סיור באי המצורעים - ספינלונגה

מוזמנים לסיור במבצר ונציאני עתיק שהפך למושבת מצורעים ושימש ככזה עד אמצע המאה שעברה. במבצר אפשר ללמוד על תנאי המגורים והחיים של יושביו בעבר.
מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: סיור באי המצורעים - ספינלונגה
© Depositphotos/Patryk Kosmider

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-08/04/2021

  • ישראלים יכולים להכנס ליוון, אך תחת התנאים הבאים: מחוסנים ומחלימים יכולים להכנס, ללא צורך בבידוד, לאחר הצגת אישור על כך + בדיקת קורונה מה-72 שעות האחרונות.
  • לא מחוסנים, נדרשים להציג בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולהכנס לבידוד ל-7 ימים.
  • לפני היציאה מישראל ליוון יש למלא ולשלוח 2 טפסים עד 24 שעות לפני ההגעה: טופס הצהרת נוסע ליציאה מישראל וטופס כניסה לשלטונות יוון.
  • חזרה לישראל : יש למלא ולשלוח טופס כניסה ארצה, עד 24 שעות לפני הטיסה לארץ.
  • חובה לעטות מסכות.
  • המסעדות פתוחות למשלוחים בלבד והברים סגורים.
  • אין לצאת מבית המלון למעט לצורך רכישת מזון או רופא או רכישת תרופות וגם זאת לאחר משלוח SMS למספר 13033 עם ציון הסיבה ליציאתך מהבית.
  • כל העסקים הלא חיוניים סגורים.
  • ישנו עוצר לילי בין השעות 21:00-05:00 ובאיזורים מסויימים העוצר מתחיל כבר מהשעה 18:00.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

ביתם של המצורעים

רקע כללי
באי ספינלונגה, מבצר מסיבי שנבנה על ידי הונציאנים בכדי לשרוד את המצורים העותומנים. המבצר באי ספינאלונגה שרד זמן רב יותר מכל מעוז אחר בכרתים, עד שנכנע בשנת 1715 לאחר 45 שנות מצור. העותומנים השתמשו באי כנקודת מוצא להברחות. בעקבות האיחוד המחודש בין כרתים ליוון הפך האי למושבת מצורעים.

 בשנת 1953 עזבו אחרוני המצורעים את האי. העוזבים האחרונים היו 28 איש בינייהם ילדים שנולדו על האי. כביכול כל העוזבים הבריאו, אולם למרות זאת הם נאלצו לשאת פעמונים שירתיעו את העוברים והשבים מפניהם. מאז 1953 לא היה האי מיושב. כיום מהווה האי אטרקציה תיירותית מרתקת. ותיקי כרתים מספרים, כי היה זה מפחיד לראות את אותם מצורעים, חסרי חלקי גוף ופנים, חובשי מעין כובע ליצנים עם פעמונים. רק האמיצים תרמו למצורעים. הם תרמו מצרכי מזון. בכסף לא היה טעם, כי ממילא אף אחד לא היה מעז לקחת מטבעות שהמצורעים נגעו בהם.

הגעה:
 השייט לאי הוא בתשלום. מומלץ לקחת שייט מאלונדה, או מהכפר פלאקה. השייט לוקח כ- 15 דקות והספינות ממתינות כשעה להחזרת הנוסעים לחוף. ניתן לשהות באי זמן ארוך יותר ולחזור בספינה אחרת. הכניסה לאי היא בתשלום. קבוצות מחוייבות במדריך מקומי.

לתחילת הכתבה

סיור באי

בעת הירידה מהאנייה אל האי נוכל לראות את החומות הונציאניות ומסביב מספר מגדלי שמירה. מרחוק, נראה כאילו האתר דל מאוד, אולם סיור באי מדהים מבחינת עושר הפרטים שבו. נתקדם מהמזח (שם הורידה אותנו הספינה), לכיוון החומה ונעלה במדרגות (בצד ימין ישנו מבנה שירותים), נפנה שמאלה וניכנס בפתח הכניסה אל החומות.

נעבור במנהרה קצרה ולאחר מכן נגיע לחצר קטנה, אל מול ביתו של המנהל. בהמשך נראה את תחילת הרחוב הראשי. נתחיל להתקדם ברחוב הראשי צפונה. מימין נראה את מגלשת הגופות ומשמאל את המאפיה. בהמשך הדרך נגיע אל הכנסייה הגדולה, כאשר מולה נראה גבנון ארוך, שהוא כמובן, מאגר המים המרכזי. ליד הכנסיה נוכל לראות דגם מוקטן הבא לנסות להמריץ את המבקרים להשליש תרומה להגדלת ושיפוץ הכנסיה (ישנה עוד כנסיה בצד הדרומי של המבצר). לפני הגיענו לכנסיה, נראה בצד שמאל את שער הכניסה לאי, הוא שער הנידונים. יורדים לכיוון השער ורואים משמאל את הקרנטינה (חדר החיטוי) שבו עבר כל נכנס. יוצאים החוצה ומשמאל לשער נראה את "מכונת הכביסה".

נראה את הנקודה בה הורדו הנידונים או החולים אל החוף והוכנסו מבעד לשער, ואם נביט אל השער בחלקו העליון מבחוץ תראו כתובת רומית האומרת "ישמור אתכם אלוהים". חוזרים פנימה אל הרחוב הראשי וממשיכים בדרכינו. תוך כדי הליכה לאורך הרחוב, נגיע עד מהרה לעץ הגדל על המדרכה משמאל, והנה אחריו בנין גדול מימין, זהו המבנה הציבורי המרכזי של האי, בו התנהלו חייהם של החיילים בתקופות שונות, ומאוחר יותר גם של המצורעים. נכנסים אל הבניין, עולים לקומה השנייה בדגם מדרגות ספירלי, אם נצא אל המרפסת נוכל לראות את ביתן הזקיף, השומר גם מהחוץ פנימה וגם מפנים החוצה.

אחר כך נביט מהמרפסת אל העיירה אלונדה. בעת שהיה האי פעיל, המביטים היו או החיילים הונציאנים שהתגעגעו ליבשת, או המצורעים, שידעו שסיכוייהם לחזור אל האי הם קלושים. חוזרים פנימה ורואים את מתקני הבישול הנמצאים בפינות החדרים. ניתן להתרשם ולקבל מעט מרוח התקופה ולחשוב מעט על האומללים שחיו באי הזה. באותה תקופה שרר אי אמון מוחלט בין הנמצאים, כל אחד בישל לעצמו, ודאג לעצמו. מאידך הם היו נתונים כל העת תחת עינו הפקוחה של המפקד במקום. החשש התמידי של המפקד מפני מרידות הפך אותו לחשדן מרושע שאיננו מאמין לאף אחד, אפילו לא לחייליו, ולראיה: בעמדת הזקיף תוכלו לראות פתח תחתון המיועד לניקוז צרכים (כן, כן- אסור היה לו לעזוב את עמדתו - אפילו לא ל...). היחס אל האסירים והמנודים לא השתנה גם לאחר מותם, ונוכל לראות זאת מאוחר יותר בבית הקברות.

נרד למטה בדגם המדרגות הספירלי, שידע ימים יפים יותר, נחצה את הרחוב אל עמדת הזקיף, נכנס פנימה ונתרשם ממה שראה הזקיף במשמרתו מבעד לחרכי הירי. נצא חזרה לרחוב, נמשיך ללכת לאורכו ונעבור ליד עמדת ההגנה במבנה המערבי של המבצר. לאורך החומה נראה על מצוק החוף סימנים מהמקום שבו חצבו אבנים לבניה. בהמשך נעבור ליד הכנסיה הקטנה, ועד מהרה נראה משמאל את הכניסה לרחבת עמדות החיילים לאורך החומה אל מול רציף העגינה, שמאחורי הרחבה - בית הקברות.

לקראת סיום המסלול, לאורך שולי המבצר, נגיע אל פתח בית הקברות, שהוא למעשה עמדת הלוחמים על החומה. איך קוברים מצורעים? ההיררכיה הייתה אכזרית. בעל המאה או בעל הכוח היה בעל הדעה. נכנס פנימה ונראה ראשית לכל משמאל, את קברי העשירים, שהיה להם כסף לקבר פרטי. ממול, את המרצפות הגדולות שהיו מדרכה ללוחמים, ומצבות לנקברים שהיה להם מעט כסף, ולכן קברו אותם מתחת למרצפות במינימום יחס. יתר ה"עמך" - העניים, הושלכו אל הבור, בלי שום טקס, גופה על גבי גופה בתוך הקבר ההמוני.

מאזור בית הקברות נצא שוב מהכניסה הראשית, וממש ממול נעלה למעלה אל מבצר ה"דון ג`ון" (מבצר העוז) של המצודה. נטפס בדרך שאינה נוחה כל כך אל הכניסה הדרומית למבצר ונכנס לחצר. כאן התנהלו חיי המבצר בעת מצוקה וכאן היו התותחים העיליים, שהיו מכוונים אל חרכי הירי, כאשר על המדרכה שממול, עמדו הלוחמים, וכן המפקדים שפיקדו הן על התותחנים והן על החיילים.

 מהשער הצפוני של המצודה לא ניתן לרדת למטה, אולם ישנו מצוק סלע מעניין במיוחד. על הסלע חרוטים עשרות ציורים, בחלקם אלו משחקי חיילים חרוטים על הסלע הקרוב לשער (מיד שיוצאים, מימין), ואילו על משטח הסלע הגדול ישנם עשרות ציורים חרוטים, כנראה של אנשים שהביעו געגועים עזים וחלום לנטוש את המקום, בדמות ציורי ספינות. בנוסף ישנם ציורים של משחקי משטח כמו: שח, דמקה, וסיג`ה (משחק רומי-בדואי). במקום ישנם גם שני ציורים מרגשים של מגיני דוד, כאשר בתוך אחד מהם מצוייר עיגול, כנגד עין הרע, כמקובל בקרב יהדות מרוקו.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-08/04/2021

  • ישראלים יכולים להכנס ליוון, אך תחת התנאים הבאים: מחוסנים ומחלימים יכולים להכנס, ללא צורך בבידוד, לאחר הצגת אישור על כך + בדיקת קורונה מה-72 שעות האחרונות.
  • לא מחוסנים, נדרשים להציג בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולהכנס לבידוד ל-7 ימים.
  • לפני היציאה מישראל ליוון יש למלא ולשלוח 2 טפסים עד 24 שעות לפני ההגעה: טופס הצהרת נוסע ליציאה מישראל וטופס כניסה לשלטונות יוון.
  • חזרה לישראל : יש למלא ולשלוח טופס כניסה ארצה, עד 24 שעות לפני הטיסה לארץ.
  • חובה לעטות מסכות.
  • המסעדות פתוחות למשלוחים בלבד והברים סגורים.
  • אין לצאת מבית המלון למעט לצורך רכישת מזון או רופא או רכישת תרופות וגם זאת לאחר משלוח SMS למספר 13033 עם ציון הסיבה ליציאתך מהבית.
  • כל העסקים הלא חיוניים סגורים.
  • ישנו עוצר לילי בין השעות 21:00-05:00 ובאיזורים מסויימים העוצר מתחיל כבר מהשעה 18:00.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

נקודות עניין שהוזכרו בכתבה

כתבות מומלצות עבורך על כרתים