פורט קמפבל
כאילו שאין להם לאוסטרלים חיות מיוחדות ביבשה גם הים מביא אליהם מציאות בתחום הנ"ל. שבוע כלבי הים שלנו התחיל ב- Bridgewater, מפרץ גדול שליד העיירה Port Cambel בדרום מערב מדינת ויקטוריה. הליכה של כשעה לאורך המצוק שמעל הים הביאה אותנו לנקודת התצפית על כלבי הים. ממרומי המצוק ראינו אותם פעם ראשונה, אומנם קצת מרחוק אבל בהמשך השבוע נתקרב הרבה יותר. המסלול ממשיך על המצוקים, מעל הים עד ליער המאובן- עצים שהפכו לעמודי אבן חול ולמעיינות שעליהם ויתרנו כי בדיוק היה לנו טרמפ חזרה לאוטו עם זוג אוסטרלים חביבים.
ממשיכים לנסוע לכיוון מדינת דרום אוסטרליה. אני מנצל עצירה בדרך להתקשר להגיד שלום לאמא. דווקא אבא שלי הוא זה שעונה ואני תוהה ומתפלא איך הוא לא עובד באמצע היום. רק אחרי יום הבנתי שהיה זה יום כיפור...ככה זה כשמטיילים , תחושת הזמן נאבדת משהו והווה נהפך לנצח. הכניסה לפארק הלאומי Lower Glenelg NP היתה הסימן שהגענו ליעד האחרון להיום. נכנסנו ישר לסיור האחרון של היום במערת הנטיפים Princess Margaret Rose Cave שבתחומי הפארק. במערה צרה וארוכה שהיתה פעם נהר תת קרקעי, התפתחו נטיפים (סטלקטייטס), זקיפים (סטלגמייטס) וגם הלקטייטס שהם נטיפים ש"שמו פס" על כח המשיכה והתפתחו הצידה איכשהו.
האגם הכחול
השמש התחילה לשקוע כשיצאנו מהמערה, זמן טוב לטייל לאורך הנהר. השקט והשלווה מופרים בבת אחת ע"י רעש מוזר מהשיחים שליד השביל. משהו זז שם מהר מאוד. לא ברור מה אבל הנה הוא כבר עומד מולנו, על השביל, מרחק של כמה מטרים בלבד. "וומבט!" אני צועק והיצור (חום, שעיר, בגודל של חזיר בר) קפא על מקומו וכך גם אנחנו. עשר שניות מתוחות עוברות כשוומבט אחד ושני אנשים עומדים קפואים במקום על השביל, עד שהנ"ל החליט להתקפל וחזר לשיחים כאילו כלום (ועכשיו רחלי יכולה לשטוף אותי על הפרת "נוהל מעצר חיה חשודה" -; חוק מספר 1 עופר-לא צועקים!). יום אחר, מדינה אחרת. חצינו את הגבול למדינת דרום אוסטרליה והזזנו את השעון חצי שעה אחורה. העיר הראשונה בדרך היא Mt. Gambier שהאטרקציה המרכזית בה היא האגם הכחול שמשנה צבעו במהלך השנה וששוכן בתוך לוע הר געש רדום. יש פה גם מערכת מערות ממש מתחת לבתי העיר ואפשר לצלול בין מערה למערה. ממשיכים מערבה לאורך החוף ושוברים את הנסיעה הארוכה בעוד פארק לאומי (יש פה מאות כאלה), הפעם Coorong NP שהוא פארק קטן "רק" 145 ק"מ שלאורכם יש אגמים ולגונות שמופרדות מהים ע"י דיונת חול ארוכה. חצינו את הדיונה ברגל, הסתחבקנו עם הדייגים על החוף והמשכנו הלאה.
לתחילת הכתבה
כלבי הים
כלבי הים הבאים הפתיעו אותנו. עשינו טיול יום ב- Deep Creek Conservation Park . במפרצון הראשון שבדרך אני מזהה משהו במים ורחלי מאשרת- כלבי ים. ישבנו במשך שעה על הסלעים, מהופנטים מהיצורים החמודים ששחו, שיחקו ועשו עמידות ראש במים, במרחק של כמה מטרים בודדים מאיתנו. כשחזרנו למפרצון הזה בסוף היום הם עוד היו שם, עדיין משחקים ואפילו נותנים לנו תצוגה מרשימה של קפיצות, וחצאי סלטות באוויר. עלינו לאוטו אחרי שעה בה היינו מהופנטים, מביטים פעם אחרונה לאופק. קשת מושלמת, כזו שרואים רק בסרטים הופיעה מעל הים וריתקה אותנו אבל לא כ"כ הזיזה לקנגרואים שהמשיכו לאכול בנחת מסביבנו. יום מושלם עומד להסתיים. את כלבי הים האחרונים לשבוע ראינו ב- Kangaroo Island -האי השלישי בגודלו באוסטרליה שנמצא כבר קרוב לאדלייד- בירת דרום אוסטרליה. האי הקטן הזה (שעה וחצי נסיעה מאדלייד + שעה במעבורת) הוא גן עדן לאוהבי חיות. בזריחה ובשקיעה תוכלו לראות כמעט בכל מקום באי- קנגרואים, וולבים, קואלות, פוסומים ובמקומות מסוימים פינגוונים וכלבי ים.
במושבת כלבי הים שבדרום האי ראינו יום אקטיבי במיוחד. כלבי הים (למעשה היו אלו אריות ים) הזכרים התגרו קצת אחד בשני, אריות ים שהגיעו מהים תפסו גלים עד החוף ואמא אחת הניקה אריה ים צעיר. אבל בכל זאת ברוב הזמן הם ישנים על החוף, נחים ממסעות ציד של כמה ימים בים. גם אנחנו הולכים לנוח קצת ולהחליף את השק"ש שבאוהל במיטה באכסנייה בעיר אדלייד.
