אוכל ושירותים
ילד רעב, ולא משנה אם זה תינוק עם בקבוק החלב או ילד בגיל 14, הוא ילד עצבני. לא לטייל עם ילד עצבני זה כלל בסיסי.
ילדים גם לדאבוננו אוהבים סוגי מזון לא מזוהים, שמגיעים ברשתות גדולות של המבורגר או פיצה. תביאו בחשבון שכאשר רואים פיצרייה, קודם כדאי לבדוק אם הילד רוצה לאכול, ורק אח"כ לבדוק מה יש בסביבה לבקר. עצה אחרת היא לקחת איתכם ממתקים, כאלו שמקלקלים את השיניים, וחטיפים, פירות ואפילו סנדוויצ`ים בתיק (תיק? זה כבר קונטיינר שלם) שאיתכם צמוד.ואם בסופו של היום הסנדוויצ`ים נשארים יתומים, לא נורא-ברווזים באירופה מתים על סנדוויצ`ים יתומים. אם חשוב לתכנן מראש ולהתארגן בכל טיול, על אחת כמה וכמה בטיול עם ילדים.
לכל מדינה המאכלים והרגלי האכילה האופייניים שלה.ארוחת הבוקר יכולה להיות קונטיננטאלית או בופה, כאשר קונטיננטאלית משמעותה, קפה, קראסון, לחמנייה, חמאה וריבה. בבופה-יש מזנון המכיל נקניקים, גבינות וביצים. (בסקנדינביה -; דגים למיניהם).
ארוחות צהרים אוכלים בשעה מוגדרת. בד"כ בין 12:30 ל- 14:00 ואל תתפלאו להגיע למסעדה בשעה 14:30 כאשר הבטן תקרקר והמלצר יחמיץ פנים. ארוחת ערב ניתן לאכול בשעות הערב בד"כ בין 19:00 ל-21:00.
שעות הארוחות והרגליהן שונים ממדינה אחת לאחרת. בכל המדינות כיום, ישנן רשתות של מזון מהיר, רשתות של שירות עצמי (כאשר רואים מה יש בצלחת), ומסעדות עם תפריטים באנגלית או מצולמים לתיירים.
מחירה של ארוחה "מניו" מאורגן מראש לתיירים זולה יותר מאשר לאכול "א-לה - קארט" כלומר מהתפריט. כלומר, ישנן עסקאות שמציעות לתייר דיל של ארוחה מסוימת עם מגוון מצומצם של בחירה - ומחירה זול יותר מאשר בחירה של כל פריט בנפרד. מניסיון, האוכל בדיל אינו פחות טוב מזה המוגש בתפריט, אלא שמבחרו מצומצם. בארצות שהתייר לא מבין את שפת התפריט או את תרגומה, אני ממליצה לקחת את התפריט לתיירים, כי ממילא לא תדעו מה לבחור.קניית אוכל אפשרית בכל מדינה בשווקים, ברשתות מזון ובמכולות מקומיות. מאד כדאי להסתכל מה בדיוק קונים, במיוחד במקומות שהשפה לא נהירה. (רציתי חלב וקניתי יוגורט, רציתי מרק פטריות וקניתי רוטב, רציתי מים וקניתי סודה ועוד).
שירותים:
מקרה שקרה- בדיוק כאשר התחילה הופעת הדולפינים, הילד היה צריך פיפי, והוא לא יכול היה להתאפק. השירותים אי שם, ואת מחצית ההופעה פספסנו. מאז למדנו שנושא השירותים הוא הכי חשוב בטיול.רוב השירותים אינם בחינם למעט ברשתות המזון המהיר. במרבית המקומות (במוזיאונים, אתרי תיירות, מסעדות ועוד ) ניתן להשתמש בשירותים תמורת כמה פרוטות שמשאירים בכניסה בצלוחית או שמוסרים לידיה של גברת הניקיון הממתינה בכניסה. ישנם מקומות בהם הכניסה לשירותים הציבוריים היא על ידי אוטומט, כלומר יש לשלשל את המטבע המדויק הנדרש בחריץ של המכונה ואז נפתחת הקרוסלה של הכניסה (כמו בכניסה לסופרמרקט). ישנם שירותים שיש לתחוב מטבע לחריץ מיוחד בדלת שלהם, כדי לפתוח אותה.
שירותים מסומנים בד"כ בציור הולם (גבר/אישה) או בסימול של WC המקובל. החיפוש אחרי השילוט 00 חסר סיכוי בארצות שאינן "שריד" של האימפריה הבריטית, כי הסימול הינו קיצור של הביטוי האנגלי "לקצינים בלבד" והשתרש כביטוי מקובל לשירותים ציבוריים. חשוב ללמוד בכל מדינה את הכינוי המקובל לשירותים, כי הסימול בתמונות לא תמיד קיים.
לתחילת הכתבה
להעסיק את הילד
גמישות ודמיון יצירתי
הילד מנדנד, רוצה ש"תקנו לי ותקנו לי"...אז מה עושים?- שיטה המאפשרת שליטה טובה למדי בהוצאות היא לתת בבוקר לילד סכום כסף קצוב שיוכל לבזבזו כאוות נפשו. ירצה- יקנה גלידה, ירצה יקנה בובת פוקימון, שבמילא תלך לאיבוד בכניסה למוזיאון הבא.הילד מנדנד כי הוא רוצה לצלם את הטיול בעצמו? אני קניתי לילד מצלמה קטנה משלו- ושלום על ישראל. הבעיה היא לחכות לאמן הצילום כל פעם עד שימצא את הזווית הנכונה.
מה עושים במכונית -; כדי שלא יהרגו אחד את השני, אפשר דיסקמן, אפשר תשבצים, חידונים, לספור פרות עומדות, יושבות, מצבות, משתלות, טחנות רוח, מה שרוצים. אם הילדים מעבר לשלב הספירה כבר, או שהגעתם לפרה ה-101 וגם כלבים דלמטים זה יותר מדי, אז אפשר לספר סיפורים על המקום הבא, המקום שהיינו, לשחזר חוויות, והמהדרין יכולים לתת לילד חוברת בה ירשום את חוויותיו וכך יתעד את הטיול.
שפה:
ברוב המדינות במערב אירופה, ובאתרי התיירות גם במזרחה, העובדים מדברים רמה בסיסית של אנגלית. כמובן שיש מדינות בהן האנגלית שוטפת כמעט כמו שפת אם (הולנד למשל) ומדינות בהן ישנם סרבני למוד אנגלית (צרפת). בשביל אתרים שאיש לא שמע שם אנגלית מעולם (קצווי סלובניה למשל) רצוי ללמוד מילים בסיסיות בשפת המדינה אותה אתם מתכוונים לבקר. בדרך כלל אחרי ביקור, אוצר המילים גדל מעצמו. המזל שהליצן של מקדולנד אותו ליצן בכל השפות....
נכתב וצולם ע"י: יונית אבני
מדריכת טיולים, אימא לשישה, המכירה את אירופה היטב. מחברת הספרים "הולנד למשפחות", "צרפת זה לא רק פריז" "בלגיהולנד". אתר ייעוץ ומידע: www.yonitour.co.il
לתחילת הכתבה
