מלונות ואוכל בטיול

בטיולנו, נעזרנו במדריך טיולים לדרום איטליה של זאב יפת/פספורט, שהיה לנו לעזר רב. הטיול תוכנן בכלליות רבה והתפתח בהתאם לנסיבות בשטח. היו לרשותנו חמישה ימים והחלטנו, באופן כללי, לנוע לאורך החוף מנאפולי ועד סביבת Salerno, כשחלק מהדרך מוכר כחוף אמלפי. ויתרנו במודע על ביקור בנאפולי, בפומפי ובווזוב. העדפנו את דרך הנוף והעיירות הקטנות לאורכו.

בחרנו לטייל בנובמבר. היה לנו ברור שכך נתחמק מעונת התיירות. מאידך, ניתן בעונה זו גם לפגוש מזג אוויר גשום. למזלנו מזג האוויר היה אביבי, נהדר ומאידך נהנינו מיתרונות עונת השפל. מעט תיירים, כבישים ואתרים דלילים בתיירים. בתי המלון (אלו שלא סגרו) היו ריקים והשכירו חדרים במחירים נמוכים יחסית. גם כשהגענו בערב, בדרך כלל כמעט בלי חיפושים, קיבלנו מחיר ממוצע של כ - 60 יורו לחדר זוגי במלון 3-4 כוכבים, כולל ארוחת בוקר, במקומות בהם המחירונים הרשומים על הדלתות לעונת הקיץ נעים בין 100-180 יורו. לגבי מסעדות - אלו שהיו פתוחות בעונה זו, בעיקר עבור מקומיים, החלו לפעול בדרך כלל אחרי שבע בערב. נהנינו מארוחות שקטות, אוכל איטלקי מקומי טוב ולא יקר במיוחד (אנחנו שבענו עם 25-35 יורו לזוג). 

לתחילת הכתבה

יום 1 - העיירה Hercolano

יצאנו בבוקר ונסענו נסיעה ישירה באוטוסטראדה מרומא לHercolano -  (עלות: כ-13 יורו אגרת אוטוסטראדה). זו עיירה בשוליה הדרומיים של נאפולי, בה נמצא אתר החפירות של העיר הרומאיתHerculaneum , שכוסתה בשנת 79 לספירה בהתפרצות הר הגעש וזוב. חשיפתה ושחזורה באופן מסיבי ומסודר בוצע במאה ה - 20 ועדיין נמשך. האתר המעניין הזה מקביל במהותו לפומפאי המפורסמת יותר (עלות כניסה:11 יורו למבוגר. ניתן להשכיר מדריך אלקט, הקדשנו לביקור כ - 3 שעות). ניתן לראות הרבה מבנים ורחובות שלמים על פרטיהם הארכיטקטוניים, כולל תבליטי אבן וציורי קירות, פסלים וכדומה. העובדה כי העיר כוסתה בבוץ וולקני מסיבי, בטרם ירד עליה מבול האבנים, הציל את המבנים מהרס, כך שמצב העיר שנחשפה הוא ברמה כזו שניתן עם קצת דמיון, להתרשם כיצד חיו כאן לפני כ - 1900 שנה (אם נסתובב בעיירה הרקולנו העכשווית, הרושם המתקבל הוא כי השקעת הקדמונים באסתטיקה הייתה רבה מזו של תושביה המודרניים). אגב, הובהר לנו כי העיר העתיקה ממשיכה מעבר לאתר, אך ניתן היה, מעשית, לחשוף רק את אותו איזור שלא היה מיושב.

מהאתר המשכנו דרומה לחיפוש מקום לינה, כשהרעיון הוא להתקרב למקום הפלגה לאי קפרי. הגענו לעיירה קטנה Vico Equense. מצאנו מלון קטן ונחמד בשם Le Ancore (טלפון: 39-081-8028896), בחלקה הדרומי, על חופו של מפרץ דייגים קטן. לידו ישנה מסעדה טובה. נהנינו וזה הספיק לנו כדי להחליט, בהמשך, לחזור לאותו מקום ללילה נוסף. אגב, בדרכנו באותו ערב חלפנו, ללא עצירה, על פני העיירה Torre Del Greco. בדיעבד קראנו כי היא מרכז היסטורי לבתי מלאכה לעיבוד תכשיטים מצדפים, בשיטה ידנית מסורתית הנקראת Cameo. מי שיתעניין ימצא אותם בחלק מחנויות התכשיטים באזור. שווה להכיר, עדינות העיבוד מרשימה. האסתטיקה -; לשיקולכם.

לתחילת הכתבה

יום 2 - יום באי קפרי

נסענו לסורנטו ישירות ל -Marina Piccola , נמל ממנו יוצאות הפלגות לאי קאפרי (10 יורו לאדם לכל כיוון). איני יודע מה קורה בצפיפות ההפלגות והלחץ בעונת התיירות, אך בעונה השקטה קו ההפלגה הזה משרת בעיקר את האוכלוסייה המקומית ולכן התדירות קטנה יותר, כשמספר חברות מפליגות בקו. מסקנתי בדיעבד: כדאי לקנות כרטיס לצד אחד בלבד וכשמסיימים את הסיור, קונים את הכרטיס להפלגה הקרובה חזרה. חשוב, כמובן, לוודא את מועד ההפלגה האחרונה. את המכונית השארנו בחניון בנמל (15 יורו ליום, כשהמפתח מושאר להם לתמרון הרכב. עבר בשלום). ישנו חניון נוסף במחצית הירידה לנמל וגם בעיר למעלה, בסביבת ככר טאסו. לא השווינו מחירים. חשבנו שלא יתאים לנו לעלות ברגל את כל העלייה לאחר יום טיול.

באי ישנן שתי עיירות Capri, אשר בשוליה נמצא המעגן אליו מגיעים ו -Anacapri , במעלה ההר. בנוסף, ישנה המערה הכחולה ((Grotta Azzurra, אליה ניתן להפליג ישירות מהנמל. היא מאד מפורסמת, אך ויתרנו על ביקור בה ובחרנו לשוטט להנאתנו בנחת בשתי העיירות. בחרנו לעלות ראשית לעיירה הגבוהה Anacapri עם מיניבוס, היוצא מאזור הנמל. התחנה נמצאת כמה עשרות מטרים בעליה מצד ימין למעגן (כשהגב לים). המיניבוס יוצא בתדירות של 20 דקות ועוצר גם ב - Capri. לחילופין, ניתן לעלות ל- Capri גם ברכבל. התחנה נמצאת משמאל למעגן, בין החנויות. המחירים זהים. שתי העיירות מקסימות. הסמטאות, הגנים, הפסלים, החנויות, פינות הנוף לכיוון הים - הכל פשוט יפה. מהעיירה העליונה ירדנו עד ל -Capri  במיניבוס. משם ישנן כמה אפשרויות: ברגל - יש נתיב מסומן מכיכר אומברטו, ברכבל -; מאותו מקום בערך, או במיניבוס, כמה עשרות מטרים מהכיכר. נחתנו באי בשעה 11:00 וטיילנו עד 17:00, כולל זמן פיצה. ללינה חזרנו, כאמור למלון מהלילה הקודם.

לתחילת הכתבה

יום 3 - טיול בסורנטו ובאמלפי

ביום השלישי טילנו בסורנטו (Sorrento). חזרנו לעיר, החנינו את הרכב והסתובבנו שלוש שעות בכיף, בלי יותר מידי אינפורמציה. הכל יפה, יותר עירוני מקפרי, אבל הצביון נשמר. כל היתר במדריכים. המרכז העתיק במקומות אלה לא גדול. אם מתחילים בכיכר ראשית, או בכנסייה וסורקים את הסמטאות עם קצת אינטואיציה ובדרך מחפשים חשיפות לנופי הים, מגיעים בלי המדריך לכל המקומות שכתובים בו.

היעד הבא היה העיירה Positno, כשהכוונה הייתה להתחיל ממציאת מקום לינה ואחר כך להשלים את היום בטיול רגלי בעיירה. בתי המלון, שהיו פתוחים, כולל בשוליה רצו מחירים גבוהים ללא יתרון משמעותי. בחרנו להמשיך לאורך החוף. כך הגענו עד אמלפי (Amalfi). מצאנו מלון במחיר סביר במקום מעניין בכיכר המרכזית, כשמול חלוננו - הקתדרלה. מכיוון שאין כניסה לרכבים זרים לאזור המלון. הם מזמינים בעל חניון שלוקח את המכונית ומחזיר אותה בהתרעה קצרה - תמורת 15 יורו. יותר זול ובטוח מאופציה אחרת שיכולנו למצוא. ממילא אין מה לעשות שם עם מכונית. יצאנו לסיבוב ערב נחמד, מצאנו גם מסעדה טובה באותה רמת מחירים שכבר הכרנו.

לתחילת הכתבה

יום 4 - אתרים מעניינים באמלפי ובמינורי

המשכנו את הסיבוב באמלפי. ביקרנו בעיקר בקתדרלה הכוללת גם חצר חיצונית מעניינת, הלכנו למוזיאון תעשיית הנייר המסורתית. אמור להיות מעניין אך היה סגור ולא ידענו. לקחנו את הרכב, חזרנו 4 ק"מ לכיוון סורנטו לאתר מערת הברקתGrotto Dello Smeraldo . הכניסה ישירות מכביש החוף, ליד מבנה של בר וחנות קרמיקה. ישנו גם שילוט על דופן מבנה המעלית. כניסה בתשלום (5 יורו) לשייט קצר והסבר - נחמד, לא יותר.

משם, חזרנו דרומה, חלפנו על פני אמלפי וטיפסנו חמישה ק"מ אל העיירה Ravello, המשקיפה אל הים ממקום גבוה יותר. חנינו בחניון מוסדר, מתחת לכיכר הדאומו (יש אפשרויות נוספות), עלינו כמה מדרגות לכיכר ושוב, השגנו שם מפה שהפעם עזרה לנו לכוון עצמנו לאתרים המפוזרים. חלקם בתשלום - 5 או 6 יורו. ככלל, סמטאות יפות, מבנים מעניינים, גנים מרהיבים, תצפיות מגבוה לים. שווה בהחלט! אחרי כ - 3 שעות ירדנו חזרה לכיוון הים ומצאנו מלון בעיירה מינורי ((Minori.

לתחילת הכתבה

יום 5 - קרמיקה מצויירת ב - Vietri

ביום החמישי עשינו סיבוב רגלי קצר בעיירה מינורי. משם, המשכנו בנסיעה קצרה לאורך החוף המדהים לעיירה Vietri המפורסמת בסדנאות וחנויות הקרמיקה שלה. ב - Vietri מושך את העין שיבוץ הקרמיקה המצוירת בכל פינה: בקירות חיצוניים, פנימיים, ברצפות ובחנויות הצבעוניות. חגיגת צבע. ניתן לראות בחנויות ובבתי מלאכה אמנים העוסקים בצביעת כלי הקרמיקה. אמנם הרבה מהמוטיבים הציוריים חוזרים על עצמם, אך ניתן לראות גם אמנים היוצרים עבודות ייחודיות. זה נראה לנו כסיום מתאים לאופיו של טיול זה, לכן וויתרנו על ביקור בעיר הסמוכה Salerno, עלינו על הכביש המהיר הנושק ל - Vietri  והפנינו את החרטום ישירות לרומא. תם הטיול.

לתחילת הכתבה

 

יעדי הכתבה