהר סוער ואחר כך המשכנו לנסוע, נסיעה די ארוכה עד שהגענו למקום כייפי באמת, "עולם הפאזלים". בהתחלה נכנסנו לתוך בתים עקומים, ושיחקנו ביליארד הפוך (היה שם שולחן ביליארד שעומד באלכסון, ואם מניחים את הכדור בצד הנמוך הוא מתגלגל לצד הגבוה יותר, כי הוא בעצם יורד למטה וזה רק נדמה לנו שהוא מתגלגל כלפי מעלה והכל בגלל שהקירות עקומים - זה בלבל אותנו...), הלכנו רגיל ובעצם היינו עקומים, היינו בתוך תעתועי עיניים, וראינו הולוגרמות מעניינות וגם שיחקנו במשחקי מחשבה מאוד קשים שאפילו הרן מהכיתה שלי, שהוא בעצם אנציקלופדיה מהלכת על שתיים, לא יכול לפתור אותם. אחר כך נכנסנו למבוך והלכנו בו בערך שעה. היינו צריכים למצוא 4 מגדלים (החלק הקל יותר) ואת הדרך החוצה (החלק הקשה יותר). יצאנו דרך יציאת החירום שגם אותה היה קשה למצוא. לכל מי שמטייל או יטייל בניו זילנד מומלץ לבוא לכאן, אבל למבוך תבואו עם מפה!
לתחילת הכתבה
החיות בניו זילנד
עד היום בטיול שלנו כאן הספקנו לראות את החיות הבאות:
דולפינים - ראינו דולפינים שחיים בטבע, דולפינים שעושים פעלולים אך הם סוג שונה של דולפינים ממה שיש בהופעות של דולפינים, דולפינים יותר קטנים ומאוד חמודים!
פינגווינים כחולים - פינגווינים שבמקום צבע שחור יש להם צבע כחול, שוחים בצורה מצחיקה במים כל היום, ובערב חוזרים ליבשה, לגבעות שעל החוף, בשביל לישון. הפינגווינים הכחולים ממש חברים טובים ועוזרים אחד לשני.
פינגווינים צהובי עין - פינגווינים עם סימן צהוב על הראש, הם חברים פחות טובים אחד של השני, גם הם הולכים מאוד מצחיק וגם הם מבלים את היום במים (דגים דגים) ובערב הם הולכים לישון בין השיחים.
כלבי ים - כלבי ים קטנים שמרחוק נראים חלקים, אוכלים כמעט כל מה שיש במים, ואוהבים להשתזף בשמש על הסלעים ליד המים.
אלבטרוסים - הציפור הכי גדולה בעולם, שאורכה הוא שלושה וחצי מטר, ו-5 שנים בחייה היא עפה ומקיפה את אנטרקטיקה, וחיה עד 40 שנים. (הגוזלים שלה נורא חמודים).
אופוסום - חיה אפורה בעלת זנב יפהפה, אבל מאוד מזיקה! (בניו זילנד יש 70 מליון אופוסומים וכל לילה הם אוכלים 20 טון של צמחיה וגידולים וחוץ מזה הם אוכלים את הביצים והגוזלים של הקיווי).
לתחילת הכתבה
בדרך לקרחון פוקס
שלום לכם שם מול המסך, עכשיו בערך חצות בלילה ואני אספר לכם מה עשינו היום: קמנו בבוקר (רק אבא שלי ואח שלי) ואבא שלי נהג כשאני, רותם ואמא שלי ישנו. אחר כך הוא עצר ונח (אנחנו כבר קמנו), ואז המשכנו לנסוע. את היום הזה בזבזנו בנסיעה, לא עשינו שום דבר מעניין. עשינו דברים מעניינים רק אחרי הצהרים ובלילה. אחר הצהרים עצרנו במרכז מבקרים של מעבר האסט והסתכלנו על דברים של המאורים ולמדנו את הסיפור של המים הרבים שיש כאן, וראינו את המסלול שנסענו מוואנאקה עד לכאן, ובדקנו במפה של כל העולם כמה רחוק טסנו מישראל עד לניו זילנד, וגם קנינו גלויות. אחר כך המשכנו לנסוע והגענו ל"מוטל" (מלון, דומה לקמפינג אבל בלי הקרוואן).
אבא שלי קנה לנו את כל הקומה העליונה הכוללת: חדר פרטי משלי עם שתי ספות, שולחן, טלוויזיה, מיטה ורדיאטור. חדר לאחים שלי עם מיטה זוגית, רדיאטור גדול, שולחן, טלוויזיה וחדר אמבטיה עם שמפו, סבון, שירותים, מגבות ומקלחת. חדר להורים שלי שהוא כמו החדר של האחים שלי אבל יותר גדול. חדר משחקים עם שתי ספות וטלוויזיה ומרפסת וגם כניסה למטבח (לארוחת בוקר). ובקיצור הכל טוב ויפה! אחר כך ירד הלילה, והיה חושך. יצאנו והלכנו ברגל בתוך יער טרופי (לא היה כל כך מפחיד, אבל בזכות ה"עזרה" של אבא שלי, כן היה מפחיד...), וראינו גחליליות כחולות שזוהרות בחושך שהן בעצם הזחל של סוג של חרק (שאחר כך נהפך לפרפר), שיש אותו רק בניו זילנד. אחר כך ראינו בתמונה איך הוא נראה באור, הוא לא היה כל-כך יפה כמו בלילה: סתם חרק חום ומגעיל! אבל בחושך הוא יפה, אז שווה לראות! (השם שלהם כאן זה: תולעים זוהרות).
לתחילת הכתבה
