קימזי, קוחל וקן הנשרים
יצאנו לטיול בסוף ספטמבר 2009 לשבוע, זוג לקראת גיל 40, נחתנו במינכן שם גם שכרנו רכב, ויצאנו לטיול. חשוב לציין כי התכנון היה מפורט ועמוס, בכוונה תחילה לסטות ממנו לעיתים, וכך גם היה בפועל.
מיד לאחר הנחיתה (טיסת בוקר של אל על נחיתה בשעה 0900 לערך) יצאנו לקבל את הרכב, התהליך ארוך יחסית, ולמעשה עזבנו את שדה התעופה עם הרכב רק כשעה וחצי לאחר הנחיתה (כולל ביקרות גבולות, מזוודות וכולי). ראשית נסענו לכיוון קימזי - מעין מסלול "קבוע" של המטיילים באיזור. המקום נחמד, הארמון נאה, אבל אודה שלא התרשמתי עמוקות. אפשר לבקר, אפשר גם לוותר, המיקום נוח, באמצע הדרך לאוסטריה. אתר . על פי התכנון התכוונו לצאת לאחר מכן ל"קן הנשרים" אבל היה מעט מעונן, ובשל טיסת הלילה היינו עייפים והחלטנו לדחות את האתר למחרת היום. בדיעבד, התכנון היה מעט יומרני גם ללא העננות, ובדיעבד לא הייתי מתכנן את שני האתרים ליום ההגעה. נסענו לצימר/מלון שהוזמן מראש באינטרנט בעיירה קוחל, מעט דרומית לזלצבורג.
המלון יפה, בעלת המקום מסבירת פנים, ארוחת הבוקר נהדרת, יחד עם זאת המקום מעט יקר יותר מאחרים (78 יורו ללילה) - אבל שווה את כסף! מומלץ בחום! היות והגענו מוקדם החלטנו לצאת ברכבת לזלצבורג. הסתובבנו כשעתיים בעיר העתיקה - נחמדה, אבל לא שונה מהותית מערים אחרות בארופה. לטירה היפה, המשקיפה על העיר, לא הספקנו להכנס, וקבענו שאם נספיק בהמשך הטיול, נשוב. בפועל לא שבנו. בכלל, למדנו באותו היום שבשעה 1800 לערך אוסטריה נסגרת. נכון, קראנו עובדה זו גם קודם, אבל זה נשמע לא לגמרי אפשרי - אבל זה כך... כמעט הכל סגור. שבנו לקוחל בשעה 2100 לערך, רעבים מעט. במקום מסעדה/פיצריה שהתגלתה כמקום לא רע בכלל עם מחירם שפויים, שם אכלנו את ארוחת הערב בימים הקרובים. אין לי לינק למקום, אבל זו הפיצריה/מסעדה היחידה שפתוחה בקוחל בשעות האלו...
למחרת בבוקר, התחלנו, שוב לא לפי התכנון, בנסיעה ל"קן הנשרים". אגב, קוחל התגלתה כבעלת מיקום מצויין לכל הטיולים באיזור זלצבורג. הנסיעה למקום מקוחל ארכה כארבעים דקות. חונים במגרש חנייה, ועולים עם אוטובוסים למקום תמורת תשלום לא צנוע של 15 יורו לאדם. לאחר נסיעה של שישה ק"מ עולים במעלית מבטן ההר למקום. ציפינו לסיור מודרך, בבית או מחוצה לו, אבל בפועל המקום הינו מעין מסעדה עם מעט פרטים על הקירות, בפן הזה מעט מאכזב. ולמרות הכל, המקום מרשים מאד, הן בנוף המרהיב הנשקף ממנו, תחילה עם עננות הנמוכה ממנו, ומכסה את העמק, ובהמשך עם התפזרות העננות, וכן ההרגשה שהמקום מעניק בהיותו בית הקייט של היטלר. לדעתי אתר חובה בכל טיול באיזור.
אבטנאו, מפלי גולינג ומערת הקרח
בשעה 1200 לערך יצאנו לכיוון אבטנאו, שם הגענו למגלשות ההרים. בהגעה מכיון מערב המגלשות הינן בסוף העיירה הקטנה ונראות היטב מהכביש. אשתי טענה שלא נראה לה בטוח כל הענין הזה, והיא תחכה לי למטה, "ומה? אתה ילד?" אבל היא אמרה את זה לאחר שכבר קניתי כרטיסים ואחר שכנוע קצר היא עלתה... וירדה עם חיוך מרוח על הפרצוף וקריאות "עוד פעם, עוד פעם" - שילמנו שוב, ועלינו לסיבוב נוסף. למי שלא ניסה - חובה! לא זול, אבל כיף אדיר. נסיעה מהירה בקרון אישי מול נוף מדהים. חוויה! משם נסענו לכיוון הלשטאט - כפר יפה לחוף אגם קטן. העיירה באמת יפה וציורית. אכלנו שטרודל עם ירקות ורוטב יוגורט מצויין בכיכר המרכזית והיפה במקום ולא הצלחנו למצוא משהו דומה בהמשך הטיול. מומלץ. רצינו לעלות לתצפית חמש האצבעות, אבל היה כבר מעט מאוחר והיינו רעבים, אז ויתרנו. לדעתי התצפית מרהיבה (לפי תמונות שראיתי) ומומלץ לעשותה, כמובן שגם הלשטאט הינה בגדר אתרי ה"חובה". אגב, העליה לתצפית כרוכה במספר קלומטרים של נסיעה ברכב, דרומית מזרחית לכפר.
בשעות הערב המוקדמות נסענו בחזרה לקוחל. היות והגענו בסביבות השעה 1800 נסענו קודם למפלי גולינג, שנמצאו קילומטרים ספורים מהצימר שלנו. מדובר בהליכה קצרה מאד למפל די מרשים. לאחר השעה 1600 אין שומר בכניסה שהינה חופשית, וכאמור, ממילא אין בשעות האלו שום דבר אחר פתוח, כך שנכון להגיע למקום בשעות אחר הצהרים. משם מקלחת קצרה ו...לפיצריה שלנו.
ביום השלישי לטיולנו, ועל פי התחזית, היה זה אמור להיות היום המעונן יותר ולכן תכננו לבצע בו את הסיורים שמתחת לאדמה. בפועל, היה זה עוד יום יפה. אגב, על פי הנתונים הסטיסטיים בספטמבר/אוקטובר ישנם פחות ימי גשם באיזור מאשר בקיץ! אנו זכינו למזג אוויר שמשי משך כל הטיול. התחלנו את היום במכרה המלח בדורנברג שסמוך להליין - הסיור הראשון החל בשעה 0900 והיינו בו שני זוגות בלבד, כך שהייתה אווירה "חברית" ואישית יותר. הסיור מעניין וחווייתי. הנסיעה ברכבת הכורים הקטנה, השייט באגם התת קרקעי, וכמובן הגלישה המהנה במגלשות העץ - אנו כמבוגרים נהננו מאד בסיור. לדעתי לילדים/נוער הסיור הוא אטרקציה אפילו גדולה יותר. שוב - אתר חובה.
בשעות הבוקר המאוחרות נסענו למערת הקרח בוורפן (Eisriesenwelt) - למקום יש להגיע לאחר הליכה בעליה של 20 דקות לערך, עליה ברכבל והליכה לא קצרה נוספת. במערה עצמה נכתב שיש 700 מדרגות, ספרנו, אבל נשברנו לאחר שהגענו ל-43, כך שאנו לא יודעים כמה יש באמת - אבל באמת - זו לא הליכה קלה, אין ספק שזה המאמץ הפיזי הקשה ביותר בטיול. היו שכתבו באתר שזה לא נורא, מסכים - אבל זה גם לא קל, ויש לצפות לכך. הסיור במקום מודרך ונמשך 70 דקות בדיוק. המערה מקבלת אותך ברוח קרה מאד, אבל מיד עם הכניסה וסגירת הדלת הקור בהחלט נסבל. לא היינו במקום עם ציוד חורף מיוחד פרט לפליז וכפפות לאישה וזה בהחלט הספיק. המראות במערה מיוחדים ואין ספק כי זוהי חוויה יוצאת דופן. מומלץ מאד למי שהמאמץ הגופני לא מרתיע אותו. לדעתי לא מומלץ לבני 60+ ולבעלי כושר גופני ירוד.
בשעה 1440 יצאנו מאיזור המערה ואצנו לעבר הטירה הסמוכה (Hohenwerfen), בה מתקיימים מופעי הנשרים בשעות 11:15 וכן 15:15 בדיוק, כך שהגענו ישירות למופע השני. לא תיכננו להגיע למקום מראש, אבל היה זמן, וזה היה קרוב... מופע הנשרים מעניין, מעולם לא ראיתי נשרים קרובים אלי כל כך מבצעים יעפים נמוכים, אבל מנגד הטירה סתמית (ואולי הייתה זו השעה המאוחרת והיום המתיש). הכניסה למקום לא זולה, ונראה כי באם יש דברים אחרים לעשות בהחלט זהו מקום שניתן לוותר עליו, אולם גם ניתן לשלבו בטיול. לאחר הטירה טיילנו מעט בוורפן בשעות הערב, אולם אין שם הרבה מה לעשות, ושבנו לקוחל.
זל אם סי, באדגשטיין ומפלי קרימל
למחרת ביצענו צ'ק אאוט ויצאנו מעט דרומה, תחילה ביקרנו בליכטנשטיין-קלאם. הטיול במקום אורך כשעה וחצי עד שעתיים, טיול יפה בטבע. מומלץ, המקום לא רחוק יחסית מקוחל וניתן לבצע אותו גם באחד מהימים בהם לנים באיזור. משם נסענו לטייל בעיירה זל אם סי - עיירה נחמדה עם יותר חנויות ואף מרכז מסחרי "מודרני" מחוץ לעיירה, אבל לטעמי לא מקום אשר יש להגיע אליו במיוחד. בשעות הצהרים המאוחרות נסענו לעיירה באדגשטיין - מדובר בעיירת נופש של האצולה האוסטרו-הונגרית במאות ה 18-19 - רוב הבתים במקום מתקופה זו, דבר שמקנה לה יופי מיוחד, כמו גם מיקומה הצופה על עמק גשטיין, והמפל היפה במרכז העיירה. בפועל גילינו שמדובר בבית אבות גדול, בו הזמן אכן עמד מלכת לפני מאה שנה. שמחנו לרגע שבגילנו המופלג הורדנו את ממוצע הגיל משמעותית עם כניסתנו לעיירה, אלא שבטעות תיכנונית שהח"מ (בלית ברירה) נאלץ לקחת אחריות עליה, תוכנן גם שנלון במקום זה כך ששעות הלילה החלו מוקדם אף מבדרך כלל בטיול (יש במקום קזינו אבל לא ניסינו אפילו לצאת לשם). הגענו למלון אופייני למקום - Villa Excelsior Hotel & Kurhaus. המלון אינו "רע". חדריו גדולים, השרות במקום אדיב, הינו מנוהל על ידי בחור צעיר שרכש את המקום לפני שבע שנים ומנסה להתפרנס, ובמחיר של 78 יורו מקבלים ארוחת בוקר וערב זוגית. בדיעבד, נכון "לעבור" במקום בטיול ולהקדיש לו כשעה שעתיים, אבל את הלילה להעביר במקום אחר.
התחלנו את הבוקר בנסיעה מוקדמת לגרוסגלוקנר. תכנון הלינה בבדגשטיין הניח כי היות והמרחק האווירי בין העיירה וההר קצר יותר כך גם יהיה מרחק הנסיעה. בפועל הבנו כי מהיר יותר לנסוע "מסביב" דרך זל אם סיי, סיבה טובה נוספת לישון בעיירה זו ולא בבאדגשטיין.
הגענו לכניסה לשמורת ההר, שם שילמנו סכום נדיב (28 יורו לרכב כמדומני) והתחלנו בעליה להר. בפועל מדובר בשרשרת הרים גבוהים, מכוסים בשלג, והנוף משתנה באופן דרמטי לנסיעה בהרים מושלגים לחלוטין, חוויה מעניינת. הגענו לגרוסגלוקנר לאחר כשעה של נסיעה נוספת, מרכז התיירים קצת מאכזב. הקרחון פרנץ יוזף ידע ימים יפים יותר ונותר ממנו מעט קרח ויותר בוץ. במקום תמונות של המקום מלפני כמה עשרות שנים וניתן לראות את השינוי כמו גם קבלת עדות מוחשית להתחממות כדור הארץ. בדרך חזרה עצרנו באחת המסעדות שבפסגות ההרים רק בכדי לאכול מרק חם עם חתיכות לחם בפסגת הר מושלג - שווה. בסך הכל בהחלט מהמקומות שזוכרים בטיול שכזה.
מהשמורה נסענו למפלי קרימל, המפלים הגבוהים בארופה. היות והתברברנו מעט בדרך ואיבדנו כחצי שעה והיות ורצינו להגיע ליעד הבאה החלטנו מראש לא לבצע את כל המסלול אלא רק להתרשם ולהמשיך. במקום מסלול לא קצר אל מעלה המפל, אבל לטעמנו המקום לא מרשים באופן מיוחד, ולאחר כמה ימים של נהרות ומפלים, אין למפל זה משמעות מיוחדת. לאחר זמן לא ארוך במקום המשכנו הלאה. מסקנה אישית - לבקר רק אם המקום "על הדרך". לטעמי לא שווה להגיע במיוחד. בשעות אחר הצהרים הגענו לאינסברוק וטיילנו במדרחוב המקומי. זוהי עיר גדולה, עם מדרחוב אירופאי אופייני (וסליחה מראש על אי ביצוע אבחנה נאותה בין הערים השונות, אבל מבחינתי כולן דומות פחות או יותר), נחמד, לא יותר. נציין כי נקלענו במקום להפגנה טורקית/מוסלמית צעקנית, דבר שהוריד אף יותר את ההנאה מהמקום, כך שיש להבין אולי את ההתרשמות גם לאור ענין זה, אבל לדעתי ההתרשמות לא הייתה שונה בהרבה גם ללא ההפגנה. ממקום זה המשכנו לסיפלד - עיירת נופש וסקי לא רחקוה מאינסרוק - עיירה יפה, בה חנויות רבות, וברובה בתי מלון, בהחלט ה-מקום לישון בו באיזור. אנו מצאנו חדר יפה ונקי, במיקום מרכזי, ללא ארוחת בוקר אבל זול מאד (37 יורו), וכדאי מאד. אתר האינטרנט של מקום הלינה: www.venere.com.
בבוקר טיילנו בסיפילד, היה זה יום ראשון ובמקום היה שוק איכרים נחמד. משם נסענו ל-Imst כארבעים דקות נסיעה לאלפיין-קוסטר. לאחר חווית רכבת ההרים של היום השני לא ויתרנו על מגלשת ההרים הארוכה ביותר והחדישה ביותר - וזה היה מעשה נבון! איזה כיף! שוב, פעמיים. הקוסטר הזה יציב יותר, ניתן לגלוש במהירות ובביטחון גם בסיבובים מהירים. הייתי ממשיך לגלוש, אבל צריך היה להמשיך (וזה גם תענוג לא זול, אבל תענוג). צריך להגיד שזה חובה?
המשכנו בנסיעה של כשעה וחצי לטירתו השניה במהלך טיול זה של לודוויג השני בגרמניה. הגענו למקום בשעה 1530, אבל הסיור באנגלית היה בשעה 1705 בלבד, כך שטיילנו במקום כשעה וחצי. הטירה יפה יותר ומעניינת יותר מזו של הקימיזי, ובאם לבחור באחת, הבחירה ברורה. בסביבות השעה 1830 יצאנו למלון באיזור מינכן לנסיעה של כמעט שעתיים. המלון נמצא בעיירה ארדינג, הממוקמת סמוך מאד לשדה התעופה. במלון פנסיון ומלון תחת אותה הנהלה. מחיר הפנסיון 63 יורו ללילה, ובמלון 79 יורו ללילה, המלון חדש ונאה, הפנסיון מעט פחות. הזמנו לפנסיון, אולם בסופו של דבר התפנקנו ועברנו למלון.
ביום השביעי לטיול נסיעה ברכבת למינכן, מדרחוב, וקניית מתנות לילדים שהוזנחו בבית...
הערות וסיכום
נסיעה בחודש ספטמבר/אוקטובר - קריר ובהיר, מזג אוויר מושלם. סביר שהיה לנו מזל גדול, אולם כאמור הסטיסטיקה לטובת תקופה זו. כמו כן, בתקופה זו מקומות הבילוי/אתרים דלילים יותר בנופשים. לדוגמא, במגלשות מתוארים תורים ארוכים, אנו לא המתנו בכלל, כמו גם סיורים שאינם עמוסים לדוגמא במכרה ובמערות. מחירי המלונות זולים יותר בתקופה זו בכמה יורו, ובוודאי פנויים יותר. מנגד, חלק מהמקומות נסגרים מוקדם יותר, וייתכן שחיי הלילה מעט יותר פעילים בקיץ.
אנו לא קנינו את הזלצבורגקראד ונראה כי בסופו של דבר טעינו והיה יותר משתלם כן לרכוש את הכרטיס. אגב, למי שעוד לא יודע - אירופה יקרה, כל חניה עולה כמה יורו, כל כניסה לאתר, או כל לחמניה קטנה, שלא לומר כניסה לשרותים... הכינו את הארנקים.
זו לנו פעם ראשונה באוסטריה לאחר שהיינו במדינות רבות. המדינה יפהפיה, באופן מפתיע מאד אטרקטיבית דווקא לילדים ומשפחות, וכבר סיכמנו שבטיול בת המצווה של הגדולה נגיע לכאן. תהנו!
