שבלולאים מטיילים ברגל

החלטנו לפוש קמעא, מחיי השבלולאות, להתרגל שוב לחיי שגרה של תייר ממוצע. לטייל באתרים ידועים, לנסוע בטראם, לאכול במסעדות. לא להאמין, זה כאילו מעולם לא היה לנו שבלול. איזי ומיכל, לאחר מכירת הקרוואן, באדלייד ומלבורן, וגם: סיכומי קרוואנים.
oshik12345
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: שבלולאים מטיילים ברגל
Thinkstock Imagebank ©

הקדמה

מחברת השכרת רכב, Kea בסידני, קנינו את השבלול, רכב פורד טרנזיט עם 100,000 ק"מ. בשבלול מותקנים ארונות קיר תלויים, מיקרו, תנור גז, מזגן, כיור שירותים ומקלחות. כל אלו הוכיחו את אמינותם ויציבותם לאורכם של דרכי עפר ומדבר במרחקים של 22000 ק"מ. במחיר ששילמנו, קיבלנו תוספות כמו סוכך, הנגלל מהצד ומאפשר צל בעת חניה. הצללת החלונות שמעניקים פרטיות מושלמת בתוך השבלול כמו "הרואה והבלתי נראה". טלביזיה של 17 אינץ` וכן די-וי-די. בנוסף קיבלנו כלי אוכל, כלי מיטה, טוסטר, קומקום, כלי אוכל שולחן וכסאות פיקניק, שואב אבק וכו`.

חשיבות רבה יש לעובדה כי קיבלנו מהחברה, אחריות כוללת לכל השבלול ותכולתו ל-6 חודשים. סניפי החברה נמצאים בכל עיר ברחבי היבשת. בכל עיר אשר הגענו, חיזקנו, תיקנו, החלפנו התיעצנו. בנוסף, עשינו ביטוח כללי לרכב דרך ארגון המטיילים האוסטרלי C.M.C.A. התשלום השנתי לחברות עומד על 60$. בתמורה מקבלים את חוברת הארגון Wanderer אשר מספקת מידע חשוב לגבי חניונים, קרוואנים וכן מדור של קנייה ומכירת שבלולים. דרך חוברת זו מכרנו אף אנו את שלנו.

דרך חברות בארגון מקבלים ביטוח רכב של קן ת`מז. הצטיידנו בעוד מועד באישורי ביטוח מישראל על העדר תביעות. שילמנו כ-600$ ביטוח למשך שנה, כאשר החברה מחזירה לך יתרת הכסף בעת מכירה. המחיר כולל 50$ (ביטול השתתפות עצמית) דבר שהוכיח כמה כדאי היה להוסיפו. הביטוח מבטיח, בעת תאונה תשלום לבית מלון ולרכב חלופי כאשר השבלול במוסך. ניגשנו לזגג רכב באחת מהעיירות שבדרך. מילאתי טופס תביעה אצלו ובזה סיימתי את תפקידי. הוא התחשבן ישירות עם חברת הביטוח. לא שמאי, לא תשלום מראש, לא המתנה, לא התדיינות.

הקונים שלנו, אוסטרלים אופייניים, עם מוזר, הסתכלו באופן כללי ביותר על השבלול, בדקו טלפונית באם השבלול רשום על שמינו, חתמנו על טפסי הרכב, קיבלנו את הכסף ובזה נסתיים העניין. ללא מכון בדיקה, ללא העפת מבט על קילומטראז`, ללא התייחסות כמה ידיים עברו וההיסטוריה של "מהשכרה". הם קונים שבלול, נותנים בידי 10% משוויו. מקבלים כתמורת נגד, כרטיס פלסטיק של הבנק, שהוא לכשעצמו, ללא ערך. הם מוכנים להותיר בידי להמשיך לנהוג ולטייל ברכב מרחק של 3000 ק"מ, עוד שבועיים ימים. מגיעים לקבל את השבלול בטיסה, העולה 350$ לאדם. בסוף התהליך, עוד מודים לנו שמכרנו להם את השבלול, בחיבוקים, נשיקות וצילומים משותפים למזכרת. לו היו טורחים מעט, היו מתקשרים למספר הטלפון החופשי של חברת ההשכרה המתפרסם בעיתונות היומית. מספר הטלפון רשום אף על גבי מחזיק המפתחות שקיבלו ממני. לו היו מצלצלים לשם, יכלו היו לקנות ישירות מהחברה שבלול במחיר זול יותר מאשר שילמו לי.

 אפילו נאיבים שכמוני יכולים לעשות עסקים באוסטרליה, אני חושב לעצמי, אני לא מעיף מבט לאחור כי מעבר החצייה היה מולי. אני צועד לאיטי אל עבר תחנת האוטובוס למרכז אדלאייד, למלון, שם הבאנו עוד בבוקר את המזוודות. דבר ראשון, התיישבנו בחדר במלון על גבי המיטה משני צדדיה, פרשנו ידיים ורגליים, נזכרנו בצפיפות בשבלול והתענגנו על שפע המקום שיש.

לתחילת הכתבה

אדלאייד

נותרו לנו אי אילו סידורי בנק ומחשב. טיילתי רגלית במרכז העיר- Rundle Mall. אדלאייד עיר מקסימה! מתייחסת בכבוד ובאהבה למבקריה. שרותי אוטובוס במרכז העיר חינם. שרותי אינטרנט אלחוטי במרכז העיר חינם, כמו כן גם בספרייה העירונית. המדרחוב שוקק חיים, מנגני רחוב, רקדני רחוב. בלב המדרחוב, פסלי להקת חזירים המנסים לנבור בפחי אשפה. בעיר, ליד כיכר ויקטוריה, שוק גדול וססגוני. כולם כותבים ואומרים לכם את זה. שמעו בקולי גם: שווה סיבוב.

 קנינו כרטיסי יום לרכבת, למלבורן. 65$ לכרטיס. 11 שעות נסיעה. משעמם ומעייף. ברכבת מזנון לא יקר, דל בהיצעיו. המושבים אינם נוחים לישיבה ובטח לא נוחים לתנומה. כיוון שזאת, התמלאתי ברחמים על זוג ישראלים מבוגר שפגשנו באקראי, אשר לקחו רכבת לילה של 11 שעות, יושבים, קפואים כל הדרך, על גבי ספסלים נוקשים, ללא שינה וזה על מנת לחסוך בעלות מלון. התפלאתי לגלות כח סבל כזה. בגילי, עם כאבי הגב, לא הייתי מעלה על דעתי אפילו אופציה שכזו. מצד שני, לך תדע מה הסיבה לכך. אולי כספם נשדד, ואולי הם זוג סגפנים או רחמנא ליצלן, קמצנים.

לתחילת הכתבה

מלבורן

מלבורן- עיר גדולה ותוססת כמו כל כרך בעולם המערבי. מצאנו שם מלון משפחתי: Enterprise" ליד תחנת הרכבת בעיר. החלטנו לפוש קמעא, מחיי השבלולאות, להתרגל שוב לחיי שגרה של תייר ממוצע. לטייל באתרים ידועים, לנסוע בטראם, לאכול במסעדות. לא להאמין, זה כאילו מעולם לא היה לנו שבלול. הכל נראה מעורפל מאחור. מזל שיש את הכתבות שלי, אחרת זה היה נמוג ונעלם אפילו אצלי. חזרנו לשגרה, שמחים, עליזים, ללא דאגות.

 אחת מתרייג המצוות של מיכל הוא לטפס למגדל Realto בן ה-55 קומות. משם, מיכל אומרת, ניתן להשקיף על כל העיר ממעוף ציפור. מעלית, עומדים כ-15 איש. אני מסתכל על האנשים סביבי ולאחר מכן על דמותי המשתקפת במראה ואני נוכח לדעת כי לא רק שעומד מולי אדם שהשנים הרבות הותירו בו את רישומם, אלא הוא האיש הכי מבוגר במעלית. המעלית, נהפכה לרגע - עבורי - לעולם שבחוץ, במיקרו. אני יוצא מהמעלית עם פנים מכורכמות ורגליים כמעט כושלות, ומשיח למיכל את הטרגדיה שגיליתי פתאום זה עתה. במקום לעודד ולהרגיע אותי ולומר לי, למשל, שאני סתם מדבר שטויות, שאני נראה צעיר מגילי, ובכלל ,להסיר דאגה מליבי, היא עוד מוסיפה שמן למדורה כאשר אומרת: "הגיע הזמן שתתרגל לכך. כל שנה תגלה שיש יותר ויותר צעירים ממך".

אני יודע שזאת האמת. למרות זאת, היה נח ונעים במשך כל חודשי המסע בשבלול, לחיות במין חממה, לפגוש ולהסתופף עם טיילים אשר רובם ככולם היו בגילי או מבוגרים ממני. זו היא מין תחושת בטחון של כאילו חומה מקיפה אותך. אני נמצא במין עולם אחר שכזה שבו אני הוא הינוקא! אני פה בין הצעירים שבעדר. עולם זה הוא עולם הקרוואנים באוסטרליה. רובו ככולו עולם של מבוגרים. זוהי דרך אולטימטיבית באוסטרליה להזדקן. אמנם, זוהי אף דרך לכל מיני פריקים, אלו שרוצים לברוח מהעולם שלהם, פעם הלגיון הצרפתי היה פתרון, היום יש עולם הקרואנים באוסטרליה, אבל הם מיעוט.

כיף וחסכוני להיות מבוגר באוסטרליה. קיבלתי הנחת פנסיונר של 40% בקופת העלייה למגדל. כאשר קיבלתי את ההנחה הזו, בהצגת הדרכון, הרגשתי כאילו אני "עובד" עליהם וקרצתי בשובבות למיכל. אבל האמת היא שבן 60 פה נחשב פנסיונר. הנחה לבני 60+ מציעים באולמות קולנוע ובאטרקציות רבות ביבשת.

ומעניין לעניין באותו עניין. לא רק אני מזדקן, העולם סביבי מזדקן איתי. מיכל אשתי למשל, אף היא לא נשארת צעירה לנצח. סימנים לכך (לא סימנים חיצוניים!) גיליתי בזמן האחרון. כאשר אנו נמצאים במקום רוחש אנשים או כאשר אנו רואים דמויות בטלוויזיה, היא חוזרת ושואלת את הערכתי לגבי גיל הגברת האחת או השניה ואיך הן נראות. התשובות כמו "ההיא נראית טוב והאחרת נראית צעירה לגילה" הן תשובות מכשילות. טוב לא יצא לי מהן. מיכל מצקצקת בלשונה, אות לתשובה שאינה מניחה את דעתה ומטילה ספק ביכולתי להעריך בני אדם. למדתי מהר מה הן תשובות עוברות ומהן תשובות מכשילות (אולי תלמד ממני מהן תשובות עוברות) והשמחה שורה שוב במעוננו.

אולי זה יכול היה להיות נחמד אילו אנשים היו מתפלאים כאשר הייתי אומר להם את גילי, זה בטח נותן הרגשה טובה להראות חטוב, צעיר וללא קמטים. אולי, לו הייתי מורח קרמים על הפנים כפי שמיכל לא מפסיקה להאיץ בי לעשות, מגהץ את הקמטים שעל פניי. לו הייתי עוסק בספורט ביתר רצינות והתמדה. אולי אם הייתי צובע את השיער שחסר לי... אילו בכלל הייתי מייחס למראה החיצוני שלי חשיבות רבה יותר. אבל אני לא עושה את זה (חוץ מעצלנות מובנת) כי בעצם אני מקבל בהתפייסות ובהשלמה את גילי וקמטי הגיל. בתוכי מסתתר ילד צעיר שהם קוראים לו איש, פנסיונר. הילד הזה, בתוך החזות המבוגרת שלו, בקלות דעת אופיינית של ילדים, מאמין שהכל יסתדר ואין מה לדאוג. לא צריך להתאמץ יותר מדי ולהשקיע, והעניינים, איזה פלא, מסתדרים.

שמתם לב כי מבוגרים כמו ילדים מגלים לפעמים נאיביות מדהימה? לעצמי, אני נוטה להאמין באלילת המזל שלי, למרות שעברתי טלטלות בחיים, דברים שנמשכו מעבר לצפוי, זיגזגים, עליות ומורדות, אלילת המזל מאירה לנו את פניה. השיר האלמותי של יהודית רביץ "מישהו... מישהו דואג לי שמה... למעלה..".כאילו שרה אליי אישית... אלילת המזל הזו, דרך אגב, עוברת בתורשה, מדור לדור. עובדה שאלילה זו שומרת אף על בתי, לא פעם אחת או שתיים במהלך חייה, אנו יודעים זאת!

בין הגיג אחד למשנהו ובין הפלגה אחת לרעותה, אני בוחן את העיר מלבורן. אני משווה אותה לערים אחרות שראיתי בחיי. הרבה בניינים חיקויים של בניינים בסגנון אנגלי, איטלקי. אירופה באוסטרליה. אני לא יכול שלא להזכר באיין ראנד בספרה "כמעיין המתגבר". הארכיטקט שהתנגד באופן נמרץ לבניית בתים מצועצעים ואפלים. הוא בנה אך ורק בתים פונקציונלים, "מכוערים" אבל מוארים ומתאימים לצרכי הדייר. אני שבע מבתים, מדבר, ים. אני כמה למשהו חדש, משהו שונה וזה כבר מחכה לנו מעבר לפינה.

 עוד כמה ימים ונטוס לניו זילנד. שם נחליט באם נקנה רכב פרטי או אולי נשכור רכב. עכשיו זה שיא העונה בנ.ז מחירי מכוניות למכירה או שכירה בשמיים. נגיע לשם ונחליט על פי הנתונים במקום.

לתחילת הכתבה

סיכום

סיכום: מסע קרוואן בן 180 יום באוסטרליה
מספרים מאלפים: בילינו 180 יום בשבלול.
מחיר מזון לזוג ממוצע ליום: 14$ אוסטרליים
מחיר חניון לזוג ממוצע ליום: 14$ אוסטרלים
מחיר דלק (דיזל) ל-22000 ק"מ ממוצע ליום: 20$ אוסטרלים.
יש להוסיף מחיר כביסה של 2-3$ למכונה בת 5 ק"ג.
יש להוסיף מחיר עבור תקשורת (טלפונים ואינטרנט) התלויים בצריכה האישית.
יש להוסיף מחיר עבור אטרקציות ושונות.
יש להכניס לחשבון מחיר ביטוחי בריאות.

אוסטרליה היא גן עדן לפנסיונרים. לילדים יש את Disneyworld ולנו יש את Aussiworld. אוסטרליה מתאימה לפנסיונרים. האקלים ממוזג (אפשר לרדוף אחריו ברחבי היבשת) התושבים מסבירי פנים, הכבישים טובים, השילוט ברור וגדול. בכל עיר או עיירה יש בית חולים או שירות רפואי. במדבר יש שירות רפואי מוטס. בכניסה לכל עיירה שילוט עם חיצים המוביל אותך היישר לשירותים ציבורים שמתוחזקים ונקיים. בכל עיירה יש מספר חניוני קרוואנים שהם זולים להפליא ונותנים לך אפשרות של חיבור לחשמל (הטענת מצברים) שירותי מטבח, מקלחות עם מים חמים, שירותי כביסה חברה נעימה ויחס חם, שלא להזכיר את אותם חניונים חינם הממומנים על ידי הרשות המקומית. בכל עיירה משרדי מידע לתייר המספק מפות מעודכנות, חניונים באיזור ואטרקציות... בספרייה ציבורית ניתן להתחבר לאינטרנט חינם. יש מחירים זולים ברשתות הענק: Woolworth ו-Coles. רשתות אלו זולות במיוחד. יש מבצעים יומיים וניתן לקנות מוצרי מבצע בחצי מחיר ופחות. הרשתות אורזות מוצרים שונים באריזת הרשת. מוצרים אלו אף הם זולים להפליא.

 מי מאיתנו שרוצה לחיות בקרב בני גילו ולא להרגיש כמו יבלת בעולמם של צעירים, זה המקום. פה אתה יכול להתקיים בכבוד ולא כמו שנורר. כל אחד יכול לחבר את המספרים שהזכרתי לעיל ולעשות חשבון כספי לעצמו (להזכירכם דולר אוסטרלי שווה כ-0.75 סנט אמריקני). בנוסף, אתה לא תקוע בחיים. לא עם שכנים מרגיזים לא עם סביבה רועשת. אתה נכנס לשבלול ברגע שבא לך, נוסע כמה קילומטר, פוגש אנשים כמוך, מחליף אוירה, שוב מתקדם עם הרוח. אתה אדון לעצמך לחייך, אתה אדם חופשי.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לאדלייד

כתבות מומלצות עבורך על אדלייד

קצת השראה לטיול הבא

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם