מישהו הזמין שטרודל? - ביקור קצר בוינה

בוינה יש כמה פינות חמד וכמה פארקים מקסימים המייחדים אותה והופכים אותה לעיר ששווה לעבור בה, אפילו אם רק לביקור קצר. קחו את מפת וינה איתכם וצאו להכיר את העיר!
אתי
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: מישהו הזמין שטרודל? - ביקור קצר בוינה
WienTourismus-Lois Lammerhuber

מגיעים לוינה: עיר השמות הגדולים במוזיקה

לילה, יורוליינס, חצי קילו לאונידס מוחרשים בשקית בתיק ואני בדרך מבריסל לוינה. איזה כיפית "צפון" אירופה. חזרתי לביקור מהים-תיכוניות המלבבת האיטלקית לאצילות והקרירות הצפון אירופאיות, בדרך לבירת הואלס והשטרודל. כמה לא התגעגעתי לשמיים אפורים, אבל כמה שהתגעגעתי ללאונידס... וינה קיבלה את פני קרירה ואלגנטית, אבל מה- לא כמו שדמיינתי אותה. משהו היה חסר, היא היתה... יותר מוזנחת ממה שחשבתי? פחות מדי חיה? לא יודעת להגדיר. העיר יפה- אבל לא הכי, אלגנטית- אבל לא הכי, אצילית ומרשימה- אך לא חיה, מסעירה ותוססת. בכל זאת כמה פינות חמד וכמה פארקים מקסימים מייחדים אותה והופכים את וינה לעיר ששווה לעבור בה, לביקור קצר.

 כמו שפירנצה מאכלסת בתוכה את כל צבי הנינג`ה האפשריים, וינה היא ביתם של כל השמות החמים ביותר של רשת א`. מוצארט, בראש ובראשונה, הפך כבר מזמן למותג הממוסחר ביותר בוינה. איך שתצאו מהמטרו ב- Stephansdom שבמרכז וינה מייד יעוטו עליכם שלל אנשים בתלבושות מוצארט, יציעו לכם קונצרט מיצירותיו של מוצארט, אתם יכולים ללכת לבקר את פסלו של מוצרט (המתנשא מעל ערוגת פרחים בצורת מפתח סול... הייתי אומרת על זה משהו אבל, נו שוין). אפשר לאכול עוגת מוצארט, החנויות ברחוב מוכרות שוקולד מוצרט, ושלל מיני פריטים עליהם מוטבע דיוקנו של מוצארט, אשר בוודאי מתהפך כעת בקברו לאור העובדה שרוב החנויות בעיר בחרו לשים את דמות הקרטון שלו המפרסמת את השוקולדים דווקא מתחת לפרסומת לקוקה קולה. כמה קלאסי... שם חם נוסף בוינה הוא שטראוס, ההוא שכתב את הואלס המפורסם הדנובה הכחולה-לה לה, לה לה... היום בפארק חביב מוצב פסל מוזהב חביב עוד יותר של שטראוס, ליד אותה הדנובה, אשר ביננו, לא ממש כחולה. מסתבר שגם בטהובן, ברהמס ושוברט בזמנו בחרו לגור ולעבוד בוינה. היה חם בוינה באותם הימים...

לתחילת הכתבה

אז מה עושים בוינה?

קודם כול הולכים ברגל בין המבנים האלגנטיים של העיר. ההתחלה ב- Stephandom בקתדרלה היפה (אך לצערי המוזנחת), משם ממשיכים לכיוון בית האופרה, בית העירייה (בסגנון יווני. יווני!? איך הם הגיעו לזה?), התיאטרון והמוזיאון לאומנות (Kunsthistorisches Museum). בין המבנים המרשימים מקשרים פארקים ירוקים, נעימים ומזמינים. בכלל, עושה רושם שפארקים ונקודות ירוקות הן ההתמחות האמיתית של וינה ואפשר להעביר כמה אחרי צהריים נעימים רק בשיטוט בפארקים ושלפ-שטונדה עצבני. אני הייתי ממליצה גם על ביקור בארמון Schloss Schonbrunn, אשר נמצא מעט מחוץ למרכז העיר. הארמון הוא ארמון כמו שארמון אמיתי צריך להיות. למרות שהבחוץ לא ממש מרשים, מבפנים צפו לארמון עם חדרי נשפים מפוארים, שולחנות ערוכים לסעודות מלכים, הרבה זהב, קטיפה אדומה ונברשות ענקיות ענקיות, ממש כמו מתוך סרט. הארמון מוקף גנים יפים ואם אתם מבקרים במקום עם ילדים ישנן אטרקציות כגון גן-חיות וגן המעוצב בצורת מבוך. לא זול הסיפור, אבל לדעתי שווה את המחיר.

 חוץ מזה- מוזיאונים, מוזיאונים, מוזיאונים. וינה מתהדרת בקריית מוזיאונים מפוארת ועשירה, אשר חוץ מה- Kunsthistorisches המפורסם ניתן למצוא את בית התערוכות אלברטינה, ה- Schloss Belvedere ורובע המוזיאונים, שהוא למעשה קומפלקס המכיל כמה מוזיאונים שונים. אני, שעייפתי ממוזיאונים גדולים, התעלמתי באלגנטיות מה- Kunsthistorisches אך הלכתי למספר תערוכות פרטיות ואני ממליצה במיוחד על ביקור בבית התערוכות אלברטינה ב- Albertinaplatz, גם בגלל המבנה עצמו. היה יפה, למעט כמה אכזבות קלות. האכזבה הראשונה: המוזיאון לאמנות מודרנית (ברובע המוזיאונים). לא רק שאני בכלל לא מצליחה להבין איך אנשים מציירים נקודה שחורה על רקע אדום וקוראים לזה אמנות (וסליחה על צרות האופקים), המוזיאון לאמנות מודרנית בוינה היה גרוע במיוחד והתהדר בכמה תערוכות צילום הזויות לחלוטין. אני לא עושה את זה לעתים קרובות בעיקר משום שלכל אחד יש דעה שונה וטעם שונה, אבל למוזיאון הזה אני ממש ממליצה לאנשים בעלי קיבה רגישה, בייחוד גברים, לא להגיע. אכזבונת שניה: במוזיאון Schloss Belvedere, שבניגוד למוזיאון לאמנות מודרנית, אליו אני ממש ממליצה להגיע למרות האכזבה הקלה. המוזיאון ממוקם בבית יפהפה מוקף גנים מדהימים, ובמקום מוצגות יצירות של "האמנים האוסטרים" בהא הידיעה, גוסטב קלימט ואגון שיל. הייתי יכולה להתבונן בנשיקה של קלימט במשך שעה, אבל מה? בדיוק בימים בהם ביקרתי בוינה, התקיימה במקום תערוכה לציון 50 שנה לאמנת וינה והתערוכה נשאה מוטיבים לאומניים מלחיצים. את הנשיקה הענוגה של קלימט הקיפו קסדות ודגלים, ומסך טלויזיה אשר שידר מצעד צבאי, אה, ופוסטר סטייל הפרוטוקולים של זקני ציון של היהודי מוצץ הדם... היה קשה להתרכז באמנות, חבל. בכל זאת אל תוותרו.

לתחילת הכתבה

על שטרודל, שניצל וקפה וינאי

זהו הטריו המפורסם ביותר של המטבח האוסטרי, ונתחיל עם השניצל. מצרכים: חזה חזיר, פטיש 5 קילו. אופן ההכנה: דופקים את החזה המסכן עד לעובי של עלה אקליפטוס מיובש בשלכת, ואז מטגנים ומגישים עם סלט תפוחי אדמה קר ובירה. האמת? לא רע. אחרי הכל, מה יכול להיות רע בשניצל? אבל אני בכל זאת מעדיפה לנגוס בשניצל בעובי בינוני עד עבה ולהרגיש את השיניים עוברות דרך הבשר. קפה וינאי: הוא כמו הפוך עם הרבה קצף חלב. ושטרודל? לא רע, תפוחים זה תמיד טוב, אבל כמכורת שוקולד אני תמיד אעדיף פונדט שוקולד עגול וחם עם מילוי נוזלי עשיר, על פני בצק עלים עם מילוי של תפוחים מבושלים.

 אחרי שעשיתי למטבח האוסטרי וידוא הריגה כאן המקום לציין כי בכל זאת, טריו קצת פחות מפורסם של דברים ראויים לציון אכלתי ושתתי בוינה. ראשית- קפה. אמיתי, לא וינאי, לא איטלקי, לא בעמידה, לא בכוס קטנה שבקושי רואים אלא קפה הפוך עם המון חלב בכוס טו-גו שאפשר לחמם בה את הידיים. אח, כמה התגעגעתי. עם כל הכבוד לקפה האיטלקי הטוב בעולם, לפעמים הגודל כן קובע. שנית, סושי. כאן המקום לציין שהאיטלקים קנאים מאוד למטבח שלהם. בבולוניה ניתן למצא עשרות אם לא מאות פיצריות ומסעדות המגישות פסטה, אבל סינית? אולי שתיים. הודית? אחת וקצת. סושי? אני איתרתי אחת אחרי חודשיים של חיפושים... (לא משהו, אבל באין ציפור שיר גם עורב הוא זמיר). לעומת זאת, בוינה יש הרבה סושי, המון, בכל פינה- סושי זול, טעים ומשביע, תאווה. שלישית ומעולה אותה אכלתי- הזאכר טורט. מהו הזאכר טורט? ליד ה-Albertinaplatz מצוי המלון המפורסם ביותר בוינה, הוטל זאכר, ובמלון מצוי בית הקפה המפורסם ביותר בוינה, הזאכר קפה, ובקפה מגישים את העוגה הטעימה והמפורסמת ביותר בוינה, הזאכר טורט. הזאכר טורט הוא למעשה טורט שוקולד במילוי ריבת מישמש ובציפוי שוקולד. ואגב, העוגה כל כך מפורסמת שבכל רחבי אוסטריה וצפון איטליה עוגת שוקולד עם מילוי ריבת מישמש וציפוי שוקולד נקראת זאכר טורט. טעים טעים. נכנסים לבית הקפה המהודר המרוהט בספות אדומות, מראות ונברשות, מתיישבים, מימינכם ומשמאלכם גברות בשמלות ואדונים במגבעות עגולות (ואתם, כמוני, בפליז וסנדלי טבע), מזמינים זאכר טורט ומתענגים על כל ביס. אגב, המלון מוכר גם עוגות שלמות. אני חייבת להזהיר אתכם שזה ממכר.

לתחילת הכתבה

שנאת יהודים- הדור הבא

גם חוויות לא כל כך נעימות עברו עלי בוינה. ראשית, וינה היתה המקום הראשון והיחיד עד כה באירופה בו נתקלתי בניאו-נאצים, אמיתיים, גלוחי ראש, בגדים שחורים, חבורה, נטפלו לאיזה בחור ברחוב, בריונות לשמה ובכל זאת בתור בת לדת משה וישראל היה לא נעים וקצת מפחיד. חוץ מזה, באופן מפתיע, כל - אבל בלי יוצא מהכלל כל האוסטרים שעימם יצא לי לשוחח בוינה, וציינתי בפניהם שאני מישראל - התגלו כמומחים לפוליטיקה של המזרח התיכון והגיבו משהו בסגנון "Israel? Ohh that is a bad place" אפילו לא היה לי חשק להתחיל ולנסות להסביר. מאיפה העוינות? ולמה דווקא שם זה כל כך מורגש?

 אז לא, לא התפתיתי לעשרות המוצרטים הקטנים שניסו לשכנע אותי ולא הלכתי לקונצרט מוצרט, וגם לא רקדתי ואלס, ולא שטתי על הדנובה שלא היתה כחולה כלל וכלל, אבל בכל זאת העברתי שלושה ימים נעימים מאוד, להוציא תקלות קטנות, בוינה. אולי לחלקכם ישנו רושם שונה מהעיר, אבל לדעתי וינה היא כמו עוגת שטורדל, נעימה לחך אבל לא מצליחה לרגש. וכפי שציינתי, אני תמיד אעדיף פונדט שוקולד חם.

לתחילת הכתבה

טיפים שימושיים

  • לאכול בפחות מ-5 יורו- זאכר טורט אמיתי עם תו התקן.
  • לא לפספס- סיבוב מקיף בפארקים השונים של וינה, ויש הרבה כאלו. בקרו בפסל של מוצארט ובפסל של שופן. יפה, מאוד, ואני לא חובבת פארקים ידועה.
  • שמעתי ששווה אבל לא הייתי- ערב בסגנון מוצארט (אשכרה, למרות שזה תיירותי שמעתי המלצות...), וכמובן המוזיאון לאמנות יפה, ה- kunsthistorisches.
  • אפשר לוותר- ואפילו אפשר מאוד, המוזיאון לאמנות מודרנית.
  • לחובבי הצילום- לצערי, בימים אלו, נראה שכל וינה בשיפוצים. כמעט כל בניין או מונומנט ראוי לצילום מכוסה או מוקף פיגומים. באין ברירה נסו לצלם דברים אחרים המשקפים את רוחה של העיר. אני התמקדתי בצילום סוסים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לוינה

כתבות מומלצות עבורך על וינה

קצת השראה לטיול הבא

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם