סיפורו של פרסאוס
סיפורו של פרסאוס מתחיל מספר שנים לפני שנולד, אז סבו, המלך אקריזיוס, ניגש אל האורקל של זאוס בדלפי בכדי לברר האם אי פעם יזכה לבן אליו כה השתוקק. תשובת האורקל הייתה נחרצת ומבהילה - לא רק שהמלך לעולם לא יזכה לבן, נכדו היחיד יהיה זה שיביא למותו בסופו של דבר.
המלך המבוהל ידע שהדרך היחידה למנוע את התגשמות הנבואה היא להרוג את בתו היפיפייה דנאי - אך לבו לא נתן לו לעשות זאת. לכן, ציווה המלך לבנות בית נחושת תת-קרקעי, שמלבד פתח צר לאוויר ולאור יהיה סגור ומסוגר. דנאי נכלאה בבית, ובאחד הימים כשישבה בחדרה בחוסר מעש, הרגישה את חדרה מוצף באור יקרות, ומטר של זהב ניתך עליה מן השמיים. בעבור הימים הבינה דנאי שהיא בהריון, וכי זאוס מלך האלים הוא אבי בנה. היא הסתירה את הריונה מאביה ככל שיכלה, אך ברגע שנולד הילד, פרסאוס שמו, דרש אקריזיוס לדעת מי אביו. האב סרב להאמין לטענת בתו, שזאוס הוא אבי התינוק, ולאחר שנתעורר חששו מפי התגשמות נבואת האורקל החליט המלך לשלח את בתו בתיבה לים.
לאחר ימים רבים של טלטלה משה את התיבה מן הים דייג צעיר שהתגורר עם אשתו על אי קטן, בשם דיקטיס. השניים הכניסו את דנאי ובנה פרסאוס אל ביתם וטיפלו בהם כבני משפחה. עברו השנים ופרסאוס גדל ונהיה לדייג בעצמו. אחיו של דיקטיס, פולידקטס שמו, היה מלך האי עליו התגוררו כעת השניים. פולידקטס נמשך לדנאי בשל יופייה, אך באכזריותו חיפש דרכים להיפטר מבנה פרסאוס, בכדי שתוכל להיות רק לו. הוא זימן את הצעיר לארמונו שם סיפר לו על משאלת נפשו - להיפטר מהמפלצת מדוזה, שהייתה המפלצת היחידה מבין משלושת הגורגונות שהייתה בת תמותה. כל מי שהביט בגורגונות הפך מיד לאבן. פרסאוס שרצה לשמח את מלכו החליט לצאת ולחפש עבורו את ראשה של מדוזה.
פרסאוס נדד ימים רבים בחיפושו אחר הגורגונות וכבר עמד להתייאש עד שאתנה, אלת החכמה והמלחמה, באה לעזרתו. מדוע רצתה האלה במותן של הגורגונות לא ברור, יש הסוברים שהאלה נטרה למדוזה טינה, על שכשמדוזה עוד הייתה נערה צעירה ויפה היא טימאה את מקדשה של אתנה. בגלל חילול קודש זה הפכה אתנה את מדוזה ואחיותיה למפלצות, אך עתה לא הסתפקה האלה בעונש זה. אתנה הסבירה לפרסאוס שבכדי להביס את הגורגונות יהיה עליו להצטייד תחילה בכלי נשק מתאימים, עליהם שומרות נימפות הצפון. את הדרך לנימפות הצפון, הסבירה, יורו לו הנשים האפורות. לפני שעזב נתנה לו אתנה את המגן שלה והסבירה לו כיצד עליו להשתמש בו ופרסאוס יצא לדרכו בליוויו של הרמס, שליח האלים.
הנשים האפורות היו שלוש אחיות זקנות שהיתה להן רק עין אחת אותה חלקו ביניהן. הרמס הסביר לפרסאוס שבכדי לשכנע את הנשים האפורות להסביר לו את הדרך לנימפות הצפון, עליו תחילה לחטוף את העין של הנשים ולא להחזירה עד שהן תגלה לו את הדרך. וכך היה - הרמס הוביל את פרסאוס אל הנשים האפורות, שם הסתתר הצעיר עד שאחת הנשים הסירה את העין בכדי להעבירה לאחותה. פרסאוס חטף את העין, וחיכה עד השלוש סיפרו לו את כל שידעו על נימפות הצפון בטרם החזירה.
פרסאוס והרמס יצאו משם אל נימפות הצפון שהעניקו לו קסדה שמי שחובש אותה לראשו הופך לבלתי-נראה, סנדלים מכונפות, ותיק מיוחד בשביל להחזיק בו את ראשה של מדוזה. אז נפרד הרמס מפרסאוס והעניק לו חרב חזקה, שלא תישבר כשיכה בקשקשי הגורגונה הקשים.
פרסאוס טס באמצעות סנדליו המכונפים אל האי בו שכנו הגורגונות שם היו המפלצות שקועות בשינה עמוקה. פרסאוס התקרב אל מאורתה של מדוזה סביבה היו מפוזרות גופותיהם של גיבורים שניסו את מזלם לפניו. הוא השתמש במגן שנתנה לו אתנה כבראי, בכדי לא להביט הישר אל ראשן של המפלצות. המחזה שנגלה לפניו היה מעורר פלצות - היו אלה מפלצות ענקיות עם קשקשי זהב, נחשים במקום שערות וכנפיים עצומות. לאחר שזיהה את מדוזה מבין שלוש הגורגונות הוא כרת את ראשה, והכניסו לתרמיל. הוא חבש לראשו את הקסדה והפך לבלתי נראה, וכך הצליח להימלט מפני שתי אחיותיה של מדוזה שניסו לנקום את מות אחותן. פרסאוס, מאושר על שהצליח במשימתו שם פעמיו בחזרה לביתו כשבדרך נודע לו על סיפורה העצוב של אנדרומדה.
לתחילת הכתבה
הנסיכה אנדרומדה
אנדרומדה הייתה בתם של מלך ומלכת אתיופיה. קסיופיאה אמה של אנדרומדה הייתה אישה יהירה ושחצנית שהתרברבה ברבים על יופייה וטענה שהיא יפה יותר מהרה, אשתו של זאוס ומנימפות הים, בנותיו של פוסידון, אל הים. פוסידון ששמע את הדברים, כעס על האישה ושלח מפלצת ים אימתנית אל חופי המדינה.
אחוז בהלה מיהר אביה של אנדרומדה אל האורקל שהשיב כי כעסו של פוסידון יפוג רק אם יקריב המלך את ביתו היפה אנדרומדה למפלצת הים. על אף שקשה היה לו לקבל את ההחלטה, ידע האב שעליו להקריב את בתו למען שאר נתיניו ואנדרומדה נקשרה אל סלע מול נמל יפו שם ציפתה בשקט לגורלה. כך הבחין בה פרסאוס בנם של דנאי היפה וזאוס מלך האלים, בדרכו חזרה אל ביתו לאחר שהרג את המפלצת מדוזה ונשא את ראשה עמו.
כאשר ראה פרסאוס את הנסיכה היפיפייה הוא טעה בהתחלה וחשב אותה לפסל שיש לולא שיערה התבדר ברוח ודמעותיה נצצו באור. הוא התאהב בה כמעט מיד וקרא לעברה: "השרשראות היחידות בהם את צריכה להיות כבולה, הן שרשראות הקושרות בין לבבותיהם של שני נאהבים. אמרי לי את שמך ואת הסיבה שלשמה את קשורה אל הסלע הזה".
בתחילה שתקה אנדרומדה, אך לאחר שפרסאוס הפציר בה מספר פעמים סיפרה לו הנערה על הנסיבות המצערות שהביאו אותה למקום. לפני שהספיקה הצעירה לסיים את דבריה, החלו המים גועשים ומתוכם הגיחה מפלצת אימתנית. פרסאוס התעופף סביב למפלצת באמצעות סנדליו המכונפים, התנפל עליה וכשם שעשה למדוזה, כרת את ראשה והרג אותה. מיד לאחר מכן שחרר הגיבור הצעיר את הנערה והחזירה לבית הוריה. שם ביקש משני ההורים אסירי-התודה את ידה של בתם. הסכמתם של ההורים ניתנה מיד והשניים התחתנו בחגיגה מפוארת.
לאחר החתונה המשיכו השניים בחזרה אל ביתו של פרסאוס. כשהגיע לאי גילה פרסאוס שאמו מסתתרת מפני פולידקטס, שניסה להכריחה להינשא לו. בשומעו זאת החליט פרסאוס לנקום במלך האכזר, ויחד עם התרמיל שקיבל מהנימפות, צעד אל הארמון. ברגע שנכנס הצעיר לארמון ועיני כולם היו נשואות אליו - אז הוציא פרסאוס את הראש מן התיק, וכל מי שהביט בו, וביניהם המלך פולידקטס, הפך מיד לאבן.
פרסאוס, אמו ואשתו אנדרומדה עזבו את האי ושבו ליוון במטרה להשלים עם אקריזיוס, אביה של דנאי. בשובם הם גילו שהמלך גלה מארצו, ולא היה ידוע דבר על מיקומו החדש.
כמה שנים לאחר מכן, החליט פרסאוס להשתתף בתחרות ספורט שנערכה ביוון בזריקות דיסקוס. בתורו, הוא הניף את הדיסקוס וזרקו למרחקים. לפתע סטה הדיסקוס ונפל בין הקהל שצפה בתחרות. אדם אחד נפגע ונהרג במקום - היה זה אקריזיוס, אביה של דנאי.
לתחילת הכתבה
על המקום...
הפסל עליו נקשרה אנדרומדה נמצא ביפו, כשהוא מזדקר למעשה מן הים. הפסל נמצא מול רציף העלייה השניה הממוקם למרגלות גן הפסגה של יפו.
עוד על אגדת אנדרומדה ניתן ללמוד ממגדל השעון המפורסם של יפו, שברחוב יפת. מגדל השעון נבנה במקור עבור הסולטאן התורכי עבד אל חמיד השני, בשנת 1906. הוא מורכב מארבעה שעונים נפרדים, כשבפתחיו ניתן למצוא סורגי מתכת מעוטרים המספרים את סיפור תולדותיה של העיר יפו. ניתן למצוא על הסורגים גם סצנות מאגדת אנדרומדה.
לתחילת הכתבה
