יומן מסע לספרד – קורדובה חלק 1
כאמור רשת הרכבות בספרד מפותחת מאד ומגיעה כמעט לכל פינה במדינה וכן ליתר הערים באירופה,כל המידע אודות לו"ז ומחירים ניתן למצוא באתר הרכבת אך למי שאינו בקיא במסלולי הנסיעה ושמות הרכבות עלול להתקל בבעיה שאין רכבות ליעד הנבחר זאת משום שבמדריד יש שני טרמינלים לרכבות יוצאות ונכנסות, האחת למקומות שמצפון למדריד והשניה לערים שמדרום , על כן התחנה הרלוונטית הינה "תחנת אטוצ'ה ( זו התחנה שב 2004 היה הפגוע שגבה קורבנות רבים)
לחברת הרכבות הספרדית ישנה נציגות בארץ , עדיף להזמין כרטיסי נסיעה באמצעות הנציגות בארץ, הם עוזרים בבחירת המסלול וסוג הרכבת ופרט לעמלה קטנה מאד נהנים משקט נפשי עם כרטיס ביד כי ,קורה שפשוט אין יותר מקומות ברכת הרצויה,אישית,בשל גודל הטרמינל ומיקומו,הייתה לי רכבת בשעות הבוקר,אלו שעות בהן התפוסה מלאה ולכן ערב לפני הנסיעה הגעתי לטרמינל כמעין "סימולציה" ואז הוברר לי שהנוהל לכניסה למסוף היוצאים הינו כמו בשדות תעופה,מאז 2004 ישנה מערכת בידוק בטחוני וישנם פרטים האסורים כגון: נשק , חומרים מתלקחים וסכינים כך שעם האינפורמציה הזו הכנתי את חפצי.
תחנת הרכבת מקסימה בעיצובה,נקיה ובה חנויות רבות ובתי קפה, לא ראיתי תופעות המוכרות לנו ואני מתכוון לכאלה שברגע האחרון שם לב ש"חסרים" לו מספר שקלים ומבקש עזרה וגם לא אנשים הנוברים בפחי אשפה בתקווה למצוא בקבוקים/פחיות משקה המיועדים למחזור,אין זה אומר שלא ממחזרים,חוקי המחזור נאכפים בקפדנות פשוט... האזרח איננו משלם פקדון על הבקבוק/פחית ודואג להניח אריזות אלו במיכלים יעודיים למחזור.
עליתי על הרכבת שיצאה בדיוק בזמן עם 3 תחנות ביניים לאורך המסלול בין ה 450 ק"מ ובתום שעתיים הייתי כבר בתחנת הרכבת של קורדובה הממוקמת באיזור החדש והמודרני של העיר ומשם מונית למלון שאף הוא הוזמן מראש.
בנסיעה במונית מצאתי שיש מכנה משותף לכל נהגי המוניות באשר הם , הנסיעה ערכה 17 דקות עד פתח המלון,ביום שהייתי אמור לחזור ברכבת למדריד החלטתי לעשות את הדרך בהליכה ולהפתעתי עשיתי אותה ב... 18 דקות וזאת ללא מנוע טורבו או סילוני.
קורדובה
קורדובה היפה יושבת בלב מחוז אנדלוסיה,על גדות נהר גואדאלכביר,לקורדובה עבר עשיר ומפואר ובתקופת השלטון המוסלמי הייתה עיר גדולה ומשגשגת,היתה מרכז חשוב לאיסלם עם מאות מסגדים,פעילות כלכלית ורוחנית ענפה,באותם ימים גם הקהילה היהודית בקורדובה פרחה ואפשר לציין למשל את חסדאי אבן שפרוט כדמות מרכזית בדברי הימים היהודיים של קורדובה,הוא אף הגיע למעמד גבוה ביותר בחצר השלטון המוסלמי ובעל השכלה רחבה בשפות רפואה ועוד,אמנם אנחנו מיחסים את קורדובה עם הרמב"ם אולם את השכלתו ופועליו השונים לא באו לידי בטוי בדברי ימי קורדובה היות והרמב"מ אמנם נולד בקורדובה אך נאלץ לצאת ממנה יחד עם משפחתו בהיותו בן 10 בלבד אך בשל מעמד רם שרכש עם הזמן , קורדובה מוקירה את האיש רם המעלה תוך ציון מקום הולדתו,לא בכדי יש בקורדובה בתי ספר ומכללות ע"ש הרמב"ם במיוחד בפקולטות לתזונה ורפואה.
לאחר התארגנות במלון יצאתי לשוטט באיזור העתיק,לשוטט בסמטאות הרובע היהודי המכונה "חודריה" ומלא העין החל לקלוט את העוצמה התרבותית ששררה החל מהמאה השניה,העת בה נבנתה קורדובה ע"י האימפריה הרומית, המשך בתקופת השלטון המוסלמי אשר תרם רבות לבנית העיר , אתריה היפים והמבנים ההיסטורים דוחקים בך להמשיך ללכת,להביט לכל פינה ופשוט "להתברבר" בין הסימטאות הצרות והרבות , כולן דומות כשהמכנה המשותף הינו הצבע הלבן של קירות הסימטאות,הצבע נבחר בתקופת השלטון המוסלמי משתי סיבות עיקריות (כך בכל דרום ספרד שהיה תחת כיבוש מוסלמי)האחת,מזג האוויר באיזור בקיץ ,חם מאד והצבע הלבן גורם לצינון הקירות זאת ביחד עם העובדה שהסמטאות הצרות היוו הצללה בכדי לצנן את הסימטא,הסיבה השניה אותה שמעתי ממדריך טיולים בטיול רגלי אליו הצטרפתי,היא הנטיה הסוציאליסטית של השליט המוסלמי ועל פי מצוותו כל הקירות החיצוניים יהיו זהים כי הרי... כולם שווים ומה שנמצא מעבר לדלת, בפטיו ,שאיננו גלוי לעיני כל זה ענינו של בעל הנכס,אי אפשר להתעלם מכמויות העציצים התלויים על הקירות המחדדים את צבעי הפרחים על הרקע הלבן של הקירות,וכך תוך כדי הליכה "לאיבוד" בין הסמטאות מגיעים לאתרים המדברים אלינו , היהודים , בקצה הסמטא ,אותיות שחורות מוצקות מבשרות שהנך ברחוב היהודים ובהמשכו , בית הכנת הידוע של קורדובה אך ... בחודשי קיץ השנה בית הכנסת סגור לביקורים בשל עבודות תחזוקה אך לא הרחק ממנו כתובת על הקיר המבשרת שאני נמצא ב "כיכר טבריה" Plaza Tiberiades ומספר מטרים משם ניצב בגאון פסלו של הרמב"מ המכונה ע"י הספרדים=מימונידס.
השוטטות בסמטאות ובאתרים הרבים עליהם אעמוד בהמשך ,במזג אויר חם מאד המאפיין את האזור כאילו הזמין את גרמי השמיים ואכן אחר הצהריים החל לרדת גשם דקיק ומרענן שנמשך כשעה ורענן את הרחובות,צמחיה ופרחים קבלו שוב ברק טבעי וזה הזמן לשבת בבר וללגום בירה קרה עם כריך טוב,אך לא בברים תירותיים הגורמים לכרטיס הפלסטיק להתגהץ יתר על המידה ובהחלט יש מספיק ברים למקומיים,ניתן לזהותם על פי כמויות מפיות הנייר המפוזרות על הרצפה וכל מחצית השעה עובר הנער המנקה ואוסף אותם,אין וזות ונרות על השולחן והכריך עם טעם ביתי , כך אפשר לסיים ארוחת צהריים משביעה ב 3 יורו ולזכות בחיוך תודה מבעלת הבר.לציין שהמונח "בר" בספרד איננו זהה למקובל אצלינו,כך למשל בברים בספרד ניתן לאכול כריכים מכל סוג שהוא,משקאות קלים ואלכוהוליים,ארוחות מבושלות ואפילו , מנת גלידה.
מקומות ביקור חובה
העיר קורדובה בהיותה עיר "רב דורית" מחולקת לעיר העתיקה ולעיר החדשה-המודרנית והתייר המגיע אליה מחפש את האתרים העתיקים וההיסטוריים לכן נתחיל סיורינו בגבול שבין שני חלקי העיר , במקדש הרומי הנמצא מצפון מערב לכיכר המרכזית,בשרידי המקדש ניתן לראות את העמודים המרשימים הניצבים במקום עוד מהמאה הראשונה לספירה ,עדות לפאר ולהדר של קורדובה בזמן שהרומאים שלטו בה , המקדש נבנה מחוץ לשטח האורבני,תפיסה שהייתה קיימת אז ומאפשרת לקיים את התפילות ועבודת הקודש של הנתינים בלא הפרעות של חיי המסחר.
הרובע היהודי, החודריה
כשמו כן הוא,בין הסימטאות הצרות והציוריות נמצא אתרים בעלי עבר יהודי מפואר הגורם לנו לצעוד בין החצרות בחזה נפוח , רוצים לאמר בגאווה " אנחנו היינו כאן" להביט על השלטים הקבועים בתחילת הסימטא והמודיע "רחוב היהודים" ואז בהמשכו בלוח הנצחה האומר "בבית זה נולד דון רפאל,רקטור של האוניברסיטה המלכותית הראשונה ומרצה למדעים וזכויות אדם, חי בשנים 1835-1922
בהמשך כיכר טבריה , למעשה כיכר זו נקראה כך לציון מקום קבורתו של הרמב"מ יליד קורדובה ומספר מטרים מהכיכר ניצב פסלו של הרמב"ם
באותו מתחם נימצא בית הכנסת אך מסיבות של שיפוצים אין כניסה למבקרים עד סוף אוגוסט.(צריך להשאיר משהו לנסיעה הבאה)
בהמשך גם לא נפקד מקומו של פסל להנצחת יליד קורדובה אחר , פילוסוף ורופא עיניים שהתמחותו הייתה בניתוחי קטרקט הלו הוא, מוחמד אל-קפאקי ,חדי עיין יבחינו שפסל הרמב"ם ופסלו של מוחמד אל-קפאקי הינן באותו סגנון ובאותו גודל ,לדעתי המסר כאן ברור = אין העדפה ושניהם שווים.
בית ספרד-ישראל
באחת מסימטאות הרובע היהודי, ניצב לו בית ספרד-ישראל,זהו למעשה מבנה בין קומות ומוצגות תערוכות מתחלפות וקבועות אודות מורשת וסמלי יהדות שהיו מקובלים בתקופת תור הזהב,כגון:נוסח כתובה,בגדי חתן וכלה יהודיים ,תשמישי קדושה ועוד,בחלק של התערוכה המתחלפת היו חנוכיות ושופרות בסגנונות שונים ומעדות שונות,סה"כ מענין,אי אפשר "להתעלף" מזה , אך התייר המגיע ואיננו מכיר את המורשת היהודית ,תצוגה זו בהחלט מרשימה ולא "כואב" לשלם 4 יורו.
מעבר לאתרים אלו ,בעלי זיקה ליהדות אנחנו יכולים למצוא גם את כיכר יהודה הלוי,ברחבת הכיכר בית קפה מוקף עציצים חלקם על קירות הכיכר וחלקם בעציצים מונחים על מרצפות הפלסה.
בשל מגבלות אובייקטיביות של מצע הפרסום (העלון) מצאתי לנכון לרכז את הנושא היהודי ברשימה אחת ובהמשך , יתר האתרים המענינים לא פחות ולראיה כמות הצילומים.
שבת שלום
ישי
יומן מסע לספרד – קורדובה חלק 1
כאמור רשת הרכבות בספרד מפותחת מאד ומגיעה כמעט לכל פינה במדינה וכן ליתר הערים באירופה,כל המידע אודות לו"ז ומחירים ניתן למצוא באתר הרכבת אך למי שאינו בקיא במסלולי הנסיעה ושמות הרכבות עלול להתקל בבעיה שאין רכבות ליעד הנבחר זאת משום שבמדריד יש שני טרמינלים לרכבות יוצאות ונכנסות, האחת למקומות שמצפון למדריד והשניה לערים שמדרום , על כן התחנה הרלוונטית הינה "תחנת אטוצ'ה ( זו התחנה שב 2004 היה הפגוע שגבה קורבנות רבים)
לחברת הרכבות הספרדית ישנה נציגות בארץ , עדיף להזמין כרטיסי נסיעה באמצעות הנציגות בארץ, הם עוזרים בבחירת המסלול וסוג הרכבת ופרט לעמלה קטנה מאד נהנים משקט נפשי עם כרטיס ביד כי ,קורה שפשוט אין יותר מקומות ברכת הרצויה,אישית,בשל גודל הטרמינל ומיקומו,הייתה לי רכבת בשעות הבוקר,אלו שעות בהן התפוסה מלאה ולכן ערב לפני הנסיעה הגעתי לטרמינל כמעין "סימולציה" ואז הוברר לי שהנוהל לכניסה למסוף היוצאים הינו כמו בשדות תעופה,מאז 2004 ישנה מערכת בידוק בטחוני וישנם פרטים האסורים כגון: נשק , חומרים מתלקחים וסכינים כך שעם האינפורמציה הזו הכנתי את חפצי.
תחנת הרכבת מקסימה בעיצובה,נקיה ובה חנויות רבות ובתי קפה, לא ראיתי תופעות המוכרות לנו ואני מתכוון לכאלה שברגע האחרון שם לב ש"חסרים" לו מספר שקלים ומבקש עזרה וגם לא אנשים הנוברים בפחי אשפה בתקווה למצוא בקבוקים/פחיות משקה המיועדים למחזור,אין זה אומר שלא ממחזרים,חוקי המחזור נאכפים בקפדנות פשוט... האזרח איננו משלם פקדון על הבקבוק/פחית ודואג להניח אריזות אלו במיכלים יעודיים למחזור.
עליתי על הרכבת שיצאה בדיוק בזמן עם 3 תחנות ביניים לאורך המסלול בין ה 450 ק"מ ובתום שעתיים הייתי כבר בתחנת הרכבת של קורדובה הממוקמת באיזור החדש והמודרני של העיר ומשם מונית למלון שאף הוא הוזמן מראש.
בנסיעה במונית מצאתי שיש מכנה משותף לכל נהגי המוניות באשר הם , הנסיעה ערכה 17 דקות עד פתח המלון,ביום שהייתי אמור לחזור ברכבת למדריד החלטתי לעשות את הדרך בהליכה ולהפתעתי עשיתי אותה ב... 18 דקות וזאת ללא מנוע טורבו או סילוני.
קורדובה
קורדובה היפה יושבת בלב מחוז אנדלוסיה,על גדות נהר גואדאלכביר,לקורדובה עבר עשיר ומפואר ובתקופת השלטון המוסלמי הייתה עיר גדולה ומשגשגת,היתה מרכז חשוב לאיסלם עם מאות מסגדים,פעילות כלכלית ורוחנית ענפה,באותם ימים גם הקהילה היהודית בקורדובה פרחה ואפשר לציין למשל את חסדאי אבן שפרוט כדמות מרכזית בדברי הימים היהודיים של קורדובה,הוא אף הגיע למעמד גבוה ביותר בחצר השלטון המוסלמי ובעל השכלה רחבה בשפות רפואה ועוד,אמנם אנחנו מיחסים את קורדובה עם הרמב"ם אולם את השכלתו ופועליו השונים לא באו לידי בטוי בדברי ימי קורדובה היות והרמב"מ אמנם נולד בקורדובה אך נאלץ לצאת ממנה יחד עם משפחתו בהיותו בן 10 בלבד אך בשל מעמד רם שרכש עם הזמן , קורדובה מוקירה את האיש רם המעלה תוך ציון מקום הולדתו,לא בכדי יש בקורדובה בתי ספר ומכללות ע"ש הרמב"ם במיוחד בפקולטות לתזונה ורפואה.
לאחר התארגנות במלון יצאתי לשוטט באיזור העתיק,לשוטט בסמטאות הרובע היהודי המכונה "חודריה" ומלא העין החל לקלוט את העוצמה התרבותית ששררה החל מהמאה השניה,העת בה נבנתה קורדובה ע"י האימפריה הרומית, המשך בתקופת השלטון המוסלמי אשר תרם רבות לבנית העיר , אתריה היפים והמבנים ההיסטורים דוחקים בך להמשיך ללכת,להביט לכל פינה ופשוט "להתברבר" בין הסימטאות הצרות והרבות , כולן דומות כשהמכנה המשותף הינו הצבע הלבן של קירות הסימטאות,הצבע נבחר בתקופת השלטון המוסלמי משתי סיבות עיקריות (כך בכל דרום ספרד שהיה תחת כיבוש מוסלמי)האחת,מזג האוויר באיזור בקיץ ,חם מאד והצבע הלבן גורם לצינון הקירות זאת ביחד עם העובדה שהסמטאות הצרות היוו הצללה בכדי לצנן את הסימטא,הסיבה השניה אותה שמעתי ממדריך טיולים בטיול רגלי אליו הצטרפתי,היא הנטיה הסוציאליסטית של השליט המוסלמי ועל פי מצוותו כל הקירות החיצוניים יהיו זהים כי הרי... כולם שווים ומה שנמצא מעבר לדלת, בפטיו ,שאיננו גלוי לעיני כל זה ענינו של בעל הנכס,אי אפשר להתעלם מכמויות העציצים התלויים על הקירות המחדדים את צבעי הפרחים על הרקע הלבן של הקירות,וכך תוך כדי הליכה "לאיבוד" בין הסמטאות מגיעים לאתרים המדברים אלינו , היהודים , בקצה הסמטא ,אותיות שחורות מוצקות מבשרות שהנך ברחוב היהודים ובהמשכו , בית הכנת הידוע של קורדובה אך ... בחודשי קיץ השנה בית הכנסת סגור לביקורים בשל עבודות תחזוקה אך לא הרחק ממנו כתובת על הקיר המבשרת שאני נמצא ב "כיכר טבריה" Plaza Tiberiades ומספר מטרים משם ניצב בגאון פסלו של הרמב"מ המכונה ע"י הספרדים=מימונידס.
השוטטות בסמטאות ובאתרים הרבים עליהם אעמוד בהמשך ,במזג אויר חם מאד המאפיין את האזור כאילו הזמין את גרמי השמיים ואכן אחר הצהריים החל לרדת גשם דקיק ומרענן שנמשך כשעה ורענן את הרחובות,צמחיה ופרחים קבלו שוב ברק טבעי וזה הזמן לשבת בבר וללגום בירה קרה עם כריך טוב,אך לא בברים תירותיים הגורמים לכרטיס הפלסטיק להתגהץ יתר על המידה ובהחלט יש מספיק ברים למקומיים,ניתן לזהותם על פי כמויות מפיות הנייר המפוזרות על הרצפה וכל מחצית השעה עובר הנער המנקה ואוסף אותם,אין וזות ונרות על השולחן והכריך עם טעם ביתי , כך אפשר לסיים ארוחת צהריים משביעה ב 3 יורו ולזכות בחיוך תודה מבעלת הבר.לציין שהמונח "בר" בספרד איננו זהה למקובל אצלינו,כך למשל בברים בספרד ניתן לאכול כריכים מכל סוג שהוא,משקאות קלים ואלכוהוליים,ארוחות מבושלות ואפילו , מנת גלידה.
מקומות ביקור חובה
העיר קורדובה בהיותה עיר "רב דורית" מחולקת לעיר העתיקה ולעיר החדשה-המודרנית והתייר המגיע אליה מחפש את האתרים העתיקים וההיסטוריים לכן נתחיל סיורינו בגבול שבין שני חלקי העיר , במקדש הרומי הנמצא מצפון מערב לכיכר המרכזית,בשרידי המקדש ניתן לראות את העמודים המרשימים הניצבים במקום עוד מהמאה הראשונה לספירה ,עדות לפאר ולהדר של קורדובה בזמן שהרומאים שלטו בה , המקדש נבנה מחוץ לשטח האורבני,תפיסה שהייתה קיימת אז ומאפשרת לקיים את התפילות ועבודת הקודש של הנתינים בלא הפרעות של חיי המסחר.
הרובע היהודי, החודריה
כשמו כן הוא,בין הסימטאות הצרות והציוריות נמצא אתרים בעלי עבר יהודי מפואר הגורם לנו לצעוד בין החצרות בחזה נפוח , רוצים לאמר בגאווה " אנחנו היינו כאן" להביט על השלטים הקבועים בתחילת הסימטא והמודיע "רחוב היהודים" ואז בהמשכו בלוח הנצחה האומר "בבית זה נולד דון רפאל,רקטור של האוניברסיטה המלכותית הראשונה ומרצה למדעים וזכויות אדם, חי בשנים 1835-1922
בהמשך כיכר טבריה , למעשה כיכר זו נקראה כך לציון מקום קבורתו של הרמב"מ יליד קורדובה ומספר מטרים מהכיכר ניצב פסלו של הרמב"ם
באותו מתחם נימצא בית הכנסת אך מסיבות של שיפוצים אין כניסה למבקרים עד סוף אוגוסט.(צריך להשאיר משהו לנסיעה הבאה)
בהמשך גם לא נפקד מקומו של פסל להנצחת יליד קורדובה אחר , פילוסוף ורופא עיניים שהתמחותו הייתה בניתוחי קטרקט הלו הוא, מוחמד אל-קפאקי ,חדי עיין יבחינו שפסל הרמב"ם ופסלו של מוחמד אל-קפאקי הינן באותו סגנון ובאותו גודל ,לדעתי המסר כאן ברור = אין העדפה ושניהם שווים.
בית ספרד-ישראל
באחת מסימטאות הרובע היהודי, ניצב לו בית ספרד-ישראל,זהו למעשה מבנה בין קומות ומוצגות תערוכות מתחלפות וקבועות אודות מורשת וסמלי יהדות שהיו מקובלים בתקופת תור הזהב,כגון:נוסח כתובה,בגדי חתן וכלה יהודיים ,תשמישי קדושה ועוד,בחלק של התערוכה המתחלפת היו חנוכיות ושופרות בסגנונות שונים ומעדות שונות,סה"כ מענין,אי אפשר "להתעלף" מזה , אך התייר המגיע ואיננו מכיר את המורשת היהודית ,תצוגה זו בהחלט מרשימה ולא "כואב" לשלם 4 יורו.
מעבר לאתרים אלו ,בעלי זיקה ליהדות אנחנו יכולים למצוא גם את כיכר יהודה הלוי,ברחבת הכיכר בית קפה מוקף עציצים חלקם על קירות הכיכר וחלקם בעציצים מונחים על מרצפות הפלסה.
בשל מגבלות אובייקטיביות של מצע הפרסום (העלון) מצאתי לנכון לרכז את הנושא היהודי ברשימה אחת ובהמשך , יתר האתרים המענינים לא פחות ולראיה כמות הצילומים.
שבת שלום
ישי
יומן מסע לספרד – קורדובה חלק 1
כאמור רשת הרכבות בספרד מפותחת מאד ומגיעה כמעט לכל פינה במדינה וכן ליתר הערים באירופה,כל המידע אודות לו"ז ומחירים ניתן למצוא באתר הרכבת אך למי שאינו בקיא במסלולי הנסיעה ושמות הרכבות עלול להתקל בבעיה שאין רכבות ליעד הנבחר זאת משום שבמדריד יש שני טרמינלים לרכבות יוצאות ונכנסות, האחת למקומות שמצפון למדריד והשניה לערים שמדרום , על כן התחנה הרלוונטית הינה "תחנת אטוצ'ה ( זו התחנה שב 2004 היה הפגוע שגבה קורבנות רבים)
לחברת הרכבות הספרדית ישנה נציגות בארץ , עדיף להזמין כרטיסי נסיעה באמצעות הנציגות בארץ, הם עוזרים בבחירת המסלול וסוג הרכבת ופרט לעמלה קטנה מאד נהנים משקט נפשי עם כרטיס ביד כי ,קורה שפשוט אין יותר מקומות ברכת הרצויה,אישית,בשל גודל הטרמינל ומיקומו,הייתה לי רכבת בשעות הבוקר,אלו שעות בהן התפוסה מלאה ולכן ערב לפני הנסיעה הגעתי לטרמינל כמעין "סימולציה" ואז הוברר לי שהנוהל לכניסה למסוף היוצאים הינו כמו בשדות תעופה,מאז 2004 ישנה מערכת בידוק בטחוני וישנם פרטים האסורים כגון: נשק , חומרים מתלקחים וסכינים כך שעם האינפורמציה הזו הכנתי את חפצי.
תחנת הרכבת מקסימה בעיצובה,נקיה ובה חנויות רבות ובתי קפה, לא ראיתי תופעות המוכרות לנו ואני מתכוון לכאלה שברגע האחרון שם לב ש"חסרים" לו מספר שקלים ומבקש עזרה וגם לא אנשים הנוברים בפחי אשפה בתקווה למצוא בקבוקים/פחיות משקה המיועדים למחזור,אין זה אומר שלא ממחזרים,חוקי המחזור נאכפים בקפדנות פשוט... האזרח איננו משלם פקדון על הבקבוק/פחית ודואג להניח אריזות אלו במיכלים יעודיים למחזור.
עליתי על הרכבת שיצאה בדיוק בזמן עם 3 תחנות ביניים לאורך המסלול בין ה 450 ק"מ ובתום שעתיים הייתי כבר בתחנת הרכבת של קורדובה הממוקמת באיזור החדש והמודרני של העיר ומשם מונית למלון שאף הוא הוזמן מראש.
בנסיעה במונית מצאתי שיש מכנה משותף לכל נהגי המוניות באשר הם , הנסיעה ערכה 17 דקות עד פתח המלון,ביום שהייתי אמור לחזור ברכבת למדריד החלטתי לעשות את הדרך בהליכה ולהפתעתי עשיתי אותה ב... 18 דקות וזאת ללא מנוע טורבו או סילוני.
קורדובה
קורדובה היפה יושבת בלב מחוז אנדלוסיה,על גדות נהר גואדאלכביר,לקורדובה עבר עשיר ומפואר ובתקופת השלטון המוסלמי הייתה עיר גדולה ומשגשגת,היתה מרכז חשוב לאיסלם עם מאות מסגדים,פעילות כלכלית ורוחנית ענפה,באותם ימים גם הקהילה היהודית בקורדובה פרחה ואפשר לציין למשל את חסדאי אבן שפרוט כדמות מרכזית בדברי הימים היהודיים של קורדובה,הוא אף הגיע למעמד גבוה ביותר בחצר השלטון המוסלמי ובעל השכלה רחבה בשפות רפואה ועוד,אמנם אנחנו מיחסים את קורדובה עם הרמב"ם אולם את השכלתו ופועליו השונים לא באו לידי בטוי בדברי ימי קורדובה היות והרמב"מ אמנם נולד בקורדובה אך נאלץ לצאת ממנה יחד עם משפחתו בהיותו בן 10 בלבד אך בשל מעמד רם שרכש עם הזמן , קורדובה מוקירה את האיש רם המעלה תוך ציון מקום הולדתו,לא בכדי יש בקורדובה בתי ספר ומכללות ע"ש הרמב"ם במיוחד בפקולטות לתזונה ורפואה.
לאחר התארגנות במלון יצאתי לשוטט באיזור העתיק,לשוטט בסמטאות הרובע היהודי המכונה "חודריה" ומלא העין החל לקלוט את העוצמה התרבותית ששררה החל מהמאה השניה,העת בה נבנתה קורדובה ע"י האימפריה הרומית, המשך בתקופת השלטון המוסלמי אשר תרם רבות לבנית העיר , אתריה היפים והמבנים ההיסטורים דוחקים בך להמשיך ללכת,להביט לכל פינה ופשוט "להתברבר" בין הסימטאות הצרות והרבות , כולן דומות כשהמכנה המשותף הינו הצבע הלבן של קירות הסימטאות,הצבע נבחר בתקופת השלטון המוסלמי משתי סיבות עיקריות (כך בכל דרום ספרד שהיה תחת כיבוש מוסלמי)האחת,מזג האוויר באיזור בקיץ ,חם מאד והצבע הלבן גורם לצינון הקירות זאת ביחד עם העובדה שהסמטאות הצרות היוו הצללה בכדי לצנן את הסימטא,הסיבה השניה אותה שמעתי ממדריך טיולים בטיול רגלי אליו הצטרפתי,היא הנטיה הסוציאליסטית של השליט המוסלמי ועל פי מצוותו כל הקירות החיצוניים יהיו זהים כי הרי... כולם שווים ומה שנמצא מעבר לדלת, בפטיו ,שאיננו גלוי לעיני כל זה ענינו של בעל הנכס,אי אפשר להתעלם מכמויות העציצים התלויים על הקירות המחדדים את צבעי הפרחים על הרקע הלבן של הקירות,וכך תוך כדי הליכה "לאיבוד" בין הסמטאות מגיעים לאתרים המדברים אלינו , היהודים , בקצה הסמטא ,אותיות שחורות מוצקות מבשרות שהנך ברחוב היהודים ובהמשכו , בית הכנת הידוע של קורדובה אך ... בחודשי קיץ השנה בית הכנסת סגור לביקורים בשל עבודות תחזוקה אך לא הרחק ממנו כתובת על הקיר המבשרת שאני נמצא ב "כיכר טבריה" Plaza Tiberiades ומספר מטרים משם ניצב בגאון פסלו של הרמב"מ המכונה ע"י הספרדים=מימונידס.
השוטטות בסמטאות ובאתרים הרבים עליהם אעמוד בהמשך ,במזג אויר חם מאד המאפיין את האזור כאילו הזמין את גרמי השמיים ואכן אחר הצהריים החל לרדת גשם דקיק ומרענן שנמשך כשעה ורענן את הרחובות,צמחיה ופרחים קבלו שוב ברק טבעי וזה הזמן לשבת בבר וללגום בירה קרה עם כריך טוב,אך לא בברים תירותיים הגורמים לכרטיס הפלסטיק להתגהץ יתר על המידה ובהחלט יש מספיק ברים למקומיים,ניתן לזהותם על פי כמויות מפיות הנייר המפוזרות על הרצפה וכל מחצית השעה עובר הנער המנקה ואוסף אותם,אין וזות ונרות על השולחן והכריך עם טעם ביתי , כך אפשר לסיים ארוחת צהריים משביעה ב 3 יורו ולזכות בחיוך תודה מבעלת הבר.לציין שהמונח "בר" בספרד איננו זהה למקובל אצלינו,כך למשל בברים בספרד ניתן לאכול כריכים מכל סוג שהוא,משקאות קלים ואלכוהוליים,ארוחות מבושלות ואפילו , מנת גלידה.
מקומות ביקור חובה
העיר קורדובה בהיותה עיר "רב דורית" מחולקת לעיר העתיקה ולעיר החדשה-המודרנית והתייר המגיע אליה מחפש את האתרים העתיקים וההיסטוריים לכן נתחיל סיורינו בגבול שבין שני חלקי העיר , במקדש הרומי הנמצא מצפון מערב לכיכר המרכזית,בשרידי המקדש ניתן לראות את העמודים המרשימים הניצבים במקום עוד מהמאה הראשונה לספירה ,עדות לפאר ולהדר של קורדובה בזמן שהרומאים שלטו בה , המקדש נבנה מחוץ לשטח האורבני,תפיסה שהייתה קיימת אז ומאפשרת לקיים את התפילות ועבודת הקודש של הנתינים בלא הפרעות של חיי המסחר.
הרובע היהודי, החודריה
כשמו כן הוא,בין הסימטאות הצרות והציוריות נמצא אתרים בעלי עבר יהודי מפואר הגורם לנו לצעוד בין החצרות בחזה נפוח , רוצים לאמר בגאווה " אנחנו היינו כאן" להביט על השלטים הקבועים בתחילת הסימטא והמודיע "רחוב היהודים" ואז בהמשכו בלוח הנצחה האומר "בבית זה נולד דון רפאל,רקטור של האוניברסיטה המלכותית הראשונה ומרצה למדעים וזכויות אדם, חי בשנים 1835-1922
בהמשך כיכר טבריה , למעשה כיכר זו נקראה כך לציון מקום קבורתו של הרמב"מ יליד קורדובה ומספר מטרים מהכיכר ניצב פסלו של הרמב"ם
באותו מתחם נימצא בית הכנסת אך מסיבות של שיפוצים אין כניסה למבקרים עד סוף אוגוסט.(צריך להשאיר משהו לנסיעה הבאה)
בהמשך גם לא נפקד מקומו של פסל להנצחת יליד קורדובה אחר , פילוסוף ורופא עיניים שהתמחותו הייתה בניתוחי קטרקט הלו הוא, מוחמד אל-קפאקי ,חדי עיין יבחינו שפסל הרמב"ם ופסלו של מוחמד אל-קפאקי הינן באותו סגנון ובאותו גודל ,לדעתי המסר כאן ברור = אין העדפה ושניהם שווים.
בית ספרד-ישראל
באחת מסימטאות הרובע היהודי, ניצב לו בית ספרד-ישראל,זהו למעשה מבנה בין קומות ומוצגות תערוכות מתחלפות וקבועות אודות מורשת וסמלי יהדות שהיו מקובלים בתקופת תור הזהב,כגון:נוסח כתובה,בגדי חתן וכלה יהודיים ,תשמישי קדושה ועוד,בחלק של התערוכה המתחלפת היו חנוכיות ושופרות בסגנונות שונים ומעדות שונות,סה"כ מענין,אי אפשר "להתעלף" מזה , אך התייר המגיע ואיננו מכיר את המורשת היהודית ,תצוגה זו בהחלט מרשימה ולא "כואב" לשלם 4 יורו.
מעבר לאתרים אלו ,בעלי זיקה ליהדות אנחנו יכולים למצוא גם את כיכר יהודה הלוי,ברחבת הכיכר בית קפה מוקף עציצים חלקם על קירות הכיכר וחלקם בעציצים מונחים על מרצפות הפלסה.
בשל מגבלות אובייקטיביות של מצע הפרסום (העלון) מצאתי לנכון לרכז את הנושא היהודי ברשימה אחת ובהמשך , יתר האתרים המענינים לא פחות ולראיה כמות הצילומים.
שבת שלום
ישי
יומן מסע לספרד – קורדובה חלק 1
כאמור רשת הרכבות בספרד מפותחת מאד ומגיעה כמעט לכל פינה במדינה וכן ליתר הערים באירופה,כל המידע אודות לו"ז ומחירים ניתן למצוא באתר הרכבת אך למי שאינו בקיא במסלולי הנסיעה ושמות הרכבות עלול להתקל בבעיה שאין רכבות ליעד הנבחר זאת משום שבמדריד יש שני טרמינלים לרכבות יוצאות ונכנסות, האחת למקומות שמצפון למדריד והשניה לערים שמדרום , על כן התחנה הרלוונטית הינה "תחנת אטוצ'ה ( זו התחנה שב 2004 היה הפגוע שגבה קורבנות רבים)
לחברת הרכבות הספרדית ישנה נציגות בארץ , עדיף להזמין כרטיסי נסיעה באמצעות הנציגות בארץ, הם עוזרים בבחירת המסלול וסוג הרכבת ופרט לעמלה קטנה מאד נהנים משקט נפשי עם כרטיס ביד כי ,קורה שפשוט אין יותר מקומות ברכת הרצויה,אישית,בשל גודל הטרמינל ומיקומו,הייתה לי רכבת בשעות הבוקר,אלו שעות בהן התפוסה מלאה ולכן ערב לפני הנסיעה הגעתי לטרמינל כמעין "סימולציה" ואז הוברר לי שהנוהל לכניסה למסוף היוצאים הינו כמו בשדות תעופה,מאז 2004 ישנה מערכת בידוק בטחוני וישנם פרטים האסורים כגון: נשק , חומרים מתלקחים וסכינים כך שעם האינפורמציה הזו הכנתי את חפצי.
תחנת הרכבת מקסימה בעיצובה,נקיה ובה חנויות רבות ובתי קפה, לא ראיתי תופעות המוכרות לנו ואני מתכוון לכאלה שברגע האחרון שם לב ש"חסרים" לו מספר שקלים ומבקש עזרה וגם לא אנשים הנוברים בפחי אשפה בתקווה למצוא בקבוקים/פחיות משקה המיועדים למחזור,אין זה אומר שלא ממחזרים,חוקי המחזור נאכפים בקפדנות פשוט... האזרח איננו משלם פקדון על הבקבוק/פחית ודואג להניח אריזות אלו במיכלים יעודיים למחזור.
עליתי על הרכבת שיצאה בדיוק בזמן עם 3 תחנות ביניים לאורך המסלול בין ה 450 ק"מ ובתום שעתיים הייתי כבר בתחנת הרכבת של קורדובה הממוקמת באיזור החדש והמודרני של העיר ומשם מונית למלון שאף הוא הוזמן מראש.
בנסיעה במונית מצאתי שיש מכנה משותף לכל נהגי המוניות באשר הם , הנסיעה ערכה 17 דקות עד פתח המלון,ביום שהייתי אמור לחזור ברכבת למדריד החלטתי לעשות את הדרך בהליכה ולהפתעתי עשיתי אותה ב... 18 דקות וזאת ללא מנוע טורבו או סילוני.
קורדובה
קורדובה היפה יושבת בלב מחוז אנדלוסיה,על גדות נהר גואדאלכביר,לקורדובה עבר עשיר ומפואר ובתקופת השלטון המוסלמי הייתה עיר גדולה ומשגשגת,היתה מרכז חשוב לאיסלם עם מאות מסגדים,פעילות כלכלית ורוחנית ענפה,באותם ימים גם הקהילה היהודית בקורדובה פרחה ואפשר לציין למשל את חסדאי אבן שפרוט כדמות מרכזית בדברי הימים היהודיים של קורדובה,הוא אף הגיע למעמד גבוה ביותר בחצר השלטון המוסלמי ובעל השכלה רחבה בשפות רפואה ועוד,אמנם אנחנו מיחסים את קורדובה עם הרמב"ם אולם את השכלתו ופועליו השונים לא באו לידי בטוי בדברי ימי קורדובה היות והרמב"מ אמנם נולד בקורדובה אך נאלץ לצאת ממנה יחד עם משפחתו בהיותו בן 10 בלבד אך בשל מעמד רם שרכש עם הזמן , קורדובה מוקירה את האיש רם המעלה תוך ציון מקום הולדתו,לא בכדי יש בקורדובה בתי ספר ומכללות ע"ש הרמב"ם במיוחד בפקולטות לתזונה ורפואה.
לאחר התארגנות במלון יצאתי לשוטט באיזור העתיק,לשוטט בסמטאות הרובע היהודי המכונה "חודריה" ומלא העין החל לקלוט את העוצמה התרבותית ששררה החל מהמאה השניה,העת בה נבנתה קורדובה ע"י האימפריה הרומית, המשך בתקופת השלטון המוסלמי אשר תרם רבות לבנית העיר , אתריה היפים והמבנים ההיסטורים דוחקים בך להמשיך ללכת,להביט לכל פינה ופשוט "להתברבר" בין הסימטאות הצרות והרבות , כולן דומות כשהמכנה המשותף הינו הצבע הלבן של קירות הסימטאות,הצבע נבחר בתקופת השלטון המוסלמי משתי סיבות עיקריות (כך בכל דרום ספרד שהיה תחת כיבוש מוסלמי)האחת,מזג האוויר באיזור בקיץ ,חם מאד והצבע הלבן גורם לצינון הקירות זאת ביחד עם העובדה שהסמטאות הצרות היוו הצללה בכדי לצנן את הסימטא,הסיבה השניה אותה שמעתי ממדריך טיולים בטיול רגלי אליו הצטרפתי,היא הנטיה הסוציאליסטית של השליט המוסלמי ועל פי מצוותו כל הקירות החיצוניים יהיו זהים כי הרי... כולם שווים ומה שנמצא מעבר לדלת, בפטיו ,שאיננו גלוי לעיני כל זה ענינו של בעל הנכס,אי אפשר להתעלם מכמויות העציצים התלויים על הקירות המחדדים את צבעי הפרחים על הרקע הלבן של הקירות,וכך תוך כדי הליכה "לאיבוד" בין הסמטאות מגיעים לאתרים המדברים אלינו , היהודים , בקצה הסמטא ,אותיות שחורות מוצקות מבשרות שהנך ברחוב היהודים ובהמשכו , בית הכנת הידוע של קורדובה אך ... בחודשי קיץ השנה בית הכנסת סגור לביקורים בשל עבודות תחזוקה אך לא הרחק ממנו כתובת על הקיר המבשרת שאני נמצא ב "כיכר טבריה" Plaza Tiberiades ומספר מטרים משם ניצב בגאון פסלו של הרמב"מ המכונה ע"י הספרדים=מימונידס.
השוטטות בסמטאות ובאתרים הרבים עליהם אעמוד בהמשך ,במזג אויר חם מאד המאפיין את האזור כאילו הזמין את גרמי השמיים ואכן אחר הצהריים החל לרדת גשם דקיק ומרענן שנמשך כשעה ורענן את הרחובות,צמחיה ופרחים קבלו שוב ברק טבעי וזה הזמן לשבת בבר וללגום בירה קרה עם כריך טוב,אך לא בברים תירותיים הגורמים לכרטיס הפלסטיק להתגהץ יתר על המידה ובהחלט יש מספיק ברים למקומיים,ניתן לזהותם על פי כמויות מפיות הנייר המפוזרות על הרצפה וכל מחצית השעה עובר הנער המנקה ואוסף אותם,אין וזות ונרות על השולחן והכריך עם טעם ביתי , כך אפשר לסיים ארוחת צהריים משביעה ב 3 יורו ולזכות בחיוך תודה מבעלת הבר.לציין שהמונח "בר" בספרד איננו זהה למקובל אצלינו,כך למשל בברים בספרד ניתן לאכול כריכים מכל סוג שהוא,משקאות קלים ואלכוהוליים,ארוחות מבושלות ואפילו , מנת גלידה.
מקומות ביקור חובה
העיר קורדובה בהיותה עיר "רב דורית" מחולקת לעיר העתיקה ולעיר החדשה-המודרנית והתייר המגיע אליה מחפש את האתרים העתיקים וההיסטוריים לכן נתחיל סיורינו בגבול שבין שני חלקי העיר , במקדש הרומי הנמצא מצפון מערב לכיכר המרכזית,בשרידי המקדש ניתן לראות את העמודים המרשימים הניצבים במקום עוד מהמאה הראשונה לספירה ,עדות לפאר ולהדר של קורדובה בזמן שהרומאים שלטו בה , המקדש נבנה מחוץ לשטח האורבני,תפיסה שהייתה קיימת אז ומאפשרת לקיים את התפילות ועבודת הקודש של הנתינים בלא הפרעות של חיי המסחר.
הרובע היהודי, החודריה
כשמו כן הוא,בין הסימטאות הצרות והציוריות נמצא אתרים בעלי עבר יהודי מפואר הגורם לנו לצעוד בין החצרות בחזה נפוח , רוצים לאמר בגאווה " אנחנו היינו כאן" להביט על השלטים הקבועים בתחילת הסימטא והמודיע "רחוב היהודים" ואז בהמשכו בלוח הנצחה האומר "בבית זה נולד דון רפאל,רקטור של האוניברסיטה המלכותית הראשונה ומרצה למדעים וזכויות אדם, חי בשנים 1835-1922
בהמשך כיכר טבריה , למעשה כיכר זו נקראה כך לציון מקום קבורתו של הרמב"מ יליד קורדובה ומספר מטרים מהכיכר ניצב פסלו של הרמב"ם
באותו מתחם נימצא בית הכנסת אך מסיבות של שיפוצים אין כניסה למבקרים עד סוף אוגוסט.(צריך להשאיר משהו לנסיעה הבאה)
בהמשך גם לא נפקד מקומו של פסל להנצחת יליד קורדובה אחר , פילוסוף ורופא עיניים שהתמחותו הייתה בניתוחי קטרקט הלו הוא, מוחמד אל-קפאקי ,חדי עיין יבחינו שפסל הרמב"ם ופסלו של מוחמד אל-קפאקי הינן באותו סגנון ובאותו גודל ,לדעתי המסר כאן ברור = אין העדפה ושניהם שווים.
בית ספרד-ישראל
באחת מסימטאות הרובע היהודי, ניצב לו בית ספרד-ישראל,זהו למעשה מבנה בין קומות ומוצגות תערוכות מתחלפות וקבועות אודות מורשת וסמלי יהדות שהיו מקובלים בתקופת תור הזהב,כגון:נוסח כתובה,בגדי חתן וכלה יהודיים ,תשמישי קדושה ועוד,בחלק של התערוכה המתחלפת היו חנוכיות ושופרות בסגנונות שונים ומעדות שונות,סה"כ מענין,אי אפשר "להתעלף" מזה , אך התייר המגיע ואיננו מכיר את המורשת היהודית ,תצוגה זו בהחלט מרשימה ולא "כואב" לשלם 4 יורו.
מעבר לאתרים אלו ,בעלי זיקה ליהדות אנחנו יכולים למצוא גם את כיכר יהודה הלוי,ברחבת הכיכר בית קפה מוקף עציצים חלקם על קירות הכיכר וחלקם בעציצים מונחים על מרצפות הפלסה.
בשל מגבלות אובייקטיביות של מצע הפרסום (העלון) מצאתי לנכון לרכז את הנושא היהודי ברשימה אחת ובהמשך , יתר האתרים המענינים לא פחות ולראיה כמות הצילומים.
שבת שלום
ישי
יומן מסע לספרד – קורדובה חלק 1
כאמור רשת הרכבות בספרד מפותחת מאד ומגיעה כמעט לכל פינה במדינה וכן ליתר הערים באירופה,כל המידע אודות לו"ז ומחירים ניתן למצוא באתר הרכבת אך למי שאינו בקיא במסלולי הנסיעה ושמות הרכבות עלול להתקל בבעיה שאין רכבות ליעד הנבחר זאת משום שבמדריד יש שני טרמינלים לרכבות יוצאות ונכנסות, האחת למקומות שמצפון למדריד והשניה לערים שמדרום , על כן התחנה הרלוונטית הינה "תחנת אטוצ'ה ( זו התחנה שב 2004 היה הפגוע שגבה קורבנות רבים)
לחברת הרכבות הספרדית ישנה נציגות בארץ , עדיף להזמין כרטיסי נסיעה באמצעות הנציגות בארץ, הם עוזרים בבחירת המסלול וסוג הרכבת ופרט לעמלה קטנה מאד נהנים משקט נפשי עם כרטיס ביד כי ,קורה שפשוט אין יותר מקומות ברכת הרצויה,אישית,בשל גודל הטרמינל ומיקומו,הייתה לי רכבת בשעות הבוקר,אלו שעות בהן התפוסה מלאה ולכן ערב לפני הנסיעה הגעתי לטרמינל כמעין "סימולציה" ואז הוברר לי שהנוהל לכניסה למסוף היוצאים הינו כמו בשדות תעופה,מאז 2004 ישנה מערכת בידוק בטחוני וישנם פרטים האסורים כגון: נשק , חומרים מתלקחים וסכינים כך שעם האינפורמציה הזו הכנתי את חפצי.
תחנת הרכבת מקסימה בעיצובה,נקיה ובה חנויות רבות ובתי קפה, לא ראיתי תופעות המוכרות לנו ואני מתכוון לכאלה שברגע האחרון שם לב ש"חסרים" לו מספר שקלים ומבקש עזרה וגם לא אנשים הנוברים בפחי אשפה בתקווה למצוא בקבוקים/פחיות משקה המיועדים למחזור,אין זה אומר שלא ממחזרים,חוקי המחזור נאכפים בקפדנות פשוט... האזרח איננו משלם פקדון על הבקבוק/פחית ודואג להניח אריזות אלו במיכלים יעודיים למחזור.
עליתי על הרכבת שיצאה בדיוק בזמן עם 3 תחנות ביניים לאורך המסלול בין ה 450 ק"מ ובתום שעתיים הייתי כבר בתחנת הרכבת של קורדובה הממוקמת באיזור החדש והמודרני של העיר ומשם מונית למלון שאף הוא הוזמן מראש.
בנסיעה במונית מצאתי שיש מכנה משותף לכל נהגי המוניות באשר הם , הנסיעה ערכה 17 דקות עד פתח המלון,ביום שהייתי אמור לחזור ברכבת למדריד החלטתי לעשות את הדרך בהליכה ולהפתעתי עשיתי אותה ב... 18 דקות וזאת ללא מנוע טורבו או סילוני.
קורדובה
קורדובה היפה יושבת בלב מחוז אנדלוסיה,על גדות נהר גואדאלכביר,לקורדובה עבר עשיר ומפואר ובתקופת השלטון המוסלמי הייתה עיר גדולה ומשגשגת,היתה מרכז חשוב לאיסלם עם מאות מסגדים,פעילות כלכלית ורוחנית ענפה,באותם ימים גם הקהילה היהודית בקורדובה פרחה ואפשר לציין למשל את חסדאי אבן שפרוט כדמות מרכזית בדברי הימים היהודיים של קורדובה,הוא אף הגיע למעמד גבוה ביותר בחצר השלטון המוסלמי ובעל השכלה רחבה בשפות רפואה ועוד,אמנם אנחנו מיחסים את קורדובה עם הרמב"ם אולם את השכלתו ופועליו השונים לא באו לידי בטוי בדברי ימי קורדובה היות והרמב"מ אמנם נולד בקורדובה אך נאלץ לצאת ממנה יחד עם משפחתו בהיותו בן 10 בלבד אך בשל מעמד רם שרכש עם הזמן , קורדובה מוקירה את האיש רם המעלה תוך ציון מקום הולדתו,לא בכדי יש בקורדובה בתי ספר ומכללות ע"ש הרמב"ם במיוחד בפקולטות לתזונה ורפואה.
לאחר התארגנות במלון יצאתי לשוטט באיזור העתיק,לשוטט בסמטאות הרובע היהודי המכונה "חודריה" ומלא העין החל לקלוט את העוצמה התרבותית ששררה החל מהמאה השניה,העת בה נבנתה קורדובה ע"י האימפריה הרומית, המשך בתקופת השלטון המוסלמי אשר תרם רבות לבנית העיר , אתריה היפים והמבנים ההיסטורים דוחקים בך להמשיך ללכת,להביט לכל פינה ופשוט "להתברבר" בין הסימטאות הצרות והרבות , כולן דומות כשהמכנה המשותף הינו הצבע הלבן של קירות הסימטאות,הצבע נבחר בתקופת השלטון המוסלמי משתי סיבות עיקריות (כך בכל דרום ספרד שהיה תחת כיבוש מוסלמי)האחת,מזג האוויר באיזור בקיץ ,חם מאד והצבע הלבן גורם לצינון הקירות זאת ביחד עם העובדה שהסמטאות הצרות היוו הצללה בכדי לצנן את הסימטא,הסיבה השניה אותה שמעתי ממדריך טיולים בטיול רגלי אליו הצטרפתי,היא הנטיה הסוציאליסטית של השליט המוסלמי ועל פי מצוותו כל הקירות החיצוניים יהיו זהים כי הרי... כולם שווים ומה שנמצא מעבר לדלת, בפטיו ,שאיננו גלוי לעיני כל זה ענינו של בעל הנכס,אי אפשר להתעלם מכמויות העציצים התלויים על הקירות המחדדים את צבעי הפרחים על הרקע הלבן של הקירות,וכך תוך כדי הליכה "לאיבוד" בין הסמטאות מגיעים לאתרים המדברים אלינו , היהודים , בקצה הסמטא ,אותיות שחורות מוצקות מבשרות שהנך ברחוב היהודים ובהמשכו , בית הכנת הידוע של קורדובה אך ... בחודשי קיץ השנה בית הכנסת סגור לביקורים בשל עבודות תחזוקה אך לא הרחק ממנו כתובת על הקיר המבשרת שאני נמצא ב "כיכר טבריה" Plaza Tiberiades ומספר מטרים משם ניצב בגאון פסלו של הרמב"מ המכונה ע"י הספרדים=מימונידס.
השוטטות בסמטאות ובאתרים הרבים עליהם אעמוד בהמשך ,במזג אויר חם מאד המאפיין את האזור כאילו הזמין את גרמי השמיים ואכן אחר הצהריים החל לרדת גשם דקיק ומרענן שנמשך כשעה ורענן את הרחובות,צמחיה ופרחים קבלו שוב ברק טבעי וזה הזמן לשבת בבר וללגום בירה קרה עם כריך טוב,אך לא בברים תירותיים הגורמים לכרטיס הפלסטיק להתגהץ יתר על המידה ובהחלט יש מספיק ברים למקומיים,ניתן לזהותם על פי כמויות מפיות הנייר המפוזרות על הרצפה וכל מחצית השעה עובר הנער המנקה ואוסף אותם,אין וזות ונרות על השולחן והכריך עם טעם ביתי , כך אפשר לסיים ארוחת צהריים משביעה ב 3 יורו ולזכות בחיוך תודה מבעלת הבר.לציין שהמונח "בר" בספרד איננו זהה למקובל אצלינו,כך למשל בברים בספרד ניתן לאכול כריכים מכל סוג שהוא,משקאות קלים ואלכוהוליים,ארוחות מבושלות ואפילו , מנת גלידה.
מקומות ביקור חובה
העיר קורדובה בהיותה עיר "רב דורית" מחולקת לעיר העתיקה ולעיר החדשה-המודרנית והתייר המגיע אליה מחפש את האתרים העתיקים וההיסטוריים לכן נתחיל סיורינו בגבול שבין שני חלקי העיר , במקדש הרומי הנמצא מצפון מערב לכיכר המרכזית,בשרידי המקדש ניתן לראות את העמודים המרשימים הניצבים במקום עוד מהמאה הראשונה לספירה ,עדות לפאר ולהדר של קורדובה בזמן שהרומאים שלטו בה , המקדש נבנה מחוץ לשטח האורבני,תפיסה שהייתה קיימת אז ומאפשרת לקיים את התפילות ועבודת הקודש של הנתינים בלא הפרעות של חיי המסחר.
הרובע היהודי, החודריה
כשמו כן הוא,בין הסימטאות הצרות והציוריות נמצא אתרים בעלי עבר יהודי מפואר הגורם לנו לצעוד בין החצרות בחזה נפוח , רוצים לאמר בגאווה " אנחנו היינו כאן" להביט על השלטים הקבועים בתחילת הסימטא והמודיע "רחוב היהודים" ואז בהמשכו בלוח הנצחה האומר "בבית זה נולד דון רפאל,רקטור של האוניברסיטה המלכותית הראשונה ומרצה למדעים וזכויות אדם, חי בשנים 1835-1922
בהמשך כיכר טבריה , למעשה כיכר זו נקראה כך לציון מקום קבורתו של הרמב"מ יליד קורדובה ומספר מטרים מהכיכר ניצב פסלו של הרמב"ם
באותו מתחם נימצא בית הכנסת אך מסיבות של שיפוצים אין כניסה למבקרים עד סוף אוגוסט.(צריך להשאיר משהו לנסיעה הבאה)
בהמשך גם לא נפקד מקומו של פסל להנצחת יליד קורדובה אחר , פילוסוף ורופא עיניים שהתמחותו הייתה בניתוחי קטרקט הלו הוא, מוחמד אל-קפאקי ,חדי עיין יבחינו שפסל הרמב"ם ופסלו של מוחמד אל-קפאקי הינן באותו סגנון ובאותו גודל ,לדעתי המסר כאן ברור = אין העדפה ושניהם שווים.
בית ספרד-ישראל
באחת מסימטאות הרובע היהודי, ניצב לו בית ספרד-ישראל,זהו למעשה מבנה בין קומות ומוצגות תערוכות מתחלפות וקבועות אודות מורשת וסמלי יהדות שהיו מקובלים בתקופת תור הזהב,כגון:נוסח כתובה,בגדי חתן וכלה יהודיים ,תשמישי קדושה ועוד,בחלק של התערוכה המתחלפת היו חנוכיות ושופרות בסגנונות שונים ומעדות שונות,סה"כ מענין,אי אפשר "להתעלף" מזה , אך התייר המגיע ואיננו מכיר את המורשת היהודית ,תצוגה זו בהחלט מרשימה ולא "כואב" לשלם 4 יורו.
מעבר לאתרים אלו ,בעלי זיקה ליהדות אנחנו יכולים למצוא גם את כיכר יהודה הלוי,ברחבת הכיכר בית קפה מוקף עציצים חלקם על קירות הכיכר וחלקם בעציצים מונחים על מרצפות הפלסה.
בשל מגבלות אובייקטיביות של מצע הפרסום (העלון) מצאתי לנכון לרכז את הנושא היהודי ברשימה אחת ובהמשך , יתר האתרים המענינים לא פחות ולראיה כמות הצילומים.
שבת שלום
ישי
יומן מסע לספרד – קורדובה חלק 1
כאמור רשת הרכבות בספרד מפותחת מאד ומגיעה כמעט לכל פינה במדינה וכן ליתר הערים באירופה,כל המידע אודות לו"ז ומחירים ניתן למצוא באתר הרכבת אך למי שאינו בקיא במסלולי הנסיעה ושמות הרכבות עלול להתקל בבעיה שאין רכבות ליעד הנבחר זאת משום שבמדריד יש שני טרמינלים לרכבות יוצאות ונכנסות, האחת למקומות שמצפון למדריד והשניה לערים שמדרום , על כן התחנה הרלוונטית הינה "תחנת אטוצ'ה ( זו התחנה שב 2004 היה הפגוע שגבה קורבנות רבים)
לחברת הרכבות הספרדית ישנה נציגות בארץ , עדיף להזמין כרטיסי נסיעה באמצעות הנציגות בארץ, הם עוזרים בבחירת המסלול וסוג הרכבת ופרט לעמלה קטנה מאד נהנים משקט נפשי עם כרטיס ביד כי ,קורה שפשוט אין יותר מקומות ברכת הרצויה,אישית,בשל גודל הטרמינל ומיקומו,הייתה לי רכבת בשעות הבוקר,אלו שעות בהן התפוסה מלאה ולכן ערב לפני הנסיעה הגעתי לטרמינל כמעין "סימולציה" ואז הוברר לי שהנוהל לכניסה למסוף היוצאים הינו כמו בשדות תעופה,מאז 2004 ישנה מערכת בידוק בטחוני וישנם פרטים האסורים כגון: נשק , חומרים מתלקחים וסכינים כך שעם האינפורמציה הזו הכנתי את חפצי.
תחנת הרכבת מקסימה בעיצובה,נקיה ובה חנויות רבות ובתי קפה, לא ראיתי תופעות המוכרות לנו ואני מתכוון לכאלה שברגע האחרון שם לב ש"חסרים" לו מספר שקלים ומבקש עזרה וגם לא אנשים הנוברים בפחי אשפה בתקווה למצוא בקבוקים/פחיות משקה המיועדים למחזור,אין זה אומר שלא ממחזרים,חוקי המחזור נאכפים בקפדנות פשוט... האזרח איננו משלם פקדון על הבקבוק/פחית ודואג להניח אריזות אלו במיכלים יעודיים למחזור.
עליתי על הרכבת שיצאה בדיוק בזמן עם 3 תחנות ביניים לאורך המסלול בין ה 450 ק"מ ובתום שעתיים הייתי כבר בתחנת הרכבת של קורדובה הממוקמת באיזור החדש והמודרני של העיר ומשם מונית למלון שאף הוא הוזמן מראש.
בנסיעה במונית מצאתי שיש מכנה משותף לכל נהגי המוניות באשר הם , הנסיעה ערכה 17 דקות עד פתח המלון,ביום שהייתי אמור לחזור ברכבת למדריד החלטתי לעשות את הדרך בהליכה ולהפתעתי עשיתי אותה ב... 18 דקות וזאת ללא מנוע טורבו או סילוני.
קורדובה
קורדובה היפה יושבת בלב מחוז אנדלוסיה,על גדות נהר גואדאלכביר,לקורדובה עבר עשיר ומפואר ובתקופת השלטון המוסלמי הייתה עיר גדולה ומשגשגת,היתה מרכז חשוב לאיסלם עם מאות מסגדים,פעילות כלכלית ורוחנית ענפה,באותם ימים גם הקהילה היהודית בקורדובה פרחה ואפשר לציין למשל את חסדאי אבן שפרוט כדמות מרכזית בדברי הימים היהודיים של קורדובה,הוא אף הגיע למעמד גבוה ביותר בחצר השלטון המוסלמי ובעל השכלה רחבה בשפות רפואה ועוד,אמנם אנחנו מיחסים את קורדובה עם הרמב"ם אולם את השכלתו ופועליו השונים לא באו לידי בטוי בדברי ימי קורדובה היות והרמב"מ אמנם נולד בקורדובה אך נאלץ לצאת ממנה יחד עם משפחתו בהיותו בן 10 בלבד אך בשל מעמד רם שרכש עם הזמן , קורדובה מוקירה את האיש רם המעלה תוך ציון מקום הולדתו,לא בכדי יש בקורדובה בתי ספר ומכללות ע"ש הרמב"ם במיוחד בפקולטות לתזונה ורפואה.
לאחר התארגנות במלון יצאתי לשוטט באיזור העתיק,לשוטט בסמטאות הרובע היהודי המכונה "חודריה" ומלא העין החל לקלוט את העוצמה התרבותית ששררה החל מהמאה השניה,העת בה נבנתה קורדובה ע"י האימפריה הרומית, המשך בתקופת השלטון המוסלמי אשר תרם רבות לבנית העיר , אתריה היפים והמבנים ההיסטורים דוחקים בך להמשיך ללכת,להביט לכל פינה ופשוט "להתברבר" בין הסימטאות הצרות והרבות , כולן דומות כשהמכנה המשותף הינו הצבע הלבן של קירות הסימטאות,הצבע נבחר בתקופת השלטון המוסלמי משתי סיבות עיקריות (כך בכל דרום ספרד שהיה תחת כיבוש מוסלמי)האחת,מזג האוויר באיזור בקיץ ,חם מאד והצבע הלבן גורם לצינון הקירות זאת ביחד עם העובדה שהסמטאות הצרות היוו הצללה בכדי לצנן את הסימטא,הסיבה השניה אותה שמעתי ממדריך טיולים בטיול רגלי אליו הצטרפתי,היא הנטיה הסוציאליסטית של השליט המוסלמי ועל פי מצוותו כל הקירות החיצוניים יהיו זהים כי הרי... כולם שווים ומה שנמצא מעבר לדלת, בפטיו ,שאיננו גלוי לעיני כל זה ענינו של בעל הנכס,אי אפשר להתעלם מכמויות העציצים התלויים על הקירות המחדדים את צבעי הפרחים על הרקע הלבן של הקירות,וכך תוך כדי הליכה "לאיבוד" בין הסמטאות מגיעים לאתרים המדברים אלינו , היהודים , בקצה הסמטא ,אותיות שחורות מוצקות מבשרות שהנך ברחוב היהודים ובהמשכו , בית הכנת הידוע של קורדובה אך ... בחודשי קיץ השנה בית הכנסת סגור לביקורים בשל עבודות תחזוקה אך לא הרחק ממנו כתובת על הקיר המבשרת שאני נמצא ב "כיכר טבריה" Plaza Tiberiades ומספר מטרים משם ניצב בגאון פסלו של הרמב"מ המכונה ע"י הספרדים=מימונידס.
השוטטות בסמטאות ובאתרים הרבים עליהם אעמוד בהמשך ,במזג אויר חם מאד המאפיין את האזור כאילו הזמין את גרמי השמיים ואכן אחר הצהריים החל לרדת גשם דקיק ומרענן שנמשך כשעה ורענן את הרחובות,צמחיה ופרחים קבלו שוב ברק טבעי וזה הזמן לשבת בבר וללגום בירה קרה עם כריך טוב,אך לא בברים תירותיים הגורמים לכרטיס הפלסטיק להתגהץ יתר על המידה ובהחלט יש מספיק ברים למקומיים,ניתן לזהותם על פי כמויות מפיות הנייר המפוזרות על הרצפה וכל מחצית השעה עובר הנער המנקה ואוסף אותם,אין וזות ונרות על השולחן והכריך עם טעם ביתי , כך אפשר לסיים ארוחת צהריים משביעה ב 3 יורו ולזכות בחיוך תודה מבעלת הבר.לציין שהמונח "בר" בספרד איננו זהה למקובל אצלינו,כך למשל בברים בספרד ניתן לאכול כריכים מכל סוג שהוא,משקאות קלים ואלכוהוליים,ארוחות מבושלות ואפילו , מנת גלידה.
מקומות ביקור חובה
העיר קורדובה בהיותה עיר "רב דורית" מחולקת לעיר העתיקה ולעיר החדשה-המודרנית והתייר המגיע אליה מחפש את האתרים העתיקים וההיסטוריים לכן נתחיל סיורינו בגבול שבין שני חלקי העיר , במקדש הרומי הנמצא מצפון מערב לכיכר המרכזית,בשרידי המקדש ניתן לראות את העמודים המרשימים הניצבים במקום עוד מהמאה הראשונה לספירה ,עדות לפאר ולהדר של קורדובה בזמן שהרומאים שלטו בה , המקדש נבנה מחוץ לשטח האורבני,תפיסה שהייתה קיימת אז ומאפשרת לקיים את התפילות ועבודת הקודש של הנתינים בלא הפרעות של חיי המסחר.
הרובע היהודי, החודריה
כשמו כן הוא,בין הסימטאות הצרות והציוריות נמצא אתרים בעלי עבר יהודי מפואר הגורם לנו לצעוד בין החצרות בחזה נפוח , רוצים לאמר בגאווה " אנחנו היינו כאן" להביט על השלטים הקבועים בתחילת הסימטא והמודיע "רחוב היהודים" ואז בהמשכו בלוח הנצחה האומר "בבית זה נולד דון רפאל,רקטור של האוניברסיטה המלכותית הראשונה ומרצה למדעים וזכויות אדם, חי בשנים 1835-1922
בהמשך כיכר טבריה , למעשה כיכר זו נקראה כך לציון מקום קבורתו של הרמב"מ יליד קורדובה ומספר מטרים מהכיכר ניצב פסלו של הרמב"ם
באותו מתחם נימצא בית הכנסת אך מסיבות של שיפוצים אין כניסה למבקרים עד סוף אוגוסט.(צריך להשאיר משהו לנסיעה הבאה)
בהמשך גם לא נפקד מקומו של פסל להנצחת יליד קורדובה אחר , פילוסוף ורופא עיניים שהתמחותו הייתה בניתוחי קטרקט הלו הוא, מוחמד אל-קפאקי ,חדי עיין יבחינו שפסל הרמב"ם ופסלו של מוחמד אל-קפאקי הינן באותו סגנון ובאותו גודל ,לדעתי המסר כאן ברור = אין העדפה ושניהם שווים.
בית ספרד-ישראל
באחת מסימטאות הרובע היהודי, ניצב לו בית ספרד-ישראל,זהו למעשה מבנה בין קומות ומוצגות תערוכות מתחלפות וקבועות אודות מורשת וסמלי יהדות שהיו מקובלים בתקופת תור הזהב,כגון:נוסח כתובה,בגדי חתן וכלה יהודיים ,תשמישי קדושה ועוד,בחלק של התערוכה המתחלפת היו חנוכיות ושופרות בסגנונות שונים ומעדות שונות,סה"כ מענין,אי אפשר "להתעלף" מזה , אך התייר המגיע ואיננו מכיר את המורשת היהודית ,תצוגה זו בהחלט מרשימה ולא "כואב" לשלם 4 יורו.
מעבר לאתרים אלו ,בעלי זיקה ליהדות אנחנו יכולים למצוא גם את כיכר יהודה הלוי,ברחבת הכיכר בית קפה מוקף עציצים חלקם על קירות הכיכר וחלקם בעציצים מונחים על מרצפות הפלסה.
בשל מגבלות אובייקטיביות של מצע הפרסום (העלון) מצאתי לנכון לרכז את הנושא היהודי ברשימה אחת ובהמשך , יתר האתרים המענינים לא פחות ולראיה כמות הצילומים.
שבת שלום
ישי
