ממינגן לבלד
בשיטוט באינטרנט מצאנו בחברת נופש ישיר טיסה למינכן במבצע והזמנו רכב, שימתין לנו במינכן לנסיעה דרך אוסטריה לסלובניה וקרואטיה. חשוב לוודא שיש אישור מעבר לרכב לשתי המדינות, במיוחד לקרואטיה. יש חברות שלא אישרו זאת. צריך להיות מוכנים מראש לנסיעה כזו ואכן את החומר שהיה דרוש לנו הכנתי כבר במהלך הקיץ. החומר כלל את הספרים "פספורט" שאת סגנונו אני אוהב, מדריך שיחור, אטלס של סלובניה וקרואטיה בקנה מידה 1:150,000 וחומר שהוצא מאתרי אינטרנט שונים. (למטייל ואתרים מקומיים) חשוב לדעת שהמידע באתרים השונים אינו זהה ולכן יש לבדוק במספר אתרים.
יום ד` 25.8
הטיסה יצאה בשעה 1.30 בלילה ובדיקה קצרה העלתה שלוקח כ - 11 שעות מזמן היציאה מהבית ועד היציאה משדה התעופה. במינכן קיבלנו רכב מסוג אופל אסטרה ויצאנו לדרך על האוטוסטרדה מספר 8המובילה ממינכן לכיוון זלצבורג, אוסטריה, משם ירדנו לכיוון דרום עד לעיר פילאך. הנוף באוסטריה מקסים, על שיפולי ההרים הירוקים פזורים בתים מבודדים ( קיבלנו תאבון לטיול בעתיד). לאחר נסיעה של כשלוש שעות ירדנו מהאוטוסטרדה ליד העיר פילאך לכיוון מערב, אל מעבר הגבול עם סלובניה ואל רכס האלפים היוליים. לאחר מעבר הגבול התחלנו את ההיכרות עם הכבישים הפנימיים של סלובניה. הכביש מעוקל ודי צר, אך מהנה מאד לנהיגה, למי שאוהב זאת. הכביש עובר בין עצים וצמחיה והשקט והשלווה מורגשים בכל מקום.
ליד העיירה קרניסקה גורה פנינו מהכביש הראשי, המוליך לליובליאנה לכיוון מעבר ההרים ורסיץ. הכביש המטפס אל מעבר ההרים נבנה על ידי שבויי מלחמה רוסים בזמן מלחמת העולם הראשונה והוא בעל 20 פיתולים ממוספרים עד לגובה של 1611 מטר. ליד אחד מהעיקולים הוקמה קפלה קטנה לזכר בוני הכביש שנהרגו כאן. הכביש בחלקו מרוצף באבנים כפי שנבנה ובדרך יש רוכבי אופניים והולכי רגל שטיפסו למעלה. ממעבר ההרים יש תצפית ( תלוי במזג האויר ) על הרי האלפים היוליים ועל רכס הטריגלב (2864 מטר ). ירדנו חזרה ממעבר ההרים ורסיץ` ( ניתן להמשיך מהמעבר לכוון דרום ) לכוון העיר בלד. עם הכניסה לעיר פנינו לכיוון צפון אל קניון וינטגר, ( הדרך משולטת ועוברת דרך מספר כפרים, כ - 10 דקות נסיעה מבלד) ממגרש החניה נכנסנו אל הקניון ( 600 טולר). השביל הופך לגשר עץ העובר מעל הנהר השוצף, לעיתים ליד קירות הקניון ולעיתים מעל הנהר עצמו. משך ההליכה כשעתיים (1600 מטר`). לאורך הקניון רואים את כוחם של המים במלחמתם בסלע ואת כוח ההישרדות של העצים, העומדים תלויים על בלימה ונאחזים בכל פיסת אדמה קטנה מעל צוק האבן. באחד העיקולים עוברים ליד מפל רחב ונרטבים מנתזי המים הקרים. בסוף המסלול נמצא מפל, שהגשר עובר ממש מעליו ומתוך אדי המים מופיעה קשת בכל יופיה. ליד המפל מזנון קפה וגלידות לצבירת כוח לדרך חזרה.
לאחר שהתמקמנו בצימר בבלד (35 יורו), שבעליו הנחמד הוא גם הגנן, הטבח ואיש התחזוקה, עלינו לטירת בלד הניצבת על מצוק שמעל אגם בלד ומהמרפסת של הטירה יש תצפית נפלאה על האגם, העיר בלד ועל סביבתה. סיירנו בתוך הטירה וראינו בה חרבות וריהוט מתקופות שונות. בטירה יש גם מסעדה ובית קפה וגם יין ניתן לקנות בה. אגם בלד הינו קטן, אך מקסים ובמרכזו אי ועליו כנסיה, בה מתקיימים טקסי חתונה בימי שבת כשהחתן נושא את הכלה במעלה 99 המדרגות העולות אל הכנסיה. אל האי ניתן להגיע בסירות מהחוף שמול האי. ירדנו מהטירה לארוחת ערב ולטיול קצר על הטיילת ולילה טוב.
מאגם בוהיני לאופטיה
יום ה` 26.8
לאחר שאכלנו ארוחת בוקר, הצטיידנו במוצרי מזון בסופר ויצאנו לכיוון דרום לעבר אגם בוהיני. מזג האויר היה מעונן וגשום. עברנו ליד וילה בלד ולאחר שהגענו לעיירה בוהינסקה ביסטריצה פנינו לכביש פנימי, העובר דרך כפרים קטנים וחמודים עד לשפת אגם בוהיני. עמדנו על גשר האבן הישן והשקפנו על האגם שהיה מכוסה ערפילים. נסענו לאורך שפתו הדרומית של האגם כדי לנסות ולראות אותו מזוית שונה, אך בגלל הערפל לא הצלחנו. ויתרנו גם על עליה ברכבל להר ווגל. חזרנו לעיירה כדי להספיק לעלות על רכבת המכוניות. זו רכבת שעולים עליה עם הרכב ונוסעים בתוך הרכב על הרכבת. הרכבת יוצאת מכאן לכיוון דרום במסלול הארוך פעמיים ביום, האחת בבוקר והשניה בערב ובמסלול הקצר שלוש פעמים נוספות. המסלול הקצר הוא בעצם מעבר הרכס דרך מנהרה ולוקח כ -20 דקות (1700 טולאר). לאחר שירדנו מהרכבת נסענו בכביש הכפרי הצר לאורך נהר הסוצ`ה עם מימי הטורקיז שלו עד לעיר נובה גוריצה. הדרך מרהיבה והכפרים מדהימים בפשטותם ובפרחים הצמודים לכל בית ובית. גם על אחד הגשרים בדרך הונחו אדניות פרחים. הדרך עד נובה גוריצה לוקחת כשלוש שעות.
עלינו על האוטוסטרדה לכוון ליובליאנה עד לעיר פוסטוינה, שלידה נמצא אתר התיירות מספר אחד בסלובניה, מערות פוסטוינה. הגענו ממש לפני הסיור של השעה 15:00 (יש סיור כל שעה), מגרש החניה היה מלא, אך מסודר. לאחר שלבשנו מעילים ( הטמפרטורה במערה קבועה והיא בת 8 מעלות בלבד) נכנסנו למערה ( 2690 טולאר) בקבוצה גדולה. בתחילת הסיור עולים על רכבת קטנה, הנוסעת בין הנטיפים והזקיפים כאשר גובה המערה ס"מ ספורים מעל הראש בחלק מהמסלול. לאחר כ - 10 דקות נסיעה ירדנו מהרכבת כדי להתארגן לטיול העיקרי בלב המערה. הטיול מאורגן לפי שפות כאשר ישנו מרווח של מספר דקות בין הקבוצות. הצטרפנו לקבוצה דוברת האנגלית ( יש בנוסף הדרכה בגרמנית, איטלקית וסלובנית), פגשנו זוג חמוד מהולנד -; פיטר ומראשה -; והחלפנו כתובות וטלפון תוך כדי הטיול. למרות בקשת המדריכה לא לצלם, כולם צילמו.
מסלול ההליכה הוא כשעה וחצי והנטיפים והזקיפים מדהימים בכמותם ובגודלם והתאורה ומשחק האור והצל מוסיפים על כך. ישנם אולמות שלמים הקרויים על שמות צורות הנטיפים בהם "כמו מקרון", "צבעים" ועוד. בסיום הטיול רצינו להספיק ולהגיע לסיור של שעה 17:00 במערת סקוצ`יאן, אך איחרנו במספר דקות ולא נתנו לנו להצטרף ( לא נורא, חזרנו לשם ביום האחרון), אז המשכנו בדרך הכפרית לכיוון קרואטיה שבדרום. הגענו כבר בחושך לאופטיה ולקחנו בה צימר (45 יורו ללילה) לשני לילות (בדיעבד זו היתה טעות). ירדנו בערב לטיילת לסיבוב קצר דרך הסמטאות הקטנות אל חוף הים המקסים וחזרנו לישון.
פארק פליטביצה
יום ו` 27.8
יצאנו בבוקר אל האוטוסטרדה מזרחה לכיוון זגרב, עד לעיר קרלובץ`, היושבת על מפגש של 4 נהרות. בעיר ניכרים עדיין סימני המלחמה עם סרביה. חלק מהבתים נקובים בחורי ירי, חלקם נטוש וחלקם שופץ רק לאחרונה. במרחק כ - 50 ק"מ דרומה נמצא הכפר המקסים סלוני. כדאי לעצור לתצפית לפני הגשר שלפני הכניסה. הירידה לכפר היא ממש אחרי הגשר. בתי הכפר יושבים על פלגי מים ונראה כאילו לכל בית ובית יש פלג משלו והמפלונים ליד הבתים משלימים את השלווה. הבתים מחוברים ביניהם בשבילים עם גשרי עץ ( מי שיכול שישן כאן). כ - 30 ק"מ דרומה לסלוני נמצא אתר התיירות מס` 1 בקרואטיה -; פארק פליטביצה.
לפארק שתי כניסות, המסלול מהכניסה הצפונית הוא בעליה מול המפלים והדרומי יותר בירידה . סימן היכר לכניסה הדרומית -; גשר העץ מעל הכביש ושלט עץ המפנה לחניה שמשמאל לכביש. החניה היתה עמוסה, כצפוי (95 קונה). עברנו את הכביש על פני הגשר והלכנו כחמש דקות עד לתחנת האוטובוס/ רכבת פנימית (מס` 2 ). האוטובוס הינו משאית, הגוררת אחריה עוד שני מרכבי אוטובוס. עלינו על האוטובוס ונסענו בדרך המתפתלת בין העצים הגבוהים המסתירים את האגמים עד לתחנה מס` 4 שהיא התחנה העליונה. ירדנו והתחלנו במסע ארוך, הנמשך ברובו על גשר עץ שממנו צריך לרדת מדי פעם לתצפית קרובה יותר על המפלים. בפארק 16 אגמים המחוברים ביניהם בכ - 90 מפלים בגבהים שונים ובעוצמות שונות. לעיתים זה נראה כאילו מכל מקום יורדים מים. חלק מהמפלים קרובים ממש למסלול וחלקם רחוקים מעט.\
באגמים השונים ישנם דגים וברווזים, שהאנשים ממש לא מפריעים להם וכן גזעי עצים, שנפלו לתוך המים הצלולים. הפארק מלא באנשים, אך מפאת גודלו אנו מוצאים את עצמנו כמעט לבד בחלקים שונים. אנו הולכים ויורדים לצד המפלים. לצד כל מפל יש שלט המעיד על גובהו של המפל במטרים וגובהו בשטח, מתלהבים מכל מפל מחדש והעין ממש לא שבעה מהכמות. בחלק מהמפלים נרטבים במים הקרים. לאחר הליכה של כארבע שעות הגענו לתחנה מספר 2 על האגם, בה עלינו על ספינה המובילה לקצהו הצפוני של האגם להמשך המסלול. בחלק השני -; הדרומי ניתן לעלות למסלול העליון ולפגוש בבעלי החיים בשמורה או להמשיך לרדת עם המפלים. המפל האחרון הוא הגבוה בשמורה -; 78 מטרים ולאחריו עלינו לכיוון תחנה מספר 1 תוך כדי הפניית מבט לאחור על המפלים והאגמים הפרושים מתחתינו. בסך הכל ההליכה לוקחת כשש וחצי שעות, אבל ממש לא הרגשנו את הזמן שחלף.
חזרנו למכונית והתחלנו בנסיעה לכוון מערב לעבר חוף הים האדריאטי. הנוף דומה לרמת הגולן, שטוח עם מספר כפרים פזורים בשטח. בתחילת הדרך עטף אותנו ערפל ולא ראינו כלום פרט למטרים הקרובים של הדרך. חלק מהכפרים נטושים בעקבות המלחמה עם סרביה וחלק מהבתים נקובי כדורים כעדות אילמת למה שקרה כאן. באחד מהכפרים בהם עברנו עברה מולנו שיירת מכונית ליווי לחתן וכלה, כסמל להמשך החיים. הגענו לאיזור החוף לאחר השקיעה (בדיעבד היה רצוי למצוא מקום לינה באזור פליטביצה, הן ללילה לפני הטיול בפארק והן ללילה שלאחריו).
מאופטיה בחזרה למינכן
יום ש` 28.8
ירדנו בבוקר לאזור הטיילת באופטיה, הנמשכת לאורך חוף הים שבו סלעים וסירות דייג ( 12 ק"מ) ועליה היו דוכנים בהם נמכרו מוצרים עשויים מאבן, צדפים, עץ ורקמות. נכנסנו לבקר בוילה אנג`ולינה, בעלת הקירות המקושטים והגינה היפה. תכננו לעלות להר אוצ`ה, הצופה על מפרץ קוורנר, אך מזג האויר הסגרירי למטה לא המליץ על כך ולכן נסענו לאורך חוף הים של חצי האי איסטרה לכיוון דרום ועצרנו בכפר מושצ`ינצה, היושב על מצוק מימין לכביש. בכניסה עדיין עומד השער המקורי מהמאה ה-17 ורחובות הכפר מרוצפים באבן חלקלקה ומהווים מעין מבוך כאשר עוברים מסמטה לסמטה תוך הצצה לחצרות הבתים. בבתי הכפר הקטנים התישבו אמנים המציירים ומפסלים. למרגלות הצוק יש חניון קמפינג ואתר צלילה, בכפר היושב על החוף עצמו. המשכנו דרומה עד לכפר ברסץ`, הנמצא משמאל לכביש. הכפר מקסים, בתיו עתיקים ופרחים וגפנים נמצאים בכל פינה. אפילו מצאנו באר עתיקה שממנה ניתן לשאוב מים. שוטטנו כך בסמטאותיו ולאחריו עצרנו לפני העיר פלומין לתצפית על הפיורד הפרוש למטה.
פנינו כאן לכוון מערב וחצינו את חצי האי איסטרה עד לחוף הים האדריאטי, תוך כדי חיפוש חניון קרוונים ללינה, עברנו במרינה שבעיר ואסאר והמשכנו צפונה עד לצימר הממוקם בכניסה לעיר פורץ` (35 יורו). לאחר שהתמקמנו, נכנסנו לעיר העתיקה של פורץ`, המזכירה את סגנון הבניה האיטלקי. בעיר כנסיה עתיקה עם פסיפסים ורחובות מרוצפי אבן עם בתים עתיקים ושמורים. בנמל עומדות סירות עץ המפליגות מכאן לאורך חופי הים ולאיים הקרובים וליד הסירות מוכרים כרטיסים לשייט של יום המחרת, המתחיל בשעה 10:00 ומסתיים בשעה 17.30. רכשנו כרטיסים (160 קונה) ושוטטנו בטיילת לאורך החוף, כאשר עם חשיכה מעמידים בה דוכני מכירה רבים שאפשר למצוא בהם כמעט הכל, תמונות, מזכרות מכל מיני סוגים, דוכני אוכל וגלידות וצפינו בהופעה של להקה אינדיאנית שהופיעה ברחבה עם מלבושים ומוסיקה מקורית.
יום א` 29.8
לאחר ארוחת בוקר טעימה באנו לנמל לשייט לכוון רוביני. האניה היתה מלאה אך מסודרת. על האניה שולחנות וספסלים ובקומה השניה כסאות נוח לשיזוף. השייט לרוביני אורך כשעה וחצי והוא עובר לאורך החוף והאיים הקרובים לחוף. החופים די עמוסים בנופשים וחלק מהם הם חופי נודיסטים. העיר רוביני שוכנת על חצי אי, כאשר הבתים נושקים לים ומעליהם ניצבת כנסיה הצופה על המפרץ. עגנו ויצאנו לסיור של שעתיים בעיר. עלינו דרך הסמטאות הצרות שמהן ניתן לרדת לים כמעט בכל פינה עד לכנסית אופמיה הקדושה, שהוקמה כאן לזכרה של אופמיה שהיתה נוצריה שהושלכה טרף לאריות על ידי הרומאים. במקור היא נקברה בטורקיה ויום אחד נעלם ארון האבן בו נקברה והופיע על חוף ימה של רוביני. הארון ניצב בכנסיה שכשלידו ציור קיר, המתאר את האריות טורפים אותה.
בכל הרחובות ישנן חנויות מזכרות הקשורות בעיקר לים כמו צדפים בכל מיני צורות ומגנטים של דגים ובתים עתיקים ושמורים. ירדנו מהכנסיה לכיוון המרינה דרך הסמטאות היפות הנפגשות בפיאצות קטנות, כאשר בסוף כולן מגיעות לכיכר טיטו הגדולה שליד המרינה, שבה מגדל אדום עם שעון בראשו ומזרקה בצורה של דגים. בכיכר למטה ישנו שוק ירקות ופירות עם מחירים בשמים, גבינות ויין וגם מזכרות למי שלא קנה למעלה. חזרנו לסירה ולאחר ארוחת צהרים מהנה עם דגים ויין שטנו לכוון צפון ונכנסנו לפיורד למרחק של כ - 6 ק"מ וחזרה לפורץ`. לאחר השייט עלינו צפונה לעיר נוביגרד, בה צפינו בשקיעה יפה ובבתים נאים, הצבועים בצבעי פסטל, כל אחד בצבע אחר. עבר לנו היום בכיף.
יום ב` 30.8
היום הוא היום האחרון לטיולנו (הטיסה מחר בבוקר). יצאנו לכיוון מזרח ועצרנו בעיר פזין, בה נמצאת טירה הניצבת על שפת מצוק ונהר שנבלע בין קירות המצוק. עשינו סיבוב בשוק האיכרים הקטן והמשכנו להר אוצ`קה. עלינו בכביש מפותל ומקסים בין העצים כמעט עד לפסגה שהיתה חסומה בגלל שיפוצים. צפינו על מפרץ קוורנר ואייו. לא היתה ראות טובה, אך ניתן לראות חלק נרחב מהמפרץ המקסים. ירדנו מההר ועברנו את מנהרת אוצ`קה ( כ - 6 ק"מ) כדי להגיע לכביש העולה לכוון סלובניה. הדרך בחלקה כביש אגרה ובחלקה דרך כפרית. ירדנו מהאוטוסטרדה למערת סקוצ`יאן (5 דקות נסיעה). בכניסה התאספה קבוצה קטנה ( מאוד, יחסית לפוסטוינה) בהמתנה למדריך ( 2590 טולאר). ירדנו בעקבות המדריכה לתחתית ההר אל הכניסה למערה, נחלקנו לשתי קבוצות ונכנסנו דרך השער לתוך המערה.
המערה פראית וטבעית יותר ממערת פוסטוינה, בתחתית המערה ( 45 מטר ) זורם נהר והמסלול עובר בין קיר המערה והגדר. הלחות במערה גבוהה מאד ובשלב מסוים נהיה גם חם. לפני שנים מספר עלה הנהר על גדותיו והציף את המערה. הסיור לקח כשעה וחצי ויצאנו ממנה כמעט ללא אויר ( ממש לא מומלץ למתקשים בהליכה). עלינו חזרה באמצעות מעלית אלכסונית. מסקוצ`יאן חזרנו לאוטוסטרדה לכיוון צפון ועברנו ליד ליובליאנה. לאחר מעבר הגבול עם אוסטריה עברנו דרך מנהרת קרוונקה (8500 מטר) והמשכנו בנופה המקסים של אוסטריה עד למינכן ( כשש שעות נסיעה). לנו ליד נמל התעופה ובבוקר החזרנו את הרכב ועלינו לטיסה הביתה עם טעם של עוד.
הארות
- חשוב להצטייד במפה טובה עם קנה מידה קטן ככל האפשר. בדקנו במפה של 1:500,000 וקשה להסתדר איתה. האטלס (1:150,000)הוא פתרון טוב. כדאי לצלם חלקים מהמפה ולסמן את המסלול מראש, כך אפשר לזרוק לאחר גמר הקטע. ( היו לנו כ - 30 קטעים כאלו).
- צריך להתחשב במזג האויר שלא תמיד ניצב לצידנו ולקחת בחשבון שינויים במסלול.
- להימנע מנהיגת לילה. הכבישים בחלקם צרים ובקרואטיה הנהגים המקומיים עוקפים גם בפס לבן.
- המחירים שצוינו באתרים הם לאדם אחד.
- בקרואטיה צריך להצטייד בכסף מקומי.
- לקחת את הזמן בטיול. באנו ליהנות ולא לסמן V על המפה.
אנחנו נהנינו מאד מהטיול ומקווים שנהניתם מהקריאה וקיבלתם תיאבון לטיול או מזכרת מטיול שכבר עשיתם.
