ביקור בזלצבורג והאזור

את טיולנו התחלנו בזלצבורג, אליה נסענו ישירות משדה התעופה במינכן. חשוב לציין ששדה התעופה של מינכן היה נוח מאוד ומותאם לנכים: מיד עם הנחיתה נעזרתי בדייל גרמני, אשר ליווה אותי מהמטוס ועד לקבלת המזוודות. בדרך יש מעלית, רמפה נוסעת (במקום דרגנוע) ואוטובוס מותאם לנכים. היחס בכללותו היה אדיב במיוחד. משדה התעופה נסענו במכונית שכורה לבית המלון באניף (שהזמנו דרך האינטרנט). אניף נמצאת ממש ליד זלצבורג. הנסיעה היתה חלקה מאוד ורק באניף קצת התבלבלנו. מלון קייזרהוף אליו הגענו היה נחמד (ודי יקר) ולא נגיש במיוחד. החדר שלנו היה בקומה שנייה ובמלון אין מעלית.

ביום השני נסענו להלבורן, ארמון יפהפה של ארכיבישוף שבעיקר מבוסס על משחקי מים משעשעים, כאשר המדריך מפעיל אותם כל כמה זמן וכולם שם נרטבים.... הארמון היה מאוד נגיש ויכולתי להגיע לכל מקום באתר. מאוד מומלץ. עוד באותו יום בזלצבורג עלינו על מצודה שהיתה נגישה לחלוטין. התקשיתי להנות למרות ההמלצות שקבלנו בגלל מזג האוויר החם שהיה באותו יום.

ביום השלישי עזבנו את אניף ונסענו לכיוון אזור האגמים לא רחוק מזלצבורג. אזור פשוט מדהים. לנו בפנסיון בסט. גיליגן (למרות שבמחשבה לאחור, ניתן היה להסתפק בלינה בזלצבורג הקרובה). פנסיון מאוד חמוד אך גם בו לא היתה מעלית ושוב היינו צריכים לעלות שתי קומות במדרגות. באותו יום סיירנו בסט גיליגן ברחובות ובטיילת. עיירה פשוט יפהפיה עם נוף מדהים ואווירה שלווה והאנשים מאוד נחמדים. סט. גיליגן נגישה ברב המקומות. הטיילת קצת פחות בגלל אבנים וחול אך ניתן להסתדר עם עזרה.

לתחילת הכתבה

שייט באגם וולפגנג ועיירות נופש באזור

ביום הרביעי שטנו באנייה עתיקה (שהייתה נגישה) מסט. גיליגן לסט וולפגנג על אגם וולפגנג. השיט היה מאוד מיוחד ויפה והנוף, שוב פעם, מאוד מרהיב! מומלץ!!

סט וולפגנג הינה עיירה יפהפיה ויש בה המון מה לראות. בשל החום הכבד החמצנו חלק. התחלנו את הסיור בעיירה בעליה להר ברכבת שיניים. ברכבת זו ניתן להכנס עם כיסא גלגלים, אך בפנים יש צורך לקפלו בגלל הצפיפות. ההר גבוה מאוד והעלייה ממש יפהפיה. כאשר מגיעים לפסגה הנוף הנגלה לנו פשוט יוצא דופן ומיוחד. רואים את כל האגמים בסביבה. יש אפשרות לטפס הלאה, אך זה כרוך בטיפוס ללא הכסא. אני טיפסתי רק חלק מן הדרך.

ביום החמישי נסענו להאלשטט. לצערי לא ארגנו יום זה טוב. התבלבלנו וחשבנו ששם נמצאת מערת קרח קלה והלכנו מתוך צפייה להכנס. כאשר הגענו הבנו שבמערה זו יש 700 מדרגות. ביטלנו את המערה והחלטנו רק לעלות להר ברכבל. הנוף היה יחסית אכזבה לנוף בו צפינו אתמול ויום זה היה החם ביותר, כך שנשארנו לצהרים במסעדה על ההר (לא מומלץ!) וירדנו. חשוב לציין שבהר זה היה הרבה לטפס ולא כ"כ נגיש ונוח. העיירה ממש לקוחה מספורי האגדות. בלילה ישבנו בבית קפה ונהננו מקונצרט חביב מטעם העירייה.

ביום השישי עברנו מעיירת הנופש סט. גיליגן לצל אם זי. הדרך בין העיירות מדהימה ביופיה ועוברת בהרבה אטרקציות אפשריות (מפלי גוליג, מערת המלח, מופע הבזים....). בצל אם זי מצאנו פנסיון מאוד חמוד אך שוב קומה שניה ללא מעלית, החדר עצמו היה מאוד מרווח. ביום זה הסתובבנו בעיירה ולא יכולנו לעשות הרבה יותר כי ירד גשם חזק.

לתחילת הכתבה

ממשיכים לקפרון ומסיימים במפלי קרימל

ביום השביעי נסענו לוויסבך ולקפרון. בוויסבך ראינו קניון מדהים ביער שמור, אך חשוב לציין שהאזור אינו נגיש בכלל ועשיתי את כולו ללא כיסא הגלגלים. הולכים על קורות צרות מאוד ומטפסים הרבה. הנוף מרהיב ביותר. זה היה אחד הטיולים היפים ביותר שעשיתי. לאחר מכן נסענו לקפרון שהינה עיירת סקי ובקיץ רגיל רואים שלג בהרים. הקיץ הזה היה חם ביותר ולכן ראינו רק קרחון. בעירייה נערך יריד נחמד. ביום השמיני נסענו במעבר גרוסגלוקנר. דרך מדהימה וחובה לכל. אנו נסענו ברכב אך ישנה גם אפשרות לנסוע באוטובוס או ברכבת (עם האוטו). בנסיעה זו הגענו לגבהים עצומים וראינו הרבה ירוק ושלג. הנוף היה מושלם ולהשלמת התמונה הופיעה קשת בענן. הנוף המהמם הזה מלווה אותי כל הזמן. את הדרך חזרה עשינו דרך מנהרות, דרך מהירה יותר ויפה הרבה פחות. ביום התשיעי והאחרון באוסטריה, נסענו למפלי קרימל. במפלים אלו היה אפשרי להכנס עם כיסא גלגלים, אך הטיפוס (ואחרי זה הירידה) היה תלול מאוד וקשה מאוד בכיסא גלגלים. בחלק מן הטיול, ירדתי מהכסא ואמי סחבה את הכסא בלעדי. המפלים היו מרהיבים, בעיקר המפל הראשון. פה ושם קצת נרטבנו אך זו בהחלט היתה חוויה. זהו. למחרת כבר עזבנו למינכן ליום אחרון גשום. מהמעט שיכולנו לראות- העיר עושה רושם של עיר נגישה .

לתחילת הכתבה