מסלול חד יומי בחוף אמאלפי ”הדרך האמאלפיתנית, אתר מורשת עולמית“

יוצאים מסורנטו ונוסעים נגד כיוון השעון, כך נוח לעצור בתצפיות. הים מתגלה מגובה המצוקים והנהיגה היא על סף התהום. שווה לעצור בכל תצפית.

• פוזיטנו, ניתן לחנות למעלה, לרדת דקות ארוכות ולהעפיל מעלה. מאילוצי זמן מוותרים ונהנים ממבט לעיירה מנקודות בדרך.
• על מערת האיזמרגד ויתרנו, לא נראה מעניין. בדרך לאמאלפי מפעל וחנות לקרמיקה. אפשר להיכנס ולהתעניין ברכישת שולחן לגינה וכסאות מצויירים, בעבודת יד. ישמחו לשלוח לכל מקום בעולם, יקר.
• אמאלפי, הדבוקה אל הצוקים נגלית לעינינו. חוזרת על עצמה בעיית החניה, תורים ארוכים של מכוניות משתרכים בהמתנה לחנייה. חונה במקום אסור לחניה בנמל, נשאר ליד הרכב בזמן שרעייתי והבן יוצאים לסיור קצר לאורך המזח הפורץ לים, כשהם שבים, אני יוצא לסיור. לא החמצנו הרבה, הסימטאות אינן האטרקציה העיקרית אלא הנופים.
 

נפרדים מהדרך ונוסעים מזרחה וצפונה לכיוון ראוולו השוכנת בראש הר. העיירה מפורסמת בזכות הנופים הנשקפים ממנה, וכמובן מהיותה עיירה קטנה ונעימה ובתוכה שתי אטרקציות תיירותיות, וילה רופולו ווילה צימברונה (בתשלום).

כאטרקציה תיירותית, מצב החניה שם לא פשוט. לאחר שמתחמקים מהפקחית שמנסה למנוע מאיתנו להיכנס, ולאחר שרכב גדול הנוסע מולנו בכביש הצר מאוד, מצליח לגרד פיסה מהרכב נכנסים ומטפסים במעלה, נכנסים למרכז ליד וילה רופולו, בה התארח המלחין ריכרד ואגנר. החרמנו את ואגנר והסתפקנו במבט לחצר. צועדים בסימטאות לוילה צימברונה, עם הגן המטופח והמרפסת היושבת על קצה המצוק, ממנה ניתן להביט 400 מטר למטה אל הים הכחול.

בחזור אפשר באותה דרך עקלקלה, או בדרך אחרת שתחילתה עקלקלה, אך בהמשכה חוברת לאוטוסטרדה וניתן להביט לעמק שמתחת לווזוב.