מסלול חד יומי בחוף אמאלפי

למבקרים בחוף אמאלפי, מומלץ טיול קצר ומקסים ב Valle Delle Ferriere. המסלול מתחיל בכפר הקטן פונטון (Pontone) , הנמצא במרחק נסיעה של מספר דקות מהעיירה ראוולו (Ravello) , ומסתיים באמאלפי (Amalfi) . לבעלי רכב, מומלץ להגיע אל פונטון ולהשאיר את הרכב בחנייה המסודרת שבמרכז הכפר. ממגרש החנייה עולים במדרגות אל הפיאצה הקטנה, ופונים שמאלה, על פי השילוט אל Valle Delle Ferriere. החלק הראשון של המסלול פחות אטרקטיבי, וכולל כ 20 דקות עד חצי שעה של הליכה חשופה לשמש, בין בתי הכפר, ואח”כ עלייה קצרה במדרגות, עד שמגיעים לנקודת תצפית יפהפייה על אמאלפי. החל מנקודה זו - המסלול מהנה ביותר ועובר ביער, לאורך נחל שבו מספר מפלים. בנוסף ישנם בדרך בתים נטושים ותחנות קמח עתיקות. לאחר כשעה של הליכה במגמת ירידה המסלול מסתיים באמאלפי, בחנייה שמאחורי מוזיאון הנייר (Museu Della Carta) . מאמאלפי ניתן לחזור באוטובוס אל פונטון. תחנת האוטובוס נמצאת בכיכר המרכזית, Piazza Flavio Gioia (יש להמתין בתחנה אל ראוולו ואל סקאלה, כרטיסים קונים בקיוסק הסמוך - Tabacchi) . שימו לב שרוב האוטובוסים לא עוצרים בפונטון - מומלץ לוודא עם הנהג לפני העלייה. לוח זמנים של האוטובוסים זמין בקישור הבא: Http://www.positano.com/en/bus-Schedule? Bus_Route=Amalfi_Ravello

ניתן גם לבצע את הטיול כמסלול חד כיווני מאמאלפי - להגיע אל מוזיאון הנייר ולעלות על פי השילוט אל Valle Delle Ferriere (עלייה ארוכה ולא קלה) .

ירידה מראוולו לאמאלפי.

 השארנו את הרכב באמאלפי ונסענו באוטובוס לראוולו (דרך יפהפיה) .

 אחרי שיטוט בראוולו הנהדרת (נכנסנו גם לוילה רפולו וגם לצ'ימברונה) בחרנו במסלול שמתחיל ממש לפני הכניסה לוילה צ'מברונה (אני מבינה שיש מסלולים נוספים לירידה מראוולו) .

 הדרך בחלקה הגדול עוברת בין חלקות חקלאיות הבנויות על הטרסות, פה ושם יש בית מגורים.

 מדי פעם מציץ הנוף המהמם של האזור (קחו מים לדרך) .

 הדרך מרובת מדרגות והייתה אתגר לברכיים ולשריר הירכיים (פגשנו בדרך זוג בשנות העשרים שירדו בקלילות ולא היו מוטרדים מכך שעליהם לעלות שוב בחזרה) .

 החלק האחרון יורד בתוך אטרני המיוחדת, שם יורדים בין בתי העיירה.

 אכלנו ארוחת צהרים טעימה במסעדה המשפחתית Mistral - טעים ונעים.

 משם המשכנו לאמאלפי (יש מנהרה להולכי רגל בלבד, לא ללכת דרך המנהרה לרכבים - מיותר ומסוכן) .

למרות שהיה מעט קשה - היה שווה:-)

התארחנו באמלפי, והרכב השכור נשאר בחנייה. לקחנן אוטובוס מהכיכר המרכזית באמלפי לעיירה Bomerano, ומשם לתחילת המסלול, שסיימנו ב Nocelle.

אפשרות אחרת לקחת אוטובוס לפוזיטנו, אנחנו בחרנו ירידה ברגל לפוזיטנו, כ 1,700 מדרגות בהליכה איטית של 40 דקות, סיור בפוזיטנו וסירה חזרה לאמלפי כ-15 דקות.

מסלול בנוף מדהים, שווה לקחת מצרכים לפיקניק. הליכה של שעתיים ללא הפסקות.

מסלול הליכה במגמת ירידה המתחיל ב-Ravello, דרך Pontone ומשם במדרגות רבות, בין מטעי לימונים, עד העיירה Amalfi. ניתן להגיע ל-Ravello באוטובוס מאמלפי. משך ההליכה כשעתיים וחצי.

מסלול הליכה עם נוף מרהיב בגב ההר. המסלול בעל מספר קטעים, אנחנו התחלנו מ-Bomerano וסיימנו ב-Nocetle, משם ניתן לקחת אוטובוס ל-Positanoׁ.

משך ההליכה כשלוש שעות. מומלץ לוודא שאין ערפל על המסלול ביום ההליכה.

מסלול הליכה עם נוף מרהיב, בשפיץ המערבי של חצי האי, הצופה לים ולאי קפרי.

המסלול מתחיל בעיירה Termini, ומגיע עד למגדלור Pta Campanella. משך המסלול, הלוך חזור , כשעתיים וחצי.

יוצאים מסורנטו ונוסעים נגד כיוון השעון, כך נוח לעצור בתצפיות. הים מתגלה מגובה המצוקים והנהיגה היא על סף התהום. שווה לעצור בכל תצפית.

• פוזיטנו, ניתן לחנות למעלה, לרדת דקות ארוכות ולהעפיל מעלה. מאילוצי זמן מוותרים ונהנים ממבט לעיירה מנקודות בדרך.
• על מערת האיזמרגד ויתרנו, לא נראה מעניין. בדרך לאמאלפי מפעל וחנות לקרמיקה. אפשר להיכנס ולהתעניין ברכישת שולחן לגינה וכסאות מצויירים, בעבודת יד. ישמחו לשלוח לכל מקום בעולם, יקר.
• אמאלפי, הדבוקה אל הצוקים נגלית לעינינו. חוזרת על עצמה בעיית החניה, תורים ארוכים של מכוניות משתרכים בהמתנה לחנייה. חונה במקום אסור לחניה בנמל, נשאר ליד הרכב בזמן שרעייתי והבן יוצאים לסיור קצר לאורך המזח הפורץ לים, כשהם שבים, אני יוצא לסיור. לא החמצנו הרבה, הסימטאות אינן האטרקציה העיקרית אלא הנופים.
 

נפרדים מהדרך ונוסעים מזרחה וצפונה לכיוון ראוולו השוכנת בראש הר. העיירה מפורסמת בזכות הנופים הנשקפים ממנה, וכמובן מהיותה עיירה קטנה ונעימה ובתוכה שתי אטרקציות תיירותיות, וילה רופולו ווילה צימברונה (בתשלום).

כאטרקציה תיירותית, מצב החניה שם לא פשוט. לאחר שמתחמקים מהפקחית שמנסה למנוע מאיתנו להיכנס, ולאחר שרכב גדול הנוסע מולנו בכביש הצר מאוד, מצליח לגרד פיסה מהרכב נכנסים ומטפסים במעלה, נכנסים למרכז ליד וילה רופולו, בה התארח המלחין ריכרד ואגנר. החרמנו את ואגנר והסתפקנו במבט לחצר. צועדים בסימטאות לוילה צימברונה, עם הגן המטופח והמרפסת היושבת על קצה המצוק, ממנה ניתן להביט 400 מטר למטה אל הים הכחול.

בחזור אפשר באותה דרך עקלקלה, או בדרך אחרת שתחילתה עקלקלה, אך בהמשכה חוברת לאוטוסטרדה וניתן להביט לעמק שמתחת לווזוב.

סקלה היא מקום מושלם למספר טיולי יום בין פסגות ההרים עם נוף פנורמי עוצר נשימה לחוף אמלפי. המסלול Punta d'Aglio הוא מסלול יום לא קשה ומסודר המחבר את עיירת Scala לעיירה Pogerola. בתחילת המסלול אתם תעברו בפאתי Scala, בה ניתן ליהנות מחיי כפר וחקלאות אותנטית. אח”כ המסלול עובר דרך יערות, לצד צוקים מרהיבים לאורך כל הדרך. בשלב מסוים תגלה לפניכם תצפית פנורמית לעיירת Amalfi ו-Atrani (ראו תמונה מצ”ב).

אני ואשתי לא עשינו את כל המסלול עד ל-Pogerola, מרחק של 5 ק”מ אחרי התצפית, אלא חתכנו בשלב מסוים מהמסלול למסלול צדדי יורד שהוביל לעיירת Pontone, מרחק של 1.5 ק”מ.

ב-Pontone עצרנו לארוחת צהריים במסעדה מקומית והמשכנו למסלול Valle Delle Ferriere ומשם לאמלפי (אני מרחיב על המסלול הזה בהמלצה אחרת). ב-Pontone או ב-Pogerola ניתן לתפוס אוטובוס לאמלפי. כלל המסלולים מאוד מסודרים ומסומנים, רק לבוא בנעליים נוחות, מצב רוח והרבה מים.

אחרי חצי טיול, על ה-Highway התיירותי, הגיע זמננו לקחת אלכסון חזק לדרכים הצדדיות, או כמו שכתב לי אורי: "בחצי האי  סורנטו מאסה לווברנצה יש לך אפשרויות לטיולי נוף מרהיבים”, והוסיף את המצגת המתוייגת שהפעלתי. היו בה יותר מתמונה אחת, שקראו לי לבוא ללונה פארק.

עצירה ראשונה בלשכת התיירות של Massa Lubrense לקבל מפות שבילים. 

הגברת מראה לנו שלוש אפשרויות, אך שתיים מהן "רק עם מדריך" (למה? ככה) מאיפה לוקחים מדריך – “אתם לא יכולים". אז בעצם נשארנו עם האפשרות הראשונה, שבה הולכים וחוזרים באותה דרך וממשיכים לעיירה Tremini. סמוך לחניה, ישנו שלט מפת הכוונה, עם חצים למטיילים (אין דרך לרכבים). יורדים רגלית על צלע ההר לצ'ופציק של לשון היבשה – Punta Campanella.

עצי זית, כרמים והים  היו בני לוויה קבועים ונעימים בדרך לפונטה קמפנלה (3 ק"מ בירידה שמסומנים היטב). הנה, הגענו לקצה. מולנו קאפרי (מזמן לא נפגשנו) ונוף יפהפה שמושך אותי לעלות על שרידי מבנה תצפית מימים עברו ולתפוס זויות צילום. הנוכחים באירוע: אנחנו, הים והרוח, עד להופעת דמות גברית, מצויידת היטב לטיולים, שמעזה לרדת בצעד קליל על שרידי המדרגות הרעועות לכיוון הים. פותחים שולחן שכולל כריכים ומתוקים, שרכשנו במכולת של טרמיני, וחוזרים חזרה.

לאלו שלא מעוניינים במסע כומתה למתקדמים – תרשמו לפניכם שאפשר להגיע לכנסיית סאן קוסטאצו ישירות מטרמיני, ובעיקר כדאי – מהכנסייה תצפית של 360 מעלות והתמונות בעיניים כל כך יפות שבא לבכות.

מסן לזרו (שם ישנו) יוצא שביל המסומן באדום (כמו כל השבילים) מס' 09 השביל מטפס בכביש שהופך לשביל מדרגות אין סופיות בתוך שטחים חקלאיים וחורש טבעי. בשלב מסויים הוא מתחבר לשביל מס' 10 ויורד עד לאמלפי. בחלק האחרון הירידה היא לצד נחל עם מים זורמים ומפלים.

משך ההליכה כארבע-חמש שעות. צריך להצטייד במים ויש מקום שאפשר למלא את הבקבוקים בדרך. דרגת הקושי אינה גבוהה, אבל בהתחלה כאמור יש טיפוס של כמאתיים מטר, ואחר כך ירידה של כ-800 מטרים, רובם במדרגות. מומלץ ביותר.

את המפה ניתן לרכוש בתחנת המידע לתיירים. היא עולה שני אירו, ויש גם ערכה של מפה+מסלולי טיול ב-8 אירו.