מסלולי טיול באזור פטרה

אם כבר ראיתם את החזאנה והפסאדות, בביקור רגיל בעיר, או אם אתם רוצים לשמור את זה לסיום, הרי כמה מסלולים הנוגעים בפטרה מבחוץ. הליכה לג`בל הרון, פטרה הקטנה, ואדיות, הרים ונקבים נסתרים.
צור שיזף
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: מסלולי טיול באזור פטרה

הקדמה

תחומה של פטרה העתיקה משתרע כעשרה קילומטרים דרומה מהרחוב הראשי שממשיך את הסיק ואליו מגיעים רוב המטיילים, עד לקרבת טייבת זמן (ואדי סברא) ועשרה קילומטרים לכיוון צפון - לשוליו של ג`בל ביידא. במזרח תחום האזור על ידי הקו של היישוב ואדי מוסא והמערב על ידי הקו של ג`בל הרון. מה שנותן אורך של כ-20 קילומטרים מצפון לדרום, כחמישה קילומטרים (בקו אוויר) ממזרח למערב. נוף, קניונים, מעיינות, צמחייה, שרידים עתיקים ובדואים. המסלולים במשך מהווים מבוא למרחב שמסביב לפטרה. תחום עירוני שמורכב מגרעין בנוי באנטנסיבות סביב הרחוב הראשי (אתר התיירים) ושוליים חקלאיים נרחבים.

לתחילת הכתבה

אל מדרס - המזבח העליון - ואדי א-נומר

מיד לאחר קבר האובליסקים, מדרום מערב לו, מתחיל מסלול רגלי המוביל לאל מדרס (הגורן, מקום הלימוד), לזיב א-טוף, לאמות המים המושכות מכיון עין ברק (אומרים: ברג) ולו כמה אפשרויות סיום שהנאה מהן מגיעה למזבח העליון ויורדת ממנו דרך ואדי א-נומר לואדי פראסה וחוזרת לתיאטרון ולסיק. יום טיול כזה נמשך כ-8-9 שעות בנחת (ממהרים יכולים לערוך מסלול זה בין 5 ל-6 שעות).

השביל הלא מסומן עולה במתינות לכיוון דרום מערב דרך חורשה דלילה, חודר לאזור הסלעי ומטפס ממנו בעקבות סימונים אדומים ורגמי אבנים למדרגות חצובות העולות לאתר אל מדראס.
 באל מדראס בי-קלינריום (וחצי), בור מים חצוב ומשטחי סלע גדולים ונקיים שאת הבקעה הקטנה בה הם נמצאים עוטרות מערות ששימשו כאסמים. למערות חלונות עגולים. נראה שהמקום שימש כגורן פולחני לחגיגות הקציר באביב, קרבת בור המים, משטח הגורן הגדולה והאסמים נותנים מקום לאפשרות זו. טיפה למעלה ולכיוון צפון (20 מטר) נמצאת גת חצובה לדריכת יין ועוד מעט למעלה ומערבה, בתוך חלל חצוב שהיה מטוייח לפנים חקוק על הקיר הדרומי (לדברי הבדואים, יכול להיות בסיס לפסל שנעלם), איבר מין גברי.

המכלול מסמן מקום פולחני ויתכן שהיה שייך לאלה אל-עוזא, בת זוגו של דושרא. דושרא הוא המקבילה הנבטית לדיוניסוס ואל-עוזא, (אם אכן המכלול מתייחס אליה) מקבלת כאן פן של אלת אדמה חקלאית במובן שדימטר, אלת התבואה והפריון ההלנית היתה. ויתכן כי זיב א-טוף מסמל פולחן פוריות כפי שהיה נהוג ביוון הקדומה ובמקומות אחרים. מזיב א-טוף ניתן לראות את פסגת ג`בל הרון ואת האורנה (כד האפר הסימלי) שבראש ג`בל א-דיר.

יש לזכור כי בג`רש, אלת העיר היא ארטמיס, הציידת הנגזרת אף היא מהאלה האם - אמא אדמה. וכי גם מריה הנוצרית היא מתוך אותו מקור ולפיכך הפולחנים המופיעים בעבר הירדן בתקופה דומה ובפרשנות שונה של אותו נושא אינם זרים למקום ולרוח הדברים. אלת פוריות שייכת לפנתאון הקדום של האזור וידועות צלמיות פריון מחפירות שונות (יריחו, ביידא) המתייחסות לתקופה הניאוליטית (10,000 שנים קודם זמננו).

מזיב א-טוף יורד השביל מערבה לואדי תור א-חמיידי, עובר על פני סלע עגול שבראשו שני קברים (כנראה) חצובים מאונכים אחד לשני (צפון-דרום ומזרח-מערב), ממשיכים דרומה ועולים מערבה למערה חצובה שסימני הטיח הקדום (בסיס הסטוקו) מסמנים שהמקום היה עטור תמשיחי שמן. מדרום-מזרח, במעלה המדרון, מתחת לכביש הנוסע לטייבת זמן נמצא עין ברק (ברג), מיקומו מסומן בכתם צמחייה ירוק וברושים. זהו מקור המים הנוסף של פטרה חוץ מהמקור בואדי מוסא (עיין ואדי מוסא) ומשם הוליכה אמת מים ארוכה בצינורות חרס ואמות אל העיר. האמה חוצה אוכף מדרום בגשר ולאחר מכן עוברת דרך סכר היוצר בריכה נאה וממשיכה על קו הרכס לקצה השלוחה צפונה. מקצה השלוחה אפשר לראות את ג`בל מד`בח - המזבח העליון.

אפשרות אחרת, ואולי טובה יותר, היא לפנות ישר צפונה עם הירידה לואדי, לעלות צפונה באפיק עד לאוכף עם ואדי דנגור א-ג`רה תצפית הכד - אורנת החז`נה). הירידה היא באפיק סבוך היורד צפונה. יש לשים לב שהשביל יורד בואדי עד לרגם אבנים על גדתו הצזרחית של הנחל שהופך לקניון ושם יש ירידה תלולה אבל אפשרית לכל אדם לואדי מתחת או מעל לגזע ערער שצומח בירידה. השביל חוצה לגדה המערבית ושוב חוצה (מסומן ברגמי אבנים) דרך הואדי לגדה המזרחית ומושך בשביל דק צפונה עד למדף תצפית הנמצא מתחת לקוביה חצובה מעל החז`נה. זוהי נקודת תצפית מרשימה אליה ניתן להגיע גם מהחז`נה עצמה, בשביל העולה דרומה מהחז`נה (חלקו חצוב מדרגות). מנקודת התצפית יש לעלות באפיק המערבי של ואדי ג`רה כ-300 מטר דרום מערבה ואחר כך לטפס מערבה ללא שביל מוגדר (יש רוגמי סימון לעיתים) על גדת הנחל עד לרמה שמפרידה בין ההר שמעל החז`נה לג`בל מד`בח. מהרמה ניראה ג`בל מד`בח ואין בעיה ללכת צפון מערבה עד למרגלות המדרגות המוליכות אל שני האובליסקים והפסגה.

לתחילת הכתבה

ג`בל מד`בח - אתר העלאת הקורבנות העליון

אל הבמה העליונה הובילו שבילים מכיוונים רבים. שניים שוחזרו. האחד הוא ואדי מחפור שבו שביל חצוב מאות מדרגות העולה ממזרח לתיאטרון שבכניסה לעיר. השביל השני עולה בואדי פראסה לצידו המערבי של ג`בל מד`בח. בשני הצירים הוכשרו הדרכים במאמץ אדריכלי וביצועי ניכר ומרשים. שני השבילים יפים מאוד ושווים במאמץ.

אל הבמה עולות מדרגות מדרום, בכניסה עומדים שני אובליסקים גבוהים (6.5 מטר) האובליסקים מיוחסים לדושרא ולאל-עוזא. ניכרת ההשפעה המצרית. מעליהם אפשר להבחין בקירות המקדש העליון שחרב. השביל ממשיך אל הפסגה שנחצבה כולה. פסגת ההר פולסה על מנת ליצור מרחב למזבח-במה ומאחוריה נחצב בור מים. הבמה נמצאת במרכז השלוחה הגבוהה והיא שקע מלבני שאורכו כ-15 מטר מצפון לדרום ורוחבו כ-6 מטר מזרח-מערב. השקע ("הבמה") שימש כמקום ישיבה לאותם נבחרים שישבו בקרבת מקום הפולחן על הפסגה המקודשת של פטרה. במרכז השקע המלבני נמצא מזבח. מול המזבח מוליכות שלוש מדרגות למזבח עליון הצופה בקו ישר מערבה אל פסגת ג`בל הרון וממנו קשר עין לאזור המקדשים שמתחת (קצר אל בינת/דושרא, המקדש הגדול, מקדש האריות). משמאל למזבח נמצא שקע עגול לאסוף דם הקורבנות ומתחת לו בור מים. מסביב למזבח נחצב מרחב הקפה. מתחת למזבח לכיוון מערב, על מדף הנמוך כדי 20 מטר מהבמה נמצא מקום חצוב לנסך השמן טקס שהיה נערך לאחר הזבח.

המזבח העליון ואזור המקדשים שלו מתייחסים בברור אל השמש השוקעת ואל נבי הרון, דבר הקושר אותו באופן ישיר לפולחן המתים המצרי ולפולחן האבות הקדומים המקובל במזרח הקדום. אם הקברים בדופנות העיר פטרה ומחוץ לגבולותיה מסמנים את הקשר וההשפעות ההלניסטיות, הרי שהמקדשים השונים הם בהשפעה כנענית ומצרית מעורבת עם עוצמה כפי שקשה למצוא במקום אחר. מהפסגה תצפית נאה מאוד לרוב הפסגות בסביבה (ג`בל הרון, ג`בל ברה, אום אל בייארה, ג`בל א-דיר, ג`בל ביידא, ג`בל גרון).

המשך מסלול הליכה:
 מהמד`בח יורדים מספר שבילים, אחד לכיוון צפון מזרח אל התיאטרון, השני יורד בשביל חצוב מדרגות מערבה לואדי פראסה (נחל הסוס) והשלישי יורד דרומה ואחר כך מערבה לואדי א-נומר השביל יורד לתוך הבקעה העליונה של ואדי א-נומר שמלא באשפת הקיוסקים המשליכים את הפסולת לגיא, וממשיך דרך סבך צמחיה לבקעה קטנה שבה מקדש ושפע כתובות נבטיות שאת חלקן אפשר לקרוא משום קרבת הנבטית לכתב העברי המרובע. ואדי א-נומר מתחתר בסלעי אבן החול בנוף יפה להלל ונשפך לואדי פראסה אין ללכת באפיק הואדי, אלא מהמקום בו משתטח הואדי לטפס לצלע המזרחית ולחצות (השביל לא ברור) על קירות הסלע העגולים לאפיק ואדי פרסה הנמצא ממזרח. הירידה אל ואדי פרסה היא אל מול קבר הרנסאנס וכדאי לעלות כ-50 מטר במעלה ואדי פראסה לקבר החייל הרומאי, קבר הפונה מזרחה (עיין החזנ`ה), ועליו תבליטים סחופים מאוד של חיילים רומאיים והם שייכים כנראה לתקופה שאחרי הכיבוש הרומאי ב-106 לספירה. ממול לקבר החייל הרומאי נמצא טריקלינריום שהוא אולי המרשים מכל אלו של פטרה. זהו טריקלינריום גדול המוקף ב- 14 עמודים חצובים המוכפלים בפינות וצבעיו נפלאים. השביל עולה מואדי פראסה על הצלע המזרחית ואפשר לחצות איתו צפונה לתוך הקארדו- הרחוב הראשי של פטרה או לפנות מזרחה וללכת עד מעל לתאטרון ולרדת בואדיון מעט דרומה מנקודת התצפית מזרחה, לתוך התיאטרון.

לתחילת הכתבה

ג`בל א-דיר

הדרך הראשית של פטרה מובילה ימינה (צפונה) על פני בית ההארחה, ויוצאת אל ערוץ צר ובו שביל מדרגות העולה ימינה (צפונה) לג`בל א-דיר. חזית א-דיר מזכירה את החז`נה ופשוטה ממנה. את האורנה ניתן לראות מהבמה הגבוהה במזבח העליון. 300 מטר לכיוון צפון מערב מהקבר, נמצא מזבח. בקרבה, מצפון, נמצאים קברים, מבני שירותים ושרידי תיאטרון קטן.

מערבה לספסלי הקפה המקומי, אפשר להמשיך בשביל ברור לכיוון מערב ומעט דרומה לתצפית לכיוון ואדי מוסא, ג`בל הרון, ואדי דלייה, מרחבי הערבה במקום בו נשפך אליו ואדי מוסא והרי הנגב הדרומי באזור שמדרום לנחל פארן ובאר מנוחה. בהמשכו של השביל אפשר לרדת לואדי סייח בשביל הנקרא סחיר א-דיר הנמשך עד לאפיק ואדי מוסא ולחזור דרך האפיק אל הבקעה של העיר (3-2 שעות)

לתחילת הכתבה

ג`בל ביידא - פטרה הקטנה

10 ק"מ צפונית לפטרה נמצא ג`בל אל ביידא כביש טוב מוליך במקום וחוצה בדרכו את כפר הבדול. מעט אחרי הכפר, ממערב (משמאל לבאים מכיוון פטרה) נמצא לצד הכביש סלע חול שהבליה גילפה אותו לדוגמאת פיל. הכביש מגיע קרוב לבית הספר של העמרין הנמצא ממזרח לסיק אל בריד ופונה מערבה אל הנקיק. המשך הכביש מוליך לסימן הדרך הנבטי (3 ק"מ - ראו ג`בל גרון) ולנקב נמלה (ראו מסלול פינאן - פטרה). סימני דרך אלו (דמויי אובליסק חצוב בסלע) ממשיכים ומובילים משני צידי כביש האספלט שבין כפר הבדול לכפר העמרין.

ליד סיק אל בריד ומעליו נמצא כפר של בדואים משבט העמרין. הכפר חדש ונבנה על מנת ליישב את הבדואים המתפרנסים בעיקר מתיירות (מכירת מזכרות שעיקרן בקבוקי חול צבעוני בשלל צורות).
 מהכפר עולה כביש מזרחה אל רמת עבר הירדן, כביש משורטט ונאה המטפס מאבן חול אל הגיר וחוצה בדרכו עצי ערער ויערות של אלונים גזורים. הכביש מתחבר לדרך המלך מצפון לצומת עם ואדי מוסא וניתן להמשיך ממנו (לבעלי רכב שכור, פרטי או מוניות) צפונה לכיוון שובך ודנא.

ביר א-רעיס: כ-400 מטר צפון מזרחה מהכניסה לסיק אל בריד, מעבר למיפתח ואדי רחב מאוד, נמצא על הצלע הצפונית של העמק בור מים נבטי עצום החצוב לתוך הסלע. אל הבור מוליכות תעלות איסוף מהחלק העליון של ההר. ניתן לעלות אל הבור במדררגות בטון ולרדת פנימה במדרגות חצובות. הבור מחולק לשני חדרים עצומים. לפני הבור שקתות להשקיית הצאן. שמה המקומי של הבאר נגזר מסיפור מקומי על 7 כלות שבאו לרחוץ בבור טרם חתונתן. הראשונה החליקה למים ואחזה בידה של השנייה וזו ניסתה להאחז בשלישית עד שכולן נפלו לבור ומכיוון שלא ידעו לשחות - טבעו במים.

סיק אל בריד (הנקיק הקר) בפטרה הקטנה: נמצא בתוך ג`בל ביידא, בקצה עמק גדול ופתוח ששימש כניראה כשוק השיירות הגדול של פטרה. המקום נקרא גם פטרה הקטנה ובמידה רבה יש לו מעלות שאין בפטרה. הוא קטן ושמור, ובשל קוטנו אפשר להתרכז בפרטים שקשה לעמוד עליהם בפטרה. מערות הקבורה, המזבחות והמדרגות שייכים למעמד הבינוני, זה שלא יכול היה לקבור את מתיו בפטרה ולפיכך מצא את המקום שבג`בל ביידא. הסבר נוסף למיקומו של סיק אל בריד והקברים שבו אומר כי לשיירות הסוחרים אסור היה להכנס לתוך פטרה. ומשום כך הופנו מהסיק לאורך בקעת תורכמניה לפתחו של סיק אל בריד.

חלק מהמקומות בעיר שימשו כטרקלינים - אולמות משתאות. מכיוון שכך היו הקברים רק בפתח סיק אל בריד והפתחים האחרים שימשו כחללי אירוח. השיירות שהגיעו מהמערב עברו דרך ביר מדכור שבפתח ואדי מוסא והערבה ועלו משם לתוך ואדי מוסא, דרך נקב א-סומייר לג`בל גרון ומשם ירדו דרך ואדי טחונה לסיק אל בריד. מסיק אל בריד נלקחו הסחורות על ידי סוחרי העיר פנימה. השיירות שהגיעו מצפון הערבה עלו דרך נקב נמלה ישר לסיק אל בריד.

האולם החצוב הנאה בנקיק נמצא על צלעו הדרומית ועולים אליו במדרגות. האולם נמצא בקרבת בור המים הענק החצוב בצלע הנקיק. הבור חסר את העמוד התומך האופייני לבורות הנבטיים בנגב, יתכן משום שסלע החול קשה יותר ואין צורך לתמוך את תיקרתו כפי שצריך לתמוך תקרות בורות החצובים בסלע הקרטון הרך של רמת הנגב. זוהי מערת אל ע`אסם - מערת הרישום שבה נותרו רק שרידי תמשיחי השמן שכיסו את התיקרה וניזוקו במשך שנים רבות של מדורות רועים שחיפשו במקום מסתור מקור החורף וחום הקיץ. מקום תמשיחי השמן הוא בי-קליניום ולא טרקליניום הווה אומר, מקום בו יש שני דרגשי משכב ולא שלושה. זהו מקום מרגוע בו הוגש יין מהול ביין, שכן לפי התרבות ההלניסטית-רומאית אין להגיש יין לא מהול, יין לא מהול מעיד על גסות. בביקליניום ובטרקלניום נוהלו משתאות, נאכל אוכל ונערות ונערים ניגנו וציחקו עם המבלים, פרס נאה לאנשי השיירות.

הנקיק יפה מאוד וקר. בקצה המזרחי של הנקיק אוהלי בדואים המוכרים מזכרות. מקצהו המערבי של הנקיק עולות מדרגות היורדות לאחר מכן לסיק אבו רוגעה ואפשר לחזור דרכן לאתר הניאוליטי (מסלול קשה ראה פירוט בהמשך), או לעלות מערבה דרך ואדי עג`לת לכיוון פארש גרון הנמצא בין פסגות `בל ביידא וג`בל גרון.

טיולי יום בני 5-6 שעות באזור פטרה הקטנה
 בקצה הצפוני של הבקעה הגדולה הנמצאת מייד מערבה לדופן ההר בה חצובה ביר א-רעיס (הנ"ל), עולה נקב לרמה שמעל הבקעה, מקצה הנקב אפשר לפנות מערבה על שיפולי ג`בל ביידא וללכת עד לפארש גרון וממנו לתצפית מפסגת ג`בל גרון. המשכו של המסלול יכול להיות לכיוון ואדי עג`לת וסיק אל בריד מערבה דרך נקב א-סומיר לסיל ואדי מוסא או לכיוון ביר מדכור והערבה. לא חייבים להגיע לתצפית אל ג`בל גרון, אלא לפנות בחורשת האלונים הקטנה שמעל ואדי עג`לת ולרדת ביובלים עד שפוגשים רוג`ום העולה לתוך סיק אל בריד.

המסלול השני נכנס דרך סיק אל בריד, עולה במדרגות היוצאות לסיק אבו רוגעה, עולה לפארש הגרון דרך ואדי עג`לת, משם לתצפית יפה מאוד לכיוון הערבה והנגב הישראלי מראש ג`בל גרון ולאחר מכן ירידה דרומה ומזרחה ליובל ואדי א-טחונה וחזרה לפתח סיק אל בריד. המסלולים מסומנים על ידי רוגומי אבנים שהונחו על ידי מטיילים. מסיק אל בריד ניתן להגיע בשביל אל ג`בל א-דיר שמעל פטרה (3-4 שעות, ראה פירוט בהמשך). או לחזור רגלית דרך בקעת תורכמניה לאזור כפר הבדול, ואדי מוסא או פטרה (10 ק"מ בדרך נוחה). אפשר להגיע לסיק אל בריד בטנדרים או מוניות ירדניות (5 דינר ירדני).

הכפר הניאוליטי - שם נחפר ישוב מתקופת האבן על ידי החוקר כרסטין בנט. הישוב נמצא בפתחו של סיק אבו רוגעה הנשפך לואדי א-טחונה, הואדי הרחב החוצה במזרחו ובדרומו של ג`בל ביידא. המקום נמצא באתר נאה, אלא שללא ידע פרהיסטורי לא אומרים קירות האבן ושרידי היישוב דבר. בקרבת הישוב יושבים בדואים של שבט העמרין החיים במערות ובאוהלים על פיהן. כשיושבו העמרין במקום ונחפרו תשתיות הכפר התגלו במקום ארבעה כבשני קרמיקה - זהו המקום היחיד במזרח התיכון בו יוצרה קרמיקה נבטית, הקרמיקה¯הייתה עדינה מאוד ומשובחת ודרך ייצורה נשמר בסוד. חשיפת הכבשנים היא עדות נוספת לכך כי האזור התעשייתי-מסחרי של פטרה היה בסיק אל בריד.

מסלולון: מהכפר הניאוליטי ניתן לטפס במאמץ על פני אמת מים קדומה המגיעה לפתח ואדי שנשמט במפל אל האתר ולעלות באפיקו (לא קל) עד לסיק אל בריד, למקום בו נחסם המעבר על ידי גדר רשת. אפשר כמובן לערוך מסלולון זה בכיוון השני - לעלות בתוך סיק אל בריד עד לקצהו במדרגות, לרדת לאפיק ואדי עג`לת ולפנות בו דרומה (שמאלה) עד למעוק הנעקף דרך צלע הסלע שמימין (ממערב). ניתן אז לחזור לאפיק דרומה לסדק בסלע המוליך לאחר כעשרה מטרים לאמת מים, המובילה לאתר הניאוליטי שבואדי א-טחונה. המעבר על אמת המים קשה - אבל אפשרי.

מסלול מומלץ - אל ג`בל א-דיר ניתן להגיע במסלול רגלי בן כ-3-5 שעות מסיק אל בריד שבג`בל ביידא. קיימות מספר אפשרויות:
אפשר להתחיל מסלול זה בסיק אל בריד וללכת מחניון אוהלי המשקאות שבכניסה דרומה ואחר כך מערבה לאורך הצלע הדרומית של ג`בל ביידא לתוך יובלי ואדי א-טחונה, לאחר כקילומטר מגיעים לאתר הניאוליטי, שלאחריו מאהלים של בדואים. לאחר כקילומטר עולה דרך רכב דרומה ויש ללכת בה ולפנות בהתפצלותה מערבה, לחצות את אחד מהיובלים המשניים של ואדי א-טחונה, לעלות לקו פרשת מים שבינה לבין ואדי מרוואן ולהמשיך דרומה לצלעו של ג`בל מאסרה. מג`בל מאסרה עולים מערבה לאוכף שמתחת לג`בל א-דיר וממשיכים על צלעו צפונית והמערבית של ההר מעל יובלי ואדי מרוואן עד למקדש של ג`בל א-דיר. מסלול זה יכול להפוך למסלול יום שלם (8-9 שעות), אם יוצאים מסיק אל בריד בשביל המדרגות וממשיכים צפון מזרחה לתוך אפיק ואדי עג`לת העולה לפארש גרון וממנו עולים לתצפית מראש ג`בל גרון. מהפסגה ירידה לכיוון דרום מזרח לאפיק ואדי א-טחונה. אפשר לחזור באפיק דרך האתר הניאוליטי (הכפר הניאוליטי) ומגורי הבדול לסיק אל בריד (סיבוב בין 4-3 שעות) או להמשיך מואדי א-טחונה (הנקרא כך משום טחנת הקמח המצויה במקום בו הוא נשפך לואדי מוסא מתחת לראס סליסל) דרומה לראש ואדי מאסרה ומשם חוצים מערבה לאוכף עם ואדי מרוואן. ממשיכים על צלעו הדרומית של ואדי מרוואן באחד השבילים היפים ביותר בהרי אדום עד שמגיעים מעל לג`בל א-דיר. המסלול מסומן ברוגומי אבנים ובטיפטופי צבע אדום קטנים על סלעי החול. לאורך המסלול פריחה יפה באביב, עצי ערער, בארות והתיישבות של הבדול במערות קדומות.

לתחילת הכתבה

ג`בל הרון (הר ההר)

הטיול לג`בל הרון הוא טיול יום. 10 ק"מ דרום-מערבה מפטרה כ-3-4 שעות הליכה לכל כיוון ויש לקחת בחשבון יום שלם. אם מוסיפים את השעה של הדרך משער הכניסה לאתר ועד לתחילת המסלול עצמו, יכול המסלול להמשך עד 10 שעות הליכה. יש מים לאורך המסלול בבאר הנמצאת מתחת לפסל הנחש ומתחת לפסגת ההר. אין קיוסקים לאורך הדרך וכדאי להצטייד במים ואוכל בואדי מוסא.

הדרך יוצאת דרום מזרחה מקצר אל בינת- המקדש הגדול של דושרא, מטפסת על שלוחה נמוכה ואז פונה דרומה בדרך ג`יפים הנוסעת בואדי א-תוג`אר ומטפסת מערבה עד להעלמותה של דרך הרכב. ניתן לקצר את פיתולי דרך הרכב בעלייה בדרך חצובה מדרגות יפות האופייניות למפעלים הממלכתיים-דתיים הנבטים, מה שמחזק את העדות בדבר היות ג`בל הרון אתר פולחן נבטי חשוב. לאורך הדרך ישוב של בדואים מהבדול החיים במערות ואוהלים. בואדי תוג`רה, שמדרום לו נמצא ג`בל א-נומר, נמצא בור מים חצוב וגדול ומולו מדרום נמצאת אנדרטת הנחש - נחש חצוב באבן החול הלבנה. מאנדרטת הנחש מוביל שביל הנמשך לכיוון ואדי סברה והפרברים הדרומיים של הפריפריה הפטראית. מהנחש עולה השביל לרמה נמוכה מתחת לג`בל ברה וחוצה למרגלות ג`בל הרון, מטפס אליו מצידו הדרומי בשביל גמלים בנוי.

מתחת לפסגה, בצידו המערבי, גר שומר ההר בבית הבנוי על פי מערה. בעליה לפסגה נמצא בור מים נבטי גדול המנקז את שטפונות הפסגה ומלא במים כל השנה. לבור 13 קשתות. בור זה מוסיף לעדויות על קדושתו הפולחנית של ההר בזמן הנבטי ויתכן שאף קודם לו שכן שום מקדש נבטי לא נבנה ללא מקור או בריכת מים. מהבור מוליכות מדרגות אל הפסגה (1332 מטר) עליה בנוי וואלי (קבר קדוש) המזוהה עם קברו של אהרון אחי משה. "ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום. ויעל אהרון הכהן אל הר ההר על פי ה` וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש. ואהרון בן שלש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר". (במדבר ל"ג 9-37).

המסורת המזהה את המקום כקברו של אהרון מקובלת כמוסלמית ובתוך מבנה הקבר, אליו ניתן להכנס בליווי שומר ההר (נהוג להשאיר לו תשר כלשהו), נמצא קבר שעל קירותיו חרוטות כתובות ערביות ממלוכיות או איוביות וכן כתובות בעברית של עולי רגל יהודיים. על הקירות כתובות בלטינית ועל הקיר הצפוני נמצאת חתיכה מהאבן השחורה (הכעבה) שבמכה. מתחת למבנה, במדרגות היורדות מתוך חלל חדר הקבר, נמצאת מערה אטומה שאפשר להקיש על קירותיה ולשמוע הד עמום וחלול. זהו קברו האטום של אהרון על פי המסורת.

אגדה שמקורותיה אינם ברורים אולם היא מצוטטת במקורות מודרניים אומרת כי אהרון נקבר בערבה אולם נפשו נטרדה ממנוחתה משום זעקות גמלים ואדם הגוועים מצמא. הוא הניח במקום מעיין ונדד למקום אחר. גם לשם הגיעו הגמלים מבקשי המים והוא הותיר במקום מקור מים ונדד הלאה. רק בהר ההר, מקום אליו לא יוכלו הגמלים לעלות, מצאה נשמתו מנוחה ומאז הוא קבור שם. ליתר ביטחון נחצב בור מים גדול בדרך העולה אל הקבר.

יש מקום להנחה כי מקור המסורת הוא קדום יותר ויתכן כי הוא שומרוני וזאת מכיוון שההר הנשקף על ג`בל הרון מצפון הוא ג`בל גרון. גרון בערבית הוא שמו של עוג מלך הבשן שלא היה אהוד על ידי כותבי התורה. ומכיוון שהשומרונים הם אלו האחראים (כנראה) על מסורת קברו של משה בהר נבו, הרי שיתכן שהם אלו שהמציאו את מקום קברו של אהרון ולפי אמונתם, הציבו מול ההר הטוב (ג`בל הרון) את ההר הרע (ג`בל גרון) כהעתקה של הר הקללה (עיבל) והברכה (גריזים) שמעל שכם.

מסורת הקדשת ההר היא קדומה ובעליה לגג הקבר המקודש אפשר לראות חוליית עמוד המתייחסת למקדש נבטי שעמד על הפסגה. יש לזכור כי ג`בל מד`בח - המזבח העליון, מתייחס ישירות למקדש הנבטי שעמד על פסגת ג`בל הרון. יתכן כי המסורת הנבטית החליפה את המסורת השומרונית והיא מאוחרת לה ומשמרת אותה. בכל מקרה, המסורת הערבית מקבלת מקום קדוש מן המוכן ואינה יכולה להיות מוקדמת למאה ה-9, הזמן בו החל איסלומו של העולם תחת הכיבוש הערבי. אפשר לעלות במדרגות אל ראש המבנה ומהגג לערוך תצפית נאה לכיוון הערבה, ואדי סברה, נקב נמלה בצפון, ואדי מוסא במזרח וג`בל ביידא בצפון-מזרח.

לתחילת הכתבה

מואדי סברה לפטרה

ראשית המסלול כ-3 ק"מ צפונית לטייבה. משם יש ירידה ליובל מזרחי של ואדי סברה. והליכה דרום מערבה באפיק הנחל עד לתאטרון הקטן וההרוס. באפיק הנחל שורה של נביעות בין קנים צפופים ודקל. אחת מהנביעות טובה לשתייה. מכאן אפשר להמשיך ולרדת דרך ואדי אבו חשייבה לכיוון הערבה או להמשיך דרומה לכיוון ואדי ראם. הדרך צפונה לפטרה עולה ביובל מערבי (שמאלי לצועד צפונה) ומטפסת לכיוון ואדי פרסה. אפשר לפנות צפון-מערב לכיוון ג`בל הרון ולפסל הנחש או ישר צפונה לואדי פרסה ולהגיע לעמוד הרומאי ממנו ממשיך השביל לקצר אל בינת. אפשרות אחרת היא לפנות מזרחה לכיוון הסיק.

לתחילת הכתבה

טיולי גמלים בהרי אדום

גמלים אפשר לשכור בכפר הבדול ליד ואדי מוסא או בתוך האתר עצמו, בקצהו המערבי ליד קצר אל בינת. לרוב יושבים גמלים עם מגמלים ומחכים. אם הם אינם שם, אפשר לשאול את יושבי בתי הקפה. הם יזעיקו גמלים או מגמלים לצורך שיחה וסיכום תנאים. מחיר גמל ליום הוא יקר יחסית (20-25 דינר ירדני).

המעגל הצפוני מסביב לפטרה

יום 1: פטרה, ג`בל הרון לינה בג`בל הרון. (ראה מסלול 3).

יום 2: ירידה בנקב בנוי מערבה לחיבור בין סלעי הגיר והחול, מעבר דרומה דרך מזרעות שבהן טרסות נבטיות. ממצד נבטי ומקדש קטן יש ירידה צפונה לתוך ואדי דלייה ואדי קניוני המתחתר במעין מכתש. הירידה תלולה בהתחלה ומתאזנת. הגמלים יורדים לערבה בנקב גמלים. הירידה לואדי דלייה היא לאנשים בלבד! 3 שעות של הליכה עד למפגש עם סיל ואדי מוסא. לינה בסיל ואדי מוסא.

יום 3: אפשרות א`: עלייה באפיק ואדי מוסא בחזרה לפטרה (טיול יום בקניון ואדי מוסא הזורם בפלג בין הרדופים ואשלים וקירות מצוק זקופים, 5-4 שעות). אפשרות ב`: עליה בנקב מע`רה היוצא מעט מערבה ממפגש ואדי דליה וואדי מוסא, ועולה צפונה בנוף של גיר קשה הדומה לקניוני מזרח הנגב. השביל פונה מזרחה למדרונות ג`בל גרון ומטפס בנקב א-סומר לג`בל גרון ולפארש הנמצא בין פסגות ג`בל ביידא וג`בל גרון. בעמק הגבוה מקור מים הטובים לשתייה עד ראשית הקיץ. אפשר ללון בעמק עצמו אליו יכולים להגיע ג`יפים וטנדרים או להמשיך ולרדת מג`בל גרון דרום-מזרחה. השביל עובר על פני ביר אום סלימן, בור מים ולידו חווה עתיקה עם כתובות הנמצאת בחלק הדרום מזרחי של ההר. מהחווה יורד השביל לאפיק ואדי עג`לת בשביל הטוב רק להולכי רגל. השביל עובר בבקעות שבהן עצי ערער ולאחר כ-2 ק"מ מגיע לעלייה לתוך סיק אל בריד מצידה המערבי. לינה ביציאה מסיק אל בריד.

יום 4: הליכה רגלית לג`בל א-דיר (3-4 שעות - ראה מסלול 8) וסיום בואדי מוסא.

מדנא דרך מכרות פינאן לפטרה

יום 1: הגעה לדנא, ירידה ברגל (17 ק"מ) למכרות פינאן. דרך הרכב שמתחת לדנא סגורה. רשות שמורות הטבע הירדנית סגרה את הדרך לכלי רכב. כדאי למלא מים במעיין בדנא. יש נביעה במרכז הכפר. מעל הכפר, מעט צפונה ממנו יש מעיין עם בוסתנים. אם מלווה ג`יפ את הטיול, אפשר לשלוח אותו לפינאן דרך טפילה וכביש הערבה, או דרך ואדי מוסא, ונקב נמלה לערבה. אפשר לערוך מסלול שונה ובו לצעוד מדנא על קו גובה (3-4 שעות) עד לחניון דנא ולרדת בשביל משם (2-3 שעות) לפינאן.

יום 2: פינאן-ואדי אבו סככין. פינאן הוא אתר התכה ועיבוד נחושת. משם קיבלה כנראה ערד של תקופות הברונזה את הנחושת. הנחושת נחצבה כ-8-10 ק"מ מהמקום באזור אל עמוד הנמצא מתחת לשובך והובלה לאתר ההתכה והעיבוד של פינאן. המקום מרשים בהיקפו גם אם לא נותר ממנו הרבה. הטרסות החקלאיות של העיר הנבטית-רומאית ניכרות לעין וגבעות הסיגים האדירות נמצאות מצפון ומדרום לנחל. על הואדי שממזרח נמצאים שרידיה של אמת מים. האמה הוליכה לבור מים עצום מידות הנמצא כ-300 מטר מערבה על גדות הואדי. אמת מים ממשיכה כמה מאות מטרים מערבה לארובה המפילה את המים לבאר תת קרקעית ממנה זרמו המים לחלקות.
 השביל מפינאן לואדי אבו סככין (15 ק"מ), עובר בנחלת הבדואים של העזזמה, חוצה דרך החמדות שמעל אפיק נחל הערבה.

ואדי אבו סככין (אבי הסכין, הנקרא כך על שום רכס פסגות סכינים שמצפון לו) מוליך מים כל השנה. הירידה אליו היא בנקב גמלים על גדתו הצפונית. אפשר להתקדם בלי קשיים מיוחדים עוד 10-15 דקות למפל נאה שתחתיו בריכה. מעל המפל נעשה הערוץ קשה להליכה. כדאי לתאם עם רכב שיחכה במוצא הנחל, רכב יכול להגיע בדרך רכב (4X4) כ-2 ק"מ דרומית מזרחית לאפיק הנחל. על מנת לקצר את החמדות למחרת היום כדאי למשוך דרומה עד לאפיק נחל רחב ועמוס בשיטות כ- 5 ק"מ דרומה.

יום 3: ואדי אבו סככין-נקב נמלה, סיל אל נקב כדאי לנסוע את קטע הדרך הזה, ורק אם אין ברירה ללכת ישר עד נקב נמלה (5 ק"מ) ולהמתין למכוניות. טנדרים בדואים נוסעים בציר ויעלו נוסעים תמורת דינר או שניים. כדאי לרדת בראש הנקב וממנו לרדת לאפיק ואדי גנאי (יורד ישר לביר מדכור 5 שעות הליכה) לחצות את האפיק ולעלות ממנו לכיוון ראס פידרה, במקום יער ערערים ונופים של הר גבוה. המפגש עם הכביש/דרך ההוא מתחת ראס ג`בל עדיה ומשם יש ללכת צפונה עד אום חמד`ה. הדרך מתפתלת דרך שדות. באחת הנקודות חוצה הכביש גשר קטן שקניון צר מימינו (מדרום) כדאי להיכנס לקניון הצר ולעלות איתו עד שהוא נפגש שוב עם הכביש. מקום זה הוא בשיפולי ג`בל ביידא ואפשר ללון באחד הקניונים.

יום 4: ג`בל ביידא, סיק אל בריד במקום בו נכנסת דרך הרכב העולה לפארש גרון אפשר לעלות עם הדרך אל הפארש וממנו לתצפית מג`בל גרון. מתצפית ג`בל גרון יורדים מזרחה עד לאפיק ואדי עג`לת וממנו עולים דרך נקב לסיק אל בריד (פטרה הקטנה).

יום 5: סיק אל בריד - ג`בל א-דיר: על פי פירוט המסלול בעמוד הקודם.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על פטרה

כתבות על חופשת סקי 2022

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם