בעיר סמי
איטלקים פוגשים אנגלי ויהודיה בספינה... ההתחלה נשמעת לי כמו בדיחת קרש גרועה אבל זה מה שקרה לי לפני חמישה ימים פלוס מינוס והוביל אותי למסע משעשע של הרבה טעמים ונופים באי קפלוניה, ששייך לקבוצת האיים היוניים, ממערב לפלופונז. הפעם לכתבה שלי אין ריח, כי אני מנוזלת כבר כמה ימים. טיול בלי להיות חולים באמצע לעולם לא ייחשב טיול ארוך, מינימום איזו שפעת, דיזינטריה, או Donkey Fever. אז לאנשים כמוני עם טיול באורך בינוני יש סתם התקררות, כזאת שלא מונעת ממני לטבול את עצמי בים לפחות פעם ביום- בתנאי שיש שמש.
ואחרי הקדמה ארוכה...הבטחתי לעצמי קצת מנוחה באיים, רגע לפני שמסתיים לו הקיץ והשמש מתחבאת מאחורי העננים וכבר פחות חם, וכך הגעתי לאי זה, ולעיר שקטה ומקסימה שנקראת סמי Sami. סמי היא בסיס נוח לטיולים מכיוון שהיא ממוקמת במרכז הצד המזרחי של האי היחסית גדול הזה, מה שמאפשר גישה לטיולים גם בצפון וגם בדרום. קשה מאוד להתנייד באי ללא גלגלים, אולי גם בגלל שסוף ספטמבר זה גם סוף העונה והאוטובוסים מגיעים בערך פעם ביום ולא לכל המקומות. בכל מקרה, מומלץ לשכור אופנוע קטן (כ-4,500 דרכמות ליום, עם אופציה להנחה אם לוקחים למספר ימים), או רכב (כ-10,000 דרכמות ליום, כנ"ל..).
גם מבחינת לינה, סמי היא עיר נוחה: מלונות, חדרים להשכרה וקמפינג. אני שוכרת כבר ארבעה לילות חדר אצל Soulu Stephanatos. זהו חדר זוגי עם מקלחת מטבחון (שיש לו תפקיד מרכזי בהמשך הכתבה), בסכום של 7,000 דרכמות לזוג (אבל המחיר הוא של סוף העונה, בדר"כ זה כ- 14,000 דרכמות). השכנים מימין זה אתר קמפינג, הכי מאורגן ונעים שראיתי עד כה, עם כל השירותים האפשריים (מסעדה, חוף, ים, סופר, אינטרנט-קפה עם סורק וכו`). לצערי, מטעמי עצלות נטו, לא סחבתי אוהל אז אני לא יכולה להתאכסן באתר הקמפינג, כי הם לא משכירים אוהלים (לינה לאדם באתר הקמפינג עולה 1400 דרכמות ויש תוספת מחיר על רכבים ואוהלים). וחזרה לבדיחת הקרש מתחילת הכתבה…
מכיוון שעכשיו זה ממש סוף-סוף העונה, כל האוכלוסיה הצעירה שיושבת בסמי (ה-backpackers) התאספה לשבט אחד שחי לו בצוותא כבר שבוע. מה שמוביל לטיול אופנועים לאורכו ולרוחבו של האי ולבליל שלם של ארוחות, שבכל פעם משהו אחר מבשל במטבחון הפצפון שבדירה שלנו. השיא היה שבערב אחד אכלנו פסטה איטלקית רוויה ביין, קמנו בבוקר לביצים עם ביקון ונקניקיות ושוב הלכנו לישון עם סלט פירות, גלידה ופנקייק (שכותבת שורות אלו הכינה, בגלל דחף עז למשהו מתוק, ולא, אני לא בהריון!). חבורת האופנוברים ממאדים (למי שזוכר את סדרת הטלוויזיה המצויירת מראשית העשור...) ניסתה לסרוק את האי, ובכל יום ביקרנו במקום אחר- כמובן שמי שהזמן דוחק לו יכול לבקר בהרבה יותר ממקום אחד בכל יום, ופחות להתרכז באמנות טיגון הגוף בשמש או טיגון הבייקון במחבת.
חופים ויינות
אז מה יש כאן לראות?
מערת מסיליני Messilin Lake - אגם בתוך מערה עם חור באמצע, מה שיוצר הרבה נטיפים וצובע את המים (הקפואים) בהרבה גווני כחול ( 1600 דרכמות- אין הנחות לסטודנטים, ומקבלים מעין סיור בסירה באגם שאורך כ-20 דקות...). העיר Asoss(שנקראת כנראה על שם סיגריות מקומיות מגעילות במיוחד, או להיפך...), יושבת על לשון יבשתית כשמשני צדדיה ים גדול וממולה טירה ביזנטית מרשימה (אפשר לטפס באופנוע או ברגל, זה לוקח כ-30 דקות, הכניסה חינם).
הר Enos הר גבוה (1600 מטר) שנותן תחושה (וגם קור...) אירופאיות, עם דרך מתפתלת מתפלתלת. החופים היפייפיים של העיר שמוסיפים לציור שלי הרבה גוונים של כחול, כמו החוף Antisamos וכמובן כמו מושא התיירות של האי- החוף היפייפה Myrtos. בחוף זה צילמו ממש לא מזמן את הסרט (הבזוי לדעתי , אף-על-פי שיודעי דבר טוענים כי הספר מעולה) "המנדולינה של קפטן קורלי". וכמה מילים על החוף והתעשייה מסביב לסרט- הידעתם ש…
א- החוף עצמו מלא בחלוקים לבנים אבל שפכו שם הרבה חול מיובא רק לצורך הצילומים.
ב- בכל חנות שמוכרת פילם באי, יש לוח ענק עם תמונות מהסט של הסרט (ואני חייבת להודות שניקולאס קייג` נראה הרבה פחות טוב במדי חייל ממלחמת העולם השניה).
ג- באחד הכפרים יש שלוש (!) מסעדות שכנות וכולן נקראות "קפטן קורלי".
אבל כשמתעלמים מעובדות פעוטות אלו, מתחברים לגלגלים (כי אין דרך אחרת להתנייד), מנסים להימנע מהתחושה שאנחנו בקולוניה בריטית מתחילת המאה (כמות האנגלים באי היא פשוט אדירה) ומגלים באמת אי מקסים. אה, ויש גם יין...לקפלוניה יש יין מצטיין במיוחד. יין לבן שנקרא רובולה Robola ומשווק בכל מקום. בסופרמרקטים הוא עולה כ-1300 דרכמות, ולמרות שאני לא מהמומחים- זה פשוט יין מצוין!!! העיר המרכזית בקפלוניה היא ארגוסטולי Argostoli. ביקרתי שם יום אחד במהלכו נחשפתי לעיר מלאת תיירים עם מסעדות ובתי קפה לרוב (אבל לא מוצלחים במיוחד), שוק בוקר צבעוני וריחני של המון פירות וירקות שנמצא בנמל- מראות שמצטלמים יפה כדי לשלוח הביתה, כמו כן, ישנו מדרחוב מרוצף חנויות. אולם, למרות הכל, לא מצאתי בארגוסטולי, שום עניין מיוחד.
במרחק קילומטרים ספורים מהעיר יש מספר חופי רחצה יפים עם חול צהוב. מפרצון אחד קטנטן בחוף, הכי הרשים אותי, כי יש לו מים בצבע תכלת וחול שחור שחור ובקצה המפרצון יש מערה שנוצרה על ידי המים וניתן לשחות בתוכה. ההגעה לחוף משולטת באופן משעשע במיוחד To The Geological Phenomenon, אבל לפחות זה עוזר להגיע. וזו קפלוניה. אי. חופים טובים. יין משובח. אנשים מאוד ידידותיים (כשעזבתי את החדר קיבלתי מטר נשיקות מהבעלים ואיחולים שבפעם הבאה זה יהיה עם הילדים).
שקט, בדיוק מה שהייתי צריכה בכדי למלא קצת את המצברים קצת לפני שהשמש נחלשת ומפנה מקום לעננים להשתולל בשמים (ולכן בספטמבר מומלץ להביא לקפלוניה בגדים חמים וארוכים, בעיקר אם נוסעים על אופנועים ואופניים). ומכאן? פתאום לא כל כך ברור לי. התכנון המקורי היה צפונה, לכיוון האיים היוניים האחרים, אך מזג האוויר מתחיל להתקרר, וגם כל ה"קיפוץ" מאי לאי הרבה יותר מסובך בהשוואה לאיים הקיקלאדיים, כי כל מעבורת יוצאת מעיר אחרת באי, וכמעט ואין אוטובוסים בין הערים, ולכן התוכניות להמשיך לאי זאקינטוס Zakintos מתערערת (- לזאקינטוס אפשר להגיע רק דרך העיר Pesada ואין לשם תחבורה מלבד מוניות שעולות כמו מעבורת). בקיצור, אני בוחרת בדרך הספונטנית- מחר אני שטה לפטרה Patra ולפי לוח הזמנים של האוניות, לורנצו, השותף האיטלקי שלי למסע ואני, נחליט לאן פנינו.
סקרנים? גם אני.
ונקודה למחשבה- Patra הוא נמל להמשיך ממנו לחופי הים התיכון המערביים מכאן- דוברובניק, איטליה, צרפת ...לי זה נותן רעיונות מעניינים לטיול מעבורות עתידי לחופי הים התיכון, ולכם?!
לתחילת הכתבה
