אתר הסקי
יצאנו 3 זוגות בני 45+ (אנחנו גולשים כבר הרבה שנים. זוג נוסף גלש פעם ראשונה בשנה שעברה וזוג שלישי גלש פעם ראשונה השנה). אני מציינת את מספר האנשים כי יש לכך משמעות בהעברות אל האתר ובחזרה.
- הגעה לשדה התעופה בן גוריון: כולנו גרים בסמיכות אחד לשני ולכן מכל האופציות בחרנו בשרות החדש של אגד שנקרא אגד אישי, ואן לשישה אנשים עלה לנו 135 ש"ח לכל כיוון. הם הגיעו בזמן ואספו אותנו חזרה בזמן. האופציות הנוספות היו אחסנת שתי מכוניות בחניון טסים או שתי מוניות שרות. שתי האופציות הנוספות יקרות יותר.
- הגעה למינכן: טיסת אלעל שנרכשה במבצע 250 דולר הלוך ושוב לאדם. יציאה ב-6:00 מנתב"ג וחזרה בשעה 10:30 ממינכן.
- הגעה ממינכן למאיירהופן: חברת Four Season. משך הנסיעה שעתיים בהלוך, שעתיים ורבע בחזור. ממידע שאספנו באתר המחיר היה 430 יורו הלוך חזור. את הקשר איתם יצרתי דרך האימייל וגם האישור התקבל באימייל. האלטרנטיבות שנבדקו היו שכירת שתי מכוניות קטנות, השכרת מיני ואן, או הגעה ברכבת. היתרון בשכירת רכב הוא רכב צמוד כל השבוע. החסרון הוא נהיגה בתנאי מזג אויר קשים במקרה של סופת שלג. במקרה שלנו, שכירת שתי מכוניות או מיני ואן כולל הוצאות דלק היו יקרות יותר מאשר האופציה שנבחרה. במיירהופן אין צורך ברכב צמוד באתר. גם מי שפגשנו והגיע ברכב העיד על כך שהרכב עמד כל השבוע ולא זז. ביום החזרה רוב הדרך ירד שלג ומאוד שמחנו לשבת ברכב שמישהו אחר נוהג בו ומכיר את הנסיעה בשלג. ישראלים שפגשנו בשדה והגיעו ברכב ששכרו העידו על כך שהנסיעה היתה בעבורם סיוט.
- לגבי הרכבת: לא היתה אפשרות להגיע ברכבת חזרה ממאיירהופן למינכן בשעה כל כך מוקדמת הרכבת הראשונה היתה מגיעה לשדה התעופה במינכן בשעה 9:30, וזה היה מאוחר מבחינתנו (הטיסה שלנו היתה ב-10:30 בבוקר). אבל לידיעת הבוחרים באפשרות של רכבת - מדובר בעצם ב-3 רכבות. הראשונה משדה התעופה למינכן, השניה ממינכן לעיר ליד מאיירהופן, ששכחתי את שמה, ושם ברכבת העמק למאיירהופן. המעברים בין הרכבות לכאורה פשוטים, אבל כשאתם עם כל הציוד זה לא כל כך נעים. במאיירהופן הרכבת מגיעה לכניסה ומשם הולכים ברגל למלון. שוב, אם אתם ללא ציוד, זה בסדר. עם החבילות - לא נראה לי. מכל מקום לשישה אנשים במקרה שלנו גם רכבת בשילוב עם מונית חזרה לא היתה מוזילה את ההגעה ממינכן למאיירהופן.
- המלון במאיירהופן: הגענו בצהריים לעיירה שקיבלה אותנו במינוס 7 מעלות ושמש. הגענו למלון 3 כוכבים שקראנו עליו באתר ונדמה לי שברק המליץ עליו. שם המלון: Hotel Garni Glockenstuhl. מקום חמוד שמנהלות אותו שתי אחיות חרוצות וענייניות. המקום מאוד נקי, החדרים נקיים. ישנם חדרים יותר גדולים וישנם יותר קטנים. לנו היתה אמבטיה בחדר, לחברים היה מקלחון. לכל חדר יש יציאה למרפסת. בחדרים טלויזיה וטלפון. אין סבון (זה בהרבה מלונות במאיירהופן אני לא מבינה למה). יש לובי קטן עם אח שמאוד אהבנו לשבת מולו כשחזרנו מהסקי או מארוחת ערב. במלון רק ארוחת בוקר, אין ארוחות נוספות. בארוחת בוקר: לחמניות, חמאה, ריבה, נקניקים, גבינה צהובה, מיץ טבעי, שתיה חמה ומעדן יוגורט. אפשר לקבל מוזלי וגם ביצים קשות (אין חביתות). הארוחה מוגשת בחדר אוכל שצמוד ללובי. אני לא יודעת לעשות קישור לאתר שלהם באינטרנט אבל בכל מנוע חיפוש אפשר לקבל עליו פרטים. למי שלא מחפש מלון מפואר עם שטחים ציבוריים גדולים וספא, אני ממליצה בחום על המקום. במלון אין ספא והמיקום שלו מצויין. במרכז העיירה מרחק 5 דקות הליכה מפנקן. ליד המלון תחנה של סקי-בס. אנחנו שילמנו 420 יורו לכל השהיה כולל הסקי פס.
מסלולי הסקי
- בית הספר לסקי והשכרת ציוד: במאיירהופן מספר בתי ספר לסקי וכנ"ל לגבי השכרת ציוד. אנחנו לקחנו שעורים וציוד מבית ספר שנקרא רוטן פרופיט יצאנו מנקודת הנחה שאם זה מתאים לסקי דיל, אז זה מתאים גם לנו. קבלנו הנחה של 10 אחוז מהמחיר של השכרת הציוד.
- עלויות: 105 יורו ל-6 ימי סקי לשעורים. ביום שבת אין שעורים, כך שמי שלא מגיע משבת עד שבת. מדובר רק בחמישה שעורים. משך השעור שעתיים וחצי אם רוצים שעור כפול המחיר לשישה ימים 168 יורו. 59 יורו על השכרת נעליים ומגלשיים (ניתן לשדרג את המגלשיים בעלות נוספת). ניתן לשכור מקום איחסון לציוד בעלות של 2 יורו ליום למגלשיים ו-2 יורו ליום לנעליים. אנחנו חזרנו עם הציוד למלון כל יום, כי ממנו יצאנו כל יום למקום אחר. המרחק מהמלון שלנו לרכבת הוא 3 דקות הליכה באוטובוס. הסקי הוא ממש ליד המלון, ואם בכל זאת מתעקשים לא להמתין לו, אז הולכים חמש דקות ברגל. במלון שלנו היה חדר סקי מסודר עם מקום לחימום הנעליים.
- סקי פס: במאיירהופן קיימים מספר אופציות לרכישת הסקי פס:
- עד שלושה וחצי ימים, ואז הסקי פס מוגבל לאזור מאיירהופן והוא זול ביחס לאופציות האחרות. מי שמתכוון לשהות באתר מספר ימים, שווה לבדוק את האופציה. כנ"ל לגבי מתחילים שמגיעים לפחות משבוע.
- zillertal 3000 super ski pass including glashier - סקי פס שמאפשר גישה ושימוש בכל מרחב הגלישה הכולל 625 pistenkilometer ו-176 מעליות. מי שקונה סקי פס לתקופה של יותר משלושה וחצי ימים חייב את האופציה הנוכחית שמאפשרת גם כניסה וגלישה בקרחון.
- סקי במאיירהופן:
במאיירהופן שני אתרים מרכזיים: פנקן ואהורן. פנקן הוא אתר גדול ואהורן קטן. יחד עם זאת, הסקי פס מאפשר שימוש גם באתרים נוספים, ולדעתי חובה לבקר בהם. החברים שהיינו איתם נשארו רק באתרים שהזכרתי, כי שם יש שעורי הסקי. אנחנו, שגולשים כבר הרבה שנים, גלשנו גם באתרים האחרים ולהלן הפרוט:- יום ראשון: פנקן
- יום שני: פנקן
- יום שלישי: אהורן - אתר עם מסלולים כחולים שמתאים למתחילים. החברים שיצאנו איתם הם מתחילים וכיוון שהיום השלישי שלנו באתר יצא בשבת, ובשבת אין שעורים, אז לקחנו אותם לאהורן ובילינו שם ביחד.
- יום רביעי: צל אם זילר עד גרלוס- יציאה ברכבת לצל אם זילר עליה באוטובוס הסקי עד לאתר ארנה גלישה במסלולים נוחים ורחבים עד גרלוס ירידה חזרה למטה. בגרלוס חזרה עם אוטובוס הסקי עד צל אם זילר ומשם ברכבת למאיירהופן. השימוש ברכבת ובאוטובוס הסקי בעיירות הסמוכות מכוסה על ידי הסקי פס. האתרים של צל אם זילר וגרלוס יפהפיים - לא להתעצל.
- יום חמישי: יציאה בגלישה מפנקן לכיוון פינקנברג, ומשם לאגהלם - מסלולים יפהפיים. ירידה באגהלם למטה ומשם באוטובוס הסקי לקרחון אינטרטוקס. בעלי מאוד נהנה בקרחון, אני פחות, בגלל הקור. מומלץ לנסוע לקרחון כמונו, בצהריים, ולא על הבוקר. הקור שם מקפיא ובצהריים השמש מפצה במקצת.
- יום שישי: חזרה לפנקן. לנועזים שביניכם - שימו לב למסלול הקמיקזה או החרקירי (14 שחור). מי שמתעקש לעשות אותו - מומלץ רק בסוף לפני החזרה הביתה וההזדכות על הציוד. במקרה הזה פציעה לא תהרוס את כל השבוע. המסלול השחור הזה הוא קשה ומועד לפורענות. אני התרסקתי עליו וכמוני רבים אחרים. בדיעבד מיותר לנסות אבל מי שמתעקש ממליצה רק בסוף לפני החזרה הביתה.
- כללי: מסלולים רחבים, מסודרים, מסעדות בשפע ברחבי ההר, מלא שלג, כל השבוע היתה שמש, שרותים מבריקים בכל מקום, צל אם זילר וגרלוס יפהפיים לא פחות מפנקן. במעבר בין העיירות להצטייד בלוחות זמנים של אוטובוסים ורכבות. בתוך מאיירהופן אוטובוס הסקי עובר כל 10 דקות.
אפרה סקי
העיירה מאיירהופן - עיירה גדולה וציורית, הרבה פאבים שפעילים עד שעות הערב המאוחרות, חנויות מכל הסוגים, בתי קפה בשפע וחנויות ספורט למכביר. הפאבים הרציניים הם ice bar בכניסה לפנקן ו-mosh במרכז העיירה. אנחנו לא כל כך אנשי פאבים, אבל אי אפשר להתעלם מכך שאנשים שירדו מההר בסביבות 4 אחר הצהריים היו עוזבים את הפאבים רק בשעה 20:00-21:00 בערב. הרחוב הראשי מתחיל במלון נאו האוס (המלון של סקי דיל) ומסתיים בערך במלון אנדריאה שמומלץ על ידי צארלס. הבנות שבחבורה שלנו נהנו להסתובב ברחוב בשעות אחר הצהריים, בעוד הגברים נהגו ללכת לשתות או לנוח ולקרוא במלון. בשעות הערב (בערך ב-19:30) היינו יוצאים לאכול באחת המסעדות. נהננו מאוד במאמי, במסעדה של מלון קרמרוויט, במסעדה של מלון ניאו פוסט ובפיצה של מאמא מיה שצמודה למלון אליזבט וממול למלון שבו התאכסנו פחות נהננו במסעדה של מלון נאו האוס. ארוחת ערב מגיעה למחיר ממוצע של 15-20 יורו לאדם, לא כולל יין.
אטרקציות באתר
גלשן רחיפה ומזחלות: אנחנו לא עשינו את הגלשן (ריחוף מהפנקן ומעל לעיירה בעלות של 100 יורו לאדם), אבל ממליצים בחום על המזחלות - מסלול ארוך ומתפתל מראש ההר ועד למטה. במאיירהופן משכירים מזחלות (5 יורו למזחלת) בחנות שקרובה למלון אנדריאה ומשם במונית (5 יורו לאדם) מעלים אותך להר גבוה שבראשו מסעדה. אכלנו שם ארוחת ערב (לא מי יודע מה, אפשר לוותר שם על הארוחה) ואחרי הארוחה ירדנו במזחלות למטה. המסלול לא מואר, אבל אי אפשר להתבלבל וזה לא מסוכן. חוויה נחמדה לחבורה. בגמר המסלול צועדים ברגל מספר דקות חזרה למרכז העיירה ובדרך משאירים את המזחלות ליד החנות שבה השכרנו אותם (בתאום עם בעל החנות - כי החנות סגורה כשמסיימים). אני מניחה שאפשר לעשות את המסלול גם ביום אבל בחושך החוויה חזקה יותר (מומלץ להצטייד בפנס. לנו לא היה אבל אמרו לנו שכדאי).
עלויות החופשה
הקבוצה מנתה 6 אנשים.
- נסיעה מהבית לנתב"ג וחזרה - 45 ¤ לאדם (270 ¤ לכל השישה באגד אישי)
- טיסה למינכן - 200 יורו (מבצע אל על)
- העברה ממינכן למאיירהופן וחזרה 72 יורו לאדם (430 יורו לכל השישה במונית)
- מלון + סקי פס 420 יורו כולל ארוחת בוקר
- שעורים וציוד: 160 יורו
- ארוחת ערב: 140 יורו (אפשר לגמור בפחות)
סה"כ ב-1000 יורו אפשר לגמור חופשה כולל העברות ציוד שעורים סקי פס ארוחות ומלון טוב מאוד.
