הגליל - מקור הנצרות
הנצרות צמחה בארץ ישראל בשלהי תקופת הבית השני ומכאן התפשטה במהירות בכל רחבי האימפריה הרומית. לפי המסורת הנוצרית מוצאו של ישו מנצרת, אם כי מחברי הברית החדשה מספרים שנולד בבית לחם, ובכך קושרים אותו לבית דוד, אך מוסכם שאת ילדותו בילה בנצרת ובסביבתה החל לפעול.
ישו נולד בימי אוגוסטוס קיסר, כנראה בין השנים השנייה והרביעית לפני הספירה, בתקופת שלטונם של בני הורדוס. בתקופה זו דוכאו היהודים על ידי השלטון הרומי ובאי כוחו, והאוכלוסיה היתה ברובה דלת אמצעים. בתקופתו של ישו היתה תסיסה רוחנית והתעוררו ציפיות משיחיות רבות. באותם ימים הסתובבו ברחבי הארץ מטיפים רבים שדיברו על מהפכה חברתית. אחד מהם היה יוחנן המטביל, אשר קרא ליהודים להתכונן לקראת הגאולה הקרובה ולטבול במי הירדן כדי להיטהר.
יוחנן המטביל ניבא את בואו של המשיח, ובטרם הוצא להורג בידי הרומאים, הטביל יוחנן את ישו, וראה בו את התגלמות הנבואה. לאחר טקס ההטבלה החל ישו את שליחותו הציבורית. הוא היה מורה, מטיף ומנהיג רוחני עממי שזכה לפופולריות רבה בגליל. לפי המסורת הנוצרית הוא ריפא חולים, פקח עיני עיוורים והיה קשוב לאילמים ולחירשים. נוסף לנסים הרבים שעשה, לפי האמונה הנוצרית, הוא גם הטיף לאמונה טהורה, להתנהגות מוסרית ולתשובה.
המקורות על חייו של ישו אינם רבים, רובם ככולם מקורות נוצריים. בברית החדשה מופיעים ארבעה סיפורי בשורה, אוונגליונים, המתארים את שנות חייו בגליל עד עזיבתו את האזור בדרכו לירושלים. ים כנרת הוא מהמקומות המקודשים ביותר עבור הצליינים הנוצרים בזכות הזכרונות והמסורות שנקשרו אליו, המספרים על ראשית פועלו של ישו. המקומות הקשורים למעשיו ולדבריו של ישו: כורזין, כפר נחום, טבחה, הר האושר ומגדל, נמצאים בעיקר בצפון-מערב הכנרת. במקומות אלה, לחופי הכנרת, החל ישו את דרכו כשהטיף למלכות השמים, חולל כמה מהנסים החשובים ביותר, ומצא את תלמידיו הראשונים, שהיו לשליחיו.
כפר נחום
"וירד באנייה ויעבר ויבוא אל עירו" (מתי ט"ו)
על פי הברית החדשה כפר נחום שימש כעירו של ישו, לשם עבר מנצרת (מתי ד`, י"ג). בסביבות כפר נחום מצא ישו את השליחים הראשונים - האחים שמעון ואנדרי, וכן את יעקב ויוחנן זבדי. שמעון, המכונה בארמית כיפא וביוונית פטרוס (סלע) היה הראשון שהכיר בישו כמשיח ונחשב לבכור השליחים. בכפר נחום ריפא ישו את בנו של שר המאה והחזיר בתשובה את גובי המכס והחוטאים. הוא יצא בחמת זעם נגד אנשי כפר נחום וניבא על חורבנו, כיוון שתושביו היהודים לא הסכימו לקבל את רעיונותיו (מתי י"א, כ"ג).
מכלול הכנסייה מעל ביתו של פטרוס
הבית שנחשף מדרום לבית הכנסת בכפר נחום נבנה במאה הראשונה לספירה. על הרצפה נמצאו שברי מנורות, המלמדים על היות המקום מקודש. כמו כן נמצאו יותר מ-100 כתובות בשפות שונות, כאשר השם "ישו" מופיע בהן פעמים אחדות, והוא מכונה "המשיח", "האדון", "הנשגב", ו"אלוהים", וגם סמלים נוצריים נוספים רבים. הבית היה כבר במאה הראשונה מקום שבו התכנסו הנוצרים הראשונים והוא שימש להתכנסויות עד המאה הרביעית. במאה החמישית הפך המקום לכנסיה שנבנתה בצורת מתומן, שמרכזו מעל ביתו של פטרוס.
בחלקה המזרחי של הכנסיה הוקמו אפסיס ואגן טבילה, והונחה רצפת פסיפס מעוטרת בטווס. מעל ביתו של פטרוס נבנתה לפני כ-20 שנה כנסיה חדשה הנישאת על שמונה עמודים, מעל החפירות. בחלק הצפון-מזרחי של האתר בנויה כנסיה יוונית אורתודוקסית שהוקמה בשנת 1935, ומקיף אותה גן פורח שאותו הקים ובו מטפל נזיר יווני החי לבדו בכנסיה.
טבחה - עין שבע וכנסיותיה
הבקעה המכונה בשם טבחה משתרעת בצפון-מערב הכנרת. שמה העברי "עין שבע" ניתן לה על שם שבעת המעיינות שנבעו בה, אך היום נובעים חמישה בלבד. בתקופת ישו היה זה אחד מאזורי הדיג השופעים ביותר בכנרת. הבקעה הבלתי מיושבת התאימה להתכנסות המאמינים הרבים שנהרו אחרי ישו, ורבים מהאירועים החשובים המוזכרים בברית החדשה התרחשו באזור, כמו נס הלחם והדגים, הדרשה על ההר (הר האושר), הופעת ישו לפני תלמידיו לאחר מותו והעברת הבכורה לתלמידו שמעון, הוא פטרוס.
לתחילת הכתבה
כנסיות
כנסית הלחם והדגים - טבחה
"ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם" (מתי י"ד)
במקום התרחשות נס הלחם והדגים נבנתה במאה הרביעית כנסיה מפוארת, שנחרבה בידי הפרסים בתחילת המאה השביעית. בשנת 1932 נחשפה בזיליקה ביזנטית עם רצפת פסיפס מרשימה. הכנסיה הנראית כיום כללה אולם מרכזי ושתי סטראות וכן מנזר. באולם התווך מתחת למזבח המרכזי נמצא סלע, שלפי המסורת ישו הניח עליו את ככרות הלחם ואת הדגים. בסמוך לסלע נחשף פסיפס המראה זוג דגים וסל ובו ככרות לחם, פסיפס שהפך לאחד מהסמלים הנפוצים של ארץ הקודש.
כנסית הבכורה של פטרוס
"ויאמר אליו ישוע רעה את צאני" (יוח` כ"א)
כנסית הבכורה של פטרוס או בשמה הנוסף - בכורת פטרוס, נמצאת מזרחית לכנסית נס הלחם והדגים. על פי המסורת הנוצרית במקום זה הופיע ישו לפני תלמידיו לאחר תחייתו מן המתים והעניק את זכות הבכורה לתלמידו פטרוס. בשנת 1939 הוקמה במקום כנסיה חדשה על ידי הפרנציסקנים. בכנסייה סלע גדול הנקרא: "מנזה כריסטי" (שולחן המשיח), שלפי המסורת שימש לסעודת ישו עם תלמידיו.
כנסית הר האושר
"אשרי עניי הרוח כי להם מלכות השמים" (מתי ה`)
על הר האושר נשא ישו את "דרשת ההר", אחת הדרשות החשובות ביותר המגדירה את עקרונות אמונתו. בדרשה פנה ישו אל עניי העם, הנכים והחולים וכינה אותם "מלח הארץ". כאן על פי המסורת בחר ישו ב-12 שליחיו. במקום התגלתה כנסיה מסוף המאה הרביעית לספירה שנחרבה על ידי הכובשים המוסלמים. הכנסיה החדשה תוכננה על ידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, ולה צורה מתומנת, וצלעותיה מסמלות את פסוקי "דרשת ההר". הזכוכית של שמונת החלונות מעוטרת בפסוקים מהדרשה, ועל אריחי הרצפה מצוינות שבע התכונות הנעלות שבהן על פי ישו ראוי להתברך: חסד, זהירות, צדק, אמונה, תקווה, עוז וכיבוש היצר.
כורסי
"ויפגשהו שני אנשים אחוזי שדים" (מתי ח`)
כשעלה ישו לחוף בארץ "הגרגשים", לפי המסופר בברית החדשה, פנו אליו אנשים שאחז בהם השד וביקשו שירפאם. ישו גירש מתוכם את השד והכניסו לעדר חזירים בן 2,000 ראשים שרעה בהר הקרוב. דעתם של החזירים נטרפה עליהם והם דהרו במורד וטבעו בים בעוד הרועים הנדהמים ברחו העירה. היום ניצב במקום הגן הלאומי כורסי ממזרח לכנרת, שהוא המקום הראשון שבו פעל ישו ביישוב שאינו יהודי.
בחפירות התגלה אתר מפואר וחשוב, ובו כנסיה שעוטרה בפסיפסים מעולם החי והצומח, חומות מנזר ויחידות מגורים. התברר כי המנזר היה מהגדולים במנזרי הארץ במאה החמישית, ומכלול המבנים שבו שימש לצורכי הצליינים באותה תקופה.
מרק טוויין, בעקבות מסע שערך לארץ הקודש באמצע המאה ה-19, סיכם את ביקורו באתרים המקודשים לנצרות בגליל ובסביבות הכנרת במשפטים הבאים: "אחד הדברים המפליאים ביותר שבהם הבחנו עד כה הוא זערוריותה של פיסת האדמה שמתוכה צמח עץ הנצרות המשגשג היום. המסע הארוך ביותר שעשה המושיע אי פעם היה מכאן לירושלים - כמאה או מאה ועשרים מילין.
מסע שני באריכותו היה מכאן לצידון - כשישים-שבעים מילין. על פי הערכת המרחק האמריקנית, המקומות שיצא שמם בעולם בזכות נוכחותו של הנוצרי צריכים כמובן, להיות מרוחקים זה מזה, אולם למעשה הם בתחום הראיה המלאה ובטווח תותח מכפר נחום. זולת שניים-שלושה מסעים קצרים שערך, חי המושיע, לימד את הבשורה וחולל את הנסים בחבל ארץ שאינו גדול ממחוז מצוי בארצות הברית".
לתחילת הכתבה
