ירוק וכחול באורגון ארה"ב
לפני תשע שנים בדיוק יצאנו לטיול המשפחתי הראשון שלנו בחו"ל. משפחות בוחרות לטיול ראשון אתרים כמו איי יוון, כפר נופש הולנדי או כמו שהיה נפוץ אז בשנת 2006 מלון הכול כלול בטורקיה. אנחנו החלטנו ללכת בגדול ונסענו לארה"ב, אבל לא בחרנו בטיול מאורגן שבועיים מחוף לחוף בחרנו לטייל בקרוואן, וטיילנו במשך חצי שנה!! שישה חודשים שבהם שמנו את החיים ב"הולד": בית ספר, עבודה ושאר עניינים, לקחנו פסק זמן מהחיים עצמם ונסענו לחיות את החיים החלומיים, הורים ושני ילדים, בת אחת עשרה ובן שמונה.
את החוויות שעברנו במשך חצי שנה פרסמנו באתר למטייל בסדרת כתבות תחת הכותרת שהייתה אז "כתבי שטח". עברנו ממזרח למערב, מצפון לדרום, ראינו את אתרי החובה לכל מטייל בארה"ב, ערים גדולות, פארקים לאומיים ופארקי שעשועים אך גם עיירות שכוחות אל, כבישים שוממים, ומקומות יפהפיים שלא נמצאים על מפת התיירות הרשמית, לפחות לא של הישראלים.
מקום אחד כזה הוא קו החוף המרהיב של מדינת אורגון. אורגון נמצאת בחוף המערבי של ארה"ב בין מדינת וושינגטון והעיר סיאטל המפורסמת לבין קליפורניה מלאת האטרקציות. אורגון הייתה על מסלול הטיול שלנו בחוף המערבי, ירדנו מהרי הרוקי לוונקובר בקנדה ומשם לסיאטל בדרכנו לקליפורניה. אורגון הייתה על הדרך.
למען הסדר הטוב מדובר על רצועת החוף שמתחילה ב- Cape Kiwanda ועד Oregon Dunes National Recreation Area על כביש 101 ומשם נסיעה על כביש 38 ו-138 עד למפלי Toketee. ועד כאן העניינים הרשמיים.
וזה מה שכתבתי אז, בזמן אמת, בעודי יושבת אל מול חופיה המקסימים: "התאהבתי במדינת אורגון (Oregon). יכולתי להישאר כאן שבועות, למרות הקור".
אז למה התאהבתי דווקא באורגון מתוך כל כך הרבה מדינות שכבר ראינו? כי הייתה בה שלווה לא מוסברת, כי יש בה יערות ירוקים מאוד ובתוכם מסתתרים להם מפלים כמו מתוך גלויה, ויש לה חופים קסומים, חוף אחד מלא ערפל שאט אט מתפוגג ולפתע מתגלה במים סלע עצום, ולצד החוף שמורות לבנות של חול וחול, ואגמים ומגדלורים וכלבי ים ואם מתאמצים, ביום בהיר אפשר לראות גם לוויתן.
בעודי כותבת את המילים אני נזכרת בתחושה העילאית שהייתה לנו, בחיוך שהיה על פנינו במשך הימים ששהינו שם, אך מכיוון שעברו כבר תשע שנים אני חושבת שאין כמו לקרוא את החוויות טריות כפי שהן היו אז.
התחלנו בנסיעה לאורך החוף והגענו ל- Cape Kiwanda. בתוך הים, די קרוב לחוף, יש סלע גדול מזדקר ועל החוף יש דיונה גדולה. הקמפ נמצא ממש מול המראה המרהיב הזה, החלטתי שפה אני רוצה להישאר. חנינו וירדנו לחוף. הילדים רצו מיד למים אבל המים פה קרים מאד ויש מעט מתרחצים לכן הם רצו לדיונה והשתוללו עד שהשמש החלה לשקוע. וככה חגגנו את יום הנישואין, אל מול החוף המקסים הזה: מסביב למדורה, אוכלים תפוחי אדמה ופיצה מהפיצרייה ליד, מרשמלו על האש וקרררר... אבל כיף.
התעוררנו לענן של ערפל וקור שלא מנע מאיתנו לרדת שוב לחוף ולדיונה.
הערפל התפוגג ואנחנו המשכנו בדרכנו בכביש היפה הזה על חוף הים. ב- Lincoln city עצרנו למראה עפיפונים גדולים וצבעוניים. הבאנו את העפיפונים שלנו והתחברנו לחגיגה. הרוח חזקה מאד, משפחות באות לחוף הים, לבושים במעילים ובגדי ים, רובם משחקים בחול או מעיפים עפיפונים, מעטים נכנסים למים. אני חושבת עלינו, אם היינו עכשיו בארץ זה היה אחד מאותם ימים קרים שנשארים בבית.
הטיול על כביש החוף של אורגון כולל עצירות לתצפית אולי זה נשמע קצת משעמם, אבל בכל נקודה כזו הנופים פשוט מדהימים. בנקודה שנקראת Otter Rock Devils Punch Bowl State Natural Area יש סלע שנראה כמו קערת פונץ` ובזמן הגאות הוא מתמלא מים. בנקודת התצפית "המגדלור" אפי והילדים ירדו לראות כוכבי ים. הייתי סקפטית אבל הם אכן ראו כוכבי ים, שושנות ים, דגים ואפילו אריות ים.
למחרת נסענו לדיונות. ל- Honeyman State Park, והנה עוד אחת מהסיבות להתאהבותי באורגון. שילמנו 3$ דמי כניסה לשמורה, אין שומר בכניסה משאירים את הכסף בקופה שנועדה לכך. אמינות.
רוב האנשים מגיעים לחולות עם סנד-בורד שזה מעין סקייט-בורד שמיועד לחול ונראה כמו כיף אמיתי. אנחנו, שלא הבאנו ציוד, הסתפקנו ברגליים וטיפסנו עד למעלה. ישבנו על קצה הדיונה, מתחתינו האגם שמוקף ביער ירוק מדהים, מאחורינו דיונות ומעלינו השמיים הכחולים. הרגשנו על גג העולם. ירדנו לאגם ושכרנו סירת פדלים לחצי שעה ונתנו לילדים לפדל.
ב- Oregon Dunes National Recreation Area הבנים הספיקו גם לנהוג ברכב באגי, שעה וחצי של נסיעה בשביל חולי בין שיחים לכיוון החוף ולאחר מכן נסיעה על דיונות חול ענקיות. יקר אבל "שווה כל דולר" כפי שאפי אמר.
ביום הבא, עצרנו ב- Toketee Falls, והלכנו במסלול קצר כדי לראות מפלים יפים. אחר כך ב- Clearwaters Falls עצרנו לפיקניק. אפשר לשבת ממש מול המפל ולאכול. איזה יופי!! ראינו כבר מפלים, אבל כל מפל נראה שונה ואחר. המים, השקט, והיער מסביב מביאים אותי להרגשה של בראשית.
שבעה ימים היינו באורגון, לא הזכרתי כאן את כל המקומות שביקרנו בהם ואם המילים לא מספיק משכנעות אז התמונות מדברות בעד עצמן. אין ספק שהיינו חוזרים שוב לאורגון לקיץ קריר ירוק וכחול ושלו במיוחד. חוזרים לבראשית שלנו.