הדרך הארוכה לאגרה
עוד כתבה על נסיעות ודרכים. זהו חלק מהטיול, ואם נסיר קצת אבק דרכים למענכם, דיינו. שוב אנו לפני נסיעה. עוזבים את אודיפור מוקדם מדי. היינו זקוקים לפינוק הזה אחרי המדבר ואודיפור נתנה לנו ממנו ביד רחבה. היעד הבא, אגרה. אין רכבת ישירה בין אודיפור לאגרה וניתן להגיע בשלוש דרכים: אוטובוס לילה בנסיעה ארוכה עד אגרה, אוטובוס לקוטה ומשם רכבת לאגרה, רכבת לילה לג`יפור ומשם אוטובוס לאגרה מרחק חמש שעות נסיעה. הראנג` מאנדיר והג`אנטר מאנטאר ממתינים לנו בג`איפור, בירת ראג`סטן. אנו בחרנו את האפשרות השלישית מה גם שנסיעת לילה ברכבת היא חוויה מוכרת ונוחה. בניגוד להמלצתנו מכתבה 15 אנו מפצלים את הנסיעה שוב.
קצת על רכבות
* מרבית המסילות בהודו הן מסילות רחבות. הקרונות רחבים יותר והנדנודים קלים. ישנן עדיין מסילות צרות עליהן עוברים קרונות צרים יותר, הנדנוד מורגש יותר והרכבת איטית יותר. כזוהי המסילה בין אודיפור לג`איפור. הרכבת ממשיכה לדלהי אך רבים מנוסעיה יורדים בג`איפור ועולים לרכבת רחבה ומהירה המקדימה בכמה שעות את הרכבת הצרה. אנו הטלטלנו במדפי השינה במחלקה שניה והגענו לג`איפור לא ממש רעננים...
האינטימיות בקרון כזה היתה יתרון אך משהתרגלנו, העדיפו הבנות את הקרונות הפתוחים.
* לא בכל רכבת תמצאו את מגוון האפשרויות ותאלצו לבחור מהמצוי.
* ניתן להזמין מראש כרטיסים לרכבת ליעדים עתידיים. מחשב מרכזי שנופל לא מעט אך עושה את העבודה. משרדי הנסיעות גובים עמלה על הכרטיסים. אנחנו העדפנו לקנות בעצמנו גם מפני שהעמלה היא עבור כל כרטיס וגם מפני שאפשר לבדוק ישירות מול המחשב את האפשרויות.
* כרטיסי VIP . אנחנו נכנסים לחופשת חג הדיוואלי, הקרונות עמוסים בתיירות מקומית וקשה להשיג כרטיסים.
לתחילת הכתבה
ג'איפור
באודיפור התפנקנו ונתנו לפקיד הקבלה במלון לבצע עבורנו את ההזמנה. הוא לא השיג כרטיסים למועד שביקשנו. נזכרנו באפשרות ה- VIP המוזכרת ב- L.P. ויצאנו לתחנה. קנינו כרטיסי W. List במחיר רגיל ונכנסנו לרשימת המתנה. עם הכרטיסים האלו נגשים למנהל התחנה וממלאים טופס בקשה. תשובה מקבלים מאוחר יותר. שילמנו בעבור ארבעה מקומות אך הובטחו לנו רק שניים. לא ברור לנו אם היתה זו דרך לבקש בקשיש אבל כשהגענו לרכבת, היו שמותינו רשומים ברשימות מול ארבע מיטות. קבלת מקומות VIP אפשרית רק ע"י התייר עצמו, רק בתחנה ממנה יוצאת הרכבת ורק יום או יומיים לפני.
ג`איפור היתה עבורנו תחנה קצרה באמצע הדרך. את כל המנהלות עשינו באזור תחנת הרכבת. הגענו בחמש וחצי בבוקר ואיפסנו את התיקים בשמירת חפצים. נכנסים לחדר רק בעלי התיקים אך אין הקפדה מעבר לכך וכדאי לנעול אותם ולא להשאיר דברי ערך. במסעדת הרכבת אכלנו ארוחת בוקר מוקדמת, קנינו כרטיסים לאוטובוס אחה"צ לאגרה והתלבטנו בזמן שנותר אם ללכת לראות סרט הודי בראנג` מאנדיר, בית הקולנוע הגדול וחוויה מומלצת, או לסייר בעיר.
החלטנו על האפשרות השניה ושלא כהרגלנו לקחנו את חבילת התיור לחצי יום של ה- RTDC. המשרד נמצא כמובן בתחנת הרכבת ופתוח רצוף. מסלול של ארמונות ומקדשים כשאנו עייפים מדי ורוויים מדי. כמובן שבסוף הובלנו גם לחנות גדולה בתקווה שנשאיר שם כמה רופי. על הסיטי פאלאס ויתרנו והעדפנו להישאר במצפה ג`אנטר מאנטאר שהיה בהחלט חוויה. עקבנו אחר תנועת הצל על שעון השמש הגדול בעולם כשהבנות מסמנות את מיקומו ובודקות כל חמש דקות את מצבו. הטיפוס על מבני המדידה הגדולים האלה כדי לקרוא את השנתות, היה חוויה בפני עצמה. כל מכלול הגן יוצר ארכיטקטורה מעניינת שחוקיה נובעים מציר הסיבוב של כדור הארץ והשמש. שווה ומעניין אם כי להודות על האמת, גם שתיית צ`אי מחוץ לארמון העיר היתה עדיפה בעיננו מלראות ארמון נוסף בשלב זה.
מבצר אמבר לעומת זאת, היה שווה ונחמד, הן בשל הנוף והאוויר מחוץ לעיר, הן בשל המראה השונה שהקנו אלפי המראות הקטנות והקמורות המשובצות בקירות, ובעיקר בשל הטיפוס על הפילים והטיול הקצר על גביהם. נחמד גם להיכנס לחדר השינה המצופה מראות זעירות שעה שהדלתות נסגרות ותאורת נר יוצרת מראה שמיים זרועי כוכבים הנעים בחלל. חבל רק שהכל ממוסחר כל כך אבל זוהי החבילה. תיור לחצי יום עולה 90 רופי לאדם, אך בכל מקום נדרשים לשלם דמי כניסה.
הזמנו בבוקר כרטיסים לאוטובוס דה לוקס. לא מקומי, לא חצי דה לוקס אלא מחיר יקר יותר עבור אוטובוס טוב יותר. מובן שידענו שאין משמעות אמיתית להבדלים האלה אך קנינו אשליה בתוספת קלה. בדרך כלל אין קשר בין תמונת האוטובוס המהודר הקבועה במשרד הנסיעות. גם טיב האוטובוס הממשלתי משתנה בהתאם לקווים. רק האוטובוס המקומי הוא זוועה בכל מקרה כשמדובר בנסיעות ארוכות. אם אתם יושבים בקדמת האוטובוס, אופציה עדיפה בכל מקרה, תמצאו לעיתים את האוטובוס המקומי נוח למדי עם הרבה מקום לרגליים. מחירי האוטובוס משתנים לפי גובה העמלה שמשרד הנסיעות יבקש ולכן מומלץ מאוד לעבור ביניהם (ניתן למצא ריכוז שלהם בקלות) ולזהות את המחיר הראלי. מחיר גבוה יותר אינו ערובה לאוטובוס טוב יותר אלא אומדנו של המתווך כמה רווח הוא יוכל לעשות ממך.
בחזרה אלינו. אוטובוס הדלוקס שהמתין לנו היה לא יותר מגרוטאה. אורית חתכה מיד. למרות שהיינו חייבים להגיע לאגרה באותו ערב והנסיעה הינה "רק" חמש שעות, התרמית היתה גדולה מדי והמחשבה להטלטל בגרוטאה הזו לא עשתה לנו את היום. הבהרנו את עמדתנו, קיבלנו את הכסף במקום ונלקחנו לתחנת האוטובוס על פי דרישתנו. המתווך אילתר, עצר בדרך אוטובוס מצוין, הטוב ביותר שהיה לנו עד כה, וקיבלנו ארבעה מושבים נוחים בקדמת האוטובוס. אם ניתן ללמוד מכך, מה טוב. כנראה שלא ניתן להשליך את התוצאה על כל מקרה אך זכרו שהכסף הוא שלכם וגם ההחלטה בידכם. בשבועיים האחרונים קיבל הטיול אופי אינטנסיבי יותר מתוך החלטה לראות קצת יותר לפני שאנו נפרדים מהודו בדרכנו לנפאל. קיבלנו לא מעט מכתבים ממכם ואנו מתנצלים שאיננו מספיקים לענות לכולם בזמן.
שימרו על עצמכם בארץ, עם השמועות הקשות שמגיעות לכאן גוברים הגעגועים אצלנו. להתראות בכתבה הבאה על הטאג` מאהל.
לתחילת הכתבה
