רומניה , רומניה , רומניה כאשר אני בא לכתוב על רומניה אני כותב ברגשות מעורבים ובהמשך תבינו למה. ההחלטה לנסוע לרומניה נפלה לפני כשנה , לאורך כל בניית המסלול נעזרתי בחומרים שונים שקראתי כאן בלמטיל , ובאתרים אחרים הבעיה העיקרית בבניית המסלול הייתה שלא היה מספיק חומר רלוונטי ומהימן על רומניה ולכן החלטתי להעלות על הכתב את מסלול הטיול שלנו.
אנחנו משפחה ישראלית רגילה : אבא , אמא ושלושה ילדים הבכור בן 15 , האמצעי בן 13 והקטנה הנסיכה בת 8.
רומניה הטוב והרע
נתחיל מהרע כדי שיישאר בסוף טעם טוב.
אז מה רע ברומניה ?
- הכבישים רבותיי הכבישים. הכבישים ברומניה הם כבישים בני מסלול אחד לכל כיוון , מהירות הנסיעה המותרת היא 70 קמ”ש לכל היותר. מצב הכבישים ירוד ברוב המקומות. לדוגמה נסיעה מסיביו לאלבה יוליה תעבור דרך כל הכפרים והערים בדרך ואם יש לפניכם משאית נסיעה של שעתיים תהפוך בקלות לנסיעה של שלוש שעות ויותר. למה הדבר דומה תארו לכם שאתם רוצים לנסוע מאשדוד לנתניה ואתם עולים על כביש בעל נתיב אחד והכביש עובר דרך מרכז ראשון לציון ומשם למרכז בת ים ומשם למרכז חולון ומשם למרכז תל אביב ומשם למרכז רמת השרון ומשם למרכז הרצליה ומשם למרכז בית יהושע ואז בשעה טובה מגיעים לנתניה. כן הכבישים ברומניה עוברים דרך כל כפר ועיר אפשרית עד שמגיעים ליעד. אין כבישים שעוברים לצד הערים אלא כל הכבישים עוברים בתוך הערים. בנוסף בחלק מהמקומות הכבישים מאוד מאוד מפותלים.
- הרומנים לא יודעים אנגלית. קשה מאוד לתקשר אתם ברוב המקומות. יתרון השפה מאוד משמעותי לשמחתי אשתי דוברת רומנית והסתדרנו מצוין.
- בחלק גדול ממקומות התיירותיים החניה בעייתית ולפעמים צריך להמתין עד שחניה מתפנה.
- באתרים התיירותיים הפרטיים , עלולות לצוץ בעיות ועלולים להיתקל באתרים סגורים.
- חלק מהאתרים התיירותיים לא ממש ערוכים לקראת תיירים.
מה טוב ברומניה ?
- המחיה מאוד מאוד זולה.
- הדלק זול לעומת הארץ נע בן 4.5 שקל לליטר ל – 5 שקלים לליטר.
- האוכל , האוכל הרומני מעולה , מעולה , מעולה. פשוט כנסו למסעדה הזמינו ארוחה רומנית אותנטית ותהנו מהמטעמים , מהקינוחים ומהמחירים הלא שפויים. לא שווה לאכול מקדונלדס או קנטאקי פרייד ציקן , פשוט להיכנס למסעדות ולהזמין אוכל.
- הרומנים נחמדים מאוד רוצים לעזור , שאלו אותם אל תתביישו הם מאוד משתדלים.
- הכל פתוח עד מאוחר , כל הסופרים פתוחים עד 21:00-22:00 בלילה. הסופרים פתוחים גם בימי ראשון. (השבת שלהם).
- כל אתרי התיירות פתוחים בימי ראשון (רוב אתרי התיירות סגורים ביום שני).
אז לסיכום האם הייתי ממליץ על רומניה כיעד תיירותי , כמו שאמרתי לכם אני כותב ברגשות מעורבים , כבן לאבא יליד בוקרשט , מאוד רציתי לבקר ברומניה באיזה שלב בחיי. אם אתם מסוגלים לשים בצד את כל מה שרע ברומניה ולהתייחס רק לטוב אז ארזו מזוודה וסעו.
בשורה התחתונה אנחנו חזרנו אחרי 12 יום ברומניה “עייפים אך מרוצים” , מאוד מאוד נהנינו היה לנו כייף חיים.
אז נעבור למסלול שלנו – קצת פרטים כלליים.
כרטיסי טיסה – נרכשו 11 חודשים מראש דרך אתר Travelist. כרטיסי טיסה של אל על לבוקרשט. טיסת הלוך 8:30 בבוקר טיסת חזור 21:50 בלילה.
רכב – הושכר באמצעות אתר RentalCars , שכרנו רכב מסוג אופל אינסגינה סטיישן. קיבלנו רכב חדש עם 1100 קילומטר.
דירות – כל הדירות נשכרו דרך אתר Booking.
כסף – קניתי מראש ליי רומני בארץ.
יום שישי 8.7.16 – היום הראשון לטיול – בוקרשט – בראשוב.
נרגשים הורדנו את המזוודות לרכב הפרטי שלנו. הפעם החלטנו לנסוע עם הרכב שלנו ולחנות בחנייה לטווח ארוך. לאחר בירור קצר עם מספר חברות המבצעות שירותי הסעה לנתב”ג בקשו מאתנו בממוצע בין 300 ל – 450 שקל לכיוון. החניה לטווח ארוך עלתה לנו עבור 12 יום 480 ש”ח. בחשבון פשוט עדיף.
הגענו לחניה לטווח ארוך החניון היה מלא עד אפס מקום הפנו אותנו לחניון ברוש שם חיכה לנו שאטל שהעביר אותנו לשדה.
הגענו לדלפקי הצ'ק אין של אל על שהיו עמוסים עד אפס מקום ועבדו בעצלתיים. כעבור כשעתיים הגענו לדיוטי פרי.
קנינו ארוחת בוקר לילדים וחיכינו לטיסה שהתעכבה בשעה כי המטוס שלנו הגיע באיחור מיעד אחר.
טסנו במטוס בואינג 767 , במהלך הטיסה חולקו כריכים ושתייה וצפינו בסרט החתונה היוונית שלי 2.
לאחר שעתיים ועשרים דקות נחתנו בבוקרשט. אספנו את המזוודות ובעקבות השילוט המאוד מאוד ברור פנינו לדלפק שכירת הרכב , כל חברות ההשכרה נמצאות באותו מקום. מלאנו טפסים חויבנו ב – 800 יורו פקדון עבור הרכב ויאללה לרכב.
הפתעה ראשונה ברומניה לא מקבלים את הרכבים בשדה. יוצאים מהשדה לתחנת שאטלים , שם לכל חברה יש את השאטל שלה שבא ולוקח אותך למגרש חניה הסמוך לשדה לאסוף הרכב. יצאנו החוצה מיד הגיע השאטל העמיס את המזוודות ונסענו נסיעה של דקותיים לקחת את הרכב. לקחנו את הרכב והתחלנו לטייל. היעד הראשון האתנאום הרומני.
הנסיעה מהשדה לאתנאום היתה נעימה מאוד , ראינו בוקרשט ירוקה עם שדרות ירוקות. עברנו את שער הנצחון הרומני (ממש לא יפה) והגענו לאתנאום. שם פגשנו בפקחית של הרשות שאמרה לנו שתמורת 3 ליי נוכל לחנות בסמוך לאתנאום במשך שלוש שעות. שלמנו וחנינו. הצטלמנו עם האתנאום הרומני.
כתובת מגרש חניה בתשלום בסמוך לאתנאום :
מגרש החניה : Athenee Palace Hilton Hotel
כתובת : Episcopiei 1 – 3 Sector 1
שאלנו את הפקחית הנחמדה איפה יש פה באזור מסעדה טובה היא הפנתה אותנו להמשך הרחוב (מצד שמאל של האתנאום כשעומדים מולו כפי שמופיע בתמונה) מסעדה רומנית בשם לה מאמא , ניגשנו למסעדה הזמנו אוכל. היה ממש טעים וזול שלמנו בערך כ – 100 שקלים.
מהמסעדה הלכנו לכיכר המהפכה לסיור בכיכר ולהצטלם על רקע מספר מבנים שבכיכר. משם נסענו ישר למוזיאון הכפר בבוקרשט שנמצא בפארק הראסטראו. במוזיאון הכפר ניתן לראות כיצד הכפריים הרומניים חייו בעבר (חלקם גילינו במהלך הטיול חיים כך גם היום) , נתקלנו בלבוש המסורתי ובכל עבודת היד המסורתית שלהם. הקטנה שלנו קנתה מזכרות כגון : שרשראות , צמידים , עגילים , ביצים מקושטות במחירים של 5 עד 10 ליי לפריט ממש מגוחך.
מוזיאון הכפר
חתן וכלה בלבוש מסורתי.
דוגמה לעבודות יד במוזיאון הכפר.
לאחר סיור של כשעה וחצי במוזיאון שהוא בעצם מוזיאון פתוח. הלכנו ברגל לפארק הרסטראו.
דרך אגב ליד מוזיאון הכפר יש חניה בחינם לבאי המוזיאון. הכניסה למוזיאון מאוד זולה משהו כמו 22.5 ליי לכל המשפחה.
כתובת מוזיאון הכפר :
Șoseaua Pavel Dimitrievici Kiseleff 28-30, București 011347, Romania
חניה מוזיאון הכפר והפארק :
Parcul Herăstrău - Pavilionul H Șoseaua Pavel Dimitrievici Kiseleff Sector 1 București
נכנסו לפארק. בכניסה לפארק יש עמדה להשכרת אופניים ילדים עד גיל 16 בחינם (ייתכן אפילו עד גיל 18 לא בדקנו) מבוגרים בעלות של 5 ליי לשעה. יש למסור מסמכים בעת שכירת האופניים דרכונים או תעודה מזהה הם רושמים את הפרטים במחשב. אני והבן הבכור שכרנו אופניים מסרתי להם את הדרכון שלי ואת הדרכון של הבן לאחר מילוי הפרטים הם מחזירים את הדרכון. שלמתי 5 ליי. אישתי הבן האמצעי והבת נשארו לשבת בבית קפה בפארק שם הזמינו לעצמם שתיה קרה ונשנושים.
אני והבן הבכור רכבנו על האופניים בפארק הירוק. גילינו בו פינות חמד , המון מתקני שעשועים לילדים , משטח מיוחד לסקייטבורדים. בפארק עצמו יש אגם מלאכותי גדול מאוד רכבנו מסביב לאגם. אזור האגם מאוד יפה , מסביב לאגם המון מסעדות ואווירה נעימה. ניתן לבצע גם שייט באגם.
לאחר שעה של רכיבה שמנו פעמינו לרכב. זהו נוסעים לבראשוב. עצרנו באחד הסופרים לקנות קצת אוכל לארוחת בוקר , במקביל קנינו לילדים קנטקי לארוחת ערב והתחלנו לנסוע לדירה בבראשוב.
הדרך לבראשוב עוברת דרך סינאייה , פרדיאל , דרך יער , דרך מאוד מפותלת ומאוד לא נעימה לנסיעה בחשכה. ברומניה מחשיך בשעה 21:30 בערך. הנסיעה לבראשוב עורכת כשעתיים וחצי שלוש. הגענו לבראשוב בלילה. הדירה שלנו מוקמה באזור מגורים חדש יחסית , בניין חדש עם מעלית , עם הנגשה לנכים. בקומת הקרקע של הבניין סופר קטן ובמרחק של 5 דקות הליכה שני סופרים מאוד גדולים. הסופרים פתוחים גם ביום ראשון שזהו יום שבת של הנוצרים.
הדירה היא דירת שני חדרי שינה , בשני החדרים היו מיטות זוגיות , בסלון היתה מיטה נפתחת עליה ישן הבן הבכור , בסלון היה גם מזגן , מטבח קטן עם פינת אוכל קטנה צמודים לסלון. זה היה החלק הבעייתי היחידי בדירה , אבל בסך הכל דירה נהדרת. הדירה נקראת Jolly Apartment אני מצרף קישור לדירה ב – Booking. Jolly Apartment דירה בבראשוב
בחדרים לא צריך מזגן אפשר לישון בלילה עם חלון פתוח תענוג נכנס אוויר קר מאוד.
יום שבת 9.7.2016 – היום השני לטיול – ברן , ראסנוב , בראשוב.
קמנו בבוקר ונסענו לכיוןן שמורת הדובים בזרנשטי. לפי האתר ניתן לבקר בשמורה עם סיור מודרך בלבד בשעות 10:00 , 11:00 ו 12:00 הגענו לשמורה לאחר קצת פחות משעה נסיעה אך נאמר לנו שבקיץ השמורה פתוחה בשעות 9:00 , 10:00 ו 11:00 כי לדובים חם והם לא יוצאים החוצה מהיער.
המשכנו לכיוון טירת ברן , טירת דראקולה משך הנסיעה כשעה מבראשוב. הגענו לטירה יש מספר חניונים מפוזרים מסביב לשוק שלפני הטירה. לטירה עצמה היה תור דיי ארוך , התור נבע מזה שהרומנים העסיקו קופאית אחת שגבתה כסף עבור הכניסה. אשתי עמדה בתור לכרטיסים בזמן שאני והילדים טיילנו בין דוכני השוק. בדקנו מזכרות. שלמנו כ – 35 ליי למבוגר ו , 7 ליי לילד עבור הכניסה לטירה.
טירת ברן מראה מבפנים.
עולים בעליה מתונה על מדרכה לכיוון הטירה. יש נוף יפה מאוד. הטירה בפנים דיי עלובה לא מרשימה במיוחד ביחס לטירות אירופאיות אחרות. סיירנו בחדרי הטירה השונים ממש ממש לקראת סוף הסיור בטירה מגיעים לחדר אחד המוקדש לולד טאפש (ולד המשפד המכונה דראקולה ואף הוא לא מרשים במיוחד).
ירדנו מהטירה , חזרנו לשוק הילדים הסתובבו קצת בשוק. בשוק עצמו ישנה אטרקציה של טירת דראקולה אתה קונה כרטיס נכנס ומפחידים אותך. הבן הבכור שלנו חובב את הסגנון הזה אין עיר בעולם שיש בה את האטרקציה הזו שהוא מפספס. הוא היחידי שנכנס. הוא יצא כעבור זמן קצר , אמר שזה היה קצר אבל הכי מפחיד שהיה בו אי פעם.
כתובת טירת ברן :
Strada General Traian Moșoiu 24, Bran 507025
משם חזרנו לרכב ונסענו למצודת ראשנוב. מרחק נסיעה קצר. למצודה עצמה נסעתי לאחר המלצה של אנשים פה באתר למטייל. לדעתי אפשר לוותר על המצודה. בצמוד למצודה יש מגרש חניה ללא תשלום , הרומנים אף חונים בצידי הכביש כאשר אין חניה. העליה למצודה היא באמצעות רכבת שמובלת על ידי טרקטור ענק.
תחנה עצירה ראשונה היא פארק הדינוזאורים , נראה לי נחמד למי שאף פעם לא היה בפארק של דינוזאורים , אנחנו היינו באחד כזה בסלובניה וויתרנו. המשכנו למצודה , הגענו למצודה קנינו כרטיסי כניסה שוב צריך לטפס כדי להגיע למצודה עצמה. המצודה מבפנים היא אתר הדומה למבצר אנטיפטרוס בארצנו. יש נקודת תצפית , הכל ישן ישנם מספר מבנים במצודה בתוכם תמצאו רוכלים שונים שמוכרים מזכרות. אין באמת את בעלי המלאכה שחייו במצודה ואין באמת משהו שמסמל את אורח החיים במצודה. בהחלט אפשר לוותר עליה.
כתובת מצודת ראשנוב :
Râșnov Fortress, Râșnov 505400
מהמצודה חזרנו לבראשוב בדרך עברנו דרך פויאנה בראשוב , אמרנו נעלה על הרכבל , אבל במגרש החניה נאמר לנו שהרכבל נסגר בשעה 16:00 ולכן המשכנו בנסיעה לבראשוב.
הגענו למרכז בראשוב קרוב לכיכר המרכזת שנקראת Piata sfatului מצאנו שם חניון שקרוב מאוד גם לכנסיה השחורה , החננו את הרכב ושמנו פעמינו לכיכר.
הכיכר המרכזית בבראשוב.
בבראשוב היה חם מאוד והיתה מכה של נמלים מעופפות בצורה מטרידה. הנמלים עטו עלינו כמו זבובים. טיילנו קצת בכיכר ומהכיכר ירדנו במורד הרחוב , זה שהוביל אותנו ממגרש החניה לכיכר , המשכנו פשוט למטה באותו רחוב לכיוון כנסיית הבשורה Biserica Buna Vstire ( הכנסייה היא מול הפארק לא נכנסנו אליה , מבנה לבן עם שלוש כיפות). ולפארק המרכזי של בראשוב Parcul Central Nicolae Tittulescu. הפארק מאוד מטופח ונקי. עצרנו למנוחה על ספסלי הפארק , הקטנה שיחקה במתקנים.
כיכר המהפכה בבראשוב
המשכנו עד הקצה של הפארק לכיכר המהפכה , כיכר מאוד מאוד יפה עם מבנים מאוד יפים ומרשימים. ומהכיכר פנינו לרחוב הרפובליקה – Strada Repubici שהוא רחוב המלא במסעדות בבתי קפה וחנויות , באותו יום חלקו ברחוב פחיות קוקה קולה בחינם.
רחוב הרפובליקה – מדרחוב.
הכנסייה השחורה
הלכנו ברחוב עד שחזרנו לכיכר המרכזית בבראשוב , הרחוב מוביל לכיכר. מהכיכר או בהמשך הרחוב ניצבת הכנסיה השחורה Biserica Neagra קפצנו גם לראות אותה.
מהכנסייה המשכנו כ- 100 מטר והגענו לרחוב הצר ביותר באירופה הקרוי Strada Sforii רחוב החבל , סמוך לרחוב זה נמצא גם בית הכנסת של בראשוב אף בו ביקרנו מבחוץ.
חזרנו לכיכר בכיכר היו מאין שיעורי ספורט המוניים עם מוזיקה קצבית. חפשנו מסעדה בכיכר , נכנסנו לאחת המסעדות ואכלנו ארוחת ערב. לאחר ארוחת הערב חזרנו לדירתנו.
כתובת כיכר העיר בבראשוב :
Piața Sfatului 1, Brașov 500031
כתובת כנסיית הבשורה :
Strada Nicolae Iorga 28, Brașov 500057
כתובת הכנסייה השחורה :
Curtea Johannes Honterus 2, Brașov
יום ראשון – 10.7.16 – היום השלישי לטיול . שמורת הדובים בזרנשטי , ארמון פלש בסינאיה , מנזר סינאיה.
היום יש לפנינו יום ארוך עמוס באתרים כי מחר אנחנו אמורים לעזוב את בראשוב לכיוון סיביו.
קמנו בבוקר מוקדם ונסענו לשמורת הדובים בזרנשטי. השמורה היא לדובים שעברו התעללות ברחבי רומניה. כדי להגיע לשמורה יש לנסוע לכיוןן זרנשטי לכיוון העיר מספר מטרים לפני העיר יופיע שלט עם פניה ימינה לשמורה אי אפשר לפספס אותו.
הדרך היא דרך עפר נוראית שלא חשבו לסלול אותה בכלל. ממש עצוב שלמקום כזה הדרך ממש זוועתית ולא נוחה. הכניסה יחסית יקרה לרומניה שלמנו 135 ליי. עלות הכניסה היא תרומה לשמורה. קיבלנו מדריכה מצוינת שדיברה אנגלית רהוטה והייתה מאוד ברורה , הבכור בן ה – 15 והאמצעי בן ה – 13 הבינו כל מילה ושאלו שאלות בלי סוף.
הסיור בשמורה מתחיל עם סרט שמסביר למה הוקמה השמורה , מי הגה את הרעיון ומה עומד מאחורי רעיון השמורה. הסרט מרתק. אחרי הסרט נכנסים לשמורה עצמה פוגשים בדובים השונים ושומעים את סיפור חייהם. הסיור בשמורה מעבר לכייף שבצפיית הדובים היה מרתק , מרתק , מרתק , נהנינו מכל רגע ממליץ בחום לגשת לשמורה. פשוט חוויה עצומה. שמענו שם סיפורים עצובים על איך הדובים הגיעו לשמורה , ומה עבר עליהם ומה מצבם כיום. כדי לא לקלקל לכם את הסיור לא אספר את הסיפורים השונים.
דוב בשמורת הדובים בזרנשטי בשמורה 86 דובים.
כתובת שמורת הדובים :
Rezervația de urși Zărnești
מיד לאחר השמורה נסענו לכיוון סינאיה לארמון פלש. שוב אותה דרך פתלתלה עד לעיר סינאיה , קצת פקקים , יש רמזור אבל הוא לא מסוגל להתמודד עם עומס התנועה ולכן יש שוטר שמכוון את התנועה ויוצר פקק. הדרך לסינאיה קסומה עוברת ביער עבות , דרך ירוקה ויפה. כשאתם מגיעים לארמון פלש יש שתי כניסות בשתיהן יש בעיית חניה. עדיף לחכות כמה דקות בצד באישור הפקח שיתפנה מקום ולחנות קרוב ככל האפשר. ירדנו מהרכב וצעדנו לעבר ארמון פלש. במתחם יש מסעדות , חנויות מזכרות , ושני ארמונות. ארמון פלש הגדול וארמון פולישור הקטן יותר. אנחנו הלכנו לסיור המורחב של שתי הקומות בארמון פלש , פחדתי שזה יהיה עמוס מידי ללכת לשתי הארמונות באותו יום ובאותו טיול. לא היה תור לקנות כרטיסים , הכרטיסים עלו לי לסיור הרחב לשתי הקומות כ – 70 ליי והם גובים עוד 30 ליי עבור צילומים. חיכינו בתור כרבע שעה להיכנס לסיור באנגלית.
כתובת ארמון פלש :
Aleea Peleșului 2, Sinaia 106100
לרומנים סדר משלהם וקצב משלהם הכניסה והיציאה לארמון מאותה דלת בו זמנית תארו לכם את הבלאגן שהתרחש שם כשנכנסנו לסיור. לקחו מאיתנו את תיקי הגב כי אסור להסתובב בארמון עם תיקי גב הסבירו לנו שצילום בתוך הארמון עולה 30 ליי. מיותר לציין שזה לא נאמר במעמד רכישת הכרטיסים. הסדרנית הנחמדה יצאה החוצה וקנתה לנו כרטיס צילום. קיבלנו מדריכה נחמדה אך לא ניתן היה להבין ממנה כלום במשך כל הסיור , בשל המבטא הכבד ובשל השפתיים הקפוצות בהן דיברה.
ארמון פלש הוא אחת האטרקציות היפות ביותר ברומניה. הארמון מרהיב ביופיו , גם הגנים שלו יפים.
ארמון פלש מבט מבחוץ.
ארמון פלש מבט מבפנים.
אחד החדרים בארמון ]פלש
חדר נוסף בארמון פלש.
אחרי הסיור בארמון פלש , נסענו למנזר סינאייה מרחק של 5 דקות נסיעה. חנינו בסמוך למנזר , הצטלמנו ואז שאלנו את האיש שגובה דמי כניסה למנזר , איפה יש באזור מסעדה טובה. הוא הצביע לנו על המסעדה שמול המנזר מעבר לכביש. בעצם מדובר היה בפנסיון עם מסעדה. הבחירה במסעדה הייתה מוצלחת מאוד. נהנינו מאוד מהאוכל. הבעיה היחידה ברומניה שבמסעדות מסוימות עד שהאוכל מגיע לשולחן זה בערך שעה מרגע ההזמנה. צריך הרבה הרבה סבלנות.
מנזר סינאייה.
כתובת מנזר סינאיה :
Strada Mănăstirii 2, Sinaia 106100
זהו סיימנו את היום ושמנו פעמינו לכיוון הדירה בבראשוב.
לנוסעים מבראשוב לבוקרשט ולהיפך קחו בחשבון כי הדרך עוברת דרך סינאייה ופרדיאל ולא אחת יש פקק לא קטן באזור סינאייה.
יום שני 11.7.16 – כביש הטראנספאגארשאן – אגם בליאה – אגם וסכר וידרארו – קורטיאה די ארג'ס – סיביו – היום הרביעי לטיול.
ביום שני רוב האתרים ברומניה סגורים לכן בחרתי ביום שרובו נסיעה. העמסנו את המזוודות על הרכב והתחלנו בנסיעה לכיוון כביש הטראנספאגארשאן.
הגענו לכביש , הכביש כולו מפותל מאוד הנסיעה בו מרהיבה מרהיבה מרהיבה הכביש חוצה את הרי הקרפטים. לאורך הנסיעה תתקלו בהרבה מאוד מפלים. במהלך הנסיעה על הכביש תתקלו ביישוב קטן בו יש רכבל שעולה לאגם בליאה. ניתן להגיע ליישוב להחנות את הרכב ולעלות ברכבל לאגם בליאה. אנחנו בחרנו להמשיך ברכב. עצרנו במהלך הנסיעה עד האגם עצרנו במספר מקומות להצטלם , להתבונן על הנוף המרהיב , לשכשכך את הרגליים במי המפלים הזורמים.
כביש הטראנספאגארשאן.
פיתולי כביש הטראנספאגארשאן , זו כבר הדרך שעברנו מיד ממשיכים לאגם בליאה.
מים זורמים מהמפלים מרכסי ההרים. עצרנו בפינות חמד כאלה לשכשכך את הרגליים במים.
הנוף באחת מנקודות העצירה שעצרנו. רואים את הכביש המתפתל.
המשכנו לנסוע עד האגם , האגם הוא קרחון שהפשיר , דרך אגב הכביש פתוח בחודשי הקייץ בלבד.
אנחנו נסענו בחודש יולי והכביש היה פתוח. כאשר מגיעים לאגם יש שם מגרש חניה , ומסביב כמו בכל מקום ברומניה שוק מקומי רומני עם כל המזכרות הרומניות , הממתקים , הנקניקים וכו'.
טיילנו מסביב לאגם הוא מאוד קטן יחסית, אכלנו קבב רומני מסורתי , מי שרוצה יש מיני מתיקה של הרומנים , שוקלד רומני , עוגיות רומניות וכמובן קרייוטוש.
אגם בליאה balea lake.
אגם בליאה – Balea lake.
המשכנו בנסיעה על הכביש , שוב נחל זורם לאורך הדרך מפלים מכל מיני מקומות בהר , דרך מדהימה , אופנוענים שנוסעים על הכביש , וחבורת צעירים רומנים שמתעדים את נסיעתם באופניים על הכביש קצת באופן פרוע.
עקפנו את הרוכבים והמשכנו בנסיעה לכיוןן אגם וסכר וידרארו. בדרך יש עוד המון נקודות עצירה החלטנו לא לעצור אלא להמשיך בנסיעה. הגענו לאגם וידרארו וסכר וידרארו.
אגם וסכר וידרארו – פשוט גלויה. חבל שהרומנים לא מטפחים את המקום עצמו.
הנוף הנשקף מהסכר ממול לאגם.
הפסל של פרומתיאוס מעל הסכר.
המשכנו עם הכביש בנסיעה לכיוון קורטיאה די ארגס , כדי להגיע למנזר קורטיאה די ארגס מקום קבורתם של מלך ומלכת רומניה, אלו שגרו בארמון פלש. סיירנו במנזר , בחצר המאוד יפה שלו.
“חטפנו קללות ברומנית מהצוענייה המקומית” , וחזרנו לרכב. נסענו מכאן ישר לסיביו לדירתנו . מרחק נסיעה של כשעתיים וחצי. במנזר יש גם שירותים ציבוריים בחינם וחנות מזכרות.
נסיעה מבראשוב עד הכביש כשעה וחצי , לאגם עצמו עוד כחצי שעה עד 45 דקות , מהאגם לסכר כשעה ועשרים של נסיעה ומהסכר למנזר כ – 45 דקות נסיעה. מהמנזר לסיביו זו נסיעה של כשעתיים וחצי.
הגענו לקראת שבע וחצי בערב לסיביו. מחפשים אך לא מוצאים את הדירה. ירדתי מהרכב , ניסיתי לאתר את הדירה אך הכתובת שהגענו אליה שמופיעה באתר בוקינג לא תואמת את מיקום הדירה , השכנים במקום נחלצים לעזרתנו ומובלים אותנו לבית קפה בכיכר הגדולה של סיביו שם מסתבר נמצאת הדירה ובעליו של בית הקפה הוא גם בעליה של הדירה. מהבוקר ניסינו להשיג את בעל הדירה לעדכן אותו על מועד ההגעה שלנו ולא הצלחנו להשיג אותו , גם כשהגענו לכתובת המיועדת לא הצלחנו להשיג את בעל הדירה , גם השכנים התקשרו לבעל הדירה אך ללא הועיל , בבית הקפה העובדים שלו אמרו לנו שהם לא יודעים איפה הוא , שהוא לא עונה להם לטלפונים. הם התקשרו למעננו לחברה שלו שאף היא אמרה לנו שהוא לא עונה לה. לאחר שעה של חיפושים אחר בעל הדירה , הוא ענה לאחד השכנים שמאוד עזר לנו , והשכן נתן לי לדבר עימו בנייד. במהלך השיחה התברר שבעל הדירה עשה טעות והשכיר את הדירה שאושרה לנו על ידי אתר בוקינג לדייר אחר.
פנינו לבוקינג והם מיד מצאו לנו דירה חלופית במחיר זול יותר , לידיעתכם אם בעל הדירה או מלון מבריז לכם הוא מחויבים לשלם את ההפרש בין עלות הדירה שהזמנתם לעלות הדירה שבוקינג ארגנה לכם. הסיטואציה הייתה לא נעימה , לא נעים להקלע לעיר זרה בחו”ל עם שלושה ילדים בלי מקום מגורים. אבל הכל הסתדר בסוף על הצד הטוב ביותר , קיבלנו דירה בסמוך למרכז של סיביו והכל היה נהדר.
אני מפרסם כאן את פרטי הדירה שבעליה הבריז לנו על מנת שאחרים לא ייפלו בפח :
יום שלישי 12.7.16 – אלבה יוליה – הונדאורה – היום החמישי לטיול.
קמנו בבוקר ונסענו לכיוון אלבה יוליה , אני חייב לומר שהנסיעה הלוך הייתה פשוט זוועתית ובקטעים מסוימים ממש הזדחלה , בשל משאיות שהיו לפנינו ועבודה בכבישים ובדרך. נסיעה של שעה הפכה לנסיעה של שעתיים וחצי. הגענו למצודת אלבה יוליה , מגרש חניה ענקי , ריק ממכוניות. חנינו ירדנו מהרכב ושמנו פעמינו לעבר המצודה , עברנו דרך שער עתיק , ומיד נגלה לעינינו עולם מופלא של מבנים מרשימים , רחוב מרכזי מהמם המלא בפסלים ואווירה מאוד מאוד אירופאית. מה שהדהים אותנו שהמצודה היתה ריקה. ניגשנו לשער 3 כי לפי הבירור שערכתי מתקיים טקס חילופי המשמר בשער זה. הגענו לשער ואמרו לנו שהטקס במקום בשעה 12 יתחיל בשעה 12:10 בערך. חיכינו בסבלנות בשמש הקופחת , צפינו בטקס הנחמד שכלל חיילים , סוסים ותופים ומשם המשכנו לטייל במצודה המדהימה. לאורך כל הטיול במצודה לא הצלחנו להבין איך מקום כל כך מדהים יש בו אפס תיירים. כמות המטיילים הייתה ממש ממש מועטה , בטקס חילופי המשמר צפו אולי 50 איש רובם רומנים. ברחוב הראשי של המצודה ישנם פסלים שמדמים את אורח החיים במצודה , ישנם בתי קפה ודוכני מזכרות. מקום ממש ממש מומלץ בחום.
אלבה יוליה
אלבה יוליה
אלבה יוליה
אלבה יוליה
אלבה יוליה השער דרכו נכנסנו למצודה.
הפסלים ברחוב הראשי של הכומר והילדים ליד הכנסייה שמדמים את אורח החיים במצודה.
השער שבו מתקיים טקס חילופי המשמר , מגיעים אליו בהליכה על הרחוב הראשי במצודה הוא בקצה הרחוב מול שער הכניסה. מצידו השני של השער מתקיים הטקס מידי יום בשעה 12:00.
טקס חילופי המשמר במצודה.
טקס חילופי המשמר במצודה מידי יום בשעה 12:00
טקס חילופי המשמר במצודה.
אלבה יוילה.
כתובת המצודה :
Strada Mihai Viteazul, Alba Iulia
ממצודת אלבה יוליה נסענו לכיוון הונדאורה עיר שבה שוכנת טירת קורבינילור. קראתי שהטירה מדהימה ונסענו מרחק של כשעה מאלבה יוליה.
הגענו לטירה בסמוך לטירה מגרש חניה , צועדים במעלה הרחוב לכיוון הטירה , בדרך שוב דוכני שוק עם מזכרות של הרומנים. הטירה מבחוץ נראית מאוד מאוד מרשימה. מבפנים הטירה פחות מרשימה. בעצם זה מבנה ששימרו אותו יפה מאוד מבחוץ ומבפנים מרבית החדרים הרוסים. למרות שאפשר לטייל ולעבור בין כל החדרים. איך שנכנסים לטירה מצד שמאל יש כלא ומרתף עינויים עם כלי עינויים ובובות שמראות איך עינו אותם בעבר. בחצר המרכזית של הטירה מתקיימים בקיץ מופעי ערב קונצרטים ובדיוק כשהגענו ראינו כיצד מארגנים את התאורה. הסתובבנו בין החדרים השונים , ראינו את התלבושות של אותה תקופה , ראינו את האולם הגדול בו היו דגלים של המשפחה שחיה בטירה , ואת הכסאות המסודרים לפי הייררכיית היושבים מאוד מאוד מרשים. הנוף מהטירה משגע.
טירת קורבינילור
מרתף העינויים.
הלבוש.
חדר השינה.
החצר הפנימית בה נערכים קונצרטים.
מהמצודה חזרנו בחזרה למגרש החנייה במטרה לחזור לסיביו , מרחק של כשעתיים נסיעה. שאלנו את המקומיים איפה אפשר לאכול צהריים והם המליצו לנו על מסעדה שנמצאת ממש על הרחוב כשיוצאים מאזור המצודה. אז נסענו וראינו את המסעדה נכנסנו למסעדה ענקית ומפוארת יחסית עם מעט מאוד סועדים הזמנו אוכל , החיסרון היחידי שלקח לאוכל להגיע לשולחן כשעה. הסבירו לנו במסעדה שיש טבח אחד ושהוא עובד על הזמנה אחת כל פעם עובר שולחן שולחן ומכין את ההזמנה. האוכל היה מצוין ואם אני לא טועה למסעדה קוראים קורבין.
פאפאנאש – קינוח רומני מסורתי בעצם זו סופגניית בצק וגבינה בצורת דונט שעליה מגיע כדור מבצק וגבינה ועל כל זה שופכים שמנת וקונפיטורת אוכמניות או פירות יער.
בלינצ'ס – מגיע במילוי של שוקולד , גבינה וצימוקים , דבש או גלידה. מאוד טעים. הרומנים קוראים לזה קלטיתה.
זהו אכלנו קנחנו ונסענו לדירה בסיביו. הגענו דיי מאוחר בכלל הימים שלנו ברומניה מסתיימים מאוחר אנחנו מגיעים כמעט כל יום בסביבות השעה 21:00 לדירה , מה שנשאר לעשות זה להתקלח , לנוח לקרוא ספר ולישון.
יום רביעי – 13.7.16 – סיביו – קלוז' נאפוקה – היום השישי לטיול.
הילדים היו מאוד נרגשים לקראת היום הזה. לאחר חיפוש רב גיליתי שיש פארק אטרקציות בישוב שלפני קלוז' נאפוקה. איתרתי את דף הפייסבוק של פארק האטרקציות והתחלתי להתכתב איתם בצ'ט של הפייסבוק. הם נתנו לי פרטים על המחירים , על האטרקציות השונות , על הזמנים שבהן הפארק פתוח אספתי את כל המידע הנדרש עוד מהארץ.
אך לפני הנסיעה יצאנו מהדירה רגלית לכיכר הגדולה של סיביו (פיאטה מארה) , הכיכר הומה בתי קפה , היתה בה במה , והמון המון דוכנים של תוצרת של הכפריים. במרכז הכיכר מזרקה של מים המשפריצים מתוך האדמה (כמו זאת בנמל ת”א) , המון ילדים משתוללים במזרקה הזאת. נתקלנו במזרקה דומה גם בקלוז' נאפוקה.
פיאטה מארה – הכיכר הגדולה
פיאטה מארה – הכיכר הגדולה מגדל שעון העיר.
פיאטה מארה – הכיכר הגדולה – בניין העירייה.
המשכנו לשמאלו של הבניין המופיע בתמונה למעלה, בהמשך הרחוב מיד מופיעה הכנסייה האוונגליסטית מולכם , מימינכם תהיה פיאטה מיקה – הכיכר הקטנה. שלושת המתחמים קרובים מאוד אחד לשני.
הכנסיה האוונגליסטית סיביו.
כמו שאמרתי מצד ימין זו הכיכר הקטנה עד סוף הכיכר ושמאלה אתם מגיעים לגשר השקרנים.
פיאטה מיקה – הכיכר הקטנה.
בנין השעון מבט מהכיכר הקטנה , ניתן לעבור מתחתיו יש מעבר לכיכר הגדולה.
גשר השקרנים – הכיכר הקטנה – פיאטה מיקה – בהמשך הגשר הכנסייה האוונגליסטית.
זהו סיימנו את הסיור הקצר בסיביו. וחזרנו לדירה העמסנו תיקי גב עם מים ועלינו על הרכב שמנו את הכתובת ב – ג'י פי אס ויצאנו לדרך. נסיעה של שעתיים הפכה לנסיעה של שלוש שעות , מיותר לציין שאנו מגיעים לכתובת היעודה ואין שילוט איך מגיעים לפארק. אנחנו שואלים אנשים בדרך אף אחד לא יודע על מה אנחנו מדברים. התקדמנו לכיוון קלוז' וביצענו פרסה , ראינו שילוט קטן וזהיר לפארק הרפתקאות נסענו בעקבות השילוט , בדרך עפר , ממנה היתה אחלה תצפית על קלוז' , פגשנו שם משפחה רומנית שאלנו אותם והם אמרו לנו תמשיכו עם השביל תגיעו לפארק. המשכנו בדרך לא דרך , בתוך יער עבות הגענו לפארק חבלים. ירדתי לשוחח עם בעלי הפארק הוא אמר לי שיש עוד פארק בצד השני אך הוא לא יודע אם הוא פועל. עשינו אחורה פנה הגענו בחזרה לכביש. המשכנו ממול לרחוב השני של הישוב , שאלנו שם בדרך נער צעיר הוא אמר תמשיכו על הכביש אתם תראו את הפארק. בשעה טובה הגענו לפארק. הפארק נראה שומם. יש שם רק משפחה אחת. מישהו שהוא מבעלי הפארק אמר לנו הפארק עדיין סגור , תעשו סיבוב ותגיעו לקופות הפארק עד אז הוא יפתח. עשינו כדבריו מגיעים לקופות ואין אף נפש חיה , אנו מזהים שמגלשות ההרים עליהן פינטזנו לא עובדות הכל מסביב עם צמחיית פרא שצומחת בתוך המסילות. היתה שם עוד משפחה מקומית שאלנו אותם , הם אמרו לנו שהם בדקו הרגע באתר הפארק ושרוב המתקנים לא פועלים ושהפארק יפתח רק בשעה 15:00. בזבזנו על הפארק הזה למעלה משעה וחצי נסענו זועפים וכעוסים לקלוז' נאפוקה.
קלוז' נאפוקה עיר יפה. עיר של סטודנטים.
חנינו בכיכר אברם יאנקו , כיכר מרכזית בעיר , המדחן לא עבד , כמה שניסינו למצוא מדחן בסביבה לא מצאנו כולם לא פעלו , בשלב מסוים התייאשנו.
בית האופרה / התיאטרון מול כיכר אלברט יאנקו.
כיכר אברם יאנקו.
המשכנו מכיכר אברם יאנקו לכיוןן שדרות Eroilor לכיוון כיכר אונירי.
השדרה לא יפה במיוחד , עמוסה בחנויות , לא מטופחת. הגענו לכיכר אונירי.
כיכר אונירי הפסל של Matia Corvin על רקע הכנסייה.
חצינו את הכביש מול הכיכר ונכנסנו לקנטאקי פרייד צ'יקן לארוחת צהריים לא לפני שניסינו את המדחנים גם בכיכר הזאת שלא פעלו.
חזרנו מכיכר אונירי מהצד השני לכיכר אברם יאנקו ולרכב , לאור הנסיעה שהתארכה הבנו שיש לנו חזרה של כ – שלוש שעות לסיביו. לפני החזרה עצרנו בקניון Polus מתחם קניות ענק , הילדים קנו שם נעלי ספורט, עלו על מתקן של virtual reality , עשינו את עסקת חיינו בחנות decathlon , הבת הקטנה מצאה שם נעלי ספורט של asiics שעלו לנו 12 שקלים.
כיכר אברם יאנקו
כיכר אברם יאנקו
לאחר השופינג המשתלם בקניון חזרנו לרכב ונסענו לסיביו. חייב לציין שהמחירים ברומניה נמוכים יותר מהארץ (של מרבית המותגים). בחודש יולי יש גם סייל ברוב החנויות כך שהמכירים לעומת הארץ נוחים. סתם דוגמא הבן הבכור קנה נעלי אסיקס שעולות בישראל 860 שקלים ב – 360 שקלים.
יום חמישי 14.7.16 – סיגישוארה – לאקו רושו – היום השביעי לטיול.
קמנו בבוקר התקשרנו לבעל הדירה שבא לאסוף את מפתחות הדירה העמסנו את הציוד על הרכב ונסענו נסיעה של שעתיים לכיוון סיגישוארה. חייב לציין שהימים האחרונים בסיביו דיי תסכלו אותנו מבחינת התנועה בכבישים והעדר כבישים נוחים וריבוי המשאיות ודיי גרמו לנו למורת רוח , ולי הנהג בפרט. אך למרות הכל מקטרים , צוחקים , מניחים הכל בצד וממשיכים. מוסר השכל שווה לשלב את אלבה יוליה וקלוז' נאפוקה ביום אחד באותה נסיעה ולא לחזור על הדרך פעמיים ואולי לוותר על טירת קורבינילור בהונדאורה.
הגענו לסיגישוארה משך הנסיעה היה כשעתיים.החננו את האוטו במגרש חניה מכורכר ללא תשלום ושמנו דרכנו למרכז העיר. כדי להגיע למרכז העיר נאלצנו לעלות במספר של מדרגות עליה מתונה אך עליה. בדרך על המדרגות פגשנו בעטיפת גבינת עמק שישראלים זרקו על הרצפה כמובן שהרמנו אותה לפח. הגענו למגדל השעון , בסיגישוארה נולד הרוזן ולד טאפש – דראקולה. היה מאוד חם באותו יום. מה יש לראות בסיגישוארה את מגדל השעון , מצודת סיגישוארה הבית של ולאד טאפש וכנסייה במעלה הגבעה עליה ויתרנו.
נכנסנו למוזיאון העינויים במגדל השעון , בדיחה חדר מגוחך לא שווה את הטרחה , עלינו במעלה מגדל השעון סה”כ 100 מדרגות , כל העליה במדרגות היא מוזיאון ואסור לצלם אלא אם אתה קונה כרטיס צילום. הגענו למעלה למגדל השעון הנוף הנשקף מרהיב ביופיו. למעלה מותר להצטלם עם הנוף ללא תשלום נוסף. העליה למגדל השעון עולה כסף כמה שקלים בודדים והכניסה למוזיאון העינויים עולה כסף כמה שקלים בודדים.
סיגישוארה מגדל השעון.
סיגישאורה
הבית שבו נולד ולאד טאפש משמש כמסעדה , ניתן להכנס לסיור קצרצר בבית במחיר של 5 ליי.
הבית של ולאד טאפש
הבית של ולאד טאפש – ממשיכים פשוט ישר ממגדל השעון הבית מיד בצד שמאל.
מבט מהבית של ולאד טאפש אל מגדל השעון
ממשיכים ישר מגיעים לכיכר קטנה בה יש בתי קפה ומסעדות , ישבנו במסעדה והזמנו שתיה קרה וגלידה , ממליץ בחום על הלימונדה שמגיעה בקנקנים קטנים אישיים.
חזרנו לרכב ומשם נסענו בדרך יפיפיה לעבר לאקו רושו – האגם האדום. מסיגישוארה לאגם האדום זו נסיעה של שעתיים וחצי. הדרך לאגם האדום מתפתלת עוברת דרך רכסי הרים , מאוד מאוד יפה.
הגענו לאגם האדום אך השעה שעת צהריים מאוחרת ישבנו לאכול במסעדה של מלון שנקרא האגם האדום , מסעדה מצוינת אוכל מצוין. לאחר הארוחה ירדנו לאגם האדום , יש שם שייט של סירות משוטים , מתנפח , אומגה , טרמפולינה. הילדים עלו על האומגה , הקטנה על המתנפח והטרמפולינה הסתובבנו קצת נהנינו מהנוף המרשים ונסענו לכיוון אלמש ,מקום הלינה הכפרי שלנו. משך נסיעה לאלמש כשעה.
לאקו רואשו – האגם האדום.
בדרך מהאגם האדום לאלמש עברנו דרך מעבר ההרים ביקאז , פשוט מאוד מדהים מדהים מדהים , נוסעים עם הרכב לצד נהר גועש עוברים בתוך נקיק בין ההרים , מצוקי ההרים יוצרים מעבר בתוך ההרים שהוא מדהים הטבע במיטבו. הגענו לעיר פיאטרה ניאמץ משום מה הג'י פי אס מאלץ אותנו לנסוע בדרך שאין בה כניסה וזה בלתי אפשרי , בסוף התגברנו על המכשול והגענו אל הפנסיון שהזמנו. המקום מקסים , נוף משגע אבל להגיע לפנסיון שוב כביש עפר זוועתי לא סלול לא נעים. הבעלים של הפנסיון אדם מקסים , החיסרון היחידי בפנסיון שנאלצנו לעלות עם המזוודות לקומה שניה , נאלצנו לישון בשני חדרים נפרדים , והטלפון של המקלחות נופל ולא נתלה כמו שצריך. אבל הדירות היו ענקיות מרווחות , עם מרפסת ענקית , ומקלחות ענקיות וסלון ענק והכל חדש ונקי ומסודר. חסרון נוסף היה ה – wifi לחברה הצעירים שלי זה קריטי. אני תמיד דואג להזמין מלונות או דירות עם wifi.
יום שישי – 15.7.17 פיאטרה ניאמץ – המנזרים המצוירים – יאשי – היום השמיני לטיול.
קמנו בבוקר אכלנו בפנסיון ארוחת בוקר ביתית מאוד מאוד טעימה , נחנו בערסלים של הפנסיון , הילדים קפצו על הטרמפולינה שבפנסיון והורדנו את הציוד לרכב. עוזבים את אלמש לכיוון המנזרים המצוירים. בלילה הסתכלתי שוב על המסלול של הטיול , וראיתי את מרחקי הנסיעה שראיתי שהם לא ארוכים כשעה שעה וחצי , אבל הייתי מיואש מכך שכל נסיעה של שעה וחצי הופכת לשעתיים וחצי שלוש לא רציתי לנסוע למנזרים המצוירים. שאלנו את בעל הפנסיון מה יש באזור לעשות לא כל כך התלהבנו ממה שהוא אמר לנו. נסענו לפיאטרה ניאמץ , עלינו על הרכבל. הנוף קסום ומקסים. ניסינו לחפש עוד אטרקציות בפיאטרה ניאמץ אך לשווא.
הנוף ממעלה הרכבל בפיאטרה ניאמץ.
כתובת הרכבל בפיאטרה ניאמץ בהרבה מקומות הרכבל נקרא TeleGondola.
Piața Gării, Piatra Neamț
אחרי סיעור מוחין החלטנו שדבקים בתוכנית ונוסעים לכיוון המנזרים המוצירים בבקובינה. בעל הפנסיון צדק הוא אמר שהתנועה לכיוון הזה תהיה נוחה יותר ולא עמוסה ואכן הוא צדק הכבישים היו ריקים.
הגענו למנזר המצויר הראשון Humor monastery. בדרך למנזר דוכנים עם מזכרות רומניות ואז הגענו לחצר המנזר עצמו פשוט מאוד מקסים מקסים מקסים. ראינו כיצד משחזרים את ציורי הקיר בתוך המנזר.
מנזר Humor המנזר הראשון שבו ביקרנו.
הציורים על קיר המנזר פשוט מקסים.
תקרת המנזר
כתובת המנזר :
humor monastery mănăstirea humorului 727355
מהמנזר הזה נסענו מרחק של רבע שעה למנזר השני ב – Voronet ושמו Voronet Monastery
כרגיל חניה בתשלום סמלי , שירותים , המון דוכני מזכרות והגענו למנזר כאן הכניסה עלתה כסף וגם גבו כסף עבור המצלמה. לי ולבן הבכור נתנו חצאית כדי שנכסה את הרגלים מפאת קדושת המקום.
גם המנזר הזה היה מדהים.
המנזר השני ב – Voronet
ישנם עוד מנזרים באזור זה הנקרא סוצואב'ה , בוקובינה אבל זה מצריך הערכות שונה להישאר ללון באזור מה שלא תכננתי פשוט נראה לי אחרי מנזר אחד שהרעיון חוזר על עצמו אז מראש הכנתי רק שני מנזרים במסלול.
ציורי הקיר במנזר
הרחוב המוביל למנזר ודוכני המזכרות.
כתובת המנזר :
Voronet Monastery, Strada Voroneț 166, Voroneț 725301
חזרנו לרכב , ונסענו לכיוון יאשי ביציאה נתקלנו במסעדה עצרנו לאכול בה שוב אוכל מעולה , נהדר , אבל עד שהאוכל הגיע עברה כמעט שעה הפיצוי היה המחיר המגוחך 130 שקלים על חמש מנות עיקריות , סלטים , קינוחים ושתייה מוגזת שני סיבובים. בשלב מסוים הדרך הפכה מכבישים צרים לכבישים רחבים יותר מה שאפשר לבצע עקיפות ולנסוע מהר יותר. גם ביאשי לנו בפנסיון שנקרא פנסיון איריס. שוב חדרים מקסימים , wifi מעולה , מקלחות ענקיות , אבל בקומה שנייה. יש לציין שלפנסיון מסעדה מעולה. ירדנו בערב לאכול ארוחת ערב קלה , ובבוקר ארוחת בוקר היה פשוט מאוד טעים , טעים טעים ובמחיר מצחיק.
יום שבת – 16.7.17 – יאשי – בראשוב – היום התשיעי לטיול.
קמנו בבוקר אכלנו ארוחת בוקר בפנסיון במחיר של 10 שקלים לאדם ויאללה העמסנו ציוד ונסענו ליאשי. חנינו במקום חניה מסודר ללא תשלום והתחלנו את הסיור בעיר המרכז של העיר קטן ופשוט מאוד מקסים מקסים מקסים. לעיר יש מדרחוב מרכזי שיש בו בתי קפה ולאורכו מפוזרות כל האטרקציות של העיר , צעדנו במדרחוב לכיוון ארמון התרבות. המבנה הראשון שחנינו בצמוד אליו היה התיאטרון הלאומי. חצינו את הכביש מולו לעבר המדרחוב לעבר ארמון התרבות.
התיאטרון הלאומי של יאשי.
משם ממש מולנו בצבצה לה הקתדרלה שנמצאת על המדרחוב.
הקתדרלה.
המשכנו ללכת על המדרחוב.
המדרחוב עמוס בדוכנים.
עברנו דרך המנזר ובית העירייה של יאש והגענו למבנה שבסוף המדרחוב הלא הוא ארמון התרבות.
מבנה מפואר מבחוץ ומבפנים.
בית העיריה של יאשי
המנזר
ארמון התרבות.
בארמון התרבות יש ארבעה מוזיאונים , נכנסנו לארמון התרבות במטרה לטפס על מגדל השעון כדי לתצפת על העיר , אנחנו מאוד אוהבים תצפיות כאלה , אבל נאמר לנו שהוא סגור ואי אפשר לטפס עליו. אז החלטנו אני והקטנה להיכנס למוזיאון המדע של המוזיקה מוזיאון שמציג את היסטוריית תיבות הנגינה ברומניה. מוזיאון קטן ומקסים.
אחת מתיבות הנגינה במוזיאון.
מארמון התרבות הלכנו לקניון הצמוד למוזיאון התרבות , האמת שבתוכנית המקורית היינו אמורים להגיע מגרש החניה של הקניון ולהתחיל את הסיור ממוזיאון התרבות אבל יצא לטובה שהגענו הפוך. בקניון עשינו השלמות של קניות והלכנו למתחם האוכל לאכול ארוחת צהריים. ארוחת הצהריים הייתה אכזבה כי האוכל במסעדות הרומניות הרבה הרבה יותר טוב , יותר טעים ויותר זול.
סיימנו את הסיור ועכשיו היתה לפנינו בעיה בתכנון המקורי היינו אמורים לנסוע לפיאטרה ניאמץ לעלות על הרכבל ולאכול שם צהריים ומשם לנסוע לבראשוב. אבל מכיוון שנסענו אתמול לפיאטרה ניאמץ מצאנו את עצמנו עם נסיעה של 5 שעות לבראשוב. אני חייב לציין שהנסיעה הזאת עברה כמו שעה וחצי לא הרגשנו אותה כלל , אודות לכבישים היחסית נוחים באזור זה. כבישים רחבים יותר שמאפשרים לעקוף. למרות שהמהירות המצוינת בכבישים אלה 70 , הרומנים טסים שם על 130. אני אמרתי לילדיי ברומא נהג כרומאי וברומניה נהג כרומני תרתי משמע למילה נהג. בדרך עצרנו באיזה פנסיון לאכול גלידה. מה שמדהים ברומניה לא משנה באיזה חור תעצור יש פנסיון מסעדה ומיד ישאלו אותך אם אתה רוצה לאכול ויכינו לך ארוחה דשנה.
הגענו לבראשוב , הדירה ממוקמת בעיר העתיקה. הגישה לדירה זוועתית , הדירה נמצאת ברחוב צר שרק רכב אחד יכול לעבור בו , ובירידה תלולה מאוד. נאלצנו להחנות את הרכב צמוד לדירה , יש גם חניה צמודה לדירה אבל להיכנס אליה צריך רכב קטן ואנחנו היינו עם רכב גדול משימה בלתי אפשרית. הייתה אפשרות להחנות את הרכב למטה אבל לא נעים לעלות את העליה לדירה עם מזוודות. הדירה עצמה מדהימה היה בה מטבח מאובזר , מקלחת נהדרת , סלון חמוד , חדר שינה ועליית גג. אני והקטנה ישנה בעליית הגג שהטיפוס אליה לא היה בטיחותי בכלל. גולת הכותרת של הדירה היא המרפסת המשקיפה על בראשוב. מחזה נדיר שאין כדוגמתו.
Apartamente Macin 4 - הדירה בבראשוב
הנוף הנשקף מהדירה בבראשוב בלילה הוא פשוט מדהים.
יום ראשון – 17.7.16 – פויאנה בראשוב – בוקרשט – היום העשירי לטיול.
קמנו בבוקר , העמסנו את המזוודות ולדרך לכיוון פויאנה בראשוב. אכלנו ארוחת בוקר בפויאנה בראשוב. הילדה עלתה על מספר אטרקציות שהיו שם : טרמפולינות וכדור על המים. עלינו כל המשפחה ביחד ברכבל למעלה תצפתנו על העיר בראשוב והעיירה פויאנה בראשוב מקסים.
הרכבל נמצא בקצה הרחוב הראשי של פויאנה בראשוב.
ירדנו ברכבל למטה ושמנו פעמינו לכיוון בוקרשט , שוב הדרך מתפתלת עובר דרך פרדיאל וסינאיה , באזור סינאיה היה פקק נוראי , באיזה שהוא שלב הפארק השתחרר , במהלך הנסיעה עצרנו בדרך במסעדה אכלנו צהריים והמשכנו לבוקרשט.
התמקמנו בדירה בבוקרשט דירה ענקית שלושה חדרי שינה , סלון , 2 שירותים , מקלחת , מטבח לא כל כך מאובזר וג'אקוזי. היתה לנו הזמנה למסעדה עם ערב פולקלור , למסעדת Caru Cu bere אבל ויתרנו על הרעיון היינו ממש עייפים. מבעוד מועד מהארץ הכנתי כתובת של לונה פארק שקיים בבוקרשט. הגדולים לא רצו לבוא נסעתי לחפש את הלונה פארק עם הקטנה.
כתובת הלונה פארק :
23-25 Oltenitei Sos Sector 4
מצאנו , הגענו למתחם מקסים , אך שום מתקן לא עבד מלבד דוכני האוכל השונים. לשאלתי את המקומיים למה המתקנים לא פועלים ? , אמרו לי שבעלי המתקנים לא שילמו את המיסים לרשות המקומית ולכן לא מאפשרים להם לפתוח את המתקנים השנה , חבל המקום היה מקסים. בכל זאת נצלנו את המקום לטובה טיילנו בפארק החמוד , קנינו נקניקיה בלחמניה ,גלידה וסופגניות קטנות עליהן הוזלף שוקלד לבן ושוקולד חום , פופ קורן וחזרנו מאוחר לדירה.
יום שני 18.7.17 – בוקרשט – פארק מים Divertiland – היום האחד עשר לטיול.
הדירה שלנו מוקמה במרכז בוקרשט ממש קרוב לשדרות אונירי , השדרות המובילות לבניין הפרלמנט , ולבניין הפרלמנט עצמו. לא רחוק מהדירה היה קניון Unirea. היינו בהלם מההזנחה ומהלכלוך בבוקרשט בחלק זה של העיר. פשוט הזנחה ברמה נפשעת. קמתי בבוקר קפצתי להשלים מספר קניות בקניון , בעוד האחרים מתארגנים לפארק המים. הבאתי ארוחת בוקר מ – SubWay ומאחת המאפיות ברחוב.
עוד בארץ ישבתי עם הקטנה צפינו בפארקי המים השונים ולבקשתה נבחר הפארק Divertiland.
נכנסנו לרכב , שמנו את הכתובת ונסענו לאורך כל הדרך אנו רואים שילוט אודות הפארק , הגענו ממש עד הכתובת המיועדת אך אין פארק מים. המשכנו לנסוע שאלנו את המקומיים הם לא ידעו בכלל על הפארק הזה. אחד מהם אמר לנו לחזור על עקבותינו ואנו נראה את הפארק בדרך. מיותר לציין שהאיזור מלא משאיות ויש פקק נוראי , חזרנו ואכן ראינו שלטים שמצביעים לנסוע ישר עם שילוט של הפארק ונסענו בעקבותיהם. אנחנו עומדים בפקק נוראי של שעה מסתבר שיש צומת קטנה שיוצרת את הפקק. נוסעים , נוסעים , נוסעים בעקבות השילוט אך אין פארק. טוב החלטנו ללכת לפארק מים אחר , רק שזה מצריך מאיתנו לחזור שוב לאותה צומת ולעמוד שוב שעה בפקק. בדרך אישתי קולטת את הפארק בכלל לא לפי השילוט שהיה בדרך , מיד נסענו לכיוון הפארק. אחרי שלוש שעות של ברברת הגענו לפארק המיוחל. הפארק היה מדהים למעלה מ – 20 מגלשות , בריכה ענקית , עולם הילד ומה לא , הילדים מאוד מאוד נהנו. האוכל בפארק ברובו ג'אנק פוד ויקר.
היה לנו אחלה יום , עזבנו את הפארק בשעה 18:00 בערב לקראת הלילה האחרון ברומניה.
כתובת פארק המים :
Strada Divertismentului 1, Chiajna 077040
אני חושב שוויז כן היה מוצא את הפארק מים. כי הצלחתי לאתר אותו בוויז אך מכיוון שלא היתה לי חבילת גלישה או כרטיס סים מקומי לא יכולתי להשתמש בו.
פארק המים
פארק המים.
יום שלישי – 19.7.16 – בוקרשט – יום אחרון לטיול – היום השניים עשר.
קמנו בבוקר וארגנו את המזוודות , התקשרנו לבעל הדירה , הוא הסכים שנשאר בדירה עד מתי שאנחנו רוצים. הדבר מאוד עזר לנו כי הטיסה שלנו היתה בשעה 21:50 בלילה. ביום זה החלטנו ללכת לסיור בבניין הפרלמנט הרומני , הגענו למבנה העצום הזה , וראינו איך הוא נראה ואיך הכל מוזנח ולא מטופח שזה לא עשה לנו חשק אפילו לרדת אליו וויתרנו עליו. עשינו סיבוב סביבו עם הרכב , נסענו בשדרת אונירי עצמה ומשם המשכנו הלאה. החלטנו שאת היום האחרון נעשה ברוגע במספר קניונים בעיר. נסענו לקניון אפי. ראשית כל מדובר בקניון ענק , שנית ממש לא התלהבנו ממנו , קניון כמו קניונים אחרים שהכרנו. השלמנו קניות אחרונות. הקטנה מאוד נהנתה היה שם מתחם של גימבורי , מתחם החלקה על הקרח , רכבת הרים קטנה , בקיצור לא פספסה אף אטרקציה בקניון. הגדולים היו עסוקים בשופינג של חולצות , ג'ינסים ונעלי ספורט. אכלנו צהריים בקניון ג'אנק פוד שהיה סתם יקר לעומת המסעדות הרומניות ופחות טעים. השעה כבר היתה 17:00 נסענו לדירה התקלחנו התארגנו ויאללה לשדה התעופה.
קניון אפי
בדרך עצרנו למלא דלק החזרנו את הרכב , השאטל הקפיץ אותנו לשדה וכאן התחילה סאגה שלמה עם המזוודות.
נסענו חמישה אנשים לכל אחד מגיעה מזוודה עם 23 ק”ג ותיק גב של 8 ק”ג . לקחנו איתנו רק שלוש מזוודות 2 גדולות ואחת בינונית כדי שזה יתאים לרכב ששכרנו. אם הייתי לוקח 5 מזוודות הייתי נאלץ לשכור רכב גדול יותר ויקר יותר. בארץ ראו שיש עודף משקל על אחת המזוודות אבל חלקו את המשקל שווה בשווה בין המזוודות ועלינו לטיסה. ברומניה החוקים שונים. לא הסכימו להעביר לנו את המזוודות. ביקשתי לדבר עם נציג אל על. שלחו אותי לנציג דובר רומנית שבכלל לא היה מוכן להקשיב לנו. בשלב מסוים אישתי התערבה בשיחה ופנתה אליו ברומנית. הבחור אמר לאישתי תראי יש לך 3 מזוודות לא מעניין אותי שאתם חמישה אנשים יש לכם עודף משקל של 8 קילו , זה יעלה לכם 100 דולר. אישתי הסבירה לו נכון יש שתי מזוודות עם עודף אבל המזוודה השלישית שוקלת רק 17 קילו אם זה בעייתי מבחינתך נעביר אליה עוד 6 קילו ואת 2 הקילו המיותרים נחלק בין תיקי הגב. הבחור הרגיש לא בנוח ואמר לאישתי ברומנית שרק בגלל שהיא אישה ושהוא מכבד אותה ולא רוצה שהיא תפתח את המזוודות הוא יוותר לנו. אני כבר הייתי נחוש לקנות שם עוד מזוודה ושיעזבו אותי בשקט. חייב לציין שאחרינו עמדה עוד אישה , עם בעיה אחרת שלא ידעה את השפה ולא זה לא כל כך עזר.
הבידוק לטיסה מתנהל בעצלתיים אחרי ששוקלים את המזוודות הולכים איתן לשיקוף ידני , מיותר לציין שהטיסה לא המריאה בזמן אלא באיחור של מעל שעה.
צוות הדיילות בטיסה זו היה פשוט בלתי נסבל ולא נחמד.
נחתנו בשעה 1:00 בלילה בישראל , לקחנו את המזוודות ועכשיו אנחנו רוצים להגיע לרכב. זכרנו שהחננו את הרכב במקום אחר בחניון אחר כי החניון לטווח ארוך היה מלא עד אפס מקום. ניגשתי
למודיעין לקח להם עוד שעה שלמה לאתר איפה הרכב שלנו נמצא , ולעדכן את נהגי השאטלים של נתב”ג שיש להוריד אנשים בחניון ברוש. בשעה 3:00 הגענו לדירתנו בהרצליה.
זהו תמו 12 יום ברומניה עם רגשות מעורבים. שאלנו את הילדים האם הם נהנו תשובתם היתה חד משמעית שכן. הגדול אמר שמאוד מאוד נהנה , הקטנה אמרה שגם מאוד נהנתה , האמצעי אמר שהוא נהנה אך הוא לא יודע אם הוא היה ממליץ לאחרים לנסוע לרומניה.
ואני מה אני אומר ?
אני אומר שזה שאישתי ידעה את השפה עזר לנו מאוד , שרומניה מדינה יפה בסך הכל אך לא מטופחת מספיק ולא נגישה מספיק לתיירים. בסך הכל הבשורה התחתונה מאוד מאוד נהננו היה לנו כייף כמשפחה לטייל ברומניה.
אריאל קלפנר
