טיול בקרוואן באלפים של אוסטריה

הכנות לפני הטיול

בוקר אחד אחרי כוס קפה ובמהלך שיטות באינטרנט נתקלתי ממש במקרה באתר אשר מציע לשכור קראוון בחו"ל. למרות גילי הצעיר, 24, יצא לי להיות יחסית הרבה מעבר לים, אבל בסוג כזה של טיול טרם התנסתי. הרעיון נשמע לי מדליק ולא עבר הרבה זמן, עד שלקחתי חופש שנתי מהעבודה ונסעתי לטיול קראוון בהרי האלפים באירופה. לא עוד מוזיאונים, לא עוד מגה-ערים, לא עוד שופינג ואפילו לא בטן/גב בטורקיה - כל מה שעניין אותי זה טבע! האגמים הצלולים, האוויר הצח, הירוק האין סופי בעיניים ואיך לא, בירה קרה.

כשאני נוסע לחו"ל, אני משתדל להקדיש זמן בהכנות לפני- זה לא מסובך ואפילו מהנה. אז מה אנחנו צריכים בשביל טיול בקרוואן? מסלול מענין וציוד. כמה טוב שיש את דוד גוגל שפיתח עבורנו את התוכנה המעולה גוגל ארת` (Google Earth), שבעזרתה תהליך תכנון המסלול הופך לפשוט ומהנה יותר. את נתוני המסלול סימנתי כנקודות על גבי התוכנה ולאחר שסיימתי העלתי את כל המסלול ידנית למכשיר ה-GPS וזה חסך לי המון זמן וכאב ראש בנהיגה בארץ זרה.

 כעיקרון, ציוד אפשר תמיד לקנות במקום או לשכור מחברת הקראוונים. כדי לחסוך כדאי מאוד לקחת ציוד מהבית: מגבות מטבח, מחבתות, סכין, שקיות לזבל, פינג`ן, כלים חד פעמיים (יקר בחו"ל), אבקת כביסה, מגבונים לחים, כפפות חד פעמיות, סדינים, שמיכות, כריות, מגבות, כפכפים למקלחת, פנס, מטען לסוללות, מצת (לכריים), טישו, מכשירי קשר (מאוד עוזר לכוון את הנהג בזמן נסיעה לאחור), ספרים, משחקים לילדים וכמובן דיסקים עם מוזיקה טובה.

לתחילת הכתבה

הקרוואן

קרוואן הוא בעצם בית על גלגלים וצריך להבין את צמד המילים האלה. בזמן הנסיעה, זה אוטו לכל דבר ולכן יש לסדר בארונות את כל הציוד לפני כל נסיעה. ישנם קארוונים בווריאציות שונות, שבאים באין ספור דגמים. מאוד מומלץ לבחור בקרוואן אשר מכיל מקום אחד נוסף מכמות האנשים שנוסעים ויחד עם זאת לא כדאי להתפרע. ככל שהאוטו גדל, קשה יותר לתמרן על הכביש. בדרך כלל בתוך הקרוואן עצמו ניתן למצוא שירותים, מקלחת, מיטות, ארונות, פינת ישיבה, מקרר ומטבח. ישנה גם מערכת מים אשר מחולקת לשלושה חלקים:

1. מיכל למים נקיים המיועד למטבח, מקלחת ושירותים. יש למלא אותו פעם ביומיים בכל אתר קאמפינג או בתחנות דלק.
2. מיכל למים אפורים, המיועד לאגירת המים החוזרים מהמקלחת ומהמטבח. יש לרוקן אותו במקומות המיועדים לכך בקמפינגים.
3. מיכל למים שחורים, החוזרים מהשירותים וגם אותו יש לרוקן במקום המוגדר לכך באתרי הקמפינג.

בנוסף ישנן עוד כמה מערכות כמו בלוני גז ומערכת חימום.

לתחילת הכתבה

אתרי קמפינג

אתחיל בכך, שאזכיר כי סוג של נופש זה נפוץ מאוד באירופה ולכן לרוב לא תהיה לכם בעיה למצוא קמפינג. אתרי הקמפינג באירופה, כמו המלונות, מדורגים בדרך כלל על פי כוכבים. הם יכולים להיות צנועים ולהכיל רק דברים בסיסיים: חדר מקלחות, שירותים, מקום המיועד לריקון המיכלים ושטח לחניית הקרוואן/ אוהל. ישנם קמפינגים מפוארים וגדולים, שניתן למצוא בהם בריכה, מסעדה, חנות, חדרים להשכרה, חדרי כביסה, מתקנים לילדים ועוד. הגעתם לקמפינג? תבררו מחיר, תעשו סיבוב, תבחרו מקום מועדף לחניה, תחנו את הקרוואן, תעשו צ`אק אין ואתם מוכנים. עכשיו אפשר להוציא את שולחן הפיקניק, להתחיל למנגל, לקרוא ספר או לשחות באגם הסמוך. לפני העזיבה תוודאו, שלא השארתם לכלוך, רוקנו את המיכלים, מלאו את מיכל המים הנקיים ואל תשכחו לשלם על השהייה.

לתחילת הכתבה

זלצבורגלנד - ארץ המלח

המקום: שדה התעופה של מינכן. השעה: עשר בבוקר. אנחנו יושבים ומתפנקים על קפוצ`ינו חם וסנדוויצ`ים טריים. זה עתה נחתנו ואנחנו לא ממהרים לשום מקום. אחרי ארוחת הבוקר הקלה קונים כרטיס קבוצתי לרכבת ומגיעים לעיירה מרקט-שוואבן, אחת מן הרבות בפרברי מינכן, כדי לקבל את הקרוואן. פוגש אותנו איש עם חיוך על הפנים ומשקפיים עגולים ומזדהה בתור אלכס. בשעה הקרובה אני עובר איתו על כל הקרוואן, מחפש שריטות ופגמים, בודק ומפעיל את כל הציוד ומוודא שהוא תקין כדי למנוע הפתעות לא נעימות במהלך הטיול. חותמים על חוזה ויוצאים לדרך אל הטבע המיוחל.

 היעד הראשון הוא אזור האגמים באוסטריה הנקרא זאלצקאמרגוט (Salzkammergut) ואנו עוצרים בקמפינג נחמד על שפת האגם וולפגאנג (Wolfgangsee). באותו ערב היינו עייפים מהיום העמוס והחלטנו להסתלבט על שפת האגם עם בקבוק יין אדום מקומי, ונרגילה, שהבאנו מהבית- דבר, שהעלה חיוך אצל כמה מהנופשים המקומיים. לא הרחק מהקמפינג נמצאת העיר סט. וולפגאנג (St. Wolfgang) , המעוטרת בציורי קיר והשרויה באווירה של רוגע. משם נוסעים לעיר המקסימה באד אישל. מטיילים במרכזה, משוטטים לאורך הטיילת וממשיכים לביקור במערת המלח בעיר הלשטאט (Hallstatt), הנמצאת על שפת אגם הנושא את שמה. בניינים עתיקים משתקפים במימי האגם ויוצרים תמונה מושלמת. סוגרים את היום המוצלח עם מראה עוצר נשימה של השקיעה באגם הקטן והיפהפה גוסאו (Gosau), המשתרע למרגלות ההרים המרשימים. מומלץ להקיף בהליכה את האגם, מסלול של שעה.

 בקצב איטי אחרי ארוחת בוקר חביבה בחיק הטבע, החלטנו להקפיץ קצת את רמת האנדרנלין ועלינו על מגלשות ההרים הסמוכות לעיירה אבטנאו. עולים על הרכבל עד לפסגה, מתיישבים במגלשה ויורדים עד למרגלות ההר. חושבים שזה מסוכן? אל דאגה. מגלשות ההרים מתאימות לכל גיל ומאפשרות שליטה על מהירות הנסיעה בעזרת בלם. משם, ממשיכים בנסיעה בין הרים, שפסגותיהם מכוסות שלג עם עצירה לצהריים באחת מן המסעדות הרבות, שנמצאות לאורך הכביש עם הנוף המשגע. הארוחה מוגשת על ידי בעלת המסעדה, הלבושה בתלבושת אוסטרית מסורתית, ודואגת שבטננו תתמלא בכל טוב לקראת ההגעה למפלי גולינג הסמוכים לעיירה גולינג (Golling).

לתחילת הכתבה

פעם שלישית גלידה בזלצבורג

אז מה בעצם עושים בפעם השלישית בזלצבורג מלבד סיבוב במרכז העיר העתיקה? מבקרים במוזיאון טבע מוצלח במיוחד, Haus Der Natur. המקום פועל מאז היווסדו בשנת 1924 ומכיל הנאה של שעות: אקווריומים, דינוזארים, זוחלים ועוד המון יצורים מעניינים, פרי יצירתו של הטבע. מהמוזיאון ממשיכים לסיור בארמון הלברון, המפורסם בזכות מזרקותיו. בערב שוב החלטנו להשתעשע ופינקנו את עצמנו בסיבוב נוסף במגלשות הרים והפעם בעיירה באד דורנברג (Bad Dürrnberg), שנמצאת בצד הגרמני. אגב, מי שפספס את מערת המלח בהלשטט יכול לבקר במערת המלח הנמצאת כאן בעיירה. עוד אפשרות מומלצת היא לסיים את הערב עם פינוק בספא בעיירה הסמוכה ויגאון (Vigaun).

לתחילת הכתבה

720 מדרגות

השמש זורחת ואסור לפספס שום רגע. את כל היום הזה החלטנו להקדיש לשתי אטרקציות, שהן בעיני MUST. הראשונה: מצודת וורפן. ישנן שתי אופציות לעלות אל המצודה העתיקה: ברכבל או ברגל. הגענו מוקדם בבוקר, החנינו את הקראוון והחלטנו לתפוס שתי ציפורים במכה אחת- לשרוף כמה קלוריות מיותרות ולחסוך במזומנים. בוחרים בדרך היותר מאתגרת ומגיעים לרחבה המרכזית של המצודה, בה מתקבצים מספר מטיילים מכל קצוות התבל לסיור המודרך במצודה. המדריכה מחלקת מדריכים אלקטרונים בשפות שונות- אני לוקח אחד בשפה הרוסית כדי לגוון. היה משעשע לראות את השירותים מימי הביניים על אחת החומות במצודה - פשוט חור ללא תחתית או תחתית שהיא נחל הזורם כמה מאות מטרים מתחת. לאחר הסיור בחצר המצודה יש מופע בזים, לא לפספס!

 האטרקציה השניה והמאתגרת במיוחד היא מערת הקרח הסמוכה איסריסנוולט (Eisriesenwelt). בנקודה זאת אני חייב לציין, שהקרוואן סחב בכל מעברי ההרים שעברנו, ובלי להגזים היו כמה וכמה מעברים כאלה, שחלקם עברו את גובה 2,600 מטר. משלבים להילוך הראשון ויאללה קדימה לטפס. מהחלון נשקף מראה של יער: הרים גבוהים עם פסגות לבנות ומצודת וורפן אי שם רחוק למטה. מצטיידים במעילים, כובע ומים, ומתחילים לעלות ברגל למעלה. מגיעים עייפים ומתנשפים לרכבל, שלקח אותנו עוד יותר למעלה, אל ההר. שוב הליכה ארוכה והנה סוף סוף מגיעים לפתח המנהרה הסגורה.

 המדריך מחלק עששיות ומזהיר, שכאשר תיפתח המנהרה תהיה התפרצות של רוח קרה. הוא הוסיף "אל תפחדו". לא פחדתי, אבל העששית שלי נבהלה וכבתה. התחלנו את הסיור במנהרה. עלינו וירדנו בלא פחות מ-720 מדרגות. למי שיש עבר בביקור מנהרות, במיוחד בשקוציאן או בפוסטוינה, שבסלובניה, אולי עלול להתאכזב. לדעתי האישית, גם אם תתאכזבו, ללא ספק את האטרקציה הזאת לא תשכחו בחיים. את הערב סיימנו באחד הקמפינגים היותר מוצלחים בעיקר מבחינת המחיר ולכן אני מציין את מיקומו: Camping kastenhof, שנמצא בקרבת העיר Sankt Johann im Pongau - מנגל, בשר ובירת חיטה קרה.

לתחילת הכתבה

קניונים ללא שופינג

יש דבר כזה? כן, יש ואלו הם קניונים, שנמצאים בטבע. הראשון, קניון ליכטנשטיין (Liechtensteinklamm), הוא מסלול נוח, שבחלקו עוברים על גשרי עץ לאורך נחל שוצף וקוצף, החוצה את הקניון עם הסלעים השחורים המכוסים בטחב ירקרק. בסוף המסלול מגיעים למפל יפה. הקניון השני, קיצלוחקלאם (Kitzlochklamm), הוא סיפור דומה בווריאציה אחרת. חוויה מרעננת לכל המשפחה. לקראת הערב מגיעים לאגם צל אם זיי (Zell Am See). אגלה לכם סוד קטן: עוד לפני הטיול החלטנו, שאנחנו לא עולים על אוטוסטרדה. נכון, שאוטוסטרדה נוחה במיוחד בארצות כמו גרמניה ואוסטריה, אבל לדעתי האישית כל חווית הנהיגה נמצאת דווקא בכבישים הרגילים והמפותלים, שעוברים במקומות יפהפיים, ששום אוטוסטרדה לא תוביל אתכם לשם. גם אם כן, אתם עלולים לחלוף במהירות ולא תשימו לב לנעשה מסביב. אז מה עושים באזור צל אם זיי? שטים על אחת הספינות באגם, מטיילים באין ספור מסלולי ההליכה מסביב ואפילו אפשר לקפוץ לקפרון (Kaprun) הסמוכה כדי לעלות לסכר מרשים, או פשוט מעבירים את הערב באחד מהפאבים בעיירה.

לתחילת הכתבה

עיירות סקי באביב

עיירות הסקי מומלצות לביקור לא רק בחורף אלה גם בכל עונות השנה. עלינו צפונה לכיוון עיירת הסקי המופרסמת קיצבהיל (Kitzbuhel). התרשמנו מהאווירה בעיירה, חנויות ספורט חורפי פזורות ברחבי העיר. עולים להר הסמוך קיצבהילהורן, ממנו נשקף נוף ציורי של שרשרת הרים, העיירה והאגם הסמוך. אנו שותים בירה מקומית במסעדה על ההר והנהג התורן מסתפק באייס תה. משם ניתן להמשיך למאיירהופן (Mayrhofen). פלג מים זורם בעיירה, שוב חנויות עם ציוד סקי וגארניומים המקשטים את הבתים. בהמשך המסע פנינו היו מיועדות לכוון מפלי הקרימל. כביש הררי מפותל, עיירות קטנות, מאחור אנו משאירים אגם צלול. עננים יושבים על פסגות ההרים, כשאנחנו מגיעים למפלים הגבוהים ביותר באירופה וכבר מרחוק ניתן לשמוע את רעש המים הנופלים מגובה רב.

 האוסטרים אוהבים לטייל בטבע, אפילו עם תינוקות על הגב. אז למה לא ללמוד מהם משהו? אנחנו מוותרים על נסיעה במונית והולכים במסלול עד לתחתית המפל דרך צמחייה סבוכה. במפל המרשים מתרעננים מהמים הנתזים לכל עבר ונוסעים לכוון צל אם זיי לקראת הלילה כדי למצוא חניה מאולתרת בטבע.

לתחילת הכתבה

גרוסגלוקנר: היהלום שבכתר

גרוסגלוקנר (Grossglockner)- שמורת טבע, שטחים עצומים המכוסים בפרחי בר, הפשרת שלגים היוצרת מפלים ואגמים קטנים. בכביש הררי מתפתל משלבים את הקרוואן להילוך הראשון. ככל שעולים בגובה, הצמחיה נעשית דלילה והשלג מכסה את הכל. אוויר קר, הרים גבוהים מסביב, נוף גן עדן. כשמגיעים לפסגת המעבר תופסים שולחן עץ ועושים פיקניק. כמה טוב שציוד הצילום נמצא תמיד אצלי בהישג היד. חוזרים לקרוואן וממשיכים לעבר הקרחון פרנץ יוזף. בדרך רואים חיות בר, דשא חום המבצבץ מתחת לשלג, הרים המכוסים בטחב ושלג. לקראת הערב עוצרים בקמפינג, שנמצא לא הרחק מהגרוסגלוקנר סמוך לעיירה הציורית הראשונה הייליגנבלוט (Heiligenblut). במסע מסוג זה מומלץ לפעמים פשוט לנוח בקמפינג עצמו, וזה בדיוק מה שאנו עושים ביום למחרת. נוף, טבע, נחל זורם, שלווה. למחרת פנינו מיועדות להרי הדולומיטים האיטלקיים אבל זה כבר סיפור אחר...

לתחילת הכתבה