הקדמה

יצאנו באוגוסט עם שקד בת ה-6 ותומר בן ה-3, יחד עם עוד משפחת חברים, לטיול של טבע - ממינכן לאוסטריה הירוקה, סלובניה וקרואטיה הפראיות, איטליה הקסומה, וחזרה. דילגנו על הפארקים ההמוניים, והתמקדנו בטיולים רגליים, עם אטרקציות של רכבלים וסירות משוטים, מערות אגמים ומפלים, אה כן... וגם פארק מים אחד! מדוע בקראון? האמת שאולי באירופה אין ממש סיבה, והחסכון הכספי גם הוא איננו משמעותי (לפחות בתקופת השיא), אולם רצינו לנסות את צורת הטיול הזאת, לחוות מסע קטן, שכן מאז הפכנו להורים עוד לא ממש העזנו לצאת לטיול "אמיתי". בסיכומו של עניין, נשבינו בקסמה של צורת טיול זו - הטיול בקראון ובקמפינגים היה חוויה בפני עצמה, והילדים זכו בבית חדש שהוא גם סביבה קבועה וזירת משחקים בלתי נדלית. בדרך קסם, בקראון, אפילו המשפטים בנוסח "מתי נגיע" נשכחו מהלקסיקון. 3 שבועות הרגשנו בתוך גלויה, ואם היה זה מבחינה מסוימת מעין מבחן משפחתי הרי שההצלחה היתה מעל הצפוי, ואין ספק שהטיול הבא לא רחוק (ובתקווה ליבשת רחוקה יותר, ולתקופה ארוכה יותר...). מאילוצי חופשות בעבודה, ובית ספר (עלינו לכיתה א`!), התפשרנו על טיול באוגוסט, אך באזורים הגבוהים בהם שהינו רוב הזמן, מזג האוויר היה נפלא, ולעיתים אפילו ממש קר בלילות. גם העומס האנושי היה בהחלט סביר, למעט כמה "אטרקציות" , ובעיקר באגמי אוסטריה.

לתחילת הכתבה

גרמניה ואוסטריה: מינכן, זלצבורג, אגם זל

את הקראוון שכרנו במינכן, ארגנו את הדברים, קיבלנו הסברים, והתחלנו לנסוע מזרחה לכיוון זלצבורג. חנייה ראשונה עשינו בגרמניה (בקמפינג חביב ב- Oberwasson שליד אגם cheemsee) ולמחרת עברנו לאוסטרייה, שם טיילנו כשבוע באזור האגמים של זלצבורג, ובאזור אגם Zell. אזורים אלו היו מאד עמוסים, כולל תורים ארוכים באטרקציות כגון מערת הקרח ומפלי Liechtenstein Klamn (המדהימים! ליד St Johann), ובחופי האגמים באוסטריה הופתענו לגלות צפיפות בנוסח הכינרת, וקמפינגים דחוסים עד אפס מקום! לעומת זאת, הנופים המדהימים בכל פינה פיצו על כך, ובהרים הצפיפות נשכחה לגמרי. על כל הר ניתן לעלות, מי ברגל ומי ברכבל, ולעשות אינספור טיולים בשבילים מסומנים היטב ולעיתים כמעט ריקים, וכמו כן, קמפינגים פחות מרכזיים תמיד פנויים ונעימים. הליכה מומלצת של חצי יום עשינו בירידה מה-Schmittenhohe שמעל אגם Zell - עולים ברכבל 2000 מטר ויורדים ברגל מול הנוף הנפלא, דרך כמה פונדקי הרים ואפילו כמה מגרשי משחקים אם עוד נשאר כוח לילדים! הירידה תלולה לעיתים - לא לבעלי בעיות ברכיים! באוסטריה, גם חגגנו לתומר בן ה-3 יומולדת בקראון, ואפילו פעמיים לאחר שבפעם הראשונה הילד פשוט נרדם בטרם הובאה העוגה עם הנרות...

לתחילת הכתבה

סלובניה: פארק טריגלאב, בלד, בוהיני

מאוסטריה עברנו לסלובניה, תחילה לאזור Kranjska-Gora, לטיולים בפארק טריגלאב. בסלובניה הנופים מופלאים, ומרגישים קרוב יותר לטבע, בזכות הנוף הגולמי המשובץ כפרים פשוטים, ואינו עמוס בתשתיות כברוב אירופה המערבית. באזור יש אינספור שבילים, ומפות יש בכל אינפורמיישן. מסלול רגלי יפה של חצי יום, העובר ביער צפוף ומגיע למפלים מרשימים יוצא ממש ליד קמפינג Spik מעבר לכביש. הקמפינג עצמו אגב מומלץ ביותר - נעים ויש בו אפילו בריכה ומגלשת מים. מזג אוויר סוער גרם לנו לעזוב מוקדם מהצפוי (ולדלג על אזור Bovec), ולהמשיך לאזור האגמים - בלד ובוהיני. אגם בלד יפהפה הוא, עם חופים נעימים לרחצה, קמפינג נוח מאד, אך בבוהיני הגענו לשיא הסייסטה. בוהיני - אגם צלול שאין כמותו, שסביבו הרים נישאים ויער צפוף, קמפינג ברמה בסיסית ואף קצת מוזנח, אך עם אווירה צעירה ובעיקר, מאפשר מיקום במרחק של כמה צעדים מהמים! בבלד מומלץ לשוט כמו כולם לאי (להשכיר סירת משוטים), להביע משאלה תוך נדנוד הפעמון ולא לוותר על גלידה מעולה באי. מומלץ גם לבקר בטירה לתצפית רומנטית לקראת השקיעה. בבוהיני מומלץ לעלות ברכבל לווגל לתצפית מדהימה, טיול וקפוצ`ינו עם שטרודל כמובן. בבוהיני רבצנו ונתנו לזמן לחלוף, ורק מזג אוויר סוער ששוב הכה בנו גרם לנו להמשיך את המסע.

לתחילת הכתבה

קרואטיה: פלטיביצה, אופטיה, מערות שקוציאן

משם המשכנו לעבר שמורת פליטביצה שבקרואטיה, אך על מנת לשבור את הנסיעה (של כמעט 300 ק"מ), עצרנו בדרך ללילה נוסף בסלובניה, בקמפינג נוח בטרמה-קטז עם פארק מים ענק, לשמחתם הרבה של הילדים. לאחר בוקר נוסף בפארק המים, המשכנו לפליטביצה אליה הגענו רק אחרי הצהרים, וממש עד שעת החשיכה הספקנו בדיוק להשלים את מסלול האגמים העליונים. ואילו ביום הבא, השלמנו את חציה השני של השמורה, במסלול האגמים התחתונים. פליטביצה הינה ללא ספק פלא של הטבע, ואי אפשר שלא להתפעל מיופים של המפלים הצלולים המחליקים מאגם לאגם, בצבעם הכחול העמוק. עם זאת הרגשות היו קצת מעורבים עקב המוני האנשים (כולל קבוצו ישראליות רבות) והמסלולים המסודרים מידי, שמזכירים קצת פארק אטרקציות מלאכותי. כפי הנראה, לכאן באמת כדאי להגיע שלא בחופש הגדול על מנת להנות משלוות המקום האמיתית. בכל מקרה - עם ילדים מומלץ לחלק את המסלול כפי שעשינו, מה גם שאחה"צ היה פחות עמוס ויותר נעים (הכרטיס בתוקף ליומיים). מפליטביצה ירדנו לחוף האדריאטי, שם לנו לילה אחד ליד חוף סלעי ובתולי, עם ים צלול וקריר, ולמחרת בילינו את הבוקר בעיירת החוף החביבה אופטיה. החום באזור החוף, עורר בנו געגועים לפסגות ההרים, ועל כן החלטנו על התחלת ההצפנה חזרה לכיוון איטליה, לא לפני ביקור נוסף בסלובניה באזור הקרסט הידוע במערותיו המרהיבות. היות ועיפנו כבר ממקומות המוניים, פסחנו על פוסטוניה, והסתפקנו במערת Skocjanske- מערת נטיפים שמתגלה בה קניון עמוק ובו נהר זורם! מומלץ!

לתחילת הכתבה

איטליה ואוסטריה: הדולומיטים, אינסברוק, זיפלד

מכאן עברנו את הגבול לאיטליה ולאחר הפסקת ערב לצד הדרך, ומתוך געגועים עזים להרים, החלטנו על נסיעה `מנהלתית` צפונה ישירות לאזור הדולומיטים. כמעט בשעת חצות עברנו את קורטינה דה-אמפצו, ועצרנו לשינה ביער בצד הדרך, ובבוקר נדהמנו לגלות את הנופים שנשקפו מהחניה הארעית והרגשנו שוב בבית! בימים הבאים שהינו בלב אזור הדולומיטים, בקמפינג קולפסקו (Colfosco) שליד קורורה (Corvara), וטילנו רבות ברגל וברכב. קורורה ממוקמת במרכז אזור אלטא-בדיה Alta-Badia, אזור הררי יפהפה, עם פסגות מחודדות וצוקי גיר מרשימים, ומעברי הרים עוצרי נשימה, ובראשם passo-sella היפהפה! היה זה מעין סגירת מעגל, שכן זהו מקום אליו חלמנו לחזור זה 7 שנים. אז שקד, ביתנו הבכורה, רק נבטה בבטן אימה, ואילו עכשיו היא בת 6 איתנו, ואנחנו יושבים באותה גלידריה שישבנו אז, ואוכלים את אותה גלידה נפלאה בפירות יער, בדיוק כמו לפני 7 שנים!

 מקורורה ניתן לעשות מסלולים רבים, ברכבלים וברגל, ובסופם תמיד יש קפוצ`ינו מעולה וגלידות נפלאות. כמו במקומות האחרים, גם כאן בוקר גשום היה הגורם לתזוזה, הפעם מערבה (דרך כביש 241 המדהים) לאזור דולומיטי-די-ברנטה, שם בילינו את היום האחרון באיטליה בין עמקי התפוחים והגפנים הציוריים. את הפרידה מאיטליה ציינו אפילו בארוחה חגיגית במסעדה, עם פולנטת פטריות מול הנוף הציורי של מעבר Mendola. בהמשך ההצפנה חזרה, עברנו שוב לאוסטריה, שם בילינו יומיים ליד אינסברוק, ובפעם היחידה בטיול כולו העברנו יום של שיטוט עירוני, בגן חיות ומוזיאונים, אך עדיין גם רכבל ל- 2000+ מטר והליכה בהרים שסובבים את העיר האלפינית הזו (טיול עירוני נוסח אוסטריה...).

 התחנה האחרונה לפני החזרת הרכב במינכן הייתה זיפלד (Seefeld), עירה יוקרתית ומרכז טיולים נפלא בהרים, כאן נפרדנו מאוויר ההרים, הירוק האינסופי, והפסגות המושלגות, ולמחרת כבר היינו בחום אוגוסט שלנו, המומים מהמולת שדה התעופה, נדחפים סביב קרוסלת המזוודות ומתחילים להזות על הטיול הבא...

לתחילת הכתבה