יום 1 -; נוחתים בקלן וקדימה למסטריכט והסביבה

נסענו שלוש משפחות - לב, אנגל ועמר - בהרכב של שישה מבוגרים וחמישה ילדים/נערים, בני 11-17, להולנד לטיול של שבעה ימים מלאים ושישה לילות בתאריכים 7-13.8.2009. הטיסה הייתה לקלן שבגרמניה והמלון היה בעיירה גלדרופ שליד איינדהובן. כמו כן, כפרי נופש בהולנד בהחלט לא חסר וזוהי גם אופציה. להלן מסלול הטיול ומידע על המקומות בהם היינו וגם מעט מחוויות הטיול, על מנת שתספרו לדורות הבאים. הניווט נעשה בעזרת Gps עם תוכנת 8 Igo -; מצויינת, אבל בכל מקרה, הייתה לנו מפה פתוחה לידנו.

 נחתנו בקלן מוקדם בבוקר, קיבלנו את כלי הרכב, התארגנו מהר ויצאנו לכיוון הולנד. נסענו כ- 130 ק"מ לכפר וולקנברג לביקור במערות עתיקות ומיוחדות. בחרנו את הסיור בקרוניות, שנמשך כחצי שעה. צריך לבוש חם כי קר מאד בפנים. ראינו את האורך המדהים של המערות, שהן בעצם מנהרות חצובות (כ- 70 ק"מ), ראינו את הפיסול והציורים הרבים הפזורים על הקירות וגם את ההכנה של המנהרות לשימוש כבונקרים ומחסה בזמן מלחמה רגילה ואטומית. משם נסענו נסיעה קצרה לעיר מסטריכט וביקרנו בנופיה, שכללו בזיליקה עם צריח גבוה. הגענו בדיוק לרגע בו חתן-כלה יצאו מהכנסייה לעבר הלימוזינה הלבנה שחיכתה להם. סיירנו בכיכר העירייה וכמובן לא פסחנו על הגלידה המסורתית הראשונה של כל טיול. שוטטנו בין הסמטאות ומשם נסענו כ- 90 ק"מ נוספים לאורך נופי הולנד, עד למלון שלנו באיינדהובן להתארגנות ועלייה לשינה מוקדמת -; להזכירם, כמעט ולא ישנו בלילה הקודם ורצינו להישאר רעננים להמשך.

מידע: מסטריכט היא העיר הדרומית ביותר בהולנד, בקרבת גרמניה ובלגיה. זוהי העיר העתיקה ביותר במדינה והיא הוקמה על ידי הרומאים ב-50 לספירה. כיום העיר ידועה (בעיקר) בזכות הבירות הטובות שלה, כמו גם בזכות `Limburgse Vlaai`, עוגה מיוחדת שמכינים רק שם.

St Servaas Basilica: כנסיה עתיקה מימי הביניים, היחידה שנבנתה בהולנד מעל קברו של קדוש. המבנה יפהפה ובמיוחד מרשים "אולם הקיסר" שבאגף המערבי. אם אתם כבר במסטריכט, בקרו גם ב- Treasure-Room, שם תוכלו להתפעל מאוצרות אמנות שונים.

בית העיריה (או בשמו ההולנדי Stadhuis): המבנה הייחודי של בית העיריה נבנה במאה ה-17 על ידי הארכיטקט פיאטר פוסט, שאחראי גם על ארמון ה"דאם" באמסטרדם. תוכלו לשוטט בין חדרי הבניין המעוצבים והיפים, כל אחד מהם מספר סיפור אחר. כדאי מאוד להביט גם למעלה מדי פעם: התקרה מרופדת ביצירות אמנות יפהפיות. לאתר זה מקום של כבוד ברשימת אטרקציות מרכזיות במסטריכט, כך שאתם חייבים לעצמכם להגיע לשם. כתובת: Markt 78.

וולקנבורג (Valkenburg): גם כאן, הדרכים ירוקות ויפות והעיר עצמה בנויה בסגנון כפרי וחם. הגענו למערות וולקנבורג. חניה מוצאים ברחוב המקביל, 2 יורו לשעה. בחרנו בחלופה של הנסיעה ברכבת. הסיור עצמו מסתורי ומקסים, נסיעה ברכבת במערה חשוכה עם פסלים וציורי קיר מעניינים בדרך, ההסברים של הנהג בהולנדית בלבד, אבל נהנים מהחוויה. העלות -; 5 יורו לאדם -; שווה ומומלץ.

 משם חזרנו למסטריכט, למערות סט פיטרסבורג ולמערת Grotten Zonnenberg. להגיע לשם זה סיפור, כי אין ממש כתובת ורוב האנשים לא יודעים, אבל אל תוותרו, זה שווה. יש חניה צמוד לבית קפה סמוך (Slavante Café, Slavante 1 Maastricht), ללא תשלום. מותר להיכנס לסיורים מודרכים בלבד, יש סכנה אמיתית ללכת לאיבוד. חיכינו לסיור באנגלית, רגלית. מקום מלא הסטוריה -; גרפיטי, ציורי קירות, סיפורים פיקנטיים ושוב חושך, מסתורין וקור של מתחת לאדמה. העלות - 17 יורו למשפחה ושווה ביותר.

אזור ה- Jekerkwartier: זהו אחד האזורים הציוריים והנעימים ביותר במסטריכט והוא מורכב מסמטאות קטנות עם בנינים עתיקים, מנזרים, כיכרות וגשרים מעל לנהר Jeker. מה עושים פה? פשוט משוטטים רגלית ומתמכרים לאווירת העבר המכשפת. לא להחמיץ.

לתחילת הכתבה

יום 2 - מחלבה קטנה ומטריפה, תחנות רוח ומדורודם

בהתייעצות מוקדמת החלטנו לוותר על הספארי Beekse Bergen, כי יש כאלה במקומות רבים, ולהתמקד במה שייחודי להולנד. נסענו לכפר Kinderdijk - ליד רוטרדם, על מנת לראות ריכוז של תחנות רוח עתיקות וגדולות. בדרך עצרנו על גדת הנהר Maas וצפינו בספינות הקטנות והגדולות העוברות בו. נסיעה קצרה הביאה אותנו לאתר של התחנות. יש שם כ- 15 תחנות, שנבנו בסביבות שנת 1720 והמטרה העיקרית שלהם היא לרתום את אנרגיית הרוח על מנת להעלות ולנקז את המים מהשטחים הנמוכים לתעלות מוגבהות ומשם לים. ביקרנו בתוך תחנה שעובדת וראינו את הכנפיים מסתובבות ומפעילות גלגלי שיניים, שמניעים גלגלי כפות שמרימים את המים.

לאחר מספר שעות של הנאה, נסענו למחלבה קטנה במחוז גאודה. על מנת לקצר את הדרך עלינו על מעבורת שהעבירה אותנו את הנהר. המחלבה נמצאת בכפר קטן ומשגע של בתים הולנדיים עם הגגות המשופעים. כל בית יושב על אי קטן ומוקף תעלות מים. בתעלות שטים ברווזים וברבורים ובאיים אחרים רועות פרות שחורות - לבנות באחו אינסופי של עשב ירוק. המחלבה שייכת לזוג נחמד, שיחד עם עוד ארבעה בני משפחה מגדלים כ- 260 פרות, המפיקות כ- 7000 ליטר חלב ביום. בשיטות מסורתיות ובעבודה ידנית, ברוּבה, מפיקים מכמות זו כ-700 ק"ג של גבינת גאודה משובחת בטעמים וריחות. העבודה קשה מאד, מבוקר עד ערב.

 הגברת הנחמדה לקחה אותנו לראות סרט וידאו על התהליך ואחר כך לסיור בו למדנו על השלבים- מהחלב ועד למחסן הגבינות. במקום יש חנות גבינות, שהמוכרת בה היא אותה גברת בלתי נלאית, אבל נחמדה ברמות. חיפשנו מקום לפיקניק והיא הציעה את החצר שלה עם שולחן וכסאות. בקיצור, היינו שם מספר שעות מהנות ביותר, אל תחמיצו! בסיום, שוב נסענו בתוך הכפר בזחילה על מנת ליהנות ככל שניתן מהבתים המדהימים. המשכנו למחלבה קטנה בה רואים את תהליך ייצור הגבינה של גאודה המפורסמת בהולנד. ויתרנו על פנורמת מסדך בהאג ועל מוזיאון מאוריציוס מפאת קוצר הזמן והחלטנו לסיים במדורודם -; עיר המיניאטורות היפה. ההתרשמות הייתה שהמקום נחמד ולא הרבה יותר מכך.

מידע: תחנות רוח - נסענו לכוון רוטרדאם בכביש A16. ברינג של רוטרדאם פונים לכוון N210 ושם צריך לחפש את השם: Kinderdijk. למקום מגיעים רק עם מעבורת שמעבירה אותך את גדה. במקום 19 תחנות רוח שונות, תעלות מים, פרות וברווזים. המקום נפלא ורצוי לשכור אופניים. יש אפשרות לשייט (בתשלום) במקום, אבל תמיד מומלץ לשכור אופניים.

כתובת החווה לייצור גבינות ליד גאודה: Bergambacht Benedenberg 90.

מדורודם: כאן תראו את כל הולנד בצורה מיניאטורית: הבתים על התעלות באמסטרדם, שוק הגבינה של אלקמאר וחלקים מסכרי הדלתה, כולם מועתקים עד לפרטי פרטים בקנה מידה של 1:25. ראו את תחנות הרוח, מטוסים בנמל התעופה המחודש של אמסטרדם סחיפהול, אוניות מפליגות ורכבות מודרניות חוצות את העיר, במיניאטורה הגדולה ביותר בעולם.

לתחילת הכתבה

יום 3 - מוזיאון מדאם טוסו ואנה פרנק באמסטרדם

קנינו בארץ מראש כרטיסים למאדאם טוסו (כניסה מוזלת אחרי השעה 15:00) ולבית של אנה פרנק (חוסך עמידה ארוכה בתור). החיסרון הוא שהכרטיסים הם ליום מסויים, לא הגעת, פיספסת! חנינו בחינם בחניה של האיצטדיון האולמפי ולקחנו חשמלית לכיכר דאם, ממנה התחלנו את הסיור והשיטוט במרכז העיר. תחילה פיזרנו גרעינים ליונים בכיכר (הבאנו מהבית שקית של גרגרי תירס לפופקורן). זו פעילות נעימה ומשמחת גדולים וקטנים. התחלנו באנדרטה למלחמת העולם וממנה שוטטנו בסמטאות ולאורך התעלות, והגענו מבלי להתכוון לרובע האורות האדומים. למרות שעת הצהריים המוקדמת, כבר היו נערות עובדות בחלונות.

 כמתוכנן, הגענו בשעה 15:00 למוזיאון השעווה והצטלמנו עם כל הדמויות הידועות של שחקנים וזמרים. בכניסה עומד הפסל של אובמה, ומותר להצטלם איתו רק בסיוע עובדי המוזיאון, בעלות של 8 יורו לתמונה! ויתרנו על העונג. לקראת השעה 18:30 הגענו למוזיאון שהוא גם בית אנה פרנק. מקום מרשים, המספר את סיפור חייה של אנה ובני משפחתה, בעיקר בשנתיים של ההסתתרות מהנאצים וכתיבת היומן המפורסם. לנו זה עשה משהו בלב. לסיום יום אמסטרדם יצאנו הגברים לסיור נוסף ברובע האורות האדומים. הגענו למסקנה שהעיר שווה כמה ימי ביקור נפרדים על מנת לחוש אותה ולבקר באטרקציות הרבות שהיא מציעה.

לתחילת הכתבה

יום 4 - טירת דה האאר באוטרכט ויום כיף באפטלינג

ביום זה התפצלנו -; משפחת אנגל הלכה ליום כיף באפטלינג, פארק השעשועים הגדול ומשפחות לב ועמר נסעו לאוטרכט וסביבתה. יצאנו מאוחר מאוד והגענו למוזיאון הרכבת באוטרכט, אולם די מהר הבנו שחבל להיכנס לכל כך מעט זמן, כי התכוונו להגיע לסיור היחיד שנערך באנגלית בטירת דה-האאר בשעה 15:45. נסענו לטירה ואכן לא התאכזבנו. זו טירה מהאגדות של האבירים. סיירנו בגנים, בחורשות וליד בריכות המים ובשעה היעודה נכנסו לסיור מודרך בטירה. מסתבר, שיש כאן גם נקודה יהודית. הבעלים של הטירה התחתן עם הלנה דה רוטשילד ובכך היה לו מימון לערוך שיפוץ יסודי שארך 20 שנה. הביאו 7000 עצים גדולים, עקרו כפר שלם ובנו טירה ציורית מהאגדות.

 החדרים מפוארים בצורה מדהימה, הריהוט יפה והחדרים מצויידים בכל שכלולי הטכנולגיה של לפני 130 שנה כמו חשמל ומים זורמים. הטירה מוקפת גנים יפהפיים, תעלות ובריכות מלאות בברבורים. מי שרוצה הרחבה על המקום ימצא אותה בקישור: Www.Tapuz.Co.Il/Blog/Viewentry. הטירה שווה ביקור ומומלצת מאד. בסיום חזרנו לעיר וראינו את כנסיית הדום המפורסמת ואת התעלה הישנה של אוטרכט. ירד גשם ולכן נכנסנו ל- KFC לאכול וחזרנו למלון.

מידע: האפטלינג יעלה על כל ציפיותיכם והוא אטרקציה, שגדולים כקטנים חייבים לבקר בה. תמצאו כאן את יער האגדות, המבוסס על סיפורי האגדות של מספרי האגדות האירופאיים כמו האחים גרים. בנוסף ליער, תמצאו כאן גם עולמות יצירי הדימיון, רכבות הרים מהירות ושיוט הרפתקני בסירות. זהו פארק שעשועים מדהים ורומנטי, המוקף בנוף וצמחיה יפהפיים.

מוזיאון הרכבות באוטרכט- מתאר את תולדות הרכבות בהולנד עם דגמים והפעלות רבות. החנייה במוזאון עולה ארבעה יורו - אפשר להחנות שם רק עד השעה 17:30, אחר כך לא ניתן לצאת מהחניון. היתרון שלו הוא קרוב מאוד למרכז העיר, מגדל הפעמונים והתעלות. והחנייה בסביבה שלהם עולה הון.

הדום (De Dom)- זוהי קתדרלה גותית גדולה, שנבנתה באוטרכט בין השנים 1254 ו- 1520 ומתגאה בצריח הגבוה ביותר בהולנד כולה (112 מטרים). אם הלכתם לאיבוד באוטרכט, הצריח הזה הוא המצפן שלכם.

  • כתובת: Achter De Dom 1
  • שעות הפתיחה: בקיץ 10:00-17:00, בחורף 11:00-16:00
  • אתר אינטרנט: Www.Domkerk.Nl 

תעלת המים אודה גראכט (Oude Gracht)- זוהי תעלת המים החוצה את מרכז אוטרכט, ולאורכה מסעדות ובתי קפה נעימים. אם מתחשק לכם לשרוף קצת קלוריות לאחר צריכה מופרזת של פריטס.

טירת דה האאר - בהולנד יש מעט מאד טירות, המתקרבות לדימוי הטירות באגדות בסגנון הבניה הנאו-גותי של ימי הביניים, אך טירת De Haar נראית באמת כאילו יצאה מסיפור אגדות. הטירה מוקפת בתעלת מגן, גנים עתיקים, בריכות ויער אמיתי. הטירה נבנתה במהלך המאה ה-14, על שטח משקעים של נהר הריין. ההתייחסות ההיסטורית הראשונה בכתובים לטירה היא משנת 1391. הטירה הזו היא באמת מיוחדת בגלל שלפני למעלה מ-100 שנה היא עברה תהליך שחזור ובניה מחדש שלא היה כדוגמתו באירופה. תהליך השחזור כלל לא רק את הבניין אלא גם את גני הטירה. אפשר לבקר בחדרי הטירה רק בזמן סיור מודרך. הסיור נמשך קרוב ל-50 דקות ומתחיל אחת לשעה. ילדים עד גיל חמש אינם רשאים להצטרף לסיור המודרך. סיור באנגלית מתקיים בשעה 15:45 - שווה להגיע לזה.

לתחילת הכתבה

 יום 5 - הדולפינריום וגולת הכותרת: פארק הואה פלואה

התכוונו לצאת מוקדם על מנת להגיע ב- 09:30 לדולפינריום. הגענו בערך שעה אחר כך ולכן נאלצנו לחנות בחניון מרוחק מאד. יש קרונית של הפארק שלוקחת אותך, אולם החזרה הראשונה שלה היא רק ב- 16:00. אנו, שסיימנו ב- 14:00, נאלצנו ללכת כ- 25 דקות עד החנייה. הפארק עצמו די מאכזב. ההסברים ארוכים מאד ובהולנדית, כך שדי משתעממים עד לאקשן, המופע המרכזי עם הדולפינים שהיה טוב ומושקע מאד עם הרבה פעלולים. משם חזרנו לפארק "הואה פלואה" , וזו הייתה אחת מגולות הכותרת של הטיול -; זהו פארק ענק שרובו מיוער, נכנסנו עם כלי הרכב עד למרכז ולאחר פיקניק שעשינו במקום, עלינו על האופניים הלבנים שניתן להשתמש בהם במחיר הכרטיס ובלי להרגיש רכבנו קילומטרים רבים על שבילים ובתוך היערות. יש גם מקומות תצפית על הצבאים הגרים שם ובנוסף, עוד שני מוזיאונים ומסעדה. היה פשוט תענוג צרוף.

מידע: הדולפינריום הוא גן החיות הימי הגדול ביותר באירופה ויש כאן הרבה מה לעשות ולחוות. ההופעות נערכות בדרך כלל אחת לשעה. אם תתכננו את היום היטב, תוכלו לצפות כמעט בכל ההופעות. בכיפה (Koepel) תוכלו לצפות בהופעות מרשימות של דולפינים. הופעת סוס-הים ואריה-הים ילמדו אתכם הכל אודות חוש הומור ימי. אל תשכחו לבקר גם את הלגונה ואת האקוואריום. יום מהנה בדולפינריום הוא לא רק חוויה כיפית, אלא גם חוויה מרגשת ומלמדת.

הפארק הלאומי "הואה פלואה" (או בביטוי נכון יותר "הוחה פלואה" - De Hoge Veluew) הוא אחד מהפארקים הותיקים והגדולים בהולנד. גודלו כ-55,000 דונמים של יערות, אגמים, שדות בור וחולות סחף. יחד עם מוזיאון קרולר-מולר והגן המפוסל מציע הפארק שילוב מיוחד של טבע, אומנות, ארכיטקטורה, מרחב ושלווה והינו בית להרבה מיני צמחים ובעלי חיים בסכנת הכחדה. תוכלו לטייל בו במשך שעות או לרכוב על אופניים. במרכז הפארק תוכלו גם ליהנות מפעילויות ספורט, תרבות וחינוך שונות לילדים ולמבוגרים. יש בו מוזיאון פתוח על שטח רחב מימדים (44 דונם) עם אגמים, תעלות ומפלי מים, 80 חוות, כנסיות, בתים בסגנונות שונים, טחנות רוח, אזורי תעשיה, חנויות. במוזיאון תראו איך חיו התושבים המקומיים מהמאה ה-17 ועד ימינו. במקום יש מיצג מולטימדיה עם רוחות ושינוי מזג אויר, אל תוותרו עליו. שעות פתיחה: אפריל - אוקטובר, כל יום בשעות 10:00 - 17:00.

לתחילת הכתבה

יום 6 - גבינות באידם, כפר הדייגים וולנדם וחיטהורן

סה"כ נסיעה של כ- 500 ק"מ. נסענו ישירות לעיירה אידם, שם מתקיים פסטיבל ושוק גבינות בין השעות 10:30 ועד 12:30 -; השוק הומה מאד וצריך להגיע מוקדם ולתפוס מקום ישיבה או עמידה טוב. מי שמגיע מאוחר לא רואה הרבה. בשוק מתקיים טקס ססגוני, שכולל מצעד תזמורת, פתיחה חגיגית של השוק, הבאת גבינות בסירות ובכרכרות, שקילה, ריצה עם מנשאים מיוחדים של הגבינות, בדיקת איכות הגבינות ו"משא ומתן" של החקלאי עם הסוחר, תוך תקיעות כף יד רבות ומצחיקות, עד להגעה למחיר מוסכם. החניה היא בכניסה לעיירה ומשם חמש דקות הליכה בין הבתים היפים עד לשוק. בקיצור, חוויה הולנדית מסורתית נחמדה. מסביב יש חנויות מזכרות וגבינות רבות. השוק מתקיים רק ביום רביעי.

 משם, נסיעה של שתי דקות לכפר דייגים ציורי בשם וולנדם, הנמצא בקרבת מקום. החניה במרכז חופשית עד שעה וחצי. דייגים לא ראינו שם, אבל יש נמל סירות קטן לחוף ימת אלסמיר, חנויות מזכרות רבות, גלידריות, מסעדות ודוכני אוכל רבים, כולל מכירת הרינג טרי ושאר פירות ים. אתרים נוספים בסביבה הם העיירה הורן עם רכבת קיטור ישנה שנוסעת ואתר זאנסה סכאנס שיש בהם טחנות רוח, גבינות וקבקבי עץ. אנחנו דילגנו. משם, בנסיעה של כ- 120 ק"מ, כאשר כ- 30 מהם עשינו על אחד הסכרים המפורסמים של הולנד, שבעזרתו ייבשו חלקים מהים. עצרנו בנקודת תצפית בה ניתן לבקר משני צידי הסכר, להתרשם מהגודל ומהפרשי הגובה של המים וכן לקרוא הסברים על הבניה.

 מטרת הנסיעה הייתה הכפר חיטהורן -; ונציה של הולנד. חייבים להגיע עד השעה 18:30, אחרת אין שייט. הגענו ב- 17:00 ולקחנו סירה לשעתיים. שייט נחמד בתעלות, אבל גולת הכותרת היא השייט בין הבתים של הכפר, פשוט משגע. כל בית נמצא על אי עם גשר קטן ובית סירות. הכל יפה ופרחוני. חזרנו לשם לטיול רגלי עד לקפה קטן, שמי שמנהל אותו יודע לקשקש מילים רבות בעברית (יש לי אחלה גלידה, עם קשית). היה קשה להתנתק ויצאנו רק בחושך חזרה למלון.

מידע: שוק הגבינות באדם (Edam) - שוק גבינות חביב הנמצא בעיירה, הנושאת את השם הכה מזוהה עם הגבינה הצהובה. בנוסף למכירה הרגילה (אלפי גבינות מהכפרים באיזור), מסתובבים בשוק אנשים לבושים לבן, הנושאים מגשים ענקיים עמוסים בגבינות ומשחזרים את מכירת הגבינות בימים עברו. בעיירה קיים מוזיאון הנמצא במבנה ששימש בעבר כבית שקילה. המוזיאון מציג את את ההיסטוריה של הגבינה וכמו כן, כלי הכנת גבינות.

  • כתובת: השוק נמצא ברחוב Damplein 1 בעיירה Edam
  • שעות פעילות: יולי אוגוסט, 10:00 עד 12:00.
  • אתר אינטרנט: Www.Vvv-Edam.Nl 

וולנדם - כפר דייגים נחמד על שפת אגם אייסלמייר, בו ניתן לראות את הדייגים מכינים את הרשתות לדייג. במקום יש טיילת עם מספר מסעדות ובתי קפה ומומלץ לטעום שם מההרינג ההולנדי המפורסם (דג טבול בחתיכות קצוצות של בצל). המקום נחמד לטיול של מספר שעות ובקיץ ניתן לראות שם הולנדיות בלבוש מסורתי. מהכפר תוכלו גם לצפות במערכת הסכרים שמגנה על הכפר. הבתים בכפר הדייגים עשויים מעץ וצבועים בצבע ירוק ולבן.

זאנסה סכאנס -; אתר התיירות זאנסה סכאנס ממוקם צפונית לאמסטרדם במרחק של כ-20 דקות ברכב (או 20 דקות ברכבת +15 דקות הליכה). זהו כפר פוטוגני ליד נהר ה-זאן. מלבד בתי עץ בצבעי ירוק לבן ותחנות רוח, תוכלו ליהנות מנוף יפהפה וטיפוסי לפרובינציית צפון-הולנד. במקום תוכלו לבקר במספר מוזיאונים, לראות כיצד מכינים גבינות וקבקבי עץ ולטייל לאורך רחוב חנויות קטן. באזור ניתן גם לבקר בחוות גבינות נוספות ב- Katwoude או ב- Volendam.

חיטהורן, המכונה "הונציה של הולנד", היא עיירה קטנה ומקסימה בצפון מזרח הולנד. עיירה זאת בהחלט שווה ביקור. היא לא כמו ונציה, משום שהיא יותר כפר ולא עיר גדולה. האטרקציה המרכזית היא שהכפר מלא בתעלות מים יפהפיות וניתן לשוט לאורכן עם סירות מתחת לגשרים. משום שהמקום תיירותי, תוכלו למצוא גם כמה מסעדות בהן תוכלו לאכול או לשבת לשתות. סכרים וכיבוש הים (פולדרים) הם מושגים שמתייחסים לייבוש אדמות הולנד. בעבר, כ-40% משטחה של הולנד היה מכוסה במי ים. צפיפות האוכלוסין והצורך בשטחים למחיה וחקלאות גרם להולנדים לנהל "מלחמות" אין סוף כנגד הים.

הצורך בפתרון יסודי וסופי התעצם לאחר האסון של 1953, שעה שכ-2000 איש טבעו בשיטפונות הים הצפוני. פרברי העיר אמסטרדם מורכבים גם הם מאדמה מיובשת. יצירת פולדר מחייבת מספר שלבים: בביצות ולאורך נהרות יש פולדרים בודדים המוגנים בסכר אחד (שמות ערים המסתיימות ב"דם" מעיד על סגירת פלג מים על ידי סכר). הם נבנו כדי לספק הגנה מפני הגאות ולייבוש שטחי אדמה אחדים. עודפי מים מפולדרי סכר מכוונים חזרה לים או לנהר בעזרת כוח המשיכה ועל ידי סכרים בשעת השפל.

השלב הבא הוא פולדרי ניקוז, שם נבנה סכר סביב אגם. מעבר לו יש תעלה טבעתית ובסמוך לה סכרים שמקיפים פולדרים קרובים. בפולדר יש שתי וערב של תעלות קטנות המחוברות ביניהן באמצעות סעיפי תעלות. כאשר דרגת המים עוברת את המידה הרצויה, המים נשאבים חזרה אל תוך סעיפי התעלות ולאחר מכן החוצה אל התעלה ההיקפית ואל רשת שלמה של אגמים או תעלות המשמשים כמאגרים זמניים. בעבר הם הונעו על ידי טחנות הרוח והקיטור. ניקוז אזורים בתוך הארץ הנמצאים מתחת לפני הים היה חייב להתבצע בהתערבות אנושית.

פיתוח טכניקות לניקוז הוא פרק יוצא דופן בהיסטוריה של הולנד, תחנות פולדרים תוכננו לשאיבת מים וזו הפעם הראשונה שמשאבים טכניים הצליחו לשלוט ביסודות הטבע. פני הים עלו והאדמה הונמכה באמצעות ניקוז של ביצות כבול ("העברת" מים מאזורי הביצות לים). טחנות הרוח שניצבו בשורה היו מסוגלות לנקז אזור של פנים הארץ.

 פריצת הדרך בתחום זה הייתה על ידי ארכיטקט ומהנדס מים נודע בשם יאן אדריאנס ליכווטר (פרוש מילולי של שמו: "ללא מים"), שבניהולו ובאמצעות 40 טחנות רוח נוקז אגם ביימסטר בצפון העיר אמסטרדם. הצלחה זו עודדה את ההולנדים והם המשיכו במאמציהם להקים פולדרים נוספים בעיקר בצפון הולנד. האגמים הגדולים בצפון הולנד הפכו לאדמה חקלאית פוריה, כיוון שהגשם שטף ממנה את שארית המלחים. ההון לביצוע המפעלים הללו בא מסוחרי אמסטרדם העשירים. בסך הכך יובשו בהולנד מאז המאה ה-13 7,050 קמ"ר של אדמה, מהם 4,000 הודות לבניית סכרים חופיים

לתחילת הכתבה

יום 7 -; קרטינג מהיר לפני החזרה הביתה

פינינו את המלון ונסענו למרכז איינדהובן, על פי דרישת הקבוצה לחוות גם קצת קניות (יאמר לזכות הקבוצה, שהקדשנו זמן מועט בלבד לעיסוק זה במשך הטיול כולו). לאחר מכן נסענו כ- 120 ק"מ עד לקרבת העיר קלן בגרמניה. שם, בעיירה Kerpen, נמצאת הפתעה שהכנו לסיום הטיול: אתר הקרטינג של אלוף העולם מיכאל שומאכר. מקום גדול ומושקע עם מכוניות מהירות מאוד (עד 110 קמ"ש). מתלבשים כמו נהגי מרוץ אמיתיים ויוצאים לסיבוב של 8-10 דקות ב- 10 יורו. הכל מסודר ומתוקתק כמו שגרמנים יודעים לעשות. לנו ובעיקר לילדים זו הייתה התפרקות כיפית. ומשם כחצי שעה עד שדה התעופה, החזרת המכוניות ולטיסה. בנתב"ג המתין לנו סשן חם של חיבוקים ונשיקות עד כדי דמעות והבטחה להיפגש שוב בשנה הבאה.

מידע: אתר הקרטינג: www.michaelschumacher-kartcenter.de

לתחילת הכתבה