עיר של מהפכות, חגיגות וכדורגל משובח
מפת חבליה של צרפת, שצויירה בראשית שנת 2016, איחדה שני מחוזות Auvergne ו- Rhône-Alpes לחבל אחד. בחלקו המזרחי של החבל המאוחד מצויים הרי האלפים הנישאים, במרכזו פרוש עמק נהר הרון ובחלקו המערבי בולטות פסגות של הרים וולקניים. בירתו של החבל היא ליון (Lyon), שהיא העיר השניה בגודלה ובחשיבותה ברפובליקה הצרפתית. לשדה התעופה שלה, סנט-אקזיפרי, יש טיסות ישירות מנתב"ג עם חברת התעופה Transavia. לבירור על טיסות ישירות לחצו כאן »
ליון, שנוסדה בידי הרומאים, היתה תמיד מרכז עיסקי ביושבה על צומת דרכים. היא ידעה פריחה כלכלית בתקופת הרנסנס, במאות ה-15 וה-16, עת ארחה ירידים מסחריים וכאשר אלה משגשגים אך טבעי שתתפתח מערכת בנקאות, וזאת שלחה זרועות לקצווי היבשת. שנים בודדות לאחר המצאת הדפוס בידי הגרמני גוטנברג הוקם בליון בית דפוס ונוספו לו אחרים שמוצריהם הופצו ברחבי אירופה.
במקביל, התמחו בניה של ליון בענף תעשיות המשי והבדים המעוצבים שגם הם ידעו עידן של זהב. אולם עם פרוץ המהפכה הצרפתית, בשלהי המאה ה-18 ולאחריה, נמוגה תהילתה של ליון. בירת מחוז רון-אלפ מצאה את דרכה החדשה רק במחצית המאה ה-19 כעיר תעשייתית וכעירם של פועלים. במלחמת העולם ה-2 נודעה ליון כמרכז של תנועת הרזיסטנס (ההתנגדות) של הצרפתים לכובש הנאצי ומנהיגה של המחתרת, ז'אן מולין, נלכד בסופו של דבר באחד מפרבריה של העיר.
בעידן הנוכחי ליון מוכרת לאוהדי הכדורגל באירופה בזכות קבוצת הכדורגל המקומית, אם כי זוהרה הועם עם נחיתתם של כוכבים עולמיים ביריבה, פריז סן-ג'רמן. חובבי הז'אנר המשטרתי יודעים שליון מארחת את מפקדת האינטרפול והמכורים לחדשות התוודעו לחברת החדשות של היבשת, אירוניוז, הממוקמת גם היא בליון.
בחודש דצמבר הופכת ליון לעיר של חגיגה, Fête des Lumières, פסטיבל האורות. במקור היה מדובר בחגיגה שנמשכה ארבעה ימים בהם העיר על בתיה, נהרותיה, גשריה, הפארקים וכנסיותיה חוגגת במופעי תאורה מרהיבים, המלווים באירועים שונים. עתה, בזכות ההצלחה הפסטיבל מתקיים בשלושה סופי שבוע. לפרטים נוספים: www.fetedeslumieres.lyon.fr/en
בירת הקולינריה הצרפתית
אולם, תהילתה של ליון באה לה בזכות הקולינריה. תחילת ההיסטוריה הקולינרית של ליון היתה במאה ה-16 כאשר שמן של מסעדות ביסטרו הבושון (Bouchon Lyonnais) שלה החל להתפרסם מעבר לגבולותיה. ליון, שטבחיה ידעו לעשות שימוש בתוצרת החקלאית של האזור וביינות המקומיים, הציגה לעולם הבישול מנות אחדות ובהן פטה אווז, חזירון צלוי ונקניקיות Andouillette. היום, הגברים אמנם שולטים במטבחי המסעדות אולם ליון חייבת לא מעט מתהילת מטבחה גם למין השני, ל"אמהות". הללו התייצבו מאחורי הסירים והמחבתות במסעדותיה של ליון במחצית הראשונה של המאה ה-20 ותרמו רשימה מכובדת של מירשמים לעולמנו. הן עשו כן בשל המצב הכלכלי המתדרדר של המשפחות הבורגניות, שנהגו להעסיק אותן בבתיהן ועם התרוששותן נאלצו לפטרן.
אתר האינטרנט של העיר מציין שיש בה יותר מ-1,000 בתי אוכל. מסעדת שלושת הכוכבים של מישלין של פול בוקוז, שנפטר בראשית 2018, l'Auberge du Pont de Collonges, היא המפורסמת במסעדות העיר. יש בליון עוד שני מוסדות עם שני כוכבי מישלין וכתריסר מסעדות בעלות כוכב אחד. אך רוב רובם של התיירים והמקומיים מסתפקים במסעדות הבושון, עם המפה וריבועיה האדומים ובקבוק היין על השולחן. המסעדות הללו מעניקות לאורחיהן אווירה ומנות מקומיות, כל בושון וה"ספציאליטה" שלה.
גם מסעדות הבראסרי (הדיינר הצרפתי) מקומן לא נפקד וכל תייר חובב אוכל והיסטוריה ינסה למצוא שולחן פנוי באחת מן השתיים: Brasserie Georges שנוסדה ב-1836 ויכולה לארח כ-700 סועדים או ,Brasserie des Brotteaux הממוקמת מאז 1913 בבניין ארט-נובו מלהיב.
- Brasserie Georges כתובת: 30 Cours de Verdun Perrache,
- Brasserie des Brotteaux, כתובת: 1 Place Jules Ferry
פול בוקוז, שהוזכר בראשית הפרק על האוכל, פתח בליון שלוש מסעדות בראסרי Le Nord, l'Est, Le Sud לרווחתם של בני העם שאין באפשרותם לשלם מאות אירו לארוחה אחת. תפריט של שלוש מנות יעלה בבראסרי של קונצרן בוקוז רק 26.90 אירו שאליהם יתוסף מחיר היין שבלעדיו אי אפשר (בצרפת מקובל להציע תפריטים של שתיים ושלוש מנות ואין מדובר במלכודת תיירים). אתר אינטרנט: www.brasseries-bocuse.com
ברחבי העיר היפה
שתי גבעות צופות על מרכזה של ליון ושני נהרות – הסאון והרון, שהוא המזרחי מבין השניים - מתמזגים בה בדרכם לים התיכון. ליבה הכלכלי והמסחרי של העיר מצוי על לשון יבשה ביניהם, "כמעט אי", ומכאן גם שמה - פרסקיל (Presqu`ile). הרצון העז של פרנסי ליון לייצב את מעמדה כעיר מרכזית גרם להם לסלול את האוטוסטרדה המחברת את פריז למרסיי, לצד מסילת הברזל ותחנת הרכבת Perrache שהוקמה ב-1857, באופן שהיא חוצה את לשון היבשה. כיום נחשב פרוייקט זה לאסון תיכנוני.
רוחבה של לשון היבשה אינו מגיע ליותר מקילומטר אחד והוא נעשה יותר ויותר צר עד לנקודת המפגש של הנהרות. לאורכו של חצי האי הוקמו כיכרות אחדות והגדולה והמפורסמת שבהן היא פלאס בלקור (Place Bellecour). כיכר נוספת שאין להחמיץ היא פלאס דה טרו (Place des Terreaux), שנבנתה מחדש ב-1990. ארמון העיריה משקיף עליה וכך גם הארמון המאכלס את המוזיאון לאומנויות יפות. ברובע זה ממוקם גם המוזיאון העשיר לתולדות האריגים, ברו דה שאריטה. אתר אינטרנט: www.mtmad.fr
הרובע העתיק של ליון (Vieux Lyon) השתמר ברובו מאז נבנה בתקופת הרנסנס על הגדה המערבית של נהר הסאון, למרגלות גבעת פורבייר . ציר התנועה העיקרי של הרובע הוא רחוב סנט-ז'אן המשופע בחנויות ומסעדות. הטראבול (Traboules) הם האטרקציה התיירותית של הרובע. אלה הם מסדרונות ומעברים, רבים מהם תת קרקעיים, שנבנו בתקופות שונות, והם מחברים בין בתים וחצרות וחלקם פתוחים לביקור. במלחמת העולם השניה הם שימשו את לוחמי המחתרת.
גבעת פורבייר נראית למרחוק בזכות הבזיליקה הבנויה שיש לבן ולה ארבע צריחים. "הגבעה המתפללת" הוא השם שהוענק לה בזכות שפע מוסדות הדת שהתמקמו שם. התצפית מן הבזיליקה לעבר העיר היא אטרקציית התיירותית מס' 1 של העיר. אפשר להעפיל לגבעה בעזרת פוניקולר היוצא מתחנת המטרו "ויה-ליון". לרדת, כדאי ברגל.
בואו לגלות את ליון בתמונות מקסימות מהעיר הפוטוגנית, שיעשו לכם חשק לעלות על מטוס »
מסביב לליון: עיירות מקסימות ויין משובח
ליון היא נקודת מוצא אידאלית לטיולים ברכב למכמניה האין סופיים של צרפת. שעה נסיעה מזרחה נדרשת כדי להגיע להרי האלפים, בקיץ ובחורף, בזכות האוטוסטרדות האיכותיות של צרפת (בתשלום). בירת מחוז סבוי, שאמברי (Chambery), מתגאה ברובע עתיק. לא בכדי, בין המאות ה-13 ל-16 היא שימשה כבירת דוכסות סבוי ובמרכזה ניצבת טירת הדוכס. בסביבתה של שאמברי מצויים שני אגמים, המהווים בקיץ תחליף מרענן לחופי הים התיכון הלוהטים.
על גדת אגם נוסף ומוקפת בהרים, כ-150 ק"מ מליון, מצויה "ונציה של האלפים", אנסי (Annecy). ללא הגזמה אפשר לומר שמדובר בפנינה תיירותית. העיר משדרת אווירה רומנטית עם טיילת לגדת האגם ובצידה הרבה שמחת חיים שמקורה בשפע המסעדות ובתי הקפה. התעלה הראשית (שהיא למעשה נהר) מעוטרת שתילי גרניום והבתים העתיקים בצדדיה משמרים אווירה של מאות קדומות. סמלה המצולם של אנסי הוא ארמון האי (פאלה דה ל'איל) הנושק לשתי תעלות. ספינות טיולים יוצאות מן המעגן להפלגות טיול באגם.
ליון ממוקמת במרחק לא רב ממחוז בורגונדי (בצרפתית: בורגון Bourgogne), שמצפון לה. לבד מנופיה וטירותיה התפרסמה בורגונדי בתעשיית היין שלה והמזון המשובח המוגש במסעדותיה. אם מבקשים לדעת את ניחוחו של מחוז בורגונדי, המקום לעשות זאת הוא העיר בון (Beaune), כ-150 ק"מ מצפון לליון. היא נחשבת כבירת היין וכראוי לתוארה היא משופעת בחנויות יין ובקילומטרים של מרתפים, שבאחדים מהם נערכים סיורים מאורגנים הכוללים טעימות. לצד עיסקי היין שלה מפורסמת בון בזכות ההוספיס Hôtel-Dieu הממוקם במרכזה ולו הגג צבעוני נודע לתהילה. זהו מבנה מרשים של בית חולים מימי הביניים עם חצר פנימית ותצוגה של חדרי החולים על אביזריהם.
הנסיעה לבון עוברת ב"דרך היין" של בורגונדי והעין אינה שבעה מלהביט על שורות הגפנים הניצבות כבמסדר צבאי וענפיהן מתוחים על חוטי תיל. פה ושם ממתינים לנוסעים יקבים עם השלט Degustation (טעימה). באחד מביקורינו היינו התיירים היחידים ורכשנו בקבוק אחד. המקומיים באו עם מיכלי פלסטיק והגירו לתוכם ליטרים אחדים של יין, כפי שאנו נוהגים למלא דלק למיכל המכונית.
הכתבה התפרסמה בשיתוף לשכת התיירות של צרפת Atout France
עשינו לכם חשק לטיול בצרפת? הנה עוד כמה כתבות במיוחד עבורכם:
