מתקנים לאורך השביל
דווקא בגבעות הצופות אל מדבר יהודה הצחיח, נטעה קק"ל את הגדול שביערותיה- יער יתיר. בתחום היער עוברות שתי דרכי נוף, המעניקות תצפיות מרהיבות על הסביבה. בשמורת הר עמשא מחכה לנו פריחה ססגונית, ולידה שרידי דרך רומית.
יער יתיר הוא הגדול ביערות ישראל. היער השוכן בגבול מדבר יהודה, משתרע על פני 30,000 דונם. היער מגוון ונטועים בו עצי מחט, עצים רחבי עלים וגם עצי בוסתן. בתחום היער שוכנת עיר הלווים יתיר, ששרידיה נותרו בחורבה גדולה. ביער נותרו גם שרידיהם של ישובים קדומים אחרים, בניהם, חורבת ענים. תושבי האזור בימי קדם עסקו בחקלאות, בעיקר בגידול תבואות חורף, גפנים, זיתים וגידול צאן. לגידולים אלה נלוותה תעשייה חקלאית. שביל המתקנים החקלאיים, בו נשוטט עתה, הוא אזור התעשייה של היישוב שהתקיים בחורבת ענים.
איך מגיעים? נוסעים מצומת שוקת לערד (כביש מס` 31). כ-5 ק"מ ממזרח לצומת, מעט אחרי הכפר הבדואי חורה, מסתעף צפונה כביש המוביל ליער. נוסעים בכביש המרכזי של היער, חולפים על פני בית היערנים ובהסתעפות הראשונה פונים ימינה, לכיוון הישוב שני (לבנה). סמוך לשני נמצאת חורבת ענים. עתה יש לעבור על פני גשרון בכביש ולפנות ימינה אל דרך עפר, המוליכה לשביל המתקנים החקלאיים.
אורך השביל: כ-600 מטרים.
משך ההליכה: כ-15 דקות לכל כיוון. השביל עביר לעגות ילדים ולנכים. סמוך לשביל יש תצפית נוף ובה חניון עם שולחנות, מתקני מנגל, ברזים, פחי אשפה ומתקני שעשועים לילדים. השביל משולט.
כביש נוסף (מס` 3269) מוביל ליער מיישובי הר חברון.
לאורכו של השביל נגלה את המתקנים החקלאיים הבאים: גת. גת היא משטח חצוב בסלע, בו דרכו ענבים כדי להפיק מהם תירוש. מגדלי הענבים הניחו את הפרי על משטח הסלע ודרכו עליהם ברגליים יחפות. בדרך כלל התירוש זרם אל שקע חצוב, בו שקועים חלקים בלתי רצויים והמיץ הנקי המשיך לזרום אל היקב- בריכה חצובה בתחתית הגת. מהיקב שאבו את התירוש לתוך כדי החרס. הכדים המלאים אוחסנו ב"אוצרות" (מחסנים תת קרקעיים), בהם התבצע תהליך התסיסה שהפך את התירוש ליין.
בור מים - בור מים הוא מאגר הניזון ממי גשמים. באזורים כמו יתיר ודרום הר חברון, בהם כמעט לא נובעים מעיינות, נאלצו התושבים לבסס את קיומם על בורות מים. המים נאספו לבורות בתעלות שניקזו את מי הגשמים של המדרונות שמסביב.
מפרכה - המפרכה היא חלק מבית הבד- מתקן להפקת שמן מזיתים. השלב הראשון מתבצע במפרכה ובו מרסקים את הזיתים. המפרכה כוללת שתי אבנים גדולות ועגולות. על האבן התחתונה מניחים את הזיתים. האבן השנייה, בדמות גלגל ניצבת במאונך על האבן התחתונה. בעזרת בהמה או כח אדם, מגלגלים את האבן העליונה על התחתונה ומרסקים את הזיתים. בשלב השני מעבירים את עיסת הזיתים המרוסקים למתקן כבישה, מפעילים על רסק הזיתים לחץ ומהזיתים הסחוטים יוצא השמן. שביל המתקנים מסתיים במדרון המערבי של חורבת ענים.
לתחילת הכתבה
חורבת ענים ודרך היער
נסיים את הסיור בחורבת ענים. חורבת ענים היתה יישוב מעורב. בכפר הגדול שכנו נוצרים ואילו בכפר הקטן התגוררו יהודים. שרידי בית הכנסת הקדום שוכנים ממש מול הכניסה ליישוב שני והם השרידים הבולטים ביותר בחורבה. בית הכנסת היה מבנה מלבני שכיוונו צפון- דרום. אחד מאגפיו הצרים פנה לירושלים. המבנה עשוי מאבני גזית גדולות. חלקים מהקירות השתמרו לגובה של יותר משלושה מטרים. רצפת האולם המרכזי עשויה מלוחות אבן גדולים.
בקיר המזרחי, ששימש כחזית בית הכנסת, נקבעו שני פתחים, סגנון מקובל בבתי כנסת של דרום הר חברון (סוסיא, אשתמוע, מעון). מבנה זה תואם את ההלכה: "אין פותחין פתחי בתי כנסת אלא במזרח." לאורך הקיר המזרחי נחשפה אכסדרת הכניסה. בחזיתה היו עמודים מעוטרים בכותרות, ובחצר בית הכנסת היה בור מים. בתקופה המוסלמית הקדומה שימש המבנה כמסגד.
כביש סלול חוצה את יער יתיר לכל אורכו. הכביש עולה מאזור היישוב הבדואי חורה לבית היערן וממשיך דרך יישוב שני לעבר היישובים מצדות יהודה, סוסיא ושאר יישובי דרום הר חברון.
דרך הנוף המזרחית- יוצאת מבית היערן ועוברת לאורך השוליים המזרחיים של היער. הדרך עוברת ליד הר עמשא והיא מסתיימת בצומת, מעט לפני מצדות יהודה. סמוך לצומת, מעבר לכביש היורד לבקעת ערד, נמצאת נקודת תצפית יפה.
דרך הנוף המערבית- דרך זו היא אחת מדרכי הגישה ליער. מגיעים אליה מצומת שוקת. בצומת פונים מזרחה, חולפים על פני היישוב מיתר ומעט אחרי מחסום של צה"ל פונה דרך הנוף דרומה לתוך היער. הדרך חוצה את ערוצו של נחל אשתמוע ועולה לחורבת יתיר. מכאן הדרך ממשיכה לכביש החוצה את היער.
לתחילת הכתבה
