הקדמה

הקטלונים, שברצלונה בירתם, גאים מאוד במוצאם, אף שלא כולם יכולים להיחשב קטלונים מדורי דורות. אם תשאלו מישהו ברחוב: "האם אתה מגדיר את עצמך ספרדי? תהיה התשובה: "לא, אני קטלוני!". ברצלונה היא עיר קוסמופולטית, והשפה הרשמית שלה היא קטלונית. זו גם השפה שבה מלמדים בבתי הספר, ורק אחר כך באה הספרדית. עם זאת רבים מודים שהקטלונית המדוברת בברצלונה מכילה מילים וביטויים רבים בספרדית, תופעה המכונה כאן "זיהום". מבוגרים רבים נוהגים לדבר קטלונית בבית, וספרדית ברחוב. הרגל מהתקופה הפרנקיסטית שבה השימוש בקטלונית נאסר. השילוט בתחנות האוטובוס והמטרו כמו גם שמות הרחובות הם בקטלונית.

לתחילת הכתבה

תרבות מקומית

"סייסטה" זה לא מה שהיה פעם... כאשר רק הגעתי לכאן, רוכש את צעדיי הראשונים בשפה הספרדית, הייתי מסיים את הלימודים בבית הספר בסביבות השעה 13:30 ובדרכי הביתה עובר דרך הסופרמרקט המקומי. בשעה 14:00, בעודי עומס מצרכים לעגלת הקניות, כבה לפתע האור והקופאית הבהירה לי כי המקום נסגר ואני מתבקש לעזוב אותו. בלחץ החיים המודרניים והתחרות הכלכלית כבר ניתן לראות בחנויות רבות את השלט המכריז "לא סוגרים בצהריים", אם כי המראה של תריסי ברזל המוגפים בין 16:00-14:00 עדיין נפוץ.

במקומות הבילוי הרבים של ברצלונה וברוב המסעדות אין אזורים ללא עישון. בשאלון הבריאות שאותו התבקשתי למלא כאשר נרשמתי לתכנית הביטוח הרפואי, לא שאלו אם אני מעשן, אלא האם אני מעשן יותר מ- 30 סיגריות ביום. כל בילוי בפאב או בדיסקוטק מסתיים כאשר כולך מדיף ריח כבד של עשן סיגריות ששום אוורור אינו מצליח להסירו אלא כביסה בלבד. השירות לציבור הוא גרוע במיוחד. כיצד הייתם מגיבים אם המלצר במסעדה היה שואל את אחת מהאורחות שלכם כמו ששאל אחת מאורחותיי אשר ביקשה לימון לשניצל שאכלה - "תגידי, גבירתי, הלימון זה בשביל לקלקל את הבשר?"... הוא כבר לא קיבל טיפ.

הקטלונים שותים קפה. הרבה קפה. את הארוחה העיקרית ביום אוכלים בצהריים. ארוחת הערב היא מצומצמת יותר וסועדים אותה מאוחר למדיי. התרבות הקולינרית כוללת המון בשר, בעיקר של חזיר מסוגים שונים ובצורות שימור וכיבוש מגוונות, ובמקום לחם ומרגרינה או חמאה מגישים כאן לחם שעליו עגבנייה ושום. החומוס והטחינה הפכו כאן לטאפס - מנות ראשונות של סוגי תפוחי אדמה או פירות ים בסוגים ובנוסחים שונים. סלט הירקות אינו קצוץ אלא מוגש לסועד חתוך גדול בליווי שמן זית וחומץ לתיבול. פאייה - המאכל הייחודי לאזור היא תבשיל קדרה של אורז המבושל עם פירות ים, עם בשר, עם ירקות או בשילוב של שלושתם.

ברצלונה היא עיר עם הרבה תיירים. המקומיים שמחים לעזור ומגלים סבלנות ומאור פנים למי שינסה לתקשר אתם בספרדית. תהיה זו עילגת ככל שתהיה, לעולם לא יתקנו את שגיאותך, אלא יסבירו לך לאט ובאורך רוח. אנגלית הם בקושי מדברים. למרות מזג האוויר הים תיכוני והקיץ הדביק בבתים כמעט שאין מזגנים.
הילדים נותרים לגור בבית הוריהם בברצלונה עד לנישואיהם, גם אם זה קורה בגיל 40. משפט קטלוני מקובל הוא: "חיה על חשבון ההורים עד שתוכל לחיות על חשבון הילדים". רובם אינם מתחתנים בכנסייה אלא בעירייה. בקטלוניה (שלא כמו במדריד למשל) יכולים להירשם כידועים בציבור גם בני זוג מאותו מין.

בשלוש השנים האחרונות "גילו" הישראלים את ברצלונה, והם מגיעים לכאן כמעט בכל ימות השנה. פוגשים אותם במרכז העיר ובעיקר בחנויות ובמרכזי הקניות. קשה לדבר כאן על אנטישמיות, אך על אנטי ישראליות בהחלט כן. הקהילה הישראלית והיהודית בעיר אינה מורגשת מדיי ומעדיפה לשמור על פרופיל נמוך. הקהילה הפלסטינית והערבית מורגשת ברחוב הרבה יותר. היא נעזרת במדיניות תקשורת אוהדת וסוחפת את דעת הקהל בארגון הפגנות קולניות.

 עם זאת רבים שמעו על דנה אינטרנשיונל ורוחשים יראת כבוד לירושלים. לעומת זאת, אנשי עסקים שהגיעו לישראל במסגרת עסקיהם, מעריצים את הישראלים על יכולתם הכלכלית המופלאה, על הפרחת השממה בתוך שנים מעטות ועל החידושים הטכנולוגיים הרבים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה