אדלייד - ביקור בעיר

הגענו לאדלייד- עיר הבירה של דרום אוסטרליה, אחרי הרבה שבועות בהם לא היינו בעיר במובן האירופאי של המילה (עם כל הכבוד . הלונלי פלנט תיאר את אדלייד כ-old money city ומבחינת האווירה התיאור בהחלט קולע, אדלייד היא עיר בעלת חזות איתנה).
mashav10
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: אדלייד - ביקור בעיר
Thinkstock Imagebank ©

מגיעים לאדלאייד

הגענו לאדלייד- עיר הבירה של ס. אוסטרליה, אחרי הרבה שבועות בהם לא היינו בעיר במובן האירופאי של המילה (עם כל הכבוד לאליס ספרינגס ולדארווין, שתיהן מרכזים עירוניים גדולים, אך, אף לא אחת מהן יכולה להחשב לעיר במובן הנ"ל...). הלונלי פלנט תיאר את אדלייד כ-old money city ומבחינת האווירה התיאור בהחלט קולע, אדלייד היא עיר בעלת חזות איתנה.

 מקימיה בנו את רוב הבניינים מאבן והשקיעו בבניה מסוגננת (וגם במסלול רקורטן משובח.... חיים ! תדליק את האורות בבקשה... סתם בדיחה פרטית לבני 35 ומעלה, ציטוט מ"תשדירי השירות" הטלוויזיונים של פעם.... ). רוב הבניינים עדיין עומדים על תילם, משמשים כמבני ציבור או מנהלות של בנקים וחברות גדולות, והבניינים הללו, המהווים את מרכז העיר של ימינו, מוקפים בחגורה של פארקים ירוקים, גדולים ומטופחים. כפי שאתם יכולים להבין, אכן מדובר בעיר יפה, מתורבתת ושלווה ואנחנו מאוד נהננו מהשהות בה.

לתחילת הכתבה

האטרקציות בעיר

מרכז העיר מורכב משתי וערב של רחובות ישרים, מרובי כיכרות. הרחוב הראשי הוא שדרה רחבת ידיים הנקראת King William ושמות הרחובות החוצים אותו משתנים משני צדדיו (because you must not cross the king). אנחנו הסתובבנו בעיקר בשניים מהרחובות החוצים את המלך (...), הראשון הוא המדרחוב הססגוני, המדרחוב שוקק פעילות כל השנה, ובמיוחד בשבוע בו שהינו בעיר שכן, עקב מקרה אופייני של "יותר מזל משכל..." בדיוק בימי שהותנו באדלייד נערך שם שבוע האופנה השנתי. וכך נהננו ממגוון אירועי רחוב ואטרקציות, החל מקישוטים על העמודים ועד תצוגות אופנה של מעצבים ידועים ושל בוגרי בתי ספר לאופנה. בהמשכו של המדרחוב הולך ומתבסס הלב הקוסמופוליטי של אדלייד ורובע האומנים האוונגרדי שלה. זהו מקום נהדר לשוטט בו בין גלריות וחנויות מעצבים קטנות, למשש בגדי רטרו משנות ה-60 ולתפוס משהו לאכול באחת המזללות המציעות מזון מארבע כנפות תבל - כך שאתם יכולים להניח כי גם מרחוב זה לא משכנו ידינו.

אבל, עם כל הכבוד לרחובות הנ"ל, הרחוב המרשים ביותר באדלייד הוא North Terrace st. - רחוב רחב שלאורכו ניצבים כמה ממבני הציבור המרשימים בס. אוסטרליה כולה. המבנים נבנו בתחילת המאה ה- 19 ומהווים תזכורת לשגשוג שידעה, ועדיין יודעת, העיר. באחד הימים ירדן ואני השארנו את הילדים ואת אביהם לשחק בחניון הקארוונים המקסים והנעים, (Adelaide Caravan Park) על גדת נהר טורנס, הזורם בסמוך למרכז העיר, ויצאנו לתור את הרחוב המלבב הזה. לאחר הליכה נעימה מהקמפינג למרכז העיר, דרך הגן הבוטאני, הגענו לאוניברסיטה של אדלייד. פסענו בין מבני הענק המרשימים של הפקולטות השונות וירדן התלבטה באיזה מהם תרצה ללמוד, לכשתגדל. למי שסקרן אספר, שנכון לעכשיו, הכיוון הכללי הוא לימודי וטרינריה, אך לא, חס וחלילה, כדי להיות רופאת חיות העלולה, שומו שמיים, לראות דם מקרוב, אלא רק כדי להכיר היטב בעלי חיים רבים ואז ללכת לעבוד בגן חיות ולטפל בחיות חמודות ובריאות....

האוניברסיטה תופסת שטח רחב ידיים בעורפו של רחוב נורס` טראס` הנ"ל, ומיד אחריה ניצבים, זה ליד זה, מוקדי העניין בהם באנו לבקר. ראשית ערכנו ביקור במוזיאון של ס. אוסטרליה. המוזיאון הנו בעיקרו מוזיאון לטבע עם תצוגות מרתקות של שלדי חיות פרה-היסטוריות ושל בעלי חיים מפוחלצים. ירדן חששה שכל מאות החיות המוצגות במוזיאון הומתו במיוחד כדי שיוכלו לחייך למבקרים מתוך ארונות התצוגה של המוזיאון - אך, שלט גדול הבהיר שכל בעלי החיים בהם פגשנו חיו באושר ועושר בגן החיות של אדלייד ורק אחרי שסיימו את חייהם בשיבה טובה (או, עקב מחלות שונות) פוחלצו והועברו למוזיאון. מיד הוקל לנו ומיד הוחלט לבקר גם בגן החיות ולראות את "המקור"... מכל התצוגות במוזיאון אנו התלהבנו בעיקר מהקומה שהוקדשה למיני מחצבים ומינרלים - מדהים איזה מגוון של צורות וצבעים מייצר הטבע. עמדנו מול מדפי התצוגה, מוכנים לאמץ כל אבן ססגונית וכל סלע נוצץ ושמחים לזהות "גושים" שכבר פגשנו מחוץ למוזיאון : אבני לשם (אופל), ג`יפסום (סוג של מינרל הנראה כמו אוסף של מחטי זכוכית צפופות), גושים של זהב שהוצגו בצורתם הגולמית, כמו שמצאו אותם מחפשי האוצרות בתקופת "הבהלה לזהב" ועוד.

 לפני שהמשכנו למבנה הבא עצרנו בקומת המרתף של דיוויד ג`ונס. "דיוויד ג`ונס" נשמע כמו יופי של שם בדוי להירשם בו לבילוי במוטל מפוקפק על אם הדרך, אבל, במקרה האוסטרלי מדובר בשם מאוד מכובד. דיוויד ג`ונס הוא שמו של כל-בו עצום, שאת סניפיו, הפזורים בכל אוסטרליה כבר פגשנו פעמים רבות. הסיבה שנכנסנו לכל-בו לא הייתה תאוות קניות בלתי ניתנת לריסון, אלא, ה Food Court. בדרך כלל רחבת אוכל היא רחבת אוכל, שום דבר מיוחד לספר עליו, מקום בו ניתן לקנות אוכל מגוון במחירים סבירים ולאכול אותו באחד השולחנות הממוקמים במרכז הרחבה, עיינו ערך רחבת האוכל בקניון איילון/רננים/עזריאלי, אבל רחבת האוכל הזאת מצאה חן בעיני במיוחד משום שבין הדוכנים הרבים לא היה אף סניף של רשת מזון מהיר אמריקאית (נוסח מקדונלד`ס) או אוסטרלית (נוסח Hungry Jack`s - המקבילה המקומית לרונלד מקדונלס וחבורתו).

מכאן המשכנו לגלריה לאומנות של ס. אוסטרליה. הגלריה ממוקמת בבניין רחב ידיים, במובן ה-ר-ח-ב של המילה, בניין מרובה חללים וקמרונות ואוצר בתוכו מגוון של יצירות אומנות החל מפסלים פיגורטיבים, ציורי שמן של וואזות עם פרחים וציורי פורטרטים ריאליסטים ועד למיצגים מודרניים כמו חולצה מקופלת ומסביבה כתובים, על הקיר, קטעי שירה או קבוצה של קוביות מצופות במראות ועליהן מודבקות כוסות קל-קר חד פעמיות. אני מודה שחלק מהמוצגים היו תמוהים, ובנוגע לכמה מהם אמרה מבקרת האומנות הידועה, הגברת ירדן סייר, ש "כזה גם אני יכולה לעשות !" אבל עדיין היה כייף (ומאוד תרבותי...) להסתובב בנונשלנטיות בגלריות השונות. במיוחד היה נחמד לפגוש אינטרפטציות על יצירות מוכרות כמו תמונה ידועה של מונדריאן שאומן אוסטרלי יצר אותה מחדש, בתלת מימד, על קיר שלם ועל המדפים שנוצרו מהמעבר מדו-מימד לתלת-מימד הוא הניח בקבוקי בית מרקחת מלאים בנוזלים צבעוניים... - מעניין ומעורר מחשבה. סיימנו את הביקור במוזיאון, לא לפני שעברנו דרך החלל שהוקדש לתרבות האבורג`ינית. אנחנו באוסטרליה, שום מוזיאון לאומנות לא יהיה שלם בלי אוסף של ציורי נקודות וציורים על קליפות של עץ.

 לפני שחזרנו לקמפינג לבדוק מה שלום בני משפחתנו היקרים - אנחנו לא רגילים לטייל בנפרד כך שאחרי כמעט יום שלם של "לחוד" הגעגועים כבר מתחילים לכרסם.... עברנו דרך הספרייה העירונית. אני לא יודעת מה יש בספריות הללו, שמוצאים רק בחו"ל, שיש בהן אווירה של כמעט קדושה. אולי מיקום הספריות במבנים גדולים עמוסי היסטוריה, אולי החללים הגדולים בעלי הקמרונות העגולים, אולי כריכות העור של חלק מהספרים, או מדפי העץ העבים, או הריח של הנייר הישן המתערבב עם ריח הדפוס החדש - אני לא יכולה לשים את האצבע על הסיבה המדוייקת אבל הספריות בחו"ל עושות לי משהו ששום ספריה אוניברסיטאית-ישראלית לא עושה... (ד"ר אדם ניר - נכון שאני צודקת... ?... !) פתאום מתחשק לי לחזור לימי הסטודנטיאליים העליזים, אבל לחזור ב"שינויים המחוייבים..." משמע, לא לאוניברסיטה העברית שבהר הצופים אלא לאוניברסיטת אדלייד או לאוניברסיטה של סידני.... טוב, זה סתם הגיג שבא וחלף והנה אני ממשיכה.

בכניסה לספריה עברנו דרך אולם המוקדש לקריקט, חלל התצוגה כלל שלל מחבטים וכדורים ומדי משחק וסמלים ו... מישהו יודע מהם כללי המשחק הזה?, באוסטרליה משחקים בכל-כך הרבה סוגים של משחקי כדור שאני כבר איבדתי את הידיים ואת הרגליים בניסיון להבין מיהו מה... סוף-סוף הגענו לחדר מסופי המחשב. כפי שגילינו לא מזמן, ברוב הספריות באוסטרליה יש מסופי מחשבים מחוברים לאינטרנט, לשימוש קהל הגולשים, חינם אין כסף - כמה יפה מצידם !, אומנם בחלק מהמקרים המחשב לא מכיר את הפונטים של שפת הקודש ואז בלתי אפשרי לקרוא מסמכים שנכתבו בעברית, אבל עדיין, יפה מצידם...

או - קיי, כבר התחיל להיות מאוחר ועלינו למהר לקמפינג, יש לנו תוכניות רבות לערב: בחניון הקארוואנים בו חנינו יש ספריית D.V.D לטובת קהל הנופשים. אנחנו שאלנו מהספרייה מגוון של סרטים ואנו חייבים לצפות בהם בטרם נעזוב את העיר - ביציאה מהעיר יש מבחן על עלילות הסרטים ומי שנכשל במבחן לא יכול להמשיך בדרכו...., אחרי פגישה מרגשת עם המשפחה בילינו יופי של ערב עם רנה זלווגר המקסימה יו גרנט ההורס, ולצידם קולין פירס`, מתובלים בהרבה פופקורן.

 קמנו בבוקר ליום שטוף שמש ויצאנו לסיור רגלי לאורך הנהר. ירדן סיפרה לעומר ולרותם על חוויותינו מיום האתמול, תוך התעכבות על החיות המפוחלצות שראינו במוזיאון, והשניים נזכרו שבעצם, כבר המון זמן הם לא ראו קופים ואף פעם, אבל ממש אף פעם, הם לא ראו ג`ירפות וזברות אמיתיות. לא עזר שניסיתי להזכיר להם שסבתא מיכלה וסבא מוקי לקחו אותם לספארי, הם התעקשו שאני טועה ואולי הם ראו פעם, מרחוק, זברה, אבל בטוח שהם לא ראו ג`ירפה ! מכיוון שכך, ראיתי שאין מנוס ומיד המשכנו לגן החיות של אדלייד. בגן החיות חיים כ - 1,500 יונקים, ציפורים וזוחלים מאוסטרליה ומהעולם. חלק מהם, כמו חתולי הפרא, חיים עדיין בכלובים בנוסח גן החיות שהיה בת"א לפני שבנו על הריסותיו את גן העיר וחלקם (מיני ציפורים, עופות וקופים) עברו להתגורר במכלאות ענק מרושתות, במתחמים מרווחים ומגודרים (דובים וחיות אוסטרליות: קנגורו`ס, וולאבי`ס, קואלות וכו`) או בבריכות רחבות ידיים (אריות ים, היפופוטמים ופינגווינים). הביקור בגן החיות היה ממש נחמד, בעיקר משום השינוי המרענן שבמפגש עם בעלי חיים שאנו מכירים מהבית (במובן הגיאורפי של המילה "בית" ולא במובן הדווקאני של המילה..., בבית שלנו לא מתגוררות חיות, או לפחות לא התגוררו בו חיות כשעזבנו אותו - למרות שדברים עלולים להשתנות בחצי שנה....).

ויחד עם זאת, אם, במקרה, אתם מטיילים באוסטרליה ופתאום תוקפים אתכם געגועים לחיות שאתם מכירים מגני החיות שבישראל ואתם חייבים, אבל ממש חייבים, לבקר בגן חיות כזה, היינו ממליצים לכם לבקר ב Taronga Zoo בסידני או ב Healesville שליד מלבורן (שמורה בה ביקרנו ומאוד מאוד נהננו ונספר עליה בעוד כמה כתבות) ולאו דווקא בגן החיות של אדלייד, ואם כבר קטעתי את הרצף העלילתי לטובת המלצות וטיפים אוסיף ואומר, שלפי חוות דעתנו הלא מלומדת, אם אתם רוצים לבקר בגן חיות "מקומי" משמע כזה המאכלס בעלי חיים אוסטרליים, אסור, בשום פנים ואופן, לותר על ביקור ב Lone Pine - פארק הקואלות שליד בריסביין , ואם אחד אינו מספיק לכם (או, מה שסביר יותר : לילדים שלכם...) כדאי לבקר באחד הפארקים המכונים Billabong. ישנם כמה פארקים שכאלה, אחד הטובים שבהם נמצא ליד פורט מקוורי שבניו סאות` ווילס. חוץ מהנ"ל, אנחנו לא היינו, אבל שמעתי המון המלצות ושבחים על ה Desert Park שבאליס ספרינגס, בו מתגוררות רק חיות מדבר אוסטרליות. אם ייצא לכם קיפצו לפארק וספרו לנו איך היה, ואם לא ייצא לכם, חכו, אני בטוחה שבפעם הבאה שנהיה באזור לא נוותר על הפארק הזה ואז לא תאלצו להסתפק בחוות דעת מכלי שני, אנו נדווח לכם על התרשמותינו..

ובחזרה לגן החיות שבאדלייד ולשאלה שנשארה לא פתורה ומרחפת באוויר: האם פגשנו ג`ירפות וזברות ? ובכן, אתם יכולים לנשום לרווחה, פגשנו ג`ירפות וגם זברות, אפילו צילמתי אותם, אך לצערי לא נוכל להראות לכם את התמונות שכן הצלם, האחראי לתמונות במצלמה הדיגיטלית, לקח יום off ולא היה איתנו כדי לצלם את הביקור בגן החיות וגם לא את ההתרגשות שאחזה בעומר ורותם ברגע ההיסטורי בו ראו את הג`ירפות..., מצד הג`ירפות לא נרשמה כל התלהבות יוצאת דופן...

לאחר הביקור בגן החיות נסענו בחשמלית עתיקה עד האוקיאנוס. לא זוכרת אם ציינתי בפניכם את עובדת הטריוויה "המרתקת" לפיה ערי הבירה של כל המדינות באוסטרליה שוכנות לחופו של ים... ואם כבר נכנסנו לנושא אומר שעיר הבירה של אוסטרליה כולה, קנברה, היא היחידה ללא מוצא ימי - אל תזלזלו במידע הזה, בהחלט יכול להיות שזאת תהיה שאלת המיליון שתוצג לכם כשתתחרו ב"מי רוצה להיות מיליונר ?"... בהצלחה... , ובכן נסענו לחוף גלנג - זהו החוף היפה ביותר באדלייד ואחד מאתרי הנופש הפופולארים בס. אוסטרליה, בקיץ.. וזאת בדיוק הנקודה הבעייתית : הקיץ הגיע אך ורק לחנויות, המוכרות גופיות ומכנסיים קצרים כאילו הטמפרטורה בחוץ 40 מעלות צלזיוס, מבחינה קלנדרית אנחנו נמצאים בתחילת האביב, ומבחינת מזג האוויר החורף, כדברי שלמה ארצי :"לא עוזב את העיר, עבור אף אחד....". אומנם היה לנו מזל גדול עם מזג האוויר בתקופת שהותינו באדלייד ורוב הזמן חייכה אלינו מלמעלה שמש חורפית, אך, השמש הזאת מועילה ככוסות רוח למת כשצריך לחמם אנשים קופאים מקור ברוח הקרה שעל שפת הים. וכך, רשמנו לפנינו שכדאי לחזור לטיילת הנעימה, החודרת כק"מ לעומק הים ומהווה גם מזח לדייגים - כמה פסטורלי..., כשמזג האוויר יתחמם קמעה, (ומבחינתי "קמעה" משמע התחממות של לפחות 20 מעלות צלזיוס...)

 בינתיים, במקום להשתכשך במי האוקיאנוס הקפואים, התרכזנו במצעד הכלות והחתנים הבאים להצטלם ולהתחתן על רקע הים ו/או המזרקה בכיכר ויקטוריה (הכיכר המהווה את המרכז הגיאוגרפי של העיר). בכלל שמנו לב שבסופי שבוע רואים הרבה כלות וחתנים מסתובבים ברחובות בדרכם לטכס שיאחדם לזוג. כנראה שכאן מקובל להתחתן לפי כל כללי הטקס הבריטים הכוללים : שמלת כלה צחורה ונפוחה, 3-2 שושבינות בשמלות, נעליים, תיקים וזרים זהים ומכונית רולס רויס מקושטת בסרט סטן לבן, כמה חגיגי וכמה רומנטי..., כולנו נהננו להסתכל במתחתנים המאושרים ולהשתתף, לרגע, בהתרגשותם ורותם אפילו בחרה את השמלה שברצונה ללבוש בחתונתה, כעת נותר רק למצוא חתן....

 החלטנו לסיים את ביקורנו באדלייד השלווה ומסבירת הפנים בטעם של עוד..., נסענו להשתתף בסיור במפעל השוקולד הייג Haigh`s Chocolates. אתם, כמונו לפני הסיור, בוודאי לא שמעתם מימכם על הייג, אבל מפעל זה, הנראה כמו בית מרקחת ומשווק את תוצרתו רק לשוק המקומי, מתגאה בשוקולד הטוב ביותר באוסטרליה, ותאמינו לנו, יש דברים בגו`. הסיור היה מאלף ומעניין ובמסגרתו ליווינו את פולי הקקאו מקטיפתם מהעץ ועד הפיכתם לשוקולד חום וטעיממממ. הילדים התרשמו מכל תהליך הייצור ובמיוחד מהמשקל העומד באמצע המפעל ומשמש לשקילת גושי השוקולד. מדריכת הטיול התבדחה ואמרה שכל העובדים במפעל חייבים להשקל כשהם מגיעים לעבודה ולפני שהם עוזבים את המפעל ואם מי מהם הוסיף משקל ברור שהוא אכל שוקולד ועליו לשלם את מחירו.... הסיור מומלץ לאוהבי השוקולד, וגם לאלה שלא, אם ישנם עוד "מוזרים" שכאלה, שלא אוהבים את החום המתוק הזה, בנוסף על בתי בכורתי שלא יכולה לסבול שוקולד או אפילו ריח של שוקולד - קשה להאמין שלעופר ולי נולדה בת שלא אוהבת שוקולד..., מזל שיש לנו הוכחות שהיא שלנו!

לתחילת הכתבה

גבעות אדלאייד

נפרדנו מאדלייד והמשכנו לדרכנו. לא היינו צריכים לנסוע רחוק כדי להגיע למחוז חפצינו: גבעות אדלייד. במרחק של חצי שעת נסיעה ממרכז העיר מתנשאות גבעות אדלייד המקסימות, חלק מרכס מאונט לופטי ויעד פופולרי לטיולי יום. האזור כולו ירוק, כל פיסת אדמה מכוסה מרבדי צפופי צמחיה ובין מרבד למרבד מיתמרים, לגובה עצום, עצי אקליפטוס ענקיים. מטיילים מגיעים לאזור להנות מהנופים המרהיבים, לבקר בעיירות העתיקות הפזורות פה ושם בין הגבעות ולטעום יין ביקבים. אנחנו החלטנו להתרכז בעיירה קטנה בשם בירווד (Birdwood), הבנויה על מספר גבעות וצופה על נוף עוצר נשימה של ירוק וכחול (שמתם לב איזה מזל יש לי שאחרי כל פעם שנשימתי נעצרת אל מול נופי אוסטרליה, היא גם חוזרת חזרה ? ..., תארו לעצמכם כמה עצוב היה לו נשימתי היתה נעצרת ונתקעת ולא הייתי יכולה לחזור לנשום שוב... ).

הפור נפל דווקא על בירווד הנ"ל שכן בעיירה המנומנמת הזאת נמצא המוזיאון הלאומי לרכב ממונע (National Motor Museum ) בו מוצג האוסף הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי של מכוניות ואופנועים עתיקים וקלאסיים. האמת היא שכשמוזיאון מגדיר עצמו כ"הכי" בחצי הכדור הדרומי, אנחנו נוטים להתייחס אליו בחשדנות, בסה"כ עם מי צריך המוזיאון הזה להתחרות ?..., עם המוזיאונים של פפואה ניו גיני.... ? ... אבל, בסוף השבוע שלאחר מועד ביקורנו באזור אמור להתקיים מירוץ הראווה השנתי של כלי רכב ישנים ולאורך כל הדרך פגשנו ענתיקות מקסימות נוסעות כשהן נושאות (לשון נופל על לשון.... אה ?.... מתוחכם....) על דלת הנהג את מספרן במירוץ והחלטנו שאם המוזיאון הצליח להרים אירוע המקבץ כל-כך הרבה מכוניות כל-כך ישנות וכל-כך יפות מכל רחבי האזור כנראה שגם לתערוכת הקבע שלו יש מה להציע ו... הלכנו לבקר בה.

 ו... אכן הביקור במוזיאון מאוד מומלץ, בחללי המוזיאון חונות מאות מכוניות ואופנועים קלאסיים שמורים במצב מעולה (אנחנו מכירים כמה אנשים שהיו מוכנים להרוג בשביל כל אחד מהפריטים הללו... ) אבל, מעבר לכך מדובר במוזיאון מאוד מעניין, המאיר את הנושא גם מנקודות לא שגרתיות, למשל: תיאור סיפוריהם של כמה כלי רכב מיוחדים כמו הרכב הראשון שחצה את אוסטרליה מאדלייד לדארווין, דרך מרכז היבשת, או את סיפורו של רוכל הדרכים הראשון באאוטבק (משמע משאית מצויידת בתכולת מכולת בסיסית, שנסעה באאוט בק במשך עשרות שנים ומכרה את תוצרתה למתיישבים, או את סיפורו של הטלפון הנייד הגדול ביותר בעולם, ואין הכוונה לטלפון סלולרי אלא לשלדת מכונית נוסעת, חיפושית מן הסתם, עליה הלבישו כיסוי שהוא העתק מדוייק ומוגדל מאוד של מכשיר טלפון. המכונית הזאת השתתפה במצעד הפתיחה של האולימפיאדה בסידני , ולאחר חיבורה לשקע טלפון איפשרה לבאי המשחקים האולימפים להתקשר לארצותיהם. תארו לעצמכם שהתעכבנו זמן רב ליד המוצג הזה, הילדים היו חייבים להתקשר ("בכאילו", כפי שרותם אומרת, כי במוזיאון הטלפון-מכונית אינו מחובר לרשת הטלפון) לכל בני המשפחה והחברים שנשארו בארץ. המוזיאון מאוד מרווח. חוץ מהנ"ל יש בו גם פינת בטיחות אינטראקטיבית, חלל המוקדש להולדן - ה"סובארו" של אוסטרליה, מכוניות שעוצבו בצורה אומנותית, בית קפה נחמד, מדשאה ענקית-בקיצור, יופי של מקום לבלות בו כמה שעות. (כניסה משפחתית 32 $ אוסטרלי).

לתחילת הכתבה

נהר המארי

עזבנו את המוזיאון ואת בירווד ופנינו לכיוון נהר מארי. תכננו "לתת גז" ולנסוע כמה שנספיק עד הערב, אבל, לא יכולנו שלא לעצור כשראינו בצד הדרך משהו שנראה כמו סוס נדנדה שנבנה במיוחד עבור בנו של עוג. (זה שהיה מלך הבשן, זוכרים?) עצרנו, התקרבנו וראינו שזה בדיוק מה שזה, סוס נדנדה בגובה של בניין בן ארבע קומות, המוצב על רחבה ענקית ומשרת שתי מטרות בעת ובעונה אחת : גם ממלא אחר התשוקה הבלתי מוסברת של האוזי`ס לפסלי ענק וגם מהווה גימיק שיווקי של מפעל לייצור צעצועי עץ הנמצא בסמוך. וכך כבר "נאלצנו" להתעכב בחנות של מפעל הצעצועים, מזל שצעצועים מעץ הם כה גדולים וכבדים, כך שאפילו הילדים הבינו שאין טעם לנדנד בנושא רכישת דוגמאות מפס הייצור של המפעל ושינוען לישראל....

ואז, רק אז, באיחור של כמה שעות, אבל מה הן כמה שעות לעומת הנצח... ? ... ובכלל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא... , המשכנו בדרכנו. רוצים לדעת לאן הגענו ומה עשינו ? חכו לכתבה הבאה...
 ענת.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לאדלייד

כתבות מומלצות עבורך על אדלייד

קצת השראה לטיול הבא

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם