איסטנבול - אתרי חובה במסלול של שלושה ימים

יש אתרים באיסטנבול שחובת הביקור בהם חלה על כל תייר המגיע אליה. אז כדי שלא תפספסו אף אחד מהם, הם מוגשים לכם בזאת בשלושה ימים של טיול אינטנסיבי, חווייתי ומרגש
מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: איסטנבול - אתרי חובה במסלול של שלושה ימים
© Shutterstock/Turkey Photo

ארמון טופקאפי, איה סופיה והמסגד הכחול

אם הגעתם בפעם הראשונה לאיסטנבול, הרי שיש להתחיל את הביקור ברובע סולטאנאחמט (Sultanahmet) בארמון טופקאפי (טופקאפי סאראי מוזסי Topkapi Muzesi Sarayi). הארמון כולל מבנים שונים הנמצאים בארבע חצרות ענק, הקשורות זו לזו ויוצרות מתחם גדול ומוקף חומה שהיה למשכן הסולטאנים מאז המאה ה-15 ועד הקמת ארמון הדולמבחצ'ה במאה ה-19.

 המבנים בכל אחת מהחצרות נועדו לשרת את ענייני האימפריה וצורכי הסולטאן ובני משפחתו - מעין עיר בתוך עיר. החצר הראשונה נראית כפארק רחב ידיים, ובה משרד הכרטיסים. בצדה השמאלי כנסיית איה איריני (Aya Irini) שנשתמרה מהתקופה הביזנטית. שער הכניסה למוזאון הוא השער שמפריד בינה לבין החצר השנייה. בחצר השנייה נמצאים מטבחי הארמון, ובהם תצוגת כלי חרסינה וזכוכית, אולם המועצה האימפריאלית והכניסה להרמון.

בחצר השלישית- חדר קבלת הקהל, הספרייה, אולם התלבושות, האוצר ובו היהלום המפורסם ואולם שרידים מקודשים. בחצר הרביעית - בית בגדד, חדר המילה, בית הרופא ומסעדה (יקרה) עם נוף. הארמון נמצא ב- Babihumayun Cad, והוא פתוח מדי יום מ-09:00 עד 18:00.

לארמון הנשים הכניסה בתשלום נפרד, הכולל סיור מודרך בין 10:00 ל-16:00. ליד הארמון נמצאת כנסיית איה סופיה (Hagia Sophia או Ayasofya), כנסיית "החכמה הקדושה". זהו מבנה אדיר ממדים ומרשים מאוד. המבנה בן 1,400 שנה, מאז המאה השישית שבה הייתה איסטנבול (קונסטנטינופול) בירת האימפריה הביזנטית. במאה ה-15 הפכו אותה העותמאנים למסגד, בכך שהוסיפו מינרטים ומזרקות.

המבנה מדבר בעד עצמו. לפני שיוצאים מהכנסייה עוברים באכסדרה לכיוון שער היציאה המרשים בגודלו וביופיו, ואז צריך להפנות את הראש לאחור וכלפי מעלה ולראות את הפסיפס: מדונה וישו במרכז, משמאל הקיסר קונסטנטינוס מגיש את דגם העיר, ומימין יוסטיניאנוס מגיש את דגם האיה סופיה.

הכנסייה פתוחה מ-09:00 עד 17:00, העלייה ליציע מותרת עד השעה 16:00. בימי שני סגור. הכניסה בתשלום. מחוץ לכנסייה ומעבר לגן ציבורי יפה נמצא המסגד הכחול. לפני הביקור בו כדאי להציץ בחנות הממשלתית למכירת שטיחים הנמצאת במקום שהיה בעבר חמאם (Haseki Hurem Hamami).

המסגד הכחול (Sultanahmet Camii) - הוא המסגד היחיד בעיר שלו שישה מינרטים. בעבר עמדו במקום ארמונות ביזנטיים. במאה ה- 17 נבנה המסגד במטרה להאפיל על האיה סופיה ולא הצליח. למרות הכישלון, המבנה מרשים מבחוץ ומבפנים. האור נכנס דרך 260 חלונות ונופל על יותר מ- 20,000 אריחי איזניק אשר צבעם וההבזק המתקבל מהם נתנו לו את שמו.

המסגד פתוח כל יום וסגור בעת התפילות. הכניסה חופשית. חשוב לזכור: יש לבוא בלבוש הולם, ונשים עם כיסוי ראש. בנוסף חלה חובה לחלוץ נעליים (אפשר לשאתן ביד). מהמסגד הכחול יוצאים דרך שער מהחצר לרחבת ההיפודרום. בשלב זה אנחנו חוזרים אחורה בזמן לתקופות הרומית והביזנטית. ההיפודרום הוקם במאה השלישית על ידי הקיסר ספטימוס סוורוס, והוא מכיל 100,000 מקומות.

כיום הפך המקום לגן ציבורי עם שרידים לעבר המפואר. צורת הגן והמבנים מסביב שומרים על התכנית המקורית של ההיפודרום. בעבר עמדו במרכז אובליסקים ועמודים ממצרים העתיקה. היום נותר אחד, שהובא על ידי הקיסר תיאודוסיוס בסוף המאה הרביעית, ועליו הרוגליפים המנציחים מסע מלחמה מצרי מהמאה ה-16 לפנה"ס. לעמוד הספירלי היו שלושה ראשי נחשים שנעקרו לאורך השנים, ומעריכים שהוא הובא מדלפי וכי הוא משנת 479 לפסה"נ.

אתר נוסף בהיפודרום הוא המזרקה שהעניק במתנה הקיסר הגרמני וילהלם השני לסולטאן עבד אל חמיד השני, כאשר הגיע לביקור רשמי בעיר. כשעוקפים את המזרקה מגיעים לירבטאן סארי (Yerebatan Sarayi). זהו מאגר מים תת-קרקעי הנתמך על ידי 336 עמודים מוארים באורות עמומים היוצרים אווירה מיוחדת. שביל מסומן מוביל את המבקר לאורך הבריכה ומאפשר התבוננות בעמודים שהם פאר ההנדסה הביזנטית. המאגר פתוח מדי יום משעה 09:00 עד 17:30. הכניסה בתשלום.
 כתובת: Yerebatan Cad 13.

מכאן נפנה לרחוב דיווניולו. זהו רחוב שוקק חיים ובו מסעדות, בתי קפה, דוכני מזון שונים, וגם קבריהם של שלושה סולטאנים, ספרייה ועמוד מחושק שהוקם לציון חנוכת "רומי החדשה" בשנת 330 לספירה. משם כדאי להמשיך לעבר הבזאר הגדול, כשבדרך אפשר לעבור ב- Yeniceriler Cad. שבו בתי תה מיוחדים. אל הבזאר מגיעים דרך כיכר ביאזיט ושוק הספרים (הכניסה האחורית).

הבזאר פתוח משעה 09:00 עד 19:00, ביום ראשון סגור. הבזאר הוקם על ידי מחמט השני בשנת 1453, ואפשר לבלות בו ימים. לא כדאי להתעכב ליד כל חנות, אלא ללכת ולהתרשם מהמבנה המקורה, מהגודל, מהבנייה, מהריחות, מהצבעים ומהאנשים. מרכז הבזאר הוא IC Bedester - מרכז השטיחים והעתיקות. בצד אחד ניצבת מזרקת שיש, ומנגד שער הכניסה הראשון ועליו סמל הביזנטים. שער זה מוביל לאזור הזהב והכסף.

הבזאר מחולק ל"גילדות" של עתיקות ושטיחים, עור וביגוד, זהב וכסף, בדים, מזכרות וציוד לבית. בכל מקום אפשר למצוא מסעדות עממיות ובתי קפה. לאחר שיטוט בבזאר יש אפשרות לחזור למלון, לנוח ולהתכונן לבילוי ערב ברובע ביוגלו Beyoglu), ברחוב איסתיקלל המפורסם ובכיכר טקסים שנחשבת ללב המודרני של העיר, על אין-ספור מסעדותיה ומועדוני הלילה שבסביבתה.

אפשרות נוספת היא לצעוד לעבר מעגני הסירות והמעבורות אשר לצד גשר גלטה, להתרשם מהגשר והמגדל ולעלות על ספינה השטה במעלה הבוספורוס בין שתי היבשות, וכך לגלות את שני חלקיה של העיר. מגשר גלטה שנבנה ב-1384 יש תצפית נהדרת על כל העיר. לאזור גשר כיכר טקסים מגיע כמעט כל קו אוטובוס בעיר החוצה את קרן הזהב דרך גשר גלטה וגשר אתא טורק.

שוק התבלינים וארמון דולמבחצ'ה

את היום הבא נתחיל בביקור ברובע אמינונו (Eminonu) בסיור בשוק המצרי - שוק התבלינים. משם דרך כיכר ביאזיט ושער אוניברסיטת איסטנבול פונים לרחוב Besim Omer Pasa Cad. וממשיכים עד Suleymaniye ,Cad. המוביל ישירות למסגד הסולימניה (Mosque of Suleyman). האדריכל סינאן, מאדריכלי איסטנבול הבולטים במאה ה-16, בנה מסגד מושלם: הכיפה המרכזית נתמכת בארבעה חצאי כיפות, אין אלמנטים זרים, והטופוגרפיה מצוינת. בחצר המסגד מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה. מהמסגד נוסעים לאורך קרן הזהב ונהנים מנוף של ארמונות, כנסיות, מוזאונים ועוד.

בדרך מומלץ לבקר בארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahce Sarayi) אשר פירוש שמו גן ממולא. האזור היה בעבר חלק מחופי המצר שמולאו באדמה והפכו לגן. בשנת 1856 נבנה הארמון עבור הסולטאן עבד אל מג'יד, לאחר שמאס בטופקאפי ורצה להרשים את שליטי המערב והמזרח ולחקות את ארמונותיהם, וזאת בניגוד מוחלט למסורת העותמאנית.

 הכניסה לארמון היא דרך השער האימפריאלי (בימי שלישי אחרי הצהריים בחודשי הקיץ מופיעה שם תזמורת בלבוש חיילים יניצ'רים). הביקור מתחיל בחדר ההמתנה, עובר דרך מדרגות הקריסטל, חדר האמבטיה ואולם האירועים המרכזי ומסתיים ברחבה המובילה לשפת הים. אפשר להמשיך ולסייר בהרמון או לצאת דרך הגן היפה וליהנות מהנוף של הבוספורוס ומחלקה האסייתי של העיר. שימו לב לשעונים במקום המורים על השעה שבה מת אתא טורק אבי הטורקים, מייסדה של טורקיה המודרנית - 09:05 (ב-10.11.1938).

הארמון פתוח משעה 09:00 עד 16:00, וסגור בימי שני. הכניסה בתשלום. הביקור בארמון רק עם הדרכה. אם בביקור בטופקאפי טיילתם בהרמון, אז כאן אפשר לוותר.

בקרבת הדולמבחצ'ה נמצאים המוזיאונים לאמנות ולימייה, ובהמשך ארמון צ'ירן (Ciragan). מאחורי הארמון נמצא אחד הפארקים היפים בעיר - ילדיז (Yildiz Parki). במתחם הפארק יש אגמים ושבילי הליכה ונמצאים בו גם ארמון ילדיז והארמונות קדיר (Cadir), שאלה (Sale) ומלטה (Malta), אשר שימשו לצרכיו הפרטיים של הסולטאן. הכניסה לפארק היא ליד בית מלטה, ומאחר שהפארק שוכן על גבעה כדאי לעלות לבית סאלה ומשם להתחיל לרדת.

בהמשך הדרך אחרי ארמון צ'ירן ומלון היוקרה מרשת קמפינסקי (Kempinski), מגיעים לרובע אורטאקוי (Ortakoy). פירוש השם: אורטה - אמצע, וקוי - כפר. בעבר היה זה כפר באמצע הדרך, וכיום זהו רובע שרובו יושב על המים עם סמטאות צרות וציוריות, בתי קפה ומסעדות, גלריות לאמנות ומלאכת יד וכלים מתוצרת איזניק. בערבי קיץ ובסופי שבוע צפוף שם.

מכאן נמשיך צפונה לבבק (Bebek) - פרוור מגורים יוקרתי, ששמו יצא לפניו בשל המרציפן והקינוחים שניתן לקנות שם. המסלול היומי יסתיים במצודת רומלי היסארי (Rumelihisari), שהיא המצודה האירופית. המצודה המרשימה טובלת בירוק ומשמשת נקודת תצפית על העיר מכל הכיוונים והיבשות. מולה ניצבת המצודה האסייתית אנדולו היסארי (Anadolu Hisari), שפירוש שמה סגירת מצר. המצודה נבנתה במשך ארבעה חודשים בשנת 1452, כהכנה לכיבוש העיר בשנת 1453, ולאחר הכיבוש הפכה לבית כלא ולמגורי חיילים.

הכניסה מ- Yahya Kemal Cad. המצודה פתוחה משעה 09:00 עד 17:00. הכניסה בתשלום, בימי ראשון וחגים - מחצית המחיר. אפשר להתחיל את היום בביקור בארמון דולמבחצ'ה ובפארק ילדיז ולשלב מוזיאון אחד בדרך, ומשם לנסוע למצודה. בשעות אחר הצהריים והערב אפשר לבלות ברובע אורטאקוי.

מעלה קרן הזהב ואיי הנסיכים

ביום הבא נסייר במעלה קרן הזהב. מסלול זה משלב מסגדים וכנסיות שנשתמרו מאז התקופה הביזנטית והעותמאנית המוקדמת. מדובר באזורי השוליים של העיר: פאתיח', פאנר, באלאט, חומות העיר ואיופ. הניידות בין האתרים נעשית במוניות. מתחילים בכנסיית סן סטפן של הבולגרים (Bulgar Kilisesi), אשר לה סיפור מסע ייחודי. הכנסייה הועמסה על רפסודת ברזל והובלה כפי שהיא מווינה, בשנת 1871, עד למיקומה הנוכחי. הכנסייה משרתת את הקהילה הבולגרית שיצאה מהכנסייה האורתודוקסית היוונית. כתובת: Mursel Pasa Cad. 85

ממשיכים בביקור בכנסיית פמכריסטוס (Pammakaristos - Fethiye Camii). כנסייה זו נחשבת לאחד הסודות של העיר. במקור היא נבנתה במאה ה- 16 כמסגד לכבוד הניצחון על גאורגיה (גרוזיה) ואזרבייג'אן. המוזאיקות הנפלאות בכנסייה הן בקפלה צדדית לאולם התפילה המרכזי של המסגד, וכדי לראותן יש להצטייד באישור מראש מאנשי איה סופיה. כתובת: Fethiye Cad.

הכנסייה הבאה היא כנסיית סט. מארי (St. Mary of the ,Mongols ובטורקית- Tevkii Cafer Mektebi Sok) שנשארה בידי הקהילה היוונית-אורתודוקסית מאז המאה ה- 13 ועד היום. בכנסייה נמצא עותק מהאישור שנתן מחמט הכובש על שמירת המקום. שמה של הכנסייה ניתן לה על שם האישה שייסדה אותה Maria Palaeologina. "אוצר" הכנסייה הוא מוזאיקה המתארת את Theotokos Pammakaristos. בקרבתה נמצאים מבנים מוקפים חומה אשר שימשו את הפטריארך
 היווני-אורתודוקסי מאז המאה ה-17. שני האתרים פתוחים מדי יום משעה 09:00 עד 17:00.

מכאן מומלץ לנסוע למסגד האימפריאלי - מסגד פאתיח'. המבנה המקורי נהרס ברעידת אדמה והנוכחי הוא מהמאה ה- 18. המסגד נמצא על גבעה מספר ארבע והוא פתוח מדי יום אך סגור לתיירים בשעת תפילה. בקרבת המסגד נמצא חלקו הגלוי של האקוודוקט, באורך 900 מ', שנבנה על ידי הקיסר הביזנטי ואלנס בשנת 368 לספירה כדי לספק מים לארמונו ולעיר. מהמסגד אפשר להמשיך לאחת הכנסיות המדהימות בעיר, הנמצאת קרוב לחומות העיר, כנסיית קאריה (Church of St.Saviour in Chora) ב- Kariye Camii Sok.

מקור השם לא ידוע וגם לא תיארוכה המדויק. המבקר, גם אם אינו נוצרי, נחשף לפסיפסים וציורי קיר נדירים שנשתמרו היטב מאז התקופה הביזנטית על אף רעידות אדמה שהכנסייה חוותה לאורך השנים (ונותרו סימנים פה ושם). הפסיפס נשמר מאחר שבשנת 1511 כוסה על ידי העותמאנים בלוחות עץ, שהוסרו רק לכבוד עולי רגל נוצרים. 50 ציורים תנ"כיים מתארים את חיי ישו, ובאופן יוצא מן הכלל גם את חייה של מרים. הכנסייה פתוחה משעה 09:00 עד 19:30.

מכאן נוסעים ישירות לאיופ (Eyup) כדי לבלות בבית הקפה המפורסם "פייר לוטי" (כל נהג מונית מכיר את המקום והדרך). בית הקפה הוא על שמו של פייר לוטי, קצין ימי צרפתי, סופר וחוקר טורקיה אשר התאהב בעיר ובאישה טורקיה נשואה, וכתב על כך את הרומן האוטוביוגרפי "אזיידה" (Aziyase). בית הקפה שומר על צביון המאה ה-19, ויש ממנו תצפית מעניינת אל העיר. בית הקפה פתוח מדי יום משעה 07:30 בבוקר עד 02:00 בלילה.

איי הנסיכים - איי הנסיכים הוא שמם הרומנטי של קבוצת איים השוכנים בים השיש מעט דרומית לאיסטנבול. בתקופה הביזנטית מלאו האיים בכנסיות ומנזרים (איי הנזירים - פפאדוסיניה), ושימשו כארץ הגלות של נסיכים ונסיכות שלא הצליחו לעלות לכס השלטון. האי הגדול בויוקאדה זכה בתקופה הביזנטית לשם היווני Prinkipo. ארבעה איים מיושבים, וניתן להגיע אליהם במעבורות סדירות מרציפי איסטנבול השונים. ההתיישבות המודרנית החלה במאה ה-19 על ידי יוונים, ארמנים, יהודים וטורקים אמידים. השקט והרוגע באיים הוא ניגוד לרעש וההמולה של העיר (ראו מדור נופש).

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על איסטנבול