שם הארגון: ובחרת בחיים.

 מדינה: הודו.

כתובת הארגון באינטרנט: www.choose-life.org.il

מתי התנדבתי: אוקטובר 2012 עד ינואר 2013.

משך ההתנדבות: 12 שבועות.

 סוג העבודה שנעשתה
: הוראת אנגלית והדרכת פעילויות לא פורמאליות של תלמידי חטיבה ותיכון בפנימיית נאן פרבודהיני בכפר הראלי במדינת מהרשטרה. נוסף על כך, עבודה בחקלאות של בית הספר וסדנאות למורים בנושאים שונים. מלבד זאת, לימדתי את עובדי, תלמידי ובאי בית הספר על התרבות הישראלית והיהודית. זה נבע מתוך סקרנותם ורצונם להכיר את התרבות ממנה הגעתי.

התנדבות בהודו, צילום: חן זעפרניהתנדבות בהודו, צילום: חן זעפרני


מחיר ההתנדבות (+מה זה כולל): ויזת מתנדב שהיא תנאי והעמותה מסייעת להשיגה, עולה כ-400 שקלים, ובנוסף, נגבה סכום סמלי שלא למטרות רווח -; 500 ש"ח לכל חודש התנדבות. דואגים לכל צרכיך -; נסיעות, אוכל לינה וכו'. הטיסה והביטוח על המתנדב כמובן.

תנאי המחייה: התנאים טובים ביותר. חדר פרטי או עם אדם אחד נוסף. המקום נקי ביותר ומספק אוכל הודי מגוון. יש מספר מטבחים כאשר באחד מהם לא מגישים אוכל חריף כלל. בית הספר אפילו דאג לי לנייר טואלט מעיר רחוקה יותר. אין בקרבת מקום היכן להחליף כסף ויש להיערך לכך מראש בעיר הקרובה, פונה, שנמצאת כשש שעות נסיעה אחת לחודש או במומבאיי, לפני ההגעה להתדבות.

מה היה החלק הכי טוב בהתנדבות? היחשפות לעולם חדש ולתרבות ייחודית, שאני מאוד הייתי רוצה ללמוד ממנה וליישם דברים מסוימים בחיי. אני מרגישה כי ההתנדבות נתנה לי, במובנים שונים, נקודות מבט חדשות ומגוונות על העולם בכלל והסביבה שלי בפרט. החוויה העוצמתית של הלבד והצורך להסתגל למשהו כל כך שונה יכולים ללמד אותנו הרבה מאוד על עצמנו. וכמובן, האהבה הבלתי נדלית שקיבלתי מאנשי המקום.

עם התלמידים והמורים, צילום: חן זעפרניעם התלמידים והמורים, צילום: חן זעפרני


מה היה הכי קשה? הבדידות. בית הספר ממוקם הרחק מכל אזור עם תיירים והעובדה שהגעתי לשם ללא תייר נוסף, הקשתה עליי לשתף ולעבּד עם מישהו נוסף שמבין את התרבות והשפה את החוויה שעברתי. העיר הקרובה בה יש תיירים היא פוּנה שנמצאת כשש שעות נסיעה מהראלי, ועל כן אם מגיעים לבד, צריך לקחת זאת בחשבון, בוודאי לתקופה של חודשיים פלוס. מלבד זאת, השוני התרבותי הרב יוצר מצב של דרכי עבודה שונות, ובכללי, תפישה שונה לגמרי לגבי מוסר עבודה והצורך בה.

חוויה שכדאי שנדע: כל בוקר, כל בית הספר (התלמידים, העובדים, המורים, המנהלים והמתנדבים) נפגשים ב-6 בבוקר למעין מפגש בוקר, בו אומרים תודה על מה שיש לנו ועושים מדיטציה קצרה. לאחר מכן כולם מתפזרים ל-20 דקות של עבודת כפיים בהתנדבות (זה נקרא קארמה יוגה). באופן כללי, המקום מאוד רוחני ואפילו בזמן שהותי שם התקיים סמינר יוגה אליו הגיעו אנשים מרחבי מהרשטרה. גם סוואמי (מורה רוחני) נכח באירוע וזה כלל לימוד רב של הפילוסופיה ההודית, שלצערי התקיים במהרטי (השפה המקומית).

צילום: חן זעפרניצילום: חן זעפרני


שורה תחתונה: ממליצה ביותר. למה? כי זאת חוויה שנותנת לנו נקודת מבט שונה על החיים ותפישה ייחודית וחדשה וכי יש לנו אפשרות ללמוד המון על עצמנו ועל העולם והקיום שלו.

הערות נוספות: מנהלת המקום היא דמות ומורה רוחנית במהרשטרה. אם מישהו מעוניין ללמוד הינדואיזם או מדיטציה, שידע שיש אפשרות לקבוע איתה מפגשים בזמנה הפנוי (שלצערנו, אין הרבה ממנו).

התנדבה וכתבה: חן זפרני.

יעדי הכתבה