עיירות קטנות וערים גדולות: גרמניה שמעבר ליער השחור

רק אחרי שחזרתי, הבנתי כמה רבדים שונים ומגוונים יש לה לגרמניה. המדינה שבעבר היתה אוסף של ממלכות ונסיכויות, אוחדה במאה ה-19 למדינה אחת, ולאחר מכן שוב חולקה והתאחדה. יש בה תרבות עשירה והיסטוריה לא פשוטה, יש בה שרידים מפוארים מימי-הביניים, נהרות גועשים ויערות ירוקים, לצד ערים מטופחות, ובעיקר יש בה הרבה מה לעשות.

היתרון במדינה כל כך גדולה ומגוונת, הוא האפשרות לגלות עוד ועוד יעדים חדשים ופינות חמד. הפעם התמקדתי באזור דרום-מערב גרמניה, בדגש על מחוזות באדן-וירטמברג ובוואריה, המרוחקים שלוש-ארבע שעות טיסה בלבד מישראל.

בטיול מסוג זה, אפשר ביום אחד לגלוש במגלשת הרים מסחררת, לשוט על הנהר, ובערב לשבת על כוס בירה במסיבה הכי צוהלת בעיר. לכל מחוז ואזור בו ביקרתי, היה את הטעם המיוחד שלו שרק חיכה להתגלות, ולשמחתי לא הייתי צריכה לבחור, כי באמת היה כאן את הכל.

פרייבורג - הקשישה הכי צעירה ביער (השחור)

פרייבורג (Freiburg) באה לי בהפתעה. מבירת היער השחור של מדינת באדן-וירטמברג, ועיר שנוסדה בשנת 1120 לספירה, ציפיתי שתהיה שמרנית וקלאסית, אולי אפילו מעט מאופקת ומאוד תיירותית. אבל במקום זאת, פרייבורג הצעירה קפצה עליי בשתי ידיים ובחיוניות כל כך עליזה, שלא נותר לי מקום לספק, ביקור נוסף במקום הוא ממש בגדר חובה.

אחרי נסיעה ארוכה בין כבישים מפותלים ובין שבילי היער השחור, זרחה לפתע שמש נעימה של אחר הצהריים, ומאחורי היער התגלתה עיר צבעונית ומקסימה, עם תעלות מים קטנטנות. לצד הקתדרלה העתיקה וכיכר העיר המהודרת, עמד אמן רחוב וצייר ציור קיר ענק, הבנתי מהר מאוד שכאן קורה משהו מיוחד. פרייבורג היא אמנם בירת היער השחור, אחד ממוקדי התיירות המובילים במדינה, אבל היא גם עיר מאוד צעירה, עם אוניברסיטה מפורסמת ועתיקה. מה הפלא שבכל מקום ברחבי העיר, נראו צעירים מדוושים במרץ על זוגות אופניים, בדרכם לשיעור או לבילוי של אחר הצהריים.

את הטעימה הראשונה מפרייבורג הנעימה (שנחשבת לעיר הכי חמה בגרמניה) קיבלתי ב-Decker Garage, מתחם מבשלות בירה ייחודי, המצוי בשולי העיר. האזור נחשב לאחד האזורים הכי תוססים בשעות הערב, שאליו כל הצעירים נוהגים לצאת. תוך כדי מזיגת בירה צוננת, סיפר לנו דיוויד, המייסד של מתחם המבשלות, על התוצרת המקומית ותהליכי ייצור המשקה הטעים. את הבירה הנקראת Banana Joe, שהוא והחבר'ה שלו מייצרים במקום, אסור בשום פנים ואופן להחמיץ. מדובר בבירה מחיטה בצבע אדמוני-ענברי, חלקה וצוננת, עם טעם מפתיע של אננס ובננה. כתובת: Haslacher Str. 25, 79115 Freiburg im Breisgau. אתר אינטרנט: www.deckerbier.de.

מדי בוקר, אם תצליחו להתעורר אחרי בילוי סוער בברים ובמשלות הבירה, ואם יישאר לכם תאבון בכלל אחרי המסעדות המקומיות והטעימות (טיפ, אל תוותרו קינוח בדמות עוגת היער השחור), מתקיים בכיכר המרכזית של העיר שוק אוכל טעים ומסקרן. אולריקה, המדריכה שקידמה את פנינו בבוקר קייצי ומעט מעונן, האכילה אותנו ללא הפסקה. בין השאר טעמנו נקניק חריף מתוצרת ביתית, חרדל בטעמים מפתיעים של קארי, קרואסון צהוב מרוב חמאה מקומית משובחת, עוגת גבינה נימוחה במיוחד ולקינוח, שלוק קטן של שנאפס העשוי דבש, להחליק את הכל.

אולריקה גם סיפרה לנו שתושביה של פרייבורג דואגים כל כך לשמור על הצביון ההיסטורי של עירם היפה, שאפילו סניף המקדונלד'ס המקומי, נכנע ללחצם, וויתר על צבעי האדום צהוב המסורתיים, לטובת שלט בסגנון עתיק יותר שמשתלב עם הנוף המקומי. רחבת השוק המרכזי נמצאת בכיכר העיר – Rathauplatz ובשעות הבוקר היא עמוסה בדוכנים ומבקרים, אבל עדיין מאוד שקטה ורגועה. זאת משום שמרכז העיר העתיק של פרייבורג, סגור לתנועת כלי רכב, וכולם מתניידים ברגל, באופניים או בחשמליות, שפזורות לאורכה ולרוחבה של העיר.

בפרייבורג, יצא לי לטעום לראשונה את המעדן המקומי המכונה בפשטות – שפצלי. בפונדק קטן עם השם הארוך Ganter Brauereiausschank, שהזמן נעצר בו, עם מלצריות מבוגרות צחקניות וברמן קשיש ומזוקן, יגישו לכם את אחד המאכלים הכי טעימים בסביבה. כאן גם ערכתי היכרות ראשונה עם המטבח המקומי של באדן וירטמברג – Swabian Cuisine, שעוד נחזור אליו בהמשך (אז תשאירו מקום).

"אנחנו יודעים שרוב התיירות שלנו מגיעה מנופשי היער השחור, ומאוד שמחים שמטיילים באזור עוצרים אצלנו ליום יומיים, יש לעיר המון מה להציע, והיא גם נקודת מוצא נהדרת לטיולים בארצות שכנות" אומרת לי בארוחת הצהריים קריסטין, נציגת לשכת התיירות המקומית, בזמן שאנחנו לוגמות עוד כוס של בירת חיטה מקומית, בהירה וטעימה. היער השחור הוא נקודת מפגש גיאוגרפית גם לתיירים המגיעים מצרפת ושוויץ השכנות. "אבל מכל הערים היפות שמסביב", מוסיפה כריסטין, “לכאן באים בין השאר גם לשופינג, כי בהשוואה לשכנות שלנו, גרמניה הרבה יותר זולה והמחירים אטרקטיביים". ואכן כשאנחנו מסיימות את ארוחת הצהריים, רחוב הקניות הארוך קייזר-יוזף (Kaiser-Joseph-Strasse), כבר התמלא בתיירים עמוסים בשקיות.

בדרכנו ליעד הבא, אנחנו עוברים שוב בין כבישי היער השחור, שקיבל את שמו המפורסם בשל צפיפות העצים והצבע הירוק הכהה הסמיך שלו, אנחנו קופצים לומר שלום לאגם טיטיזי (Titisee) השוכן במרכז היער. ברקע שומעים קולות הנאה וצחוק של המשפחות והילדים, המבלים בפארק המים Badeparadies הענק והמקורה. בהמשך אנחנו עוברים ליד טודנאו (Todtnau), כאן נמצאות מגלשות ההרים הארוכות ביותר באזור – Hasenhorn in Todtnau, המציעות כשלושה קילומטרים מתפתלים של הנאה.

שטוטגרט - תרבות ושווקי אוכל בכל פינה

באדן-וירטמברג שבדרום-מערב גרמניה, נחשבת לאחד המחוזות הכי עשירים במדינה. עם צמיחה מהירה, ותעשייה חזקה. האוטו השולט הוא מרצדס, וניתן להבחין בעשרות דגמים שונים, משייטים בכבישי העיר. מה הפלא שעיר הבירה של החבל, שטוטגרט (Stuttgart) הפכה למרכז תרבותי ונעים במיוחד.

בשעת אחר צהרים קייצית ושמשית, נדמה שכל התושבים של העיר נמצאים בחוץ, פסטיבל ג'אז גדול מתקיים מדי שנה בפארק המרכזי, וכל הרחובות שמסביב סואנים וגדושים במקומיים, שיצאו לספוג קצת שמש ואווירה. לכאן באים כשרוצים לשלב תרבות, יין לבן ואוכל מקומי טוב. למה תרבות אתם שואלים? שאלה מצוינת. התשובה היא פשוטה – כסף. שטוטגרט העשירה נחשבת לעיר החיים היפים, על כך מעידים הארמונות העתיקים שמסביב למרכז (מסתבר כי כל מלך שעבר באזור, בנה לעצמו ארמון משלו), בית האופרה המרשים, הנחשב בגרמניה ובאירופה כולה לאחד המובילים בתחום, וכמובן המסעדות הרבות ובתי הקפה העמוסים.

הסמל התרבותי הנכבד ביותר של שטוטגרט הוא הפילוסוף והמשורר פרידריך שילר, שפסלו המרשים מעטר את אחת הכיכרות היפות של העיר, השילר פלאץ (Schillerplatz). לכאן גם מגיעים התושבים הצעירים של העיר, שהפכו את הרחבה הענקית למגרש החלקה על סקייטבורדים, תחת עינו הפקוחה תמיד של המשורר הרומנטי.

במרחק הליכה קצר, נמצא שוק האוכל המרכזי, שלשמחתנו פתוח עד שעות מאוחרות יותר ביום (בהשוואה לשווקים אחרים בעולם). ה-Markthalle Stuttgart ממוקם במבנה המעוצב בסגנון ארט-נובו (מהמאה ה-19) והוא אחד הבניינים הבודדים בעיר ששרדו את ההפצצות שספגה שטוטגרט במהלך מלחמת העולם השנייה. השוק עצמו ענק, מצוחצח, נקי ומטופח ונדמה כגן עדן קולינרי קטן, עם נקניקים, פירות וירקות בשלל צבעים, גבינות, שוקולדים, יינות וכמובן – בירה. כתובת: Dorotheenstraße 4, 70173 Stuttgart אתר אינטרנט (בגרמנית): www.markthalle-stuttgart.de

בשוק תוכלו להצטייד במצרכים לפיקניק, ולעשות את דרככם ברגל אל הכיכר המרכזית של העיר, שנמצאת במרחק חמש דקות הליכה, ה-Schlossplatz. כאן מחוץ לבניין האופרה המפואר שהוקם במאה ה-17, תוכלו לשבת ליד האגם, לשכשך רגלים במים ולבקר את הברבורים המקומיים.

מעבר לכיכר נמצא מדרחוב הקניות הענק של העיר, שנקרא קוניגשטראסה (Königsstrasse), ומשתרע על כמעט קילומטר שלם של חנויות (מרשתות בינלאומית כמו H&M ופרימארק ועד חנויות מקומיות כמו כלבו גאלרי קאופהוף). לאחר שיטוט קניות קצר, אנחנו עושים דרכנו לאחת הסימטאות הקטנות והנעימות של רובע Bohnenviertel, ומתיישבים לארוחת ערב בפונדק ישן בשם Weinhaus Stetter. הפונדק המסורתי מתמקד במטבח מקומי (כאן פגשתי שוב את השפצלי המקומי המפורסם, שהוגש הפעם עם בצל מקורמל), ואת הקנודל – קונכיות דמויות רביולי ממולאות בבשר, שהוגשו לצד היין הלבן המקומי. כתובת: Rosenstraße 32, 70182 Stuttgart. אתר אינטרנט: www.weinhaus-stetter.net

היין הלבן של שטוטגרט, הסביר לי המלווה שלנו גונתר, נחשב לשם דבר. בגלל האקלים הנוח יחסית של האזור, סובבים את העיר כרמים וגפנים רבים. אלו מפיקים בעיקר זנים שונים של יין לבן, ובסוף אוגוסט מתקיים כאן פסטיבל יין גדול שמושך אליו מבקרים רבים.

אסלינגן – לכאן באים להתחתן

לפני שעזבנו את מדינת באדן-וירטמברג היפה, בדרכנו לתחנה הבאה, עצרנו במרחק שעה נסיעה משטוטגרט, בעיירה רומנטית במיוחד. הכירו את אסלינגן (Esslingen am Neckar), העיירה העתיקה אליה מגיעים זוגות מכל האיזור – על מנת להתחתן.

מימין לעיירה, כרמים וגפנים ירוקים, מצד שמאל לא פחות משלוש קתדרלות מהודרות, ובאמצע, בית העירייה האדום, שם לאורך כל הבוקר, נערכות חתונות שעה אחר שעה. אחרי התחלתי לטייל בסימטאות הקטנות של העיירה, הבנתי מהר מאוד למה. האווירה הרומנטית בעיירה המקסימה, שעל גדות נהר הנקר (Neckar), צלצולי פעמוני הכנסיות והגפנים המשורגות שמתפתלות מעל לבתים, מהווים תפאורה מושלמת ליום השמח ביותר בחייו של זוג צעיר. תוסיפו לזה את מפעל יין הנתזים העתיק ביותר בגרמניה, ותקבלו חגיגה.

העיירה עצמה קטנה, והרחובות המשופצים מתפתלים סביב הכיכר המרכזית. הבתים צבעוניים ומקושטים בפרחים ועציצים והחלונות עטורים בווילונות משובצים. דלתות הבתים, עשויות עץ כהה ומעוטרות בעיטורי נחושת ובדיל, ובין רחובותיה זורמת תעלה המובילה מים מהנהר אל העיר.

אחרי שטעמנו יין תוסס, שמזכיר מאוד בטעמו את הקאווה הספרדית, אבל מעט יותר מתקתק, ביקרנו גם בפונדק חד הקרן (Weinkeller Einhorn), שם בשולחן לידנו חגג זוג צעיר ומשפחתם הקטנה את חגיגת הנישואין שלהם, באוכל מקומי טוב ושטרודל תפוחים חם. “כך נראות רוב החתונות כאן באזור” סיפרה לי סוניה, המדריכה המקומית הצעירה שליוותה אותנו, ואני לא יכולתי שלא להתפעל מהפשטות והצניעות של החגיגה ובעיקר מהרומנטיקה שאפפה את העיירה. כתובת: Heugasse 17, 73728 Esslingen am Neckar, אתר אינטרנט: www.weinkellereinhorn.de .

מינכן - בילויים, קניות וגני בירה ללא הפסקה

שעה בלבד לאחר שעזבנו את אסלינגן, החל הנוף סביבנו להשתנות, את מקומם של היערות העבותים, מחליף נוף ירוק מסוג אחר, פתוח יותר, עם חוות קטנות וגגות צבעוניים. ברוכים הבאים לבוואריה, המדינה המשגשגת והעשירה ביותר בגרמניה. בדרכנו לעיר הבירה, והעיר השלישית בגודלה בגרמניה – מינכן. לא יכלתי שלא לשים לב שגם המכוניות שסביבנו השתנו, ובמקום מכוניות המרצדס שאפיינו את שטוטגרט, כאן בכבישים שולט רכב מסוג אחר, כי מינכן היא עיר של ב.מ.וו.

בחודשי הקיץ מינכן הומה במיוחד. מיקומה הנוח והסמוך לגבול עם אוסטריה, והעובדה שמדי יום נוחתת שם טיסה מישראל, הפכה את העיר לתחנת מוצא לטיולים ומסעות בזלצבורגלנד וחבל טירול. כמעט כל מי שעובר באיזור, מקדיש לעיר עצמה יום-יומיים, ויש בה אווירה צוהלת וסוחפת, שרק בוואריה יודעת לייצר.

יום שישי אחר הצהריים, ורוב תושבי העיר כבר סיימו לעבוד. החשמליות מלאות ורחוב הקניות Kaufingerstrasse עמוס בקונים ומבלים. כאן כבר הרבה יותר סואן ורוחש משאר העיירות והערים בהן ביקרנו עד כה. מינכן היא כבר סיפור הרבה יותר גדול ומרגש.

החיים כאן מהירים, שופינג, בירה, סקייטבורד, אפילו ציידי הפוקימון, כולם כאן, ורובם מתאספים במרכז העיר, סביב הכיכר הענקית כיכר מריאן (Marienplatz). במרכז חיכתה לנו כריסטינה, המדריכה המקומית שלנו, שקידמה את פנינו בלבוש בווארי מסורתי ועתיק. כריסטינה, ארכיטקטית במקור, יודעת לשלב בסיפוריה על העיר לא מעט מיתולוגיות, עובדות היסטוריות וגם אנקדוטות משעשעות, והיא אפילו שרה. איתה אנחנו יוצאים למסע קצר בזמן לימי הביניים, ולומדים על קצה המזלג, את תולדותיה של העיר הגותית המרשימה. בדרך לא פסחנו כמובן על הקתדרלה האהובה ביותר בעיר, Cathedral Church of Our Lady. היא עד כדי כך אהובה, שתושבי מינכן התגייסו כולם ותרמו מכספם הפרטי לשיפוץ שלה, לאחר שנהרסה חלקית בזמן מלחמת העולם השנייה. כדאי מאוד להקדיש לה קצת זמן, במיוחד לעבודות האמנות המרהיבות בנות 500 שנה ויותר, שתלויות על הקירות.

מינכן היא לא עיר ביישנית, היא מסתערת על המבקרים בה בכל מה שיש לה, וזה לא מעט. מדרחוב הקניות של העיר – הוא אחד העורקים המרכזיים, כאן תמיד עמוס ושמח, נגני רחוב, פסלים אנושיים, כל מה שצבעוני ותוסס במינכן, מתרכז כאן, בין חלונות הראווה המפתים ושלטי הענק (רק שימו לב, כל החנויות סגורות ביום ראשון).

לרעבים, במרחק הליכה קצר נמצא מתחם שוק אוכל טעים ונעים (בן 200 שנה!) בשם Viktualienmarkt. אל תחמיצו שם את הנקניקיות הבוואריות הידועות, בדוכן המפורסם של Schlemmermeyer (ותדאגו גם שישימו לכם חרדל מתוק-חריף וכרוב כבוש, תאמינו לי שלא תצטערו). כתובת השוק והדוכן: Viktualienmarkt 3, 80331 München.

האטרקציה המרכזית של העיר היא גני הבירה המפורסמים והענקיים, שבחודשי הקיץ החמים עמוסים במבלים עד השעות הקטנות של הלילה. הגדול וההיסטורי מכולם הוא: Hofbraehaus (אפילו לנין בכבודו ובעצמו שתה כאן בירה), שאמנם נחשב למסחרי ומתוייר, אבל האווירה הצוהלת ולהקת הבית (שלבושה בתלבושות בוואריות מסורתיות) יכניסו אתכם מיד לאווירה המקומית. כתובת: Platzl 9, 80331 München, אתר אינטרנט: www.hofbraeuhaus.de/en .

מי שגני בירה הם דווקא לא כוס הבירה שלו, מוזמן לנסות את אזור הבילויים בשכונת Glockenbachviertel, אזור מאוד צעיר ותוסס, שאליו יוצאים רוב המקומיים. מינכן היא אמנם עיר שמתגאה בערכים כמו חריצות ועבודה קשה, אבל בסופי השבוע, תושביה יודעים לחגוג. בשכונה זאת סיפרו לי, מתגוררים חלק משחקני קבוצת הכדורגל של באיירן מינכן, ויש סיכוי די גדול שתתקלו באחד או שניים מהם במהלך הערב. ב-Glockenbach GmbH תוכלו לאכול ארוחת ערב מסוגננת, בחלל עתיק ומשופץ מתקופת הבאוהאוס, ולהמשיך את החגיגה בבר הקוקטיילים הסמוך Die Registratur, שם גם רוקדים עד השעות הקטנות.

רגנסבורג - הפנינה הקטנה שעל הדנובה הכחולה

היתרון במיקומה האסטרטגי של מינכן, היא האפשרות הנוחה לצאת לטיולי יום, לשלל עדים מרתקים בסביבה. אז אחרי שביקרתם באחד המוזיאונים הטובים של גרמניה, הרזידנט (Residenz), שוטטתם בארמון הבארוק המרשים Nymphenburg והגנים שסביבו, תפסתם משחק כדורגל ב-Allianz Arena ואפילו ביקרתם את גולשי הנהר המגניבים שמתאספים כל סוף שבוע ב-Eisbach River. צאו מהעיר, ובמרחק נסיעה של כשעה-שעה וחצי לכיוון נהר הדנובה (ברכב פרטי או רכבת), מחכה לכם פנינה קטנה ועתיקה, ורגנסבורג (Regensburg) הוא שמה.

כשהגענו לעיירה, בשעת בוקר מאוחרת של שבת, לא הבנתי מדוע הרחובות הקטנים כל כך עמוסים וצוהלים, הרי מדובר בעיירה קטנה ושקטה. לאחר מכאן כשפגשנו את דניאלה, הנציגה המקומית של לשכת התיירות שליוותה אותנו, היא הסבירה לי שרגסנבורג העתיקה, הפכה לתחנת חובה לעצירה בכל שיט תענוגות על הדנובה. "אנחנו מקבלים מדי יום מבקרים מכל העולם, שבאים להתפעל מאחת העיירות העתיקות והיפות ביותר באירופה". ודניאלה לא הגזימה. רגנסבורג הקטנה שעל גדות הנהר, הפכה מעיירת ימי הביניים מנומנמת, למוקד תיירותי של ממש, וב-2006, אף הוכרזה כאתר מורשת היסטורי של אונסק”ו.

באחת הסימטאות הציוריות שלט קטן משך את עיניי. התקרבתי אליו וגיליתי שגם אוסקר ואמילי שינדלר, חסידי אומות העולם, שהצילו 1,200 יהודים בתקופת השואה, מקהילת יהודי פלאשוב (והונצחו בסרטו של סטיבן שפילברג “רשימת שינדלר”), קבעו לאחר המלחמה את מעונם בעיירה הקטנה. השלט ההיסטורי מנציח את מקום מגוריהם.

סביב הקתדרלה המרכזית של העיירה, פרושים המון בתי קפה, מסעדות, ברים, חנויות קטנות לשוקולד ומעדנים וחנויות בגדים מסוגננות. אחרי סיור קצר בסמטאות העיר, בחנויות היפות ובמרתפי היין העתיקים, אנחנו זוכים לטעום את הנקניקיות המקומיות בדוכן העתיק (קיים מעל ל-100 שנה) של Historische Wurstküche. כתובת: Thundorferstraße 3, 93047 Regensburg, אתר אינטרנט: www.wurstkuchl.de/tavern.

רגנסבורג, היא עיר שמפגישה בין בירה, יין ומים ועל כן לאחר הארוחה, אנחנו יוצאים לשיט קצר ומרגיע על נהר הדנובה, איפה שהירוק והכחול נפגשים, ומרימים כוסית אחרונה של בירה מקומית אדמונית, משובחת במיוחד.

דרום-מערב גרמניה של עיירות וערים, הותירה בי יותר מכל טעם של עוד, וסקרנות לגלות אזורים נוספים. באדן-וירטמברג ובוואריה, משלבות בהצלחה ובצורה הרמונית ויפה, בין היסטוריה עשירה, ארכיטקטורה מסקרנת, טבע ונוף, חיי לילה סוערים וקניות, ומעל הכל, אוכל משובח וטעים. יש באזור עשיר זה, באמת משהו מיוחד לכל אחד.

בואו להכיר את אחד האזורים המרתקים ביותר בגרמניה, בשתי דקות של הנאה:

הכתבת היתה אורחת לשכת התיירות של גרמניה - לאתר הרשמי בעברית >>

לתחילת הכתבה