הקתדרלה של גאודי
במבט מרחוק מזדקרים שמונת צריחיה של כנסיית ה- Sagrada Familia (המשפחה הקדושה) לעבר קו הרקיע של העיר. במוזיאון, פסל משיש מגלה גאודי מזדקן, בעל זקן מחודד, קלסתר כחוש וקודר ומצח רחב. ראשו מכונס בין כתפיו, לא כגבר מובס אלא כמי שדעתו מוסחת. חזותו, השקועה בהרהורים, כמעט בצפיפות של מחשבה מעבירה אותי לחזית הלידה של הכנסייה- היצירה היחידה שהספיק להשלים בחייו, והיא זרועה סצנות מכתבי הקודש בצירוף סמלים קבליסטיים שרק יודעי ח"ן (מי שבקיאים בחכמת הנסתר) מסוגלים לפענח.
הרהור מוזר, ברצלונה מכילה שלושה מקדשים היכולים בהחלט להיחשב לקתדרלות. הראשונה, היא הקתדרלה הגותית , שנבנתה בין השנים 1298 ו- 1448. אף שחזית הבניין הושלמה רק במאה שעברה, שולט בתוכה הסגנון הגותי השמרני ביותר. השניה, זו Santa María del Mar, התגלמות הסגנון הגותי הקטלאני שנבנתה במידות של קתדרלה אף שהיא בעצם בזיליקה. והשלישית היא ה- Sagrada Familia אתר רב-עוצמה המציב אתגר נכבדה בפני שתי אחיותיו, אף שבנייתה טרם הושלמה אף לא כדי מחציתה.
לדברי הארכיטקטים העומלים כעת במלוא המרץ על השלמתה יארכו העבודות עוד 25 שנה לפחות. הכניסה למבנה האדיר הזה מתוכננת מ"חזית התהילה" הנמצאת ממש בימים אלה בתהליכי הקמה. זו החזית הפונה לרחוב מאיורקה. בעוד עשר שנים, אומרים לי, יוקם גשר אדירים מעל הרחוב וגוש הבניינים הניצב כיום מול הכנסיה צפוי לפנות את מקומו.
הכנסיה האדירה הזו או בשמה המלא El Temple Expiatori de la Sagrada Familia (מקדש הכפרה של המשפחה הקדושה) היא יצירתו המפורסמת ביותר של גאודי ומהווה את הדוגמא הבולטת ביותר לגאונותו בעלת החזון, וסמל כלל עולמי של ברצלונה. האדריכל נטל על עצמו את המשימה בשנת 1883 באתר בו הוחל בהקמת פרויקט נאו גותי שנה קודם לכן. גאודי הקדיש למשימה שאפתנית זו את חייו. בשנותיו המאוחרות דחה כל דבר אחר. עקב מותו הפתאומי בשנת 1926 נותרה הכנסיה בלתי גמורה.
גאודי ביקש ליצור את "קתדרלת המאה ה- 20", שתהווה מיזוג כל הידע האדריכלי שלו תוך שילוב מערכת סבוכה של סימבוליזם ופירוש חזותי של מסתרי האמונה. התוכנית כללה הקמת חזיתות המייצגות את סיפור לידתו, מותו ועלייתו לשמיים של ישו וכן 18 מגדלים המסמלים את 12 השליחים, ארבעת מטיפי הבשורה, מרים הבתולה וישו המשיח. זה האחרון הגבוה שבכולם נועד להיתמר לגובה של 170 מטר. תרשים הכנסיה התבסס על תוכנית של בזיליקה גותית בעלת חמישה אולמות תווך, אגף רוחב, אפסיס (גומחת מזרח) ודוכן הטפה. גאודי תכנן חזיתות ענק באולם התווך המרכזי ובאגפי הרוחב. הוא שאף להעניק למבנה מימד אנכי מרשים באופן של השתפכות צריחים וגובה, מגדלים לוליניים אותם ביקש לצפות בתבניות מופשטות של פסיפס זכוכית ונציאנית ולעטרם בסמלים אפיסקופליים ובצלב.
לתחילת הכתבה
מה רואים
מהלך ביצוע העבודות התנהל בפיקוח אישי של גאודי . בהקמת הקריפטה הנאו גותית, האפסיס (מה שהספיק), והחזית המזרחית אף השתתף בעבודות כאחד הפועלים. החזית המזרחית, זו המתארת את סצנת הלידה היא גדושת עיטורים ובעלת שאר רוח נטורליסטי מובהק. דומה שהדמויות כמו נוצקו במישרין מתוך הטבע, בעלי חיים, צמחים, עננים וכיו"ב. מתוך ארבעת המגדלים של חזית זו, זכה גאודי לראות בהשלמתו רק את זה של בר נביא הקדוש. אודי התמסר לפרויקט בכל מאודו, הוא מיקד בו את כל אנרגיית היצירה שלו ואף הקים לעצמו חדרון מגורים באתר הבניה עצמו. ב- 7 ביוני 1926 נפגע גאודי על ידי חשמלית שעה שחצה את הגראן ויאה בפינת רחוב ז`ירונה. שלושה ימים לאחר מכן לא שבה אליו הכרתו, גאודי נפטר בגיל 74.
אף על פי כן העבודות להשלמת הכניסה נמשכו עד שנקטעו בשנת 1936 כאשר הקריפטה וחדר עבודתו של גאודי בו נשמרו הטיוטות שלו ותוכניותיו נשרפו בהפגזה ארטילרית בעת מלחמת האזרחים. הפרויקט חודש בשנת 1952 תוך שימוש בשרטוטים ומק"טים כבסיס אף שהמשך העבודה עורר ויכוח עז. בין 1954 ל- 1976, הושלמו החזית המערבית (חזית המוות או חזית הצליבה) וארבעת מגדלי הפסיון.
חזית הצליבה שונה מאוד מחזית הלידה, היחידה שהספיק גאודי להשלים בחייו. בעוד חזית הלידה נראית כמו נטל האדריכל את האבן הנוזלת וטיפטף אותה כמגדלי חול על שפת הים, נראית חזית הצליבה עצורה משהו. הדמויות הרבועות מזכירות את האופי הקוביסטי הניבט מיצירותיו המאוחרות של פיקאסו. דמותו של ישו הצלוב אינה נטועה על הצלב אלא על קורת ברזל אדירה המשמשת את הבניין עצמו ורגליו כמו ממוסמרות לקיר. ראשו של הצלוב רבוע ומזכיר צורת ספר. כך גם דלת הכניסה להיכל מעוצבת כדפיו של ספר. סמוך לדמותו של יהודה איש קריות מי שמסמל יותר מכל את רוח הבגידה במסורת הנוצרית ניתן להבחין בריבוע קסם שסכום ספרותיו במאוזן, במאונך ובאלכסון הוא תמיד 33 כלומר גילו של המשיח במותו (על-פי המסורת הנוצרית).
כיום` פתוח החלק הבנוי למבקרים, כמו גם המוזיאון הקטן במקום, שבו יש מק"טים ושרטוטים המראים את תהליך הבניה. ניתן לטפס לראש המגדלים המציעים תצפית מדהימה על העיר.
זוית אישית:
אני מתגורר סמוך מאוד לכנסיה המדהימה הזו. בכל יום פוקדים אותה אלפי תיירים הבאים לחזות במבנה הההולך ונבנה בעצלתיים. כמו כולם, אני שואל את עצמי, האם אי פעם יסימו לבנות אותה ומדוע לא עשו זאת עד היום. לפני כשלושה שבועות התקיים במקום אירוע, במסגרת שנת גאודי הבינלאומית. ברחבה שלפני הכנסיה הוצבו עמודי תאורה שהאירו את הכנסיה בשלל צבעים ותזמורת הנעימה בנגינה בתוספת זיקוקי דינור אשר שוגרו לרקיע הלילה מצריחי הכנסיה. חיזיון מרהיב!
ניתן בהחלט להסתפק בסיור סביב הכנסיה, להביט בחזיתות השונות ולנסות לפענח את הדימויים המיסטיים החקוקים באבן. המעוניינים יוכלו להיכנס פנימה, לטפס למרומי הצריחים ולהשקיף על העיר או לסייר במוזיאון הקטן במקום ולראות את דגמי הקרטון והתמונות של שלבי הקמת האתר וכן להתבונן בקברו של האדריכל.
מידע שימושי:
כתובת: C/. Mallorca 414 (בפועל זהו המתחם הנמצא בין השדרות מיורקה ופרובנסה והרחובות מרינה לסרדניה).
איך להגיע: מטרו קו 2 (סגול) או קו 5 (כחול) לרדת בתחנת סגרדה פמיליה.
*תודה מיוחדת לאיתי רון® על כתיבתו ותרגום קטעים רלוונטיים.
לתחילת הכתבה
