ירדן - שבוע ברכב עם כל המשפחה

ירדן הפכה כבר מזמן ליעד טיולים פופולארי עבור ישראלים. מסתבר שזהו יעד מוצלח גם לטיול עצמאי ברכב לכל המשפחה, שכולל שמורות טבע, עתיקות וחופי ים. חו"ל, ממש קרוב לבית.
אדוארדו אוקסמן
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: ירדן - שבוע ברכב עם כל המשפחה
Thinkstock Imagebank ©

הכנה לפני הטיול

הטיול התקיים בחופשת הפסח 2009 וארך 8 ימים. נסענו חמישה אנשים במכונית הפרטית שלנו: אבא, אמא ושלוש בנות, בגילאים 16-20. מסלול הטיול ותוכן הטיול הותאמו לגילאים האלה ולא הייתי עושה את אותו טיול עם ילדים קטנים, שכן הוא עלול להיות משעמם (ראינו יחסית הרבה עתיקות, טיול הג`יפים בואדי ראם קשה לילדים וכו`). מסלול הטיול נלקח מהספר על ירדן של מנחם מרקוס ומתאים למסלול, שנקרא "ירדן: המסלול הקלאסי". בספר המסלול נמשך שישה ימים, אנחנו קצת שינינו והארכנו אותו. הספר בעברית והוא מעולה לטיול, אך אינו מספיק. הסקירה הכללית על ירדן היא מצוינת וגם המסלולים שהוא מתאר. סקיצות המפות מצוינות, אך לפי מטיילים שפגשנו, לא היה בו מספיק מידע לטיולים מסויימים. כמו כן, אין לו פרק על רבת עמון ואין לו כמעט התייחסות למלונות או מסעדות. בנוסף, כל השמות בספר הם בעברית, ולרוב, השם בעברית שונה מהשם בלועזית.

 את הספר המעולה של מנחם השלמנו עם הספר של ה- Lonely Planet על ירדן, הקיים גם באנגלית וגם בעברית. אני טיילתי בהרבה מדינות ברחבי העולם עם המדריך הזה והוא לא אכזב אף פעם, גם לא בירדן. המלצותיו על מלונות ועל מסעדות מדויקות ולא נפלנו אף פעם. היות שכמעט ולא עשינו מסלולים למיטבי לכת בתוך נחלים, מפת הכבישים, הניתנת במעבר הגבול על ידי לשכת התיירות הירדנית, הספיקה לנו. הדיוק שלה הוא כמו המפות הנמכרות בארץ, נדמה לי 1:500,000.

לתחילת הכתבה

ירדן במכונית פרטית - יתרונות וחסרונות

יתרונות

  • נוחיות ופרטיות - לא תלויים בנהגי מוניות, אין צורך במשא ומתן על מחירים ויש פרטיות.
  • מכונית פרטית אחת לא דורשת לווי משטרתי (החל משתי מכוניות, נדמה לי, יש לצרף שוטר ירדני, דבר העלול להפריע לפרטיות).
  • הספק רב יותר - עם המכונית ניתן לבקר בהרבה יותר אתרים מאשר במונית, אלא אם מצמידים מונית שממתינה לכם, דבר שיצא יקר מאד.
  • הכבישים בירדן במצב טוב עד טוב מאד. כביש המדבר הוא כביש 4, כביש מסלולי, שנמתח מרבת עמון ועד לעקבה (הלואי עלינו כביש ערבה כזה). שילוט הכבישים מצוין וכל שלט הנחוץ לתייר מופיע גם באנגלית (יש הרבה שלטים בערבית בלבד, אך אלה מן הסתם לא נחוצים לתייר). שמעתי כי אסור להיכנס לירדן עם GPS. אנחנו נסענו בלי GPS והדבר לא הפריע. ברבת עמון לקח לנו עשר דקות למצוא את בית המלון, אבל נהגנו לשאול את משטרת התנועה הפרושה ליד הכבישים המהירים כל כמה קילומטרים ואת נהגי המוניות, שיודעים קצת אנגלית. הם תמיד שיתפו פעולה, גם כאשר הבינו שאנחנו ישראלים.
  • דלק זול - זהו עוד יתרון חשוב. דלק סופר 95 עם עופרת עולה כ-2 ₪ לליטר, נטול עופרת קצת יותר.

חסרונות

  • כשעושים טיול של יום/יומיים, בואדי צריך הקפצת רכב או מונית. במקרה הזה, המצאות עם האוטו מהווה אי נוחיות מסוימת. 
  • עלויות - עלות מעבר יחסית גבוהה: כ-500 ₪, רק על האוטו בצד הירדני + 375 ₪ ביטוח ממס"י בצד שלנו. לכן, למעבר של ימים בודדים במבחן עלות/תועלת, לא כדאי לקחת מכונית. בטיול של שמונה ימים, כמו שלנו, הכדאיות עולה. עוד עלויות: 95 ₪ מס נמל בצד הישראלי ועוד 15 דינר בצד הירדני לראש. בחזור יש לשלם 5 דינר לאוטו ועוד 5 דינר לאדם (תשאירו כסף). עלות כוללת של הטיול לאדם: 1700 ש"ח. נכון לתקופת הטיול: המרת מטבע: 1 דינר ירדני -; כ-5.5 ₪. 

לתחילת הכתבה

פרוט המסלול

יום א` - חיפה, בית שאן, מעבר שייח` חוסיין, מבצר אג`לון, ג`ארש, עמאן - הגבול נפתח ב-6:30 בבוקר. ישנו בעמאן במלון Canary, מלון 2-3 כוכבים עם ארוחת בוקר, 20 דקות הליכה מאחד המרכזים של עמאן (נסיעה במונית: 1 דינר) כל פעם הזמנו חדר זוגי וחדר לשלושה. המלון עלה לנו 60 ₪ לאדם והוא מומלץ. הזמנו מהארץ במייל/טלפון, ללא צורך במקדמה.

יום ב`: עמאן, מידבא (פסיפס על ירושלים), הר נבו, אום אל ראצאץ, פטרה - ישנו שני לילות בפטרה במלון Sunset. מומלץ מאד. 2-3 כוכבים, כולל ארוחת בוקר, נמצא 5 דקות הליכה מהאתר פטרה. שילמנו 100 ₪ לאדם. הזמנה דרך מייל מן הארץ, ללא צורך במקדמה (ובכלל, במדריך כתוב לא לתת מקדמה אף פעם). אתר אינטרנט: petrasunset.com.

יום ג`: פטרה - 12 שעות הליכה מדהימה, במהלכן הגענו למנזר ולתצפיות לים המלח ועלינו ל-High Sacrifice. אכלנו ארוחות צהריים מומלצות בשתי המסעדות במקום, אחת מפוארת, ב-17 דינר, והשנייה ב- 10 דינר לאדם (מסעדה בהחלט טובה, אין צורך לסחוב אוכל). הכניסה לפטרה יקרה: 21 דינר ליום או 26 דינר ליומיים. ניתן לשלם רק במטבע מקומי.

יום ד`: פטרה, ואדי ראם - הזמנו חבילה עליה המליצו בפורום המזרח התיכון ב"למטייל", עם מדריך בשם עבדאללה. הוא יודע אנגלית בסדר גמור וסידר לנו חבילה, הכוללת ג`יפ (טנדר ניסאן), שאסף אותנו במרכז המבקרים. את האוטו שלנו השארנו בחנייה ליד ה-Resthouse בכפר ראם. עשינו טיול בואדי ראם מ-10:00 עד 17:00, כולל ארוחת צהריים בסיסית בשקית שהוא אירגן (פחות ממנת קרב). הגענו למחנה אוהלים בדואי באמצע המדבר, השייך לו ולשותפו אחמד, שם לנו ואכלנו ארוחת ערב מעולה. לנו באוהלים, אין צורך להביא שק"שים, יש מזרונים ושמיכות, אין סדינים ומגבות. יש שרותים עם אסלה ומקלחת עם מים קרים. האווירה הייתה נעימה מאד והיו כ-20 תיירים באותו ערב. למחרת אכלנו ארוחת בוקר טובה וחזרנו לאוטו עם הג`יפ. עלות החבילה: 45 דינר לאדם. טיול ג`יפים בלבד עולה 30 דינר לאדם ולינה ואוכל במחנה 25 דינר, כך שבחבילה יש חיסכון מסויים.

Rum Stars Camp 

יום ה`: ואדי ראם, עקבה - אחרי כשעה נסיעה על כביש המדבר הגענו לעקבה היפה והתוססת. זו העיר השנייה בגודלה בירדן, בה נמצא הנמל היחיד וככזאת היא מלאת בנקים, בנייני משרדים והמון מסעדות תיירים טובות וזולות יחסית (ארוחת דגים/פירות ים עם שתייה: 50 ₪ לאדם). שתי מסעדות מומלצות: Captain Restaurant ו-Fish Market, נמצאות אחת מול השנייה. יש כמובן מסעדות שוארמה ופלאפל בעלויות יותר נמוכות, אך בעקבה החלטנו להתפנק.

על פי הספר, החוף בעקבה לא משהו והמלונות לא זולים, לכן הרחקנו לחוף הדרומי, ל-Bedouin Garden Village. זהו מלון של 1-2 כוכבים, שהמחיר בו הוא 80 ₪ לאדם, כולל ארוחת בוקר, שלא היתה טובה. החדרים טובים ויש בהם מקלחת חמה ומזגן. המלון נחמד, יש בו בריכה והוא מתאים לבטן גב, המזכיר (קצת) את סיני. דרומית למלון, ב-Tala Bay יש קומפלקס חדש של מלונות 5 כוכבים, בהם המחירים הם כמו של המלונות באילת. החופים הציבוריים באזור נחמדים, כל עוד אין ילדים ירדנים בסביבה. ברגע שמגיעים צעירים, הם רואים ביקיני ומרוב התרגשות גרמו לנו לעזוב את החוף.

 Bedouin Garden Village

יום ו`: לנו לילה נוסף בעקבה.

יום ש`: עקבה, כרך  - התחלנו לחזור צפונה לכיוון מעבר הגבול שייח` חוסיין. מאחורי ההחלטה לחצות את הגבול גם בצפון ולא באילת, ולחזור מתוך ישראל עמדו כמה שיקולים: בירידה דרומה פספסנו כמה דברים, רצינו לעשות את החזרה ביומיים, הלינה בארץ יותר יקרה, ולבסוף: הדלק: אתם זוכרים? רק 2 ₪ לליטר. בכרך (Al Karak) ביקרנו בטירה של הצלבנים, לא חובה, אבל צריך לעצור איפשהו.

 עברנו בשמורת דאנה (Dana). אולי אני אעשה עוול לשמורה, אבל אני לא מבין על מה ההתלהבות. בפורום המזרח התיכון ב"למטייל" הרבה גולשים שואלים אם מכירים את המקום ואיך להגיע. היינו שם חצי שעה, שאלתי את כל השאלות, ואני יודע שבטיולים הבאים שלי לירדן, שמורת דאנה לא תהיה במסלול. מהתצפיות, השמורה לא נראית מפתה, יש מסלולים שאפשר לטייל בהם לבד ויש כאלה שחייבים לשכור בהם מדריך. בכל מקרה, כל יום טיול בשמורה עולה 8 דינר לאדם וקשה להגיע לשם. בכרך ישנו ב-Castle Tower Hotel , כוכב אחד, ב-60 ₪ לאדם, כולל ארוחת בוקר עלובה. יש מלונות יותר טובים, אך גם יקרים יותר.

יום א`: כרך, ים המלח, ואדי חודירא, מעבר הגבול שייח` חוסיין, חיפה - בכרך היה קר. כל מקום שנמצא מעל רמת מואב הוא קריר (גם ביום וגם בלילה -; האזור יותר גבוה מירושלים, והעננים שלא מורידים גשם אצלנו בים המלח, נתקעים ברמת מואב ומורידים שם גשם). ירדנו לים המלח ושם הפרש הטמפרטורה הוא של כ-10 מעלות. לנו זה התאים, כי רצינו לטעום טיול בואדי. לאחר שירדנו מכרך לים המלח, פנינו דרומה 14 ק"מ עד לשפך ואדי חודירא. בשונה מהנגב בארץ, השארנו את האוטו בפתח הנחל ובחזור הוא עדיין היה שם עם תכולתו בפנים (והמבין יבין...). הלכנו במשך כשעה וחצי בהלוך וכשעה בחזור. המסלול הוא בואדי קניוני, חתור בסלע הגיר (כמו פטרה, אבל עם מים), נהננו מאד. נסענו שעתיים לגבול וב-19:00 היינו בבית בחיפה.

קטעי וידאו מהטיול:

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לירדן

כתבות מומלצות עבורך על ירדן

קצת השראה לטיול הבא

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם