”להעזר באוסטרלים להכיר את אוסטרליה ועצה“
ישראלה זוגתי ואני מסיימים השבוע חודש וחצי באוסטרליה, רובם בקרוואן שכור, מאקסמות במרכז החוף המערבי, דרך פארק קארגיני, מדינות מערב אוסטרליה, דרום אוסטרליה, ויקטוריה עד מלבורן, ועוד קפיצה לטסמניה וכעת בהרים הכחולים ממערב לסידני בדרכנו אליה.
הכנו את הטיול כדרכנו, אבל די מהר למדנו ששילוט הדרכים מעולה, שגם בתחנות המידע וגם באתרי הקרוואנים ובמוטלים/לודג'ים השונים תקבלו, בשמחה: הסבר, מפות, טיפים ותשובות לשאלות לוגסטיות ומסלוליות.
רוב האוסטרלים, קצת כמו האמריקאים, לא טורחים לצאת מאוסטרליה, המגוונת והענקית, לכן הממשלות והערים השונות יוצאות מגדרן לארח אותם ואת אלפי התיירים המגיעים. המפות העירוניות והאזוריות מעולות ועדכניות, השילוט וההכוונה בתחילת המסלול (במגרש החניה בו לעיתים רבות גם שירותים) אינם מפריעים לנוף אך מפורטים מאוד לגבי מסלולי ההליכה, אורכם, רמת הקושי (5 דרגות) והערכת הזמן.
האוסטרלים עצמם, עם שמח אך "מרובע" וממלא באדיקות חוקים ותקנות, יספקו ואף ינדבו מידע באהבה אך יתעצבנו שתנהגו (ברכב או באתרים) כישראלים ויביעו תרעומת קולנית, או תנועת יד כועסת.
ועצה אחת, המרחקים בין האתרים עצומים. במרבית היבשת אין מפרידי בטון או גדר בין נתיבי התנועה המנוגדים. הדרך להקטין את הסיכוי לתאונה או התהפכות, היא לנסוע בהתאם לחוק, לעצור ולהתרענן שעייפים ולזכור שהנהיגה בשמאל הדרך מנוגדת לאינסטינקט הבסיסי שלנו ועלולה לעלות ביוקר במצבי חירום.
קרא עוד
