אתרים ומקומות
קברי הג`ין (גושי השד):
במרחק קצר משערי הכניסה לפטרה, תגיעו לקברי הג'ין – שלושה גושי אבן רבועים ואטומים הדומים בצורתם ליד אבשלום שבירושלים. גושים דומים נמצאים בצמוד לפסאדות (ראו בהמשך). הקוביות נמצאות כ- 300 מטר ממערב לשער הכניסה על הצד הצפוני (ימני) של הדרך. גושים אלו הם כנראה מהשלב הקדום והראשוני של העיר (סוף המאה ה- 2 לפנה"ס) והם מקבילים בצורתם הרעיונית לבנבנים ולאובליסקים המצריים - מבנים שעל הגג שלהם אמורה לזרוח או לשקוע השמש.
קבר האובליסקים:
מול קוביות השד, בצד הדרומי של דרך העפר, נמצא קבר האובליסקים, המשמש כמבוא לפטרה. מעליו מתנשאים ארבעה אובליסקים חצובים. החזית השחוקה שמתחת שייכת לטרי-קלינריום, מקום שבו התנהל הפולחן. לא רחוק משם, בחדר קבורה מאחורי כניסה לא בולטת, אפשר לראות תבליט נחש וסוס חצובים על קירות הקבר.
אובליסק מסמל לפי האמונה המצרית הקדומה מקום ממנו ממריאה הנפש ומצד שני, קצה מחודד אליו תרד השמש, בדומה לקודקודי האובליסקים בעיר כרנך (במצרים), הפרמידות או הבנבנים. המקום נקרא גם קבר אל מסלאת (קבר הנפש). מתחת לאובליסקים, בתוך הקבר, טרי-קלינריומים ששימשו לסעודות הבראה.
מוטיב האובליסק הוא מהראשונים שנכנסו לפטרה ובקיברו של ארטאס ה-3 (הח`זנה) הם עדיין באים לידי ביטוי. יתכן כי הטרי-קלנריומים מאוחרים לקבר ומשמשים כשימוש משני, בדומה לחדר האסיפות של הפטרה רסט-האוס המצוי בתוך אולם קבר נבטי. בקבר כתובת דו-לשונית נבטית-יוונית "זה מקום הקבורה שנבחר על ידי עכיו (דבש טהור) בן שולי, בן עותי, בלויית הקבר בעיטורו בעבור יורשיו ויורשי יורשיו לנצח נצחים, הוא עשה את הקבר בעודו בחיים, בשנת למלכו". (לפירוט המלא שלמסלול ההליכה מקבר האובליסקים למזבח העליון עיינו כאן).
מפעל המים (מנהרת אל מותלים):
לפני הכניסה לסיק, נקבת הערוץ הצר בין הסלעים, יש סכר משוחזר, המסיט את מימי השטפונות למנהרה חצובה. אפשר ללכת במנהרת מפעל המים שנוקתה, הסכר ומפעל הטיית ואדי מוסא דומים באופיים למפעל שבגדרא (אום קייס). מפעלי הטייה ותעלות מים להנמכת הטמפרטורה בעיר (ראה בהמשך) אופייניים לערי התקופה. המפעל (על פי כתובת) נבנה במאה ה-1 לפנה"ס. המים מגיעים מהמנהרה לבקעה של פטרה ובעבר אפשר היה בצורה זו לנצל אותם להשקיה ובה בעת למנוע את הצפתה של הכניסה לעיר. הסכר והמנהרה שוחזרו לאחר ששיטפון פתאומי בחורף 1963 הטביע 23 תיירים. בקרבת מקום אפשר לראות את הכתובות החצובות בסלע. אפשר ללכת דרך מפעל המים ולעקוף את ג`בל חובתא מצפון. בתקופת האביב יש גבים בנחל, המעבר לא קל אבל משעשע.
הסיק
מעבר לסכר יורדת הדרך לתוך הסיק, הנקרה המובילה לעיר ההולכת ומצטופפת בסלע החול הקשה. הסיק הוא מעוק (קניון צר) באבן החול הקשה. הוא מתעקל מערבה לאורך כ-2 ק"מ תוך ירידה מתונה. אפשר להגיע לעיר רק דרך הערוץ הזה והוא הוא שהעניק לעיר ביטחון והגנה. בעבר היה בכניסה לסיק שער בצורת קשת. עדיין אפשר להבחין בקירותיו בשרידים של מערכת הובלת מים ודיוקנאות של אלים (דושרא ואל-עוזה). וכן בחציבות פאליות (אברי מין זכריים) בקיר הדרומי. שרידי הריצוף של הדרך עדיין קיימים. הצורות וצבעי הסלעים מציעים מראות.
לצד הדרך אפשר להבחין בשרידי הדרך הסלולה הנמצאת כמטר וחצי מעל האפיק, שכן בשנים בהם היה סכר ההטיה הרוס והמנהרה סתומה, זרמו מי ואדי מוסא לתוך העיר, חוצבים בתוך הדרך, ומובילים סחף רב לפתחו של הח`זנה ומבני העיר. מימין ומשמאל לדרך אפשר להבחין בגומחות בסלע ששימשו להצבת אנדרטאות אלים, נוהג עתיק שבו אלי העיר משגיחים על הבאים ומברכים את היוצאים לשלום. עוצמתו של הסיק עומדת בפני עצמה ומשמשת גם היא בפולחן הדתי המתייחס לסלעים גדולים, מצוקי סלע, ראשי הרים וקניונים אדירים.
הח`זנה (א-ג`רה/ הכד):
בקצה הסיק, שלקראת סופו מצטופף לרוחב של 3 מטר, וקירותיו מיתמרים לגובה רב, מתגלה לפתע חזית מפוארת, שגובהה 40 מטר. קבר מלכותי- הח`זנה (האוצר). הח`זנה הוא אחד המבנים המרשימים בפטרה ואחד משני הידועים ביותר בה. זהו המבנה המקבל את פני היוצאים מהסיק- זהו קבר מלכותי מתקופת השיא של הנבטים (מאה 1 לספירה) או מעט לאחריה (ראשית המאה ה-2). הקבר פונה מזרחה. דבר זה אולי מסמן את תקופתו של הקבר, מכיוון שקברי מלכי פטרה (ג`בל א-דיר וחזית הקברים המלכותיים שבתוך הבקעה) פונים מערבה. פולחן המתים של הנבטים כוון אל השמש השוקעת. בשלושת המקומות בהם יש קברים חצובים הפונים מזרחה (קברו של סיקסטוס פלורנטינוס הרומאי, קבר החייל הרומאי באפיק ואדי פרסה והחזנ`ה) הם מהתקופה הרומאית, בהתאם לפולחן הרומאי-הלניסטי של התייחסות מזרחה אל השמש הזורחת, ובהפוך מהפולחן הנבטי המתייחס אל השמש השוקעת.
גם אופיו הברוקי - העיטור הכבד של הקבר, מצביע על סטייה מהמסורת הנבטית הקודמת. ולפיכך יתכן שיש לראות בח`זנה, על סמך ניתוח פרטי ההארכיטקטורה וכיוון המבנה, את המאוחר בכל קבריה של פטרה וכלא שייך למשפחת המלוכה הנבטית. תרומה לפירוש זה מעלים הנשרים הרומאים הנמצאים בראש הקבר, האמזונות וכן הפרשים - יתכן כי מי ששלט בפטרה בתחילה היה אדם ממעמד הפרשים הרומאי והוא זה שחצב את הקבר ולא מן הנמנע כי אחד מהקיסרים הרומאים שסובבו במזרח בראשית המאה ה-2 (טריאנוס, הדרינוס) הם שהורו על חציבת הקבר כדוגמאת מעשים שעשה אלכסנדר מוקדון ושליטים הלניסטים (תלמים) ורומאיים אחריו בזמן ששלטו במצרים.
תאור הקבר:
אחד הפרטים המעניינים בקבר הוא אחד הפשוטים שבהם. את שני צידי הגמלון העליון, החתוך, זה שבמרכזו מתנוסס הכתר הנבטי, ממשיכים אובלסקים לא גמורים המתחילים מהסלע: קבר רומאי-הלניסטי-נבטי שלא ויתר על המורשת המצרית של האובליסק המקבל את הבאים לתוך פטרה מתוך הסיק (קבר האובליסקים). על הקיר מימין ומשמאל לגמלון הקבר נמצאות פסיעות סיתות של מבנים חצובים ופסלים תמיד נחצבים מלמעלה כלפי מטה על מנת שהפסולת תנשור כלפי מטה ולא תפריע לתהליך העבודה.
על המדרגות שהגביהו את הקבר מהאפיק ומהדרך הסלולה עומדת האכסדרה שגמלונה נישא על 6 עמודים. על הגמלון צמחים כסימן לפוריות, נשרים כסמל לכוח וכהשפעה רומאית ותחריטי אמזונות. 9 אמזונות מקיפות את הכתר הנבטי החוצה את הגמלון העליון ואולי הן משקפות (למרות השוני המספרי) את 4 האלות המצריות שהיו שומרות בקבר המצרי על האיברים הפנימיים. בחלק התחתון יש שני עמודים שנחצבו בשלמותם בסלע. מימין ומשמאל תבליט של פרש. האכסדרה, שגמלונה נישא על עמודים קורינתיים, מובילה אל מדרגה וממנה לאולם המרכזי. כמו לאכסדרה, גם לאולם חדרים קטנים משני צדיו. האולמות פשוטים, שכן עיקר הפאר הארכיטקטוני הושקע בחזית הנראית לעין.
החלק העליון של החזית הוא תופעה מיוחדת לנבטים. במרכז הגמלון נמצא הכתר הנבטי ובראשו האורנה - כד האפר ששימש את אפר הנפטרים בתקופה הרומאית. הכותרות והגמלונים מעוטרים. בין העמודים יש תבליטים נוספים שלא נשמרו היטב. ייתכן שהושמדו על ידי אנשי דת נוצרים או מוסלמים. את הכד, שגובהו הגיע ל-3 מטר, שיברו כנראה ביריות הבדווים שקיוו כי טמון בו אוצר. חזית הח`זנה מוארת באור השמש רק לפני הצהריים, אבל גם אור לא-ישיר חושף את אבן החול האדומה. חלק גדול מהבנייה בוצע על ידי אומני בנייה אלכסנדרונים, שכן שיירות האימפריה הנבטית הגיעו לעיר באופן קבוע והקשרים בין התרבויות ההלניסטית והנבטית היו קרובים ומפרים.
לקבר אולם מרכזי עם אולמות קבורה צדדיים המעידים כי הקבר לא שימש לאדם אחד, אלא למשפחה המלכותית כולה. מימין ומשמאל לפתח המרכזי נמצאים חלונות עגולים שזהו המקום היחיד בקברי הפאר בו אפשר למצוא אותם. זוהי אחת ההופעות המוקדמות של חלון עגול, אלמנט הנפוץ היום מאוד בבנייה במזרח התיכון. הבניה בוצעה על ידי אומני בניה מאלכסנדריה ופה בא לידי ביטוי השיתוף הגדול בין עוצמה כלכלית לרצון להביע אותה באומנות, בדומה למעשיה של משפחת מדיצ`י ברנאסאנס הפלורנטיני.
הערוץ הרחב נמשך צפון-מערבה. משני הצדדים חצובים בסלע חדרי קבורה ולהם חזיתות פשוטות חצובות מסלע. חלקן העליון מקושט בפס או שניים של מדרגות מובלטים מעט. לקברים גדולים יותר יש לעתים קרובות חצאי עמודים או עמודים מרומזים עם כותרות (כותרות קרניים נבטיות) והכניסה מעוטרת.
הפסאדות:
בהמשך פונה הואדי צפונה ושוב מזרחה ועובר על פני הפסאדות- חזיתות אבן אדירות על הצלע הדרומית של הואדי. חזיתות אלו הן מהמראות היפים בפטרה, פני הסלע הוחלקו על מנת להבליט את משחק ותנועת/זרימת החול בתוכן. הן מתנשאות לגובה אדיר ויש בהן יופי והשפעה מרובה. ממערב להן נמצאים מבנים - גושי סלע רבוע המשמש כמצבה/יד זיכרון בדומה לאלו הנמצאות בסיק קצת ממערב לקבר האובליסקים (קוביות השד/גושי הג`ין) על הצלע הצפונית. על צלע המבנה גולף מעין גמלון שהבלייה מחקה כמעט, מוסיפה לו חן ותנועה. מיד לאחר החזיתות והקבר המרובע נפתח הואדי, לפני התיאטרון יש עליה שמאלה דרומה לכיוון המזבח העליון וקבוצה של מערות קטנות:
-
מערות גלריות סערות החול:
גם זוהי שכיית חמדה מכיוון שמערות קטנות אלו מהוות מעין גלריות של חול צבעוני והחללים הקטנים שבתוכם מוכרות הבדואיות של הבדול את מזכרות התיירים שוות בכניסה וצילום. בקיר המערבי המביט אל המעגל הקטן של המערות ופתחי הטרי-קלינריומים ישנם על הסלע קישוטי סרוק רגל העורב - משולשים המזכירים טביעת רגל של עורב. זהו אחד המאפיינים של הקברים הנבטיים. -
הכניסה לשביל העולה למזבח העליון
משמאל (דרום מזרח) מתחיל שביל מדרגות המסומן בשלט והוא מוליך לאתר העלאת הקורבנות העליון (טיפוס של שעה וחצי) יש שלט המכוון את הבאים אל שביל המדרגות הכמעט נסתר. אפשר למצוא את השביל אם מחפשים אותו ברגע שמתגלה התיאטרון החצוב למגיעים מכיוון הח`זנה. השביל מתפתל סביב הסלעים ומזמן נופים יפים להולך בו. מיד לאחר מכן, במקום שבו פונה הוואדי צפונה, מעבר למערות, נמצא התיאטרון.
התיאטרון
התיאטרון נחצב בסלע האדום במאה ה-2 לספירה, במתכונת הלניסטית (תיאטרון חצוב בצלע ההר), ויש בו מקום ל-4,000 צופים. קברים עתיקים יותר פינו מקום למבנה הזה, כפי שמעידות מערות מעל לשורות המושבים. התיאטרון מסמן את קצה העיר המיושבת והוא מאוחר יחסית, דבר הניכר לפי שהוא חוצה קברים קטנים קודמים. מכיוון שהקברים סימנו את גבול העיר בתקופה קדומה יותר, הרי שמציאתו של התיאטרון יכולה להעיד שנבנה בשלהי התקופה הנבטית או בתקופת השלטון הרומאי של פטרה החל מהמאה ה-2 ואילך. זהו תיאטרון החצוב לתוך ההר כדגם התיאטראות היוונים, אולם הימצאותה של במה מעידה עליו שנבנה על פי הדגם הרומאי.
קברי המלכים:
מאחורי התיאטרון נפתחת הבקעה של פטרה. בקיר הסלע המזרחי, על צלעו המערבית של ג`בל אל-ח`ובתה, נמצאת אחת מחזיתות הקברים המרשימות של פטרה. מול התיאטרון, על הצלע הצפונית של הואדי הנפתח כאן לקערה גדולה, מטפס שביל למספר קברים מלכותיים המביטים מערבה, לכיוון השמש השוקעת. הקברים חצובים על צלעו של ג`בל חובתה, שעל ראשו אתר הקרבת קורבנות ואליו מוליך שביל חצוב. כדאי לבקר בקברים אלו בשעה מוקדמת כשהשמש מאירה מהגב או בשעה מאוחרת כשהשמש כמעט שוקעת. מטיילים רבים הנוגעים רק במסלול "הקלאסי" של פטרה, שומטים קברים אלו משום חוסר זמן ומפסידים מראה מרשים. מגובה בסיסי הקברים ניתן לזהות את האורנה, כד האפר, שעל גג הקבר המלכותי בג`בל א-דיר.
קבר הכד:
קבר הכד הוא הראשון לכיוון דרום לעולים מהוואדי. חזיתו הגבוהה והמשוקעת מוגדרת על ידי ארבעה חצאי עמודים, הנושאים גמלון מעוטר בכד. החצר הקדמית היתה מוקפת בעבר בעמודים מונוליתיים וחלקה הקדמי-התחתון היה מוקף בחומה. פנים הקבר הוא אולם מרשים של מאות מטרים רבועים. עבודת האבן מדויקת ושלמה. במאה ה-5 השתמשו באולם הקבורה לכנסייה, כפי שמעידה כתובת ביוונית. לפני הקבר בנויות קשתות יישור שיצרו את משטח הרחבה המוביל אל הקבר. הקשתות הנושאות הן הסימן המאפיין את הקבר. סגנון בנייתו דומה לקשתות משטחי היישור של קצר בינת פרעון-מבנה המקדש הגדול של דושרא ויתכן שזהו קברו של חרתת, אם כי זהו ניחוש בלבד הנסמך על הסגנון ועל עוצמת הקבר. מדרגות מוליכות מהרחבה שמתחת לקבר אל הרחבה העליונה שממנה תצפית מוצלחת לכיוון מערב אל הבקעה של העיר.
מהרחבה העליונה אפשר לראות את האורנה (כד האפר) של ראש הקבר המלכותי בג`בל א-דיר ויש להניח שהכד נחצב שם ומתייחס לקברים הקדומים יותר. הרחבה מוקפת בעמודים אולם המראה המרשים ביותר הוא אולם הקבורה האדיר שדווקא ריקנותו מרשימה יותר מכל. נאה להיכנס לאולם בזמן שהשמש מאירה בשעת אחר צהריים. לאולם הענק שני פתחים סימטריים בשתי פינותיו ובקיר המזרח שלו נחצבו בתקופות מאוחרות יותר גומחות (אפסיסים) כששימש ככנסיה במאה ה- 5.
קבר המשי:
הבא אחריו לכיוון צפון הוא קבר המשי, הנקרא כך בשל מכלול הצבעים שבו הוא חצוב. קברים אלה מתגמדים מול החזיתות המרשימות של שלושת קברי המלכים.
הקבר הקורינתי:
החזית הגדולה הבאה היא של הקבר הקורינתי והיא דומה לח`זנה. לקבר הקורינתי אין אורנה. הוא קדום יותר. לעמודי הקבר כותרות קורינתיות ומכאן שמה. כאן, לעומת הח`זנה, חלקו התחתון של המבנה מתרחב והוא חצוב בסלע בלי אכסדרה פתוחה מלפנים. החזית אינה במצב טוב ובכל זאת אפשר לזהות את המבנה שלה. הפרטים נעלמו משום הבליה החריפה.
קבר הארמון:
ליד חזית הקבר הקורינתי מתרוממת חזית קבר הארמון. לקבר שלוש קומות המדמות ארמון רומאי. זהו הקבר הגדול בפטרה. שתי הקומות העליונות מחולקות באמצעות חצאי עמודים. מאחורי כל אחד מארבעת השערים בחלק התחתון של החזית יש חדר קבורה. חלקים גדולים מקבר הארמון שמורים היטב, אבל החלק העליון סבל מפגיעת הזמן והוא הרוס בחלקו. עבודות שחזור ושימור הסתיימו לפני זמן לא רב. כותרות העמודים הנבטיות טיפוסיות ופשוטות וראויות לתשומת לב.
סאד אל עג`אן:
הדרך המוליכה לקברו של סיקסטוס פלורנטינוס הנמצא בחלק הצפוני של קדרת ההרים המקיפה את פטרה, ושמעליו בנוי היום כפר הבדול, מתפצלת לשביל הפונה לאורך ואדי על צלעו הצפונית של ג`בל אל חובתה ועולה דרך סאד אל עג`אן. גם למי שאינו מטפס לראש ג`בל חובתה, כדאי ללכת את מספר הדקות לתוך מדרגות השביל הבנוי המתחיל מעט לאחר קבר הארמון. מדרגות חצובות עולות מזרחה ועוברות דרך צלע ההר שנחצבה לקניון אבן מרשים ומצל בימי שמש חמים. שביל המדרגות העולה משם אל ההר קשה לטיפוס בחלקו משום בליית המדרגות שנחצבו באבן החול.
קבר סיקסטוס פלורנטינוס:
אפשר להמשיך ללכת צפונה לאורך קיר הסלע ולחצות את הבקעה עד לפתח קברו שלמושל העיר הרומאי, סיקסטוס פלורנטינוס, שנבנה במאה ה-2 לספירה. החזית מרשימה למרות הבליה הרבה, ונראית כשייכת לנוף.
חומות העיר:
העיר סגורה על ידי הרים במזרח ובמערב וקווי החומות מצפון ומדרום השלימו את ביצורה. הקו הצפוני נמצא בקרבת קברו של סקסטוס פלורנטינוס (מתחת לכפר הבדול). על מנת לצלם את המכלול המרשים כדאי לטפס בשעת אחר צהריים מאוחרת לראש גבעת אל חביס (המבצר הצלבני- סלע הגמל הנקרא כך משום שכשמסתכלים לכיוונו מכיוון מזרח הוא ניראה כגמל דו-דבשתי). מהקברים אפשר לחזור מערבה לאפיק ואדי מוסא המשמש כדרך הראשית של פטרה ומוביל למרכז העיר. משמאל מונחים שרידי הנימפאון מבנה מעל באר. במקום שבו עמד ניצב עץ בוטנה (אלה אמיתית) בודד. כאן מתחיל הרחוב הראשי המרוצף של העיר העתיקה ומשני צדיו שורות עמודים. לצידיהם מונחים השרידים הלא-חפורים עדיין של פטרה. הקארדו מקסימוס מסתיים במבנה שער רומאי ומאחוריו היה בעבר התחום המקודש (טמנוס). כדאי לשים לב שהרחוב המרוצף המוליך עד השער ממזרח עשוי גיר בעוד רחבת הטמנוס - המתחם המקודש - מרוצפת אבן חול. יתכן משום שוני בתקופות ויתכן מכיוון שמרכבות נעו על הגיר בעוד שלמתחם המקודש נכנסו רק הולכי רגל.
רובע המגורים (א-זנטור):
נמצא בין הקברים המלכותיים למרכז העיר. חפירתו החלה ב-1987 ואפשר להבחין בו בעיקר משום ערימות השפוכת של האבנים במקום. נראה שהרובע נחרב ברעידת האדמה של 363 לספירה. אפשרות נוספת לבאים מקברי המלכים היא להשאר על גדתו הצפונית של הואדי ולבקר בכנסייה הביזנטית ובמקדש האריות המכונפים.
מקדש האריות המכונפים:
מצפון לדרך מרכז העיר המוליכה למקדש דושרא ממערב לכנסיה הביזנטית, מימין (מצפון) לשער העיר ולמתחם המקודש נמצא מקדש האריות המכונפים. משני צדי הכניסה, שלא נשתמרה היטב, יש תבליטי אריות מכונפים שפיארו את מקדשה של אל-עוזה אטרגטיס, אלת הפוריות שהיתה בת זוגו של דושרא. ממצאים נוספים הם פסלי איזיס ואוזיריס המצריים החפירות במקום החלו ב-1975. חלק מהממצאים מוצגים במוזיאון הקטן.
מקדש דושרא - קצר אל בינת פרעון:
המקדש נבנה בסוף המאה ה-2 לספירה על פי דגם המקדשים הכנעני-ישראלי: אולם רחב, היכל רחב ודביר משולש. המקום נקרא קצר אל-בינת (קצר בינת-פרעון- מצודת בת פרעה). בבניין היחיד שאינו חצוב בסלע ונשמר, סגדו לדושרא ולאל-עוזה. לתשומת לב ראויים העיטורים בחלק העליון של החזית וכן החלק הקדמי של החומות. במעלה הגבעה מדרום ניצב עמוד בודד השייך לבניין. המקדש אינו במצב השתמרות טוב. לפני המקדש בנוי מזבח-במה. החצר מנקזת את מי השטפונות לבור הנמצא מחוץ למקדש.
קירות המקדש צופו בשיש ועל כך יעידו הגומחות אליהן חוברו לוחות השיש. קומת הגג הוחזקה על ידי קשתות יישור ועמודים הפרידו בין חלל לחלל. רעפי חרס נמצאו במקום מה שמעיד על קירוי המקדש. בחזית המקדש נמצא מזבח קרניים האופייני למקדשי התקופה הנבטית-הלניסטית. המקדש עמד גבוה יותר מעל רחבת הטמנוס (המתחם המקודש) ומדרגותיו כוסו בסחף. המקדש עצמו נבנה על במה רחבה וחזקה מה שכניראה בודד אותו ממהלומות רעדות האדמה והותיר אותו כמבנה היחיד שאינו חצוב שנשאר לעמוד בעיר. המקדש מתייחס לרכס שמאחוריו ונמצא במקום הרחוק ביותר (בקצה המרוחק של העיר) מהקברים.
מוזיאונים:
המוזיאון הקטן נמצא במערת מגורים מעל בית תה בקיר הסלע המערבי בקרבת מקום. צפונים בו ממצאים קטנים רבים מפטרה. כדאי לשים לב לצורות ולדוגמאות באבן שממנה עשויה תקרת המקום.
המוזיאון הגדול יותר צמוד למסעדה ולשרותים שמעבר לאפיק ואדי מוסא בדרך לעליה לג`בל א-דיר (ראו בהמשך). במוזיאון מפות נאות וממצאי קרמיקה מטבעות ופסלים.
אל חביס - גבעת הגמל הדו-דבשתי:
מיד מעל קצר בינת-פרעון מתנשאת הגבעה של אל-חביס (הכלא), ששם נמצאים שרידי המצודה הצלבנית המשמשת תצפית נאה בשעות אחר הצהרים לכיוון מזרח (אל פנים הבקעה של פטרה). אפשר לעלות במדרגות מהמוזיאון, או להקיף מעט מצפון-מערב, מכיוון ואדי מוסא, ולרדת לאחר מכן מכיוון דרום-מזרח. המבנה השטוח והמודרני ממול הוא בית ההארחה הממשלתי. כשעוברים על פניו (כשהוא משמאל) והולכים בדרך שנכבשה וזופתה לא מזמן, צפונה (ימינה), מגיעים כעבור זמן לא רב לקבר תורכמנייה.
קבר תורכמנייה:
נמצא בצפון העיר בצידו המערבי של ואדי תורכמניה על הדרך העולה לכפר הבדול. הקבר שייך לטיפוס קברי חג`ר (קברים הנמצאים באתר חגרה/סלע שבסמוך למכה) וחלקו בנוי. הוא מתוארך ל-40-70 לספירה וחשיבותו בכתובת כתובה נבטית, הגדולה והמפורטת שנמצאה בפטרה: "קבר זה והאולם שבו, התא הקטן שבתוכו, מקומות הקבורה שבפנים, העשויים ככוכים, החצר שלפני הקבר, הסטווים ומקומות המשכן שבפנים, הגינות, חדר הסעודות, בורות המים, הברכות, החומות, וכל שאר הדברים שנמצאים כאן, הם קדושים, שצוו בשבועה לדושרא, אלוהי אדונינו למושבו חרישא, ולכל האלים, על ידי מעשי הקדשה כפי שנצטוו. דושרא ומושבו וכן כל האלים המשגיחים על מעשה ההקדשה, הם ישגיחו שלא יהיה בהם כל שינוי, ולא יעשה שינוי בכל מה שנמצא בפנים, ולא ייקבר בקבר זה מלבד מי שיש בידו הרשות להיקבר בקבר, בהתאם לכתב ההקדשה שהוא נצחי".
ג`בל א-דיר ואום אל בייארה
הדרך הראשית של פטרה מובילה ימינה (צפונה) על פני בית ההארחה (אליו חוזר מי שאינו ממשיך באפשרויות האחרות באותה דרך. 45 דקות), ויוצאת אל ערוץ צר ובו שביל מדרגות העולה ימינה (צפונה) לג`בל א-דיר. העלייה לג`בל א-דיר היא במדרגות נוחות. הקבר נמצא בחזית סלע הפונה מערבה אל השמש השוקעת ולכן אולי כדאי להגיע למקום בשעת אחר הצהריים בה התאורה יפה. משמאל (דרום מערב) לקבר, יש קפה בדואי בתוך חלל סלע גדול. שורות ספסלים מוצבות מול פתח הקבר. אפשר לטפס לגג הקבר במדרגות חצובות מצפון.
חזית א-דיר מזכירה את החזנה ופשוטה ממנה, ואולי משום כך נאה יותר. היא חסרה את העיטורים המצועצעים הרומאים-אלכסנדרונים של הח`זנה, דומה יותר לסגנון השולט בסיק אל בריד (פטרה הקטנה). האורנה הנמצאת בראש הקבר מובנת מאליה בסגנון קבר זה ואולי משום כך אפשר לראות את א-דיר כמאוחר יותר וכ"חחזרה למקורות" הנבטיים (וניתן כמובן לקרוא קבר זה בדרך ההפוכה ולראות בו את העדות הקדומה לסגנון הקברים המלכותי הנבטי לפני ההצטעצעות בתקופות השופעות והשחצניות יותר). את האורנה (כד האפר הטקסי של אפר המת) ניתן לראות מהבמה הגבוהה במזבח העליון ויתכן שנבנתה במקום שישמש כנקודת התייחסות.
300 מטר לכיוון צפון מערב מהקבר, נמצא מזבח שמידותיו 2X6 מטר וצירו מזרח מערב ולא צפון-דרום כמו המזבח העליון שבראש ג`בל מד`בח. המקום נמצא בקשר עין עם הקבר ועם ג`בל הרון. בקרבה, מצפון, נמצאים קברים, מבני שרותים ושרידי תיאטרון קטן המעידים על מכלול גדול שהיה במקום.
נראה כי פטרה הייתה מתוחה בין שני מקדשי הקבר שלה- א-דיר בצפון מערב והחז`נה בדרום מזרח וכי קבר הארמון בא-דיר הוא הראשון ובניית הח`זנה על ידי חיזדורק. רבים מן מהקברים והמבנים המקודשים בפטרה "מתייחסים" לאורנה שבראש ג`בל א-דיר וכן לסיגנונו הפשוט של הקבר.
מערבה לספסלי הקפה המקומי, אפשר להמשיך בשביל ברור לכיוון מערב ומעט דרומה לרחבת תצפית ממנה תצפית נאה לכיוון ואדי מוסא, ג`בל הרון, ואדי דלייה, מרחבי הערבה במקום בו נשפך אליו ואדי מוסא והרי הנגב הדרומי באזור שמדרום לנחל פארן ובאר מנוחה. בהמשכו של השביל אפשר לרדת לואדי סייח בשביל הנקרא סחיר א-דיר הנמשך עד לאפיק ואדי מוסא ולחזור דרך האפיק של ואדי מוסא אל הבקעה של העיר (3-2 שעות).
בירידה (או בעליה) לג`בל א-דיר ישנם שלטים המפנים לאתרים בעלי עניין- טרקלין האריות (בקצה מועראס חמדאן) הוא אחד הנאים שבהם. סדרה של כמה קברים שעל המרכזי תבליטי אריות. מעל הטרקלין יש פיסול נחשים במקומות בהם נמצאות האורנות מעל הקברים. מה שאולי מעיד שמקום אינו קבר, אלא מקום של פולחן מסוג אחר. הטרקלינים נמצאים בתוך עמק קטן החבוי מהשביל המרכזי. מקום נחמד לעצירה ולשתייה הוא המעיין הנמצא בחצי העליה. שביל מושך צפונה על קו גובה כ-100 מטר עד לנביעה, מקום שהבדואים המקומיים אוהבים לצוד בו ציפורי שיר. מקום טוב למנוחה ביום חם ויבש. זהו מקור המים הטבעי היחיד היום בבקעה של פטרה.
לדעת רוב המדריכים הכתובים, אום אל בייארה הוא מקומה של סלע האדומית, אתר לא מזוהה לדעת המדריך הזה (לפרוט שאלת מקומה של סלע/פטרה לחץ כאן). השביל אליה צר ותלול. על הפסגה יש כמה בורות מים וכן שרידים של יישוב אדומי ושל כמה מבנים נבטיים. בוואדי דרומית להר ולג`בל ברה נמצאת אנדרטת הנחש (ראה בהמשך במסלול ההליכה לג`בל הרון וואדי סברה). הגעה: אפשר להגיע ממרכז העיר (עמוד פרעה ולחצות דרום-מערבה לאפיקו של ואדי ח`רובת אבן ג`ובייר, במקום שבו חוצה אותו ואדי פרסה. במקום זה יש לחפש את השביל היחיד המוליך אל הפסגה.
