הקדמה
היתה זו רונית, שקראה את הכתבות שאני כותב ב"למטייל" ועם שובה מביקור בברצלונה כתבה לי "נהנתי מאוד מההמלצות ומהכתבות אבל למה לא כתבת עוד על המוזיאון הימי? הוא נפלא ומתאים לילדים ולמבוגרים כאחד". החלטתי לעשות כבקשתה וסרתי לביקור במוזיאון השוכן מטרים ספורים מבית הספר בו אני לומד בימים אלה. השורה התחתונה: שווה כל רגע. כבר בכניסה נגלה לפנינו המבנה היפהפה בו שוכן המוזיאון לצד חצר גדולה נטועת עצים מצלים המשמשת כיום את בית הקפה. באולם הכניסה עם רכישת הכרטיסים והפקדת כבודת היד במלתחה מקבלים חינם מערכת שמע הסוקרת בהרחבה את המוצגים במוזיאון. עדיין לא בעברית אבל באנגלית בהחלט כן.
היסטוריה
המספנות המלכותייות (Drassanes Reials), הן סדרת מבנים המייצגים את אחת מנקודות השיא באדריכלות הגותית האזרחית בקטלוניה. בימי הביניים, נבנו בערי הים החשובות באירופה אתרים מקורים בהם נהגו לבנות, לתקן ולאכסן ספינות, כל מה שנותר מהם בגנואה, בוונציה, בפיזה, בפלרמו, בוולנסיה ובסביליה הם שרידים בלבד. לעומת זאת, האיתנות והפונקציונליות של המבנים בברצלונה הותירו אותם על כנם. גודלם של ה Drassanes של ברצלונה משקף את התפתחות הסחר הימי ואת חוסנו של מעמד הביניים בברצלונה, שנזקק לאוניות סוחר על מנת להגיע לשווקים מרוחקים. יתר על כן, הכתר של קטלוניה ואראגון ביקש לשלוט בים על מנת להבטיח את עליונותו הבינלאומית.
בשלהי ימי הביניים נעשה שימוש במספנות הישנות של נמל רגומיר, אבל עד מהרה הוכח הלה כבלתי מספיק. כתוצאה מכך, בחר ז`אומה ה -I מיקום חדש ל- Drassanes. מן המאה ה- 13 ועד המאה ה- 18, הורחב המקום מדי פעם כדי להתאימו לנפח הייצור, ומשהתמעט הצורך בכלי שייט, שימש האתר לאיחסון ארטילריה עד פרוץ מלחמת האזרחים.משנת 1935, החלו ה- Drassanes לשמש כחלק מן ההווי התרבותי של העיר. בשנת 1937, נכלל המבנה ברשימת האתרים המיועדים לשימור, ועם תום עידן הדיקטטורה וכינון הדמוקרטיה בשנת 1976 הוכרז כאתר בעל עניין תרבותי.
ברצלונה היתה תמיד קשורה לים. במהלך מאות שנות היסטוריה, הושפעה התפתחות העיר מן הים ומן הפעילות הימית. כערי חוף אחרות, ייחסה ברצלונה חשיבות יתרה ליחסי הגומלין בין העיר והים: הנמל. לנמל ברצלונה יועד תפקיד חשוב בתולדות העיר. החל מזה הישן מצידו המערבי של מונטז`ואיק, דרך זה של ימי הביניים וכלה בנמל העכשוי, בו שיקף גידול הרציפים את רגעי התהילה וצרכי המסחר והחברה של ברצלונה.
מאז ומעולם, היווה הנמל מקור השראה לאומנים, ומשמש עדיין כתפאורה לאירועי אומנות בת זמנינו, ובכך מחדש את הקשר התרבותי בין העיר והים. אז כן עתה היווה הנמל רקע לאירועים שהפכו את ברצלונה לעיר קוסמופוליטית, פתוחה לעולם. כך איפשרה התערוכה הבינלאומית של 1888 לאזרחי ברצלונה לראות בהתאספות המרהיבה של שייטות בנמל ששיקף את דופק החיים המודרניים.
הנמל כיום
כיום, לאחר שנות הזנחה ארוכות מחודש הקשר עם הים, אזור הנמל משוקם ומיועד לחיי תרבות, בידור ופנאי. ברצלונה אינה שוכחת את החוב שהיא חבה לים, שייחד אותה כעיר תוססת ופתוחה. כך הפכו הדראסאנס והמוזיאון הימי לאמצעי לשימור תולדות הים. באולם הגדול בו שכנו בעבר המספנות המלכותיות מוצגים כיום דגמי סירות ואוניות, מגדלים שונים, מיניאטורות ועד ספינת אדירים בגודל אחד לאחד. בתוך קוביות זכוכית מוצגים דגמים מוקטנים של חיי הדייגים בקטלוניה. כמו גם חדרו של רב החובל, חדר המזון בספינה, חדר התרופות, משרדי האוניה, עזרי ניווט ומפות עתיקות.
מקורו של המוזיאון הימי הוא מוזיאון קטן שהוקם בשנת 1929 להמחשת השיעורים בבית הספר הימי הישן. אוסף המוזיאון והספריה שלו ליקטו חפצי אומנות מבתי ספר ימיים בערי חוף נוספות בקטלוניה, יחד עם רכישות ותרומות שנעשו על-ידי בעלי ספינות קטלאניים.
בשנת 1935, ביקשו הארגונים הגדולים בברצלונה להקים מוזיאון ימי גדול, שיתעד וינציח את חשיבותו ההיסטורית של ענף השייט והפעילות הימית של העיר וחבל הארץ. במלחמת האזרחים חייבו הפצצות חוזרות ונשנות על הנמל את העברת האוסף למקום בטוח יותר. כיום, כוללות מטרות המוזיאון גם שיקום הדראסאנס של ברצלונה, מחקר והפצת המורשת הימית של החוף הקטלאני והים התיכון כולו.
גולת הכותרת במוזיאון, היא, ללא ספק, דגם משוחזר של ספינת ה"גאלי" - אוניה שטוחה בעלת סיפון אחד המונעת בעזרת משוטים או מפרשים, המשוטים הופעלו על פי רוב בידי אסירים או עבדים.
עד המאה ה- 17 היתה ה`גאלי` המשחתת החשובה ביותר בים התיכון, הנעתה בים הפתוח היתה באמצעות מפרשים, על מנת לנוע במרחבים, ובמשוטים בעת קרב על מנת לתמרן או כאשר הרוח היתה חלשה. הצוות הורכב מקצינים,ואסירים שנשפטו לעבודת פרך בספינות, ספנים למשימות ניווט וחיילים שהיוו את חיל המצב. החיים על הספינה היו קשים, העדר המרחב וכמות אדירה של עבודות היו משולבות בתנאים סניטרים ירודים, והטיפול האכזרי שקיבלו אסירי הספינה. שיעור התמותה היה גבוה ביותר והצו לשרת את הספינה היה שקול כנגד עונש מוות. מי שלא עשה את מה שהוטל עליו נידון למוות.
הגאלי מילאה תפקיד חשוב בקרב לפנטו בשנת 1571 במפרץ קורינטוס, בין הליגה הקדושה לאימפריה התורכית. נצחון הליגה הקדושה (ספרד,ונציה,מדינות האפיפיור ומלטה) הביא קץ לשלטון התורכי בים התיכון. הספינה נבנתה במספנות ברצלונה וקושטה על ידי אומניה הנחשבים ביותר של סביליה שהציגו בציור את המשפחה המלכותית באותה עת. אורכה שישים מטר וצוותה מנה כ 400 איש. ניתן לטפס אל הספינה לסייר על סיפונה לחזות במיצג המוקרן עליה , לרדת ולהציץ מבחוץ אל החדרים השונים בספינה באמצעות חלונות זכוכית שנפתחו בבסיסה.
מבנה המוזיאון הימי
המוזיאון שוכן בתוך מבנה ענק ששימש כמספנות המלכותיות הוא מקורה בקשתות ואת החלל הענק מחלקים מחיצות ביתני עץ וארונות תצוגה מזכוכית. דגמי הסירות בגדלים שונים מפוזרות בכל מקום. באחת הפינות מצויה גינה יפהפיה ירוקה ומלאה עצים ושיחים ובמרכזה פסל ברונזה.מצגות וידאו המגוללות את סיפורו של הים, נמל ברצלונה וחייהם של יורדי הים, מוצגות בכל כמה דקות מחדש.
באחד האולמות נצבת ספינה השטה כביכול בלב ים ובכל כמה דקות היא נעה כאשר רוחות מנשבות סביבה, ניתן לעלות על סיפונה ולדמיין שנמצאים בלב ים ללא חשש מקבלת מחלת ים.
באגף אחר מוצגת צוללת עתיקה ופעמוני אמודאים. נרסיס מונטוריול (1819-1885) תרם תרומה חשובה לניווט התת-ימי, בבניית כלי שייט שנועד לשפר את תנאי עבודתם של דייגי השונית בקדאקס. הצוללת הראשונה שבנה,בשנת 1859 , Ictíneo I היתה בעלת גוף עץ כפול, שצורתו צורת דג, ומידותיה 7 מטר אורך, ו 2.5 מטר רוחב. המרחב הפנימי היה אליפטי ויכול היה להכיל עד חמישה אנשי צוות. כלי השייט הונע באמצעות מדחף שהופעל על-ידי ארבעה אנשי צוות ואיש צוות חמישי סובב את ההגה. ארבעה מיכלי צד מלאים במים איפשרו לה לשקוע. בעקבות הצלחת ניסיון ראשון זה תכנן מונטוריול את Ictíneo II, שזכתה לתמיכה כספית וציבורית. ה- Ictíneo השניה היתה גדולה יותר (17 מטר אורך ו- 3 מטר רוחב) ויכול היה לכלול 20 אנשי צוות, אשר שישה-עשר מהם הפעילו את המדחף. מערכת זו לא היתה יעילה במיוחד מבחינת העלויות, ושנתיים לאחר מכן, הוסיף מונטוריול שני מנועי קיטור, שעשו שימוש בתערובת של אבץ, אשלג כלורי ותחמוצת מגנזיום לתדלוק שפלטה חמצן לטיהור האוויר בתוך כלי השייט. הספינה ביצעה 13 צלילות לעומק של 30 מטר, אבל ניצול ההמצאה לצרכים מסחריים נכשל. בשנת 1868, נמכרה ה- Ictíneo II לגרוטאות.
ביציאה מהמוזיאון מחזירים את הטייפ ויוצאים אל החנות והקפיטריה.
זווית אישית:
אהבתי את המוזיאון, הוא ידידותי מעניין ניתן לראות לשמוע לחוות בתנועה את המוצגים שבו. מאז הביקור הראשון ביקרתי בו עוד פעמיים.
מידע נוסף
כתובת: Barcelona Maritime Museum
Av. de les Drassanes s/n
טלפון:933429920
פקס`: 933187876
כיצד להגיע:
מטרו קו ירוק 3 עד תחנת Drassanes. יוצאים מהתחנה ביציאה Av. Drassanes ורואים את המוזיאון מולכם. אין אפשרות להתבלבל.
שעות פתיחה:
שני עד ראשון 10:00-19:00
שירותים נוספים:
חנות, קפיטריה ומסעדה, ספריה, אולם אירועים, מכשירי אודיו להדרכה אישית.
