צפון מערב הפאסיפיק – אורגון, וושינגטון ומערב בריטיש קולומביה: חלק 1: ערוץ נהר קולומביה

צפון מערב הפאסיפיק – אורגון, וושינגטון ומערב בריטיש קולומביה

הבלוג הזה הוא תוצאה של טיולים רבים שעשיתי בו התגוררתי מספר שנים. עברו מספר שנים מאז הייתי בחלק מהמסלולים ויש להביא זאת בחשבון בתכנון טיול לאיזור. הבלוג יפורסם בחלקים, בכל פעם מסלול אחר.

כללי:

איזור צפון מערב הפאסיפיק Pacific Northwest הוא אחד האיזורים היפים בעולם: חופים צוקיים, פסגות הרים מושלגות, פריחות מרהיבות, עמקים פוריים, נהרות שוצפים, יערות גשם (זה אחד האיזורים הגשומים בעולם) ומדבר צבעוני. האיזור כולל את מדינות אורגון ווושינגטון בארה"ב ומערב מחוז בריטיש קולומביה בקנדה. תמצאו כאן הכל: חופי ים, ערים גדולות, טבע בראשיתי, יערות, מדבר, מסלולי הליכה ואתרי סקי. מבחינה נופית אפשר לחלק את האיזור למספר איזורי נוף – ממערב למזרח:

• חוף האוקיאנוס: חוף צוקי ומיוער, גושי סלע גדולים בולטים מהמים בצורות מרהיבות ומדי פעם גם חופים חוליים.

• רצועת ההרים המערביים: מזרחית לחוף עולה רכס הרים מיוער ביער גשם וחרוץ נהרות, ומכוסה ערפל שעולה מהאוקיאנוס. הפסגות מושלגות בחורף. בקצה הצפוני נמצא הפארק הלאומי אולימפיק שהוא גם אתר מורשת עולמית. המשכה של הרצועה נמצא מעבר למייצר באי וונקובר ובו הפארק הלאומי פאסיפיק רים.

• העמק המרכזי: אסם התבואה של אורגון וושינגטון ובו נמצאות הערים הגדולות – פורטלנד וסיאטל. בתחום מדינת אורגון עובר בו ערוץ נהר ווילאמט והכביש המהיר I5 שמגיע מקליפורניה וחוצה את כל האיזור עד לוונקווור בקנדה. זהו גם איזור גידול היין של אורגון. בחלק הצפוני של וושינגטון העמק הוצף במי האוקיינוס וויצר את Puget Sound שמפריד בין חצי האי אולימפיק ליבשת והעיר סיאטל. המשכו הצפוני הוא מיצר ג'ורג'יה שמפריד בין האי וונקוור ליבשת והעיר וונקבר בקנדה.

• רכס הרי קסקייד: רכס הרים גבוה ומיוער מנוקד אגמים וחרוץ בערוצי נחלים ומפלים מרהיבים. רבים מהכבישים באיזור סגורים בחורף בגלל שלג כבד. שם נמצאים גם אתרי הסקי של האיזור, ובהם אתר וויסלר בקנדה. ברכס זה נמצאים מספר פסגות מהגבוהות ביבשת מכוסות קרחון עד: הר הוד (הנראה מכל מקום בפורטלנד בימים בהירים), הר בצ'לור, הר רינייר, הר הגעש הפעיל סנט הלנס. הפארקים הלאומיים צפון קסקיידס, הר רינייר, הר סנט הלנס, וקרייטר לייק.

• המדבר המערבי: המשתרע על פני האיזורים המזרחיים של אורגון וושינגטון. זהו מדבר גבוה ולכן קר מאוד בחורף וגם בחודשי הקיץ יכול להיות קריר בלילות. האיזור מאופיין בפעילות געשית וחלק מהרי הגעש עדיין פעילים.

• נהר קולומביה: הנהר מתחיל בקרחון קולומביה ברוקיס הקנדים וזורם דרומה לעבר מדינת וושינגטון. הוא ממשיך דרומה במזרח מדינת וושינגטון עד לגבול עם מדינת אורגון שם הוא פונה בחדות מערבה ומהווה את הגבול הטבעי בין שתי המדינות. שם הוא גם נכנס לערוץ עמוק ויפה כשהוא חוצה את רכס הקסקייד. הנהר ממשיך במסלול מערבה עד לעיר פורטלנד. אז הוא פונה צפונה ושוב מערבה עד לשפך לאוקיאנוס השקט באיזור העיר אסטוריה. אורכו הכולל הוא 2000 ק"מ ואגן הניקוז שלו משתרע על פני שבע מדינות ופרובינציות בשטח דומה בערך לשטחה של צרפת.

ערוץ נהר קולומביה: מפלים ועוד מפלים (וגם סכר ודגי סלמון).

כשנהר קולומביה חוצה את רכס הקסקייד הוא חתר ערוץ עמוק ויפה מוקף הרים בשתי הגדות. המשקעים הרבים שיורדים על הרכס יוצרים נחלים רבים שיורדים בסדרה של מפלים לערוץ הנהר. איזור הערוץ מוכרז שטח נופש לאומי (Columbia Gorge National Scenic Area) בניהול שירות הפרקים הלאומיים של ארה"ב. להלן מסלול יום רכוב מעגלי מפורטלנד. למי שזמנו בידו, יש כאן גם הצעות למסלולי הליכה, כמעט כולם מצריכים טיפוס, מתאימים למיטיבי לכת ולוקחים מספר שעות. המסלול המוצע מתחיל בצד של אורגון ומסתיים בצד של וושינגטון. אפשר אך לא מומלץ לעשות את המסלול הפוך: אין כניסה לכביש Old Columbia Gorge Highway מכיוון מזרח.

• יוצאים מפורטלנד על כביש I84/US30 לכיוון מזרח. לוקחים את יציאה מס 22 ל NE Corbett Hill Road. הדרך עולה על צלע ההר. בקוברט פונים שמאלה (מזרחה) ל Historic Columbia River Road. לאחר 1.6 מייל מגיעים לתחנה הראשונה תצפית – Portland Women’s Forum , נקודה מצויינת לתמונה על רקע ערוץ הנהר. התצפית נקראת על שם ארגון הנשים שתרם לפיתוח האתר בעונת הקיץ בדרך אפשר לרכוש פירות יער הישיר מהחקלאים. ניסע עוד 1.2 מייל ונגיע ל Vista house נקודת תצפית נוספת על הערוץ ופארק רוסטר רוק (סלע התרנגול) שנמצאים למטה. המבנה הוקם ב 1918 ובתוכו בית קפה, אינפורמציה לתיירים וצילומים, אך העיקר זה התצפית. מי שמגיע בקיץ, בימים חמים ומעוניין לטבול במי הנהר הקרירים יכול להמשיך בכביש I84 ליציאה 25 ולהכס לפארק רוסטר רוק. שימו לב שיש כאן (נכון ללפני מספר שנים) רחצה בעירום.

• מכאן הדרך מתחילה לרדת, וקטע הדרך הבא הוא הסיבה העיקרית שהגענו לכאן. סדרה של מפלים לאורך הדרך, וכדאי לעצור בכולם: לטורל, שפרדס דל (בקעת הרועה), בריידל וייל (הינומת הכלה), וואקינה.

למיטבי לכת: מסלול אנג'ל רסט (מנוחת המלאכים) מתחיל במגרש החניה של בריידל ווייל. התצפית מלמעלה היא פרס ראוי למי שהגיע לשם.

גולת הכותרת היא מפל מולטנומה (Multnomah Falls) – הגבוה מכולם (189 מטר) ובעל הספיקה הגדולה ביותר (4.2 מ"ק בשניה). המפל יורד בשתי מדרגות ובניהם גשר שמאפשר למבקרים להתקרב למדרגה השניה. במקום גם מסעדה, בית קפה וחנות מזכרות. אני ביקרתי כאן בכל עונות השנה, והמקום תמיד מרהיב (ותמיד עמוס מטיילים). גם בחורף כשהמפל קפוא.

למיטיבי לכת: מסלול ממולץ - שביל המפלים: לעלות בשביל במפל וואקינה (Wahkeena), ולרדת במפל מולטנומה. בדרך עוברים עוד שני מפלים. חוזרים לאורך הכביש למטה לרכב. אפשר לעשות את המסלול הפוך, פחות מומלץ.

לממהרים: אפשר לדלג על התצפיות ושני המפלים הראשונים ולרדת מהכביש המהיר בבריידל וויל או להגיע ישירות למפל מולטנומה (יש יציאה לחניה מהכביש המהיר, אין גישה לדרך old Columbia river, המחברת בין המפלים). שימו לב – בבדיקה שעשיתי באתר מסתבר שצריך הזמנה מראש אם מגיעים ברכב פרטי www.multnomahfallslodge.com
יש עוד מפל אחד בדרך לפני שמתמזגים עם הכביש המהיר, אך הוא אינו מרשים במיוחד.

• לאורך הכביש המהיר יש עוד מספר מסלולים למפלים במעלה ההר. אחד המומלצים (למיטבי לכת – דרוש יום שלם) הוא איגל קריק (Eagle Creek), ראשית המסלול כמיי ל אחרי העיירה בונוויל (Bonville) סמוך למדגרה הסלמון. ממשיכים בנסיעה עוד 4 מייל אחרי בונוויל  (כ 3 מייל אחרי תחילת מסלול איגל קריר) לגשר האלים (Bridge of the Gods), בפאתי העיירה קסקייד לוקס. מי שרוצה יכול להמשיך בכביש המהיר מזרחה לכיוון הוד ריבר (Hood River)  והדיילס (The Dales) לעבר המדבר המזרחי ומדינת איידהו.

• אנחנו נחצה את הנהר על הגשר (אפשר לעצור לפני החציה להתרעננות בבית הקפה, למזכרות ולצילום, המקום מדהים בשקיעה) – המעבר בשתלום, ונתמזג לכביש 14 בוושינגגטון. מכאן אפשר לפנות שמאלה (מזרחה) לדוג מאונטיין (Dog Mountain), נסיעה של כ 13 ק"מ. זה אחד המסלולים היפים ביותר והקשים ביותר בסביבה. מי שמעוניין – צריך להקדיש יום שלם (תיאור מפורט יותר יבוא באחד החלקים בהמשך).

• נסיעה של 3 מייל מערבה תביא אותנו למרכז המבקרים של הגדה של וושינגטון, על סכר בונוויל (Bonneville Dam). מרכז מבקרים דומה יש בגדה של אורגון. כמו בכל סכר, אפשר להתרשם מהפרוייקט ההנדסי המורכב, אולם גולת הכותרת היא תעלת הסלמונים. כדי לאפשר מעבר לדגים במעלה הנהר השאירו מעבר רצוף דרך הסכר והתקינו בו חלונות זכוכית כך שאפשר לצפות בדגים האדומים שוחים במעלה הזרם. בניית הסכר החלה ב 1934 כחלק מה "ניו דיל" של רוזוולט לחילוץ ארה"ב מהמיתון הקשה. הבניה הסתיימה ב 1943 וזה היה הסכר הגדול ביותר באמריקה כשנבנה. אורכו כ 820 מטר, גובהו 52 מטר ורוחב הבסיס 40 מטר.

• נסיעה של עוד 5 מייל מערבה תיקח אותנו לביקון רוק (סלע המשואה Beacon Rock) – גוש סלע מרשים על חוף הנהר. מסלול לא קשה במיוחד מוביל לראש הסלע (יש טיפוס, לא ארוך במיוחד). שווה את המאמץ.

• ממשיכים מערבה על כביש 14, אפשר לעצור בדרך בנקודות תצפית רבות, אחת ממולצת היא cape horn, ומגיעים לוואשוגל Washougal. זו עיירה נחמדה ומקום טוב לעצירה אחרונה להתרעננות או ארוחת ערב לפני החזרה הביתה. כביש 14 ממשיך דרך קאמאס (Camas) לוונקובר עד הכביש המהיר I5 עליו אפשר לחצות את הנהר לפורטנד.