הקרפטים ברומניה לתרמילאים שפויים...

כשתכננו את הטיול לרומניה סיפורי הדרך והטיפים שמצאנו היו של חבר'ה לפני או אחרי יחידות קרביות או של טיולים עירוניים. דיברנו עם כל מי שיכולנו שהיה בקרפטים והדבר העיקרי שהבנו הוא שהכל תלוי במזג אוויר, שבכל השנה הוא לעיתים קרובות גשום, לכן לקחנו לנו שבועיים וחצי והרבה רעיונות לטרקים, בידיעה שנצטרך להיות גמישות. טסנו במחצית השנייה של ספטמבר ובאופן יחסי היה לנו מזג אוויר טוב – היו מספר ימים מעוננים בכבדות אבל רק יום אחד עם גשם רציני, והעברנו אותו בעיר. הדרך לנהל את כל זה היא לקנות סים רומני עם חבילת גלישה, שעולה סביב 6 יורו ולבדוק את מזג האוויר כל הזמן באתרים שלהם: www.meteoblue.com ; www.accuweather.com וכו'.

בתכנון נעזרנו רבות בגלעד שדה, מדריך טיולי אקסטרים בארץ ובחו"ל ומומחה לאיזור הקרפטים, שגם היה זמין עבורנו ודאג לנו לאורך הטיול ואנחנו ממליצות לכל מי שמתכנן טיול לקרפטים לקבוע איתו פגישת ייעוץ לפני הטיסה. האתר שלו: http://gilad-sade.blogspot.co.il/.

בוקרשט – נחתנו בלילה, במטרה להתארגן למחרת ולצאת לדרך. אם אתם בעניין של מלון נחמד וזול לכו לhotel banat כתובת: 5 C.A. Rosetti Square, שגם יש לו פאב נחמד למטה (ברומניה עדיין נפוץ הקפה החם המחוזק – בסגנון אירי, מקסיקני וכו'). אם אתם מחפשים הוסטל עם דורמיטוריס, שמוזיל עלויות ואפשר לפגוש בו תרמילאים מכל העולם (שמאוד אוהבים לשתות ולחגוג) – לכו ל antique hostel. לשניהם אפשר להגיע משדה התעופה עם אוטובוס מספר 783 . למלון יורדים בכיכר האוניברסיטה ולהוסטל בכיכר אונירי. שוב – כשיש סים מקומי שימו את הכתובת בגוגל מפ ותקבלו הכוונה מדוייקת לכל מקום בכל עיר ברומניה.

הצטיידות – סים קונים בחנות של וודה פון או של אורנג', משיחות עם מקומיים, אין הרבה הבדל בקליטה. ציוד טיולים בחנות הימאליה שנמצאת באזור. את הכתובת ואיך להגיע תמצאו באינטרנט. חשוב לקנות שם מפות, המחירים סבירים. הצטיידנו שם גם בגז לגזייה, אבל האמת שחוץ משתיה חמה לא השתמשנו בה, אז לא חובה להביא... כן חשוב להגיע עם תיק טוב להליכה, שק שינה חם וביגוד טרמי ואם חסר משהו המחירים ברומניה נמוכים מבארץ ויש את אותן חברות. במרכזים המסחריים שמחוץ לערים יש גם רשת ענקית לציוד ספורט וטיולים בשם דקתלון, השאלה אם מתאים לכם לבזבז זמן על זה...

מבוקרשט נסענו ברכבת לסינייה, דרך gara de nord שהיא תחנת הרכבת העיקרית שיוצאת מבוקרשט. חשוב לברר מראש שעות ובאיזה סוג של רכבת אתם רוצים לנסוע. המחירים משתנים לפי חברת הרכבת (ובהתאם גם זמני הנסיעה…מאספת מול מהירה).

לרכבת, ולכל מקום שמרוחק מכם בבוקרשט, אפשר להגיע ברכבת התחתית הקלה להתמצאות. כרטיסים קונים במכונה או באשנב, תכינו כסף קטן

.רכס הבוצץ' - סינייה-בבלה-בושטני (במקום בראן) – הגענו לסינייה מאוחר מדי בכדי לסייר בה, אז עשינו את זה כטיול יום מבוקרשט ביום האחרון. סינייה היא עיירה יפה שבהחלט שווה כמה שעות שיטוט, כולל הארמון שלה – peles palace. לידו יש חנויות מזכרות זולות עם דברים יפים – אבל לא מומלץ לקנות כבר בתחילת הטיול....

מסינייה לקחנו רכבל שממנו התחלנו ללכת בשביל הצהוב לקבאנה babele בה היינו אמורות לישון. הסימונים מאוד ברורים בכל רומניה, אבל שם היה סימון לשיכורים – כל שני מטר על עמוד בולט (יעיל מאוד בערפל שיש לעיתים).

קבאנה היא בקתה בהרים, בעלת תנאים בסיסיים – לרוב חדר משותף בו ישנים בשקי שינה, שירותים בחוץ (לעיתים העדפנו את החוץ הפתוח), בלי מקלחת ועם מסעדה. לשאלה האם צריך להזמין מראש – אנחנו היינו בסוף העונה, אז באופן כללי לא, אבל בסופי שבוע הרומנים יוצאים בהמוניהם להרים, בעיקר ההרים הקרובים לבוקרשט, לכן חשוב להזמין מקום יום מראש (טלפונים אפשר למצוא באינטרנט). כשאנחנו הגענו לקבאנה בבלה, היא היתה מלאה (לא הזמנו מקום) והמליצו לנו להמשיך עוד 20 דקות לבקתה של צוות החילוץ (salvamont). הם עשו שם כמה חדרי אירוח יפים, עם מיטת קומותיים ושירותים ומקלחת חמה בתוך החדר – מומלץ. מה שכן לא היתה להם מסעדה, אז הם צרפו אותנו לארוחת הערב שלהם תמורת עוד 10 ליי (סה"כ 60 ליי לאדם והליי די מקביל לשקל). נושא שעלה שם חזק ושהוזהרנו מראש לגביו הוא שהרומנים לא יודעים אנגלית. נתקלנו בבעיה פחות ממה שהוזהרנו, אבל גם במקרים בהם מי שמולך לא דובר אנגלית,, כמעט תמיד מוצאים מישהו שכן (במקרה הזה חברה שלהם שהגיעה מהעיר לסופ"ש) ובסוף עם סבלנות ויצירתיות תמיד מסתדרים.

למחרת יצאנו מהבקתה עם התיקים הקטנים למסלול ל crucia eroilor (צלב הגיבורים) ממנו יש נוף יפה ומשם חזרנו לבקתה, לקחנו את התיקים הגדולים והמשכנו לקבאנה omu שבפסגת אומו, מרחק 3 שעות הליכה איטית.

לפי התחזית היה אמור להיות גשם ואכן בצהריים הגיעו עננים. ובשעת ערב מוקדמת בה הגענו לבקתה, התחיל גשם קל אבל בגלל הענן שישב עלינו לא ראו כלום. לפי התחזית המצב לא היה אמור להשתפר למחרת ובגלל זה החלטנו שלא לרדת ל bran, כמו בתכנון המקורי, אלא ללכת לבבלה ומשם לרדת ל busteni. רצינו גם להגיע למערה שנמצאת בצד השני של בבלה, באזור שנקרא pestera(יש כמה פשטרה...) אבל לא היינו מספיקות לרכבל האחרון, אז ויתרנו. בושטני היתה הפעם הראשונה שהיתה לנו הזדמנות להתרשם מהבתים הצבעוניים והיפים של העיירות ברומנייה אז פשוט הסתובבנו ברחובות בדרכנו לרכבת – מרחק 20 דקות הליכה מהרכבל. משם המשכנו ל brasov.

* הערה לגבי טרקים בבוצץ' - ברוב הרכסים ברומניה יש פלגי מים בהם ניתן למלא מים, אבל לא מעל לקו היער. ברכס הבוצץ' אנחנו התחלנו את הטיול רק אחרי הרכבל שעבר מעל ליער ולא היה איפה למלא, לכן חשוב לצאת עם מספיק מים (ימי הטיול לא היו ארוכים ולא היה חם, אז 3 ליטר לאדם בהחלט הספיק).

ברשוב Brasov – ברשוב היתה עיר בסיס, ממנה יצאנו לטרק של שלושה ימים ולטיולי יום והיא עיר מקסימה וטובה גם למנוחה. ישנו בהוסטל Hostel Boemia שאנחנו מאוד ממליצות עליו בגלל הצוות הנחמד והחדר המשותף שכלל מטבח בו נפגשים כל ערב תרמילאי ההוסטל. בשש בערב יש free tour , סיור של שעתיים וחצי בעיר, עם הסבר על ההיסטורה, על ולד המשפד (impaler) שהיווה השראה לדרקולה ועוד. המדריכה היתה מאוד נחמדה והסיור מומלץ מאוד. מקום נוסף מומלץ שלא היה בסיור הוא בית הכנסת שמופיע במפת העיר שמקבלים באינפורמיישן שבכיכר המרכזית.

למחרת עלינו לשלט של ברשוב ב tampa peak (לברשוב ועוד כמה ערים יש שלט בסגנון הוליווד) וממנו הלכנו ביער עד poiana brasov– עיירת סקי סמוכה. כל המסלול לקח לנו בסביבות חמש שעות. כמי שעדיין לא טיילו ביערות הקרפטים נהננו מאוד, אבל מאז ניסינו להמנע מיערות בלתי נגמרים. בפוינה ברשוב אכלנו במסעדת ציד מסורתית sura decilor. המסעדה מגישה בשר דב, צבי ועוד. אפשר להתווכח על המוסריות והחוקיות של לאכול בשר דב, אבל גם בלי זה המסעדה מאוד מיוחדת בעיצוב שלה, האוכל טעים, זול בצורה מגוחכת (כמו כל המסעדות ברומניה מחוץ לבוקרשט), ואפילו היתה להקה של מוזיקה מסורתית. שם הכרנו גם את הקינוח המסורתי פפהנש – סופגנייה עם קצפת ושוקולד. מפיונה ברשוב לקחנו מונית לברשוב, כי היינו שלושה והיה גשם, אבל יש גם אוטובוס.

רשנוב-בראן-פשטרה ורכס הפיאטרה קראיולי – מברשוב לקחנו אוטובוס לבראן שעוצר בדרך ברשנוב (או במקרה שלנו שכחנו לרדת ברשנוב, אז היינו קודם בבראן...). האוטובוס עובר כל חצי שעה-שעה. ברשנוב יש מבצר שהושאר בצורתו המקורית, עם חנויות ודמויות שמוסיפות לרוח התקופה (תזרקו גרזנים, זאת חוויה) וגם הנוף יפה. הטירה בבראן יותר מצועצעת, אבל אם יודעים מראש שהיא לא קשורה לדרקולה, גם היא יפה ומציגה רהיטים ובגדים מהתקופה.

משם המשכנו באוטובוס ל-Moieciu de Jos– התחנה האחרונה של האוטובוס (אל תנסו להגיד את השם של המקום - יצאה לי קללה עסיסית). ממנה התחלנו ללכת לפשטרה – מאיפה שהאוטובוס מוריד אתכם תמשיכו ישר עד שתהיה פנייה ימינה לדרך עפר עם שלט לפשטרה. ההליכה היא 6 קילומטר בדרך עפר, וזה הזמן לשכלל את מיומנויות תפיסת הטרמפים שלכם. פשטרה היא כפר חקלאי קטן ובו כמה מלונות בגלל המיקום היפה שלו בין ההרים הירוקים. אנחנו תפסנו טרמפ עם תיירים רומניים. קחו בחשבון שפשטרה כל כך קטנה שאין בה מקום להצטייד באוכל! (אנחנו אכלנו ערב ובוקר במלון – הבוקר היה כלול).

מפשטרה תכננו ללכת למגורה, הכפר הסמוך, מרחק כמה קילומטר, אבל שוב תפסנו טרמפ עם תיירים רומניים אחרים (בגלל שהיום ארוך מומלץ לתפוס טרמפ). ממגורה המשכנו (עם הטרמפ שלנו) למצוקי זרנשט, שהוא מסלול הלוך-חזור במעוק נחמד עם צוקים מרשימים לצד נחל. אנחנו לא חזרנו למגורה אלא המשכנו עם המסלול הכחול והתחלנו את הטיפוס על רכס הפיאטרה קריולוי. סיימנו את היום בקבאנה curmatura. בדרך היה נוף מרהיב של רכס הבוצץ' שהספיק בינתיים להשליג ושל 'מסור' הפסגותשל הפיאטרה קריולוי (לשם נגיע מחר) .

בבוקר המחרת עלינו לרכס דרך מסלול שמסומן למיטב זכרוננו ב+ כחול, אבל תסתכלו במפה...העלייה ארכה כ-3שעות עד לפסגה הראשונה ברכס, שם עברנו למסלול של הנקודה האדומה (המסלול של המסור עצמו..) ההליכה על המסור של הרכס אתגרית ולעיתים מפחידה (גם היה לנו שלג בדרך) וארכה כ-3 שעות נוספות. ממה שקראנו לפני כן חשבנו שאפשר לעשות רק את כל הרכס, אבל יש מסלול שעושה בערך שליש, מגיע לנקודה השניה הכי גבוה ומשם יורדים במסלול הפס הכחול עוד כשעתיים חזרה לבקתה ועוד כשעה במסלול הפס הצהוב משם למטה לכיוון זרנשט (את החלק הזה כבר ממש רצנו כי לא רצינו לפספס את הרכבת האחרונה. לא מומלץ…). צריך לקחת בחשבון שהירידה קשה(!) היא תלולה ועל דרדרת.באופן כללי, זה יום ששווה להתחיל מוקדם כי הוא די ארוך והירידה בריצה לא מיטיבה עם הברכיים או השרירים.. חשוב להדגיש – לעשות את המסלול רק אם יש מזג אוויר טוב! בסוף המסלול מדרך העפר תפסנו טרמפ עם משאית לתחנת הרכבת. כל המסלול באותו יום לקח לנו 8-9 שעות ועדיף היה לתת לזה יותר זמן. זרנשט עיר ענייה ומכוערת, אז אין סיבה להשאר בה. שימו לב שעד 19:20 יש רכבות כל שעה ואז הבאה היא בעשר ומשהו.

שבע סולמות seven scari – מסלול יום יפה מברשוב. לוקחים אוטובוס לכפר דמבו מורה. אם מפספסים אותו מונית עולה סביב 40 ליי. משם הדרך מסומנת מאוד ויש תשלום בכניסה לאתר עצמו. שבע הסולמות עוברים לאורך נחל ומפלים. המסלול לוקח כשעתיים-שלוש. אפשר להמשיך ממנו לפסגה פיאטרה מרה, שאמורה להיות שעתיים-שלוש הליכה בעלייה תלולה. היינו ביום מעונן בכבדות אז ויתרנו. בדרך חזרה אפשר לרדת באומגה שעולה 50 ליי. מאוד מומלץ! מקבלים ציוד והסבר איך מתחברים וגולשים ועוברים עצמאית מאומגה לאומגה במשך שעה בערך עד שמגיעים למטה.

שמורת הדובים של זרנשט – בזרנשט, שנמצאת פחות משעה ברכבת מברשוב, הקימו שמורה לדובים שהצילו מקרקסים, מסעדות ושאר צורות שבי. במקום סיורים בשעות הבוקר (כשאנחנו היינו היו ב-9, 10 ו-11 אבל כנראה שזה משתנה מדי פעם). בשעת הסיור נותנים לדובים אוכל אז הם באים ליד הגדרות. הפרוייקט מרגש ועם כל הדיבורים על דובים בקרפטים כנראה שזה המקום היחיד שבאמת תראו אותם. השמורה נמצאת מספר קילומטרים מתחנת הרכבת. אנחנו לקחנו טרמפ עד לשביל עפר ומשם הלכנו עוד 2 קילומטר – יתכן שאם לוקחים אוטובוס מברשוב הוא יכול להוריד אותכם ליד הדרך עפר.

סיביו והפאגרש - מברשוב לקחנו אוטובוס לסיביו ולמדנו את הלקח – תמיד לשלם מראש ולבקש קבלה. אם אתם מוצאים מקומיים דוברי אנגלית שיכולים להגיד לכם מה המחיר הכי טוב. כשהנהג הוריד אותנו הוא ביקש 200 ליי לאחת. לא הסכמנו ואז הוא ביקש עשר יורו, שזה עדיין כפול ממה שזה אמור לעלות.

סיביו עיר מקסימה, הגענו אליה בפסטיבל אוקטובר שהוא משעשע בפני עצמו – הרבה אוכל, מתקני לונה פארק ובלילה מוזיקה (קאנטרי של שנות ה-70) וריקודים על שולחנות. מעבר לסיבוב בעיר היפה, שווה להגיע למוזאון הכפר – מוזאון פתוח שמציג בתים כפריים מסורתיים מכל האזורים של רומניה והכל בנוף ירוק וסביב אגם. אפשר להגיע לשם באוטובוס, ברגל או באופניים (השכרת אופניים לא עובדת בימי שלישי). ישנו בסיביו בהוסטל (smart hostel), שבו צוות נחמד שישמח להמליץ וגם לבוא איתכם למסעדה מקומית טובה. בהוסטל חדר משותף שמושך אליו את כל הדיירים (הלא רבים, כי רוב המבקרים לא נשארים לישון בסיביו).

מסיביו היינו אמורות לצאת לטרק של יומיים שלושה בפאגרש. שוב – חשוב לעשות את הטרק רק אם המזג אוויר מתאים. אנחנו התקשרנו לקבאנה אליה רצינו להגיע לשאול אם הדרך פתוחה, ואכן קיבלנו הסבר שאחת הדרכים סגורה, לכן מאוד חשוב לבדוק. בסופו של דבר בגלל שאחת מאיתנו לא הרגישה טוב הצטרפנו לתייר אחר מההוסטל ששכר רכב לכביש הטרנס פגרש. אין לנו פרטים על איך משכירים רכב, אבל בהוסטל ישמחו לעזור והמחיר סביר, בעיקר אם מתחלקים בין כמה אנשים – פחות מ-40 יורו לרכב ליום. הרי הפאגארש הם הגבוהים ביותר, המרשימים ביותר וביום בו היינו גם המושלגים ביותר. הכביש מביא למעבר הרים גבוה ליד בלאה לייק. מהאגם אפשר לעשות מסלול של כשעה-שעה וחצי טיפוס לאגם שנמצא בצד השני של הרכס (סימון של משולש כחול). כשאנחנו היינו המסלול היה מושלג ובשלב מסוים נעשה מחליק מדי ללכת, אז עצרנו, אבל ההליכה עדיין היתה יפה וסיפקה חווית שלג. המשכנו עם הרכב דרך מנהרה לצד השני של הרכס, שמספק גם הוא נופים יפים של הרים מושלגים וחזרנו.

הדלתא של הדנובה – אחרי התלבטויות רבות נסענו לדלתא של הדנובה, למרות שזאת לא העונה (העונה בקיץ, אז אמורות להיות שם הרבה ציפורים). זה אוטובוס של חמש שעות לבוקרשט (לקחנו אוטובוס לילה) ועוד אוטובוס של 4 שעות לעיר שאנחנו לא זוכרות את שמה ומשם מעבורת של 4 שעות לטולצ'יאה.הנסיעה באוטובוס עוברת במישורים משעממים, הנופים מהמעבורת יפים (שדות, תעלות, כפרים וקצת חיות), אבל קחו בחשבון שזה 4 שעות עם אותו הנוף. אפשר לרדת בכל מני מקומות בדרך, אנחנו בחרנו בסולינה - הכפר האחרון בכדי שנוכל לראות גם את הים השחור. עוד דבר שחשוב לקחת בחשבון (ושלא ידענו מראש) שהמעבורת או הסירה המהירה (שעתיים ואי אפשר לראות כלום) יוצאות סביב 7 בבוקר. בגלל שהיינו לא בעונה, המקום היה נטוש מתיירים והכפר באופן כללי חשוך ודי מדכא. יכול להיות שבעונה זה אחרת. יש אפשרות לשיט בתעלות אבל אנחנו החלטנו לחזור ישר למחרת לבוקרשט.

בוקרשט – כששאלנו אנשים לאורך הטיול מה יש לעשות בבוקרשט, התשובה תמיד היתה לא הרבה. בחלק מהביקורות בלמטייל הביקורת היתה גרועה יותר. אז בוקרשט לא מכוערת, היא פשוט לא מעניינת ומספיק להקדיש לה יום אחד. מומלץ ללכת ל free tour שיש בעשר וחצי בבוקר וב-6 בערב. אנחנו לקחנו את זה של הבוקר ולמדנו הרבה על צ'אוצ'סקו והקומוניזם. ויתרנו על להכנס לבניין הפרלמנט, אבל כן ראינו אותו מבחוץ באחד הערבים. בסיור ביקשנו מהמדריכה על המלצה לשוק והיא הפנתה אותנו לשוק הגדול של המקומיים שמי שאוהב שווקים ימצא אותו כמעניין. עוד אתר שכדאי לבקר בו הוא בית הכנסת הפולני והמרשים שנמצא במרכז העיר, די קרוב לעיר העתיקה, מאחורי שדרת בניינים גבוהה מתקופת צ'אוצ'סקו (ככה הוא הסתיר מבני דת).

בעיר העתיקה יש פאבים שונים שבחלקם מוזיקה חייה, תעברו, תקשיבו ותכנסו למה שמתאים לכם.