כללי

את כל מקומות הלינה, השכרת הרכב וכו' ביצענו בערך כשבועיים לפני הטיול, מכיוון שעד הרגע האחרון לא ידענו אם אנחנו טסים או לא. הטיול המקורי תוכנן לקיץ 2020 (כטיול בת מצווה הרבה לפני שהקורונה פרצה לחיינו), אבל בעקבות הקורונה נדחה. במקור הטיול כלל קרוז באיטליה וספרד, אך אותו דחינו (שוב) והשארנו רק את הטיסה לברצלונה.

מקומות הלינה הוזמנו עם אופצית ביטול כמובן דרך Hotels.com או Booking – בהתאם לזמינות, המלצות באינטרנט והתרשמות שלנו. איפה שאפשר היה למצוא דירה שמתאימה לכולנו, העדפנו, אבל לעיתים ישנו בבתי מלון בשני חדרים.

את הרכב שכרנו דרך Rentals.com – יש לנו ניסיון טוב עם אתר. בחרנו רכב גדול מספיק שיוכל להכיל את כל המזוודות ויהיה נוח לנסיעות. הספק נקרא Keddy שזו חברת בת של Europcar, למעשה השירות היה של Europcar כך שאין ממש הבדל.

לגבי כללי קורונה – כשאנחנו טסנו, ספרד לא דרשה בידוד למחלימים/מחוסנים או לילדים מתחת לגיל 12. מבחינת דרישות הכניסה של ספרד – היינו רק צריכים להראות תעודת מתחסן/מחלים. הדרישות ליציאה מן הארץ כללו תוצאת PCR שלילית למי שאינו מחוסן/מחלים, ולכן רק הבן הקטן ביצע זאת.

בחזור נדרשנו להראות בצ'ק אין לטיסה טופס רישום לישראל וכן את תוצאות בדיקת ה-PCR שעשינו לכולנו.

 יום שבת 18.9

טיסת בוקר שיוצאת ב-10:30 מישראל. קונקשיין קצר באיסטנבול ואז טיסה של 3.5 שעות לברצלונה. הטיסה עם טורקיש עברה בצורה חלקה. שדה התעופה של איסטנבול מלא באנשים – היות ומדובר בשדה המהווה נקודת יציאה להרבה מאד מקומות בעולם. כשנחתנו בברצלונה השדה היה פחות עמוס, לא נדרשנו להציג תעודת התחסנות או בדיקת PCR. הראינו רק את ה-QR שקיבלנו אחרי שמילאנו את טפסי הכניסה לספרד – אבל אף אחד לא וידא אותו אל מול תעודה מזהה... יצאנו ממש מהר מהמטוס, וגם עברנו מהר את בדיקת הדרכונים – כל כך מהר שחיכינו קרוב לחצי שעה למזוודות שתגענה...

משם הלכנו לדלפק של Europcar – לא היו אנשים וקיבלו שירות מהיר. היפנו אותנו לחניון על מנת לאסוף את הרכב שהזמנו. הגענו לרכב, עשינו סיבוב לוודא שהכל תקין ואז ראינו שהמגב האחורי שבור ואיננו. הלכנו לנציג שישב בחניון, שראה את הבעיה ואז נתן לנו רכב חלופי – אותו סוג בדיוק אבל רכב דיזל. העמסנו את המזוודות, התחלנו בנסיעה רק בשביל לשמוע צלילי אזהרה לגבי לחץ האוויר באחד הגלגלים... עצרנו ליד הנציג והראינו לו את הבעיה... לא היתה לו דרך לפתור את הבעיה, ולכן היה ברור שנצטרך שוב להחליף רכב...

הנציג שאל האם נהיה מעוניינים ברכב ידני, אבל מייד סירבנו. הורדנו את התיקים והמזוודות מהרכב וחיכינו לראות האם ישנו רכב חלופי גדול מספיק. אחרי כמה דקות נוספות קיבלנו אישור, ולבסוף קיבלנו רכב גדול יותר ממה שהזמנו ומשודרג יותר! רק אז התחלנו את הטיול שלנו בנסיעה אל עבר מקום הלינה הראשון שלנו בעיר Cervera.

הנסיעה ארכה כשעה, בדרך התחיל לרדת גשם קל וכשהגענו לעיר, הבנו שהמלון נמצא באיזה מדרחוב, ולכן אני והילדים ירדנו עם המזוודות ובעלי נסע לחנות.

המלון, ממש מול האוניברסיטה של העיר – מבנה עתיק שהזכיר אוניברסיטות בקיימברדיג' באנגליה, Hostal Universitat, היה קטן והזכיר יותר מאשר מלון - אכסניה. נאלצנו להתפצל לשני חדרים (שבמקרה הנ"ל היו בשתי קומות נפרדות) אבל מאז שהבנות גדלו, הדבר כבר לא בעייתי ואפילו יש לזה יתרונות – עוד מקלחת ושירותים זמינים ופרטיות. החדרים היו קטנים, אבל נקיים ופונקציונליים, ומאחר שהיה מדובר בעצירה ללילה אחד, פחות היה אכפת לנו.

שמנו את הדברים בחדרים, ויצאנו לחפש מקום לאכול. היו כמה מקומות ליד המלון אבל לא היה נראה שיש שם משהו בשביל הילדים. המשכנו עוד קצת ואז הגענו למקום שנקרא Casal – היה נראה שיש שם לא מעט אנשים כולל משפחות אז חשבנו שנמצא שם משהו לכולנו. אחת מהמלצריות ידעה קצת אנגלית אז הצלחנו להזמין אוכל (המבורגר, סלט ושתייה).

 יום ראשון 19.9 – מתחילים את הטיול

התחלנו את היום בחיפוש אחר ארוחת בוקר. כישראלים, מובן לנו כשבסופ"ש הכל סגור, אז לא היו לנו ציפיות גדולות במיוחד. בסוף חזרנו לאותה מסעדה (Casal) בה ישבנו ערב קודם שהיתה פתוחה עוד לפני 9 בבוקר והצלחנו לתקשר עם המלצר ולהזמין 3 כוסות שוקו (כששתיים מהן עם חלב סויה), שני קפה אספרסו (ארוך) וכמה קרואסונים.

משם הלכנו לחפש איזה סופרמרקט או מכולת, או כל מקום שמוכר מים וקצת אוכל. מצאנו רק מקום שהזכיר יותר מכולת מאשר סופר.

התחלנו את הנסיעה לכיוון Ainsa. הגענו למלון (Hotel Apolo), השארנו את הדברים ואז נסענו לעיר העתיקה לאכול צהריים. לא הסתובבנו בעיר העתיקה אם כי הרחובות נראו מעניינים. ישבנו שם לאכול בכיכר המרכזית בפיצריה שהיו בה גם מנות פסטה.  

העיר העתיקה באינסה

משם נסענו למסלול באיזור של Añisclo canyon  . עשינו מסלול מעגלי (Circuit de San Urbaz) שבעיקרון אורך 45 דקות. במקרה שלנו, לקחנו את הזמן – עשינו עצירה ליד הנהר, נחנו קצת ועשינו הרבה תמונות. בהמשך עצרנו בעוד נקודה וגם שם צילמנו לא מעט תמונות, כך שסך הכל היינו במקום שעה וחצי. חזרנו למלון, אכלנו ארוחת ערב במלון עצמו (צריך היה להזמין מקום) – אפשרויות לבחירה מבין מנות עיקריות, מנות ראשונות וקינוחים.

יום שני 20.9 – קניונינג

היום התחיל בארוחת בוקר במלון, שציונו בקרב בני המשפחה עלה בעקבות השירות הטוב שקיבלנו. בארוחת בוקר היו לא מעט אופציות – סוגי קורנפלקס (כולל כמה סוגי חלב – רגיל, דל שומן, דל לקטוז, סויה), לחם לטוסט, סוגי מאפים, פירות, סוגי נקניקים (לא רלבנטי אלינו), חמאה, גבינה קשה, גבינה משולשת, ממרח שוקולד ואחרי שגם שאלתי – הביאו לי לחמניה נטולת גלוטן עם מאפינס. וכמובן מים, מיצים וקפה!

התכנית היתה להתחיל את היום בפעילות קניונינג שהזמנו יום קודם דרך האתר GetYourGuide שעובד עם ספקים מקומיים. הגענו בשעה 9:30 למקום המפגש רק בשביל לגלות שהמקום עצמו סגור. למזלנו היה לנו מספר טלפון דרכו תיקשרנו בוואטסאפ מול GetYourGuide – לאחר בירור מסתבר שהיתה טעות והספק אכן לא זמין.... כך שהתכנית התבטלה. מקום המפגש היה ב-Escalona – עיירה קטנטונת (של רחוב אחד בערך) – קפצנו למקום ממול (SoloMonte) לברר פרטים על אלטרנטיבות נוספות לאותו יום. החבר'ה במקום היו מאד חביבים ודיברו אנגלית לא רע בכלל. שאלנו לגבי פעילות קניוניג ולאחר בירור קצר מול המדריך והסבר על האופציות העומדות לפנינו (מקום הקניון לפעילות), סגרנו על קניוניג בשעה מאוחרת יותר ובאותו יום. המחיר אפילו היה זול יותר ממה שסגרנו במקור, אבל נאלצנו קצת לשנות תכניות.

לאור שינוי התכנית חזרנו למלון ונחנו. הלכנו לאכול צהרים במסעדת Alberto – שלא היתה רחוקה מהמלון. למרות שהתפריט כלל ארוחות שכללו מנה ראשונה, עיקרית וקינוח, הזמנו פריטים יחידים ולא שילמנו מחיר קבוע לארוחה (לילדים שלנו ולנו הארוחות האלו גדולות מדי).

בשעה 14:00 הגענו למקום המפגש, קיבלנו ציוד (חליפות צלילה, ג'קט, קסדה, גרביים מיוחדים, תיק – אליו הכנסנו את כל הדברים שלנו בזמן המסלול ועוד צנצנת פלסטיק אטומה למים לשם הכנסנו מפתחות של האוטו ודרכונים וכו') ונסענו כחצי שעה לנקודת ההתחלה  - Abizanda Canyon – המסלול הנ"ל מתאים למשפחות שאין להן נסיון, וספציפית גם מתאים לעונה (בקיץ אין שם מספיק מים).

חנינו את הרכבים ואז הלכנו אל תחילת המסלול. המדריך אמר לנו להישאר רק עם בגדי ים ולהתחיל לצעוד – היה לנו קצת קר ולכן השארנו עלינו את החולצות. את הבגדים היבשים מכניסים בעיקרון לתיק שמקבלים. המשכנו לצעוד עד שהגענו לנקודה בה לבשנו את החליפות – האירוע הוגדר כאחד מהחלקים המתאגרים של המסלול – להיכנס לתוך החליפה לא היה פשוט. בהתחלה לבשנו את החליפה ללא החלק העליון ורק בשלב יותר מאוחר, כשהמדריך אמר שהמים גבוהים יותר, לבשנו את הכל.

המסלול מתחיל בצורה קלה ואז לקראת הסוף יש קטעים יותר אתגריים – בהם המים מגיעים יותר גבוה, ובסוף גם סנפלינג מגובה של 2-3 מטרים. סך הכל, עד סוף המסלול הלכנו בערך כ-3 שעות. כשסיימנו היינו צריכים עוד לחזור לנקודה בה השארנו את רכבים – וכאן גילינו שהחלק המאתגר הנוסף הוא ההליכה למכונית – צעידה של כ-40 דקות כאשר 15 דקות ראשונות הן בעליה תלולה מאד על הר. לא היה פשוט, בטח אחרי 3 שעות של קניוניג... הגענו לאוטו בערך בשעה 19:00. החלפנו בגדים, החזרנו את כל הציוד למדריך ונסענו בחזרה לעיר – לאכול ארוחת ערב (הפעם אכלנו במסעדה של מלון Sánchez– היינו צריכים לחכות קצת עד שאפשר היה להזמין אוכל, כי המטבח נפתח רק ב-20:00 (עוד לא התרגלנו להפסקות שלהם בספרד), אבל לא הגענו הרבה לפני אז הזמנו שתייה, בחרנו אוכל ואז המלצר לקח את ההזמנה.

תחילת ההליכה בקניונינג
מעברים צרים

יום שלישי – 21.9.21 – ממשיכים צפונה

יצאנו בבוקר (לא מאד מוקדם) לכיוון צפון מזרח אל עבר היעד הבא שלנו. מזג האוויר לא ממש האיר לנו פנים ולכן ויתרנו על המסלול אותו רצינו לעשות באיזור עמק אראן. עצרנו בעיר Viehla לשאול קצת על אופציות במקום. בסטפמבר הרבה מאד מהאטרקציות והמקומות כבר אינם פעילים, ומזג האוויר שהיה גשום וקריר לא השאיר הרבה אופציות.

נסענו לאיזור Artiga de Lin  - שם עצרנו לראות מפל יפה (הליכה של 5 דקות שהספיקה להקפיא חלק מאיתנו), ואז חזרנו לאוטו להמשיך בנסיעה ולעצור לאכול צהריים. בעיקרון יש באיזור הרבה מאד מסלולים יפים, אבל כאמור באותו יום ירד גשם והיה פחות נעים לטייל.

המפל

בדרך עברנו דרך העיירה היפה Garós (נסענו קצת ברחבות הקטנים)ומשם המשכנו לעיירה Arties– שם כבר עצרנו לאכול (באחד המקומות היחידים שראינו פתוח באותה שעה -Tauèrna Urtau Arties – היתה להם אפילו מנת חומוס לא רעה.

רחוב ב-Arties

משם נסענו ישירות לדירה בה שהינו 3 לילות בעיירה Sort - Apartament La Ruella– דירה מקסימה עם 3 חדרי שינה, מטבח וסלון – מתוחזקת להפליא, נעימה שענתה לכל הדרישות שלנו (למעט המחסור בקומקום חשמלי לחימום מים לקפה/שוקו).

הדירה היתה ממוקמת ממש קרוב לסופר Dia – רכשנו מצרכים לארוחת ערב ולבקרים הבאים (סלט, חביתה, טונה ולחם נחשבים לארוחת גורמה בקרב הילדים) ואת המשך הערב בילנו בדירה.

הדירה בסורט

יום רביעי – 22.9.21 – רפטינג

היום היה מוקדש לפעליות רפטינג בבוקר ולמנוחה בהמשך היום. קמנו יחסית מאוחר, התארגנו ונסענו למקום המפגש ליציאה לרפטינג. בעקבות המלצות רבות הזמנו את הפעילות דרך La Rafting Company. הרפטינג נמשך כ-3 שעות וכלל ציוד כמובן ומדריך שמצטרף לסירה. כולנו מאד נהנינו מהפעילות. המדריכים במקום מקצועיים ונחמדים מאד ובנוסף אלינו היו עוד 2 משפחות ישראליות שעשו את הרפטינג במקביל אלינו. הגענו לבושים כבר בבגדי הים אז רק היינו צריכים להחליף במקום לחליפות (הפעם הן היו הרבה פחות צמודות ממה שלבשנו בקניונינג). כל הדברים נשארו בלוקרים במקום כי לא מומלץ להביא דברים לרפטינג עצמו. תוך כדי הפעילות היתה צלמת שצילמה אותנו. בסיום הרפטינג הוצע לנו לשלם 25 יורו עבור כל התמונות שצולמו שנשלחו למייל (כ-60 תמונות).

מיד אחרי הרפטינג חזרנו לדירה (3 דקות נסיעה), התקלחנו והחלפנו בגדים על מנת ללכת לאכול צהריים. השעה כבר היתה יחסית מאוחרת (15:30) וחששנו מהסייסטה, אבל מצאנו מקום על הרחוב ראשי שבו מאד נהנינו מהאוכל – Les Brases.

את שארית היום בילינו בדירה ובערב אני ומיכי קפצנו ברגל לאיזור המרכזי לשתות משהו ולנשנש איזה טאפס. מעט המקומות שהיו פתוחים נראו מפוצצים, אבל בסוף מצאנו מקום ב-Café Pessets – שתינו כוס יין ואכלנו טאפס של פונדו גבינות. 

יום חמישי – 23.9.21 - אגוואטורטס

היום הוקדש לפארק הלאומי אגגוואטורטס (Aigüestortes) שבו אגמים רבים. נסענו לעיירה Espot משם ביררנו (או יותר נכון וידאנו) לגבי מסלולים בפארק. באותה נקודה גם קונים כרטיסים לרכב 4X4 שלוקח את המטיילים עד לנקודה בה הם רוצים לרדת (ישנן כמה נקודות אפשריות). אנחנו בחרנו לעלות עד לנקודה הנקראת Agulles d'Amitges. הרכבים הם ג'יפים 4X4 שיוצאים מ-Espot רק אם יש 6 נוסעים לפחות. אנחנו היינו 5 והתלבטנו אם לשלם על שישה נוסעים ומייד לנסוע, אבל תוך כדי ההתלבטות הגיעו עוד 3 מטיילים שהצטרפו אלינו לנסיעה וכך נחסכה הדילמה.

הנסיעה עצמה ארכה כ-50 דקות כאשר חצי מהדרך הינה סלעית ובהחלט דורשת רכב 4X4. אפשר להגיע עם רכב פרטי עד לנקודה התחלתית בפארק ומשם ללכת ברגל. אנחנו בחרנו כאמור לנסוע עד לנקודה הספציפית ומשם להתחיל את המסלול למטה עד ל-Sant Maurici. בדרך עצרנו דרך נקודת תצפית (Mirrador) וראינו כמה אגמים ומפלים. סה"כ הלכנו בערך 8.5 ק"מ ומהרגע שיצאנו מהג'יפ בנקודה הגבוהה ועד שהגענו לנקודה האחרונה, עברו 3 שעות. בנקדוה האחרונה ישנם ג'יפים (בכל שעה עגולה) שמחזירים את המטיילים ל-Espot (כרטיסי הנסיעה הם הלוך וחזור).

אחד האגמים בשמורה
נקודת התצפית

הגענו ל-Espot בערך בשעה 15:30 ואכלנו צהריים ב-Restaurant Juquim – המנות היו גדולות אבל לא כללו תוספות. גם פה – נראה שהעיירה די מנומנמת – אחרי הקיץ ולפני החורף אין ממש אנשים.

 יום שישי ושבת– 24-25.9.21 – בדרך ל-Roses וקוסטה בראווה

עזבנו בבוקר את Sort ופנינו אל עבר קוסטה בראווה ואל העיירה Roses, בה ישנו שני לילות. בדרך עצרנו בעמק נוריה כקינוח לאיזור הפירנאים. נסענו לעיירה Ribes de Freser משם לוקחים את הרכבת שמגיעה לעמק נוריה. רצינו קודם לאכול ואז לתפוס את הרכבת, אבל הגענו בשעת הסייסטה ולא מצאנו מקום שפתוח (ורלבנטי לילדים). לכן חזרנו לאוטו, נסענו לחניון הרכבת (ולמזלנו מצאנו חנייה שם, כי הכל היה די מלא), קנינו מהר כרטיסים דרך האינטרנט (כי היתה שם אופציה לקניית כרטיסים למשפחה שיותר זולה מסתם קנייה נפרדת של כרטיס לכל אחד מאיתנו) והספקנו לרכבת. הנסיעה עצמה חביבה, איטית ולקחה כ-40 דקות.

נסיעה ברכבת

מזג האוויר היא מעט קריר, אבל היתה שמש. עצרנו לאכול סנדביצ'צים שהכנו בבוקר בדירה (במזל!), ואז הלכנו לכיוון הסוסים. החלטנו ספונטנית על רכיבת סוסים לילדים (שמאד התלהבו). המדריכה במקום היתה מאד נחמדה – דיברה אנגלית שוטף והסבירה לנו בדיוק מה הן האופציות. היא נתנה לילדים לבחור כל אחד את הסוס שלו, הסבירה להם מה צריך לעשות בזמן הרכיבה והיתה מאד סבלנית. אנחנו פשוט הצטרפנו אליהם רגלית תוך כדי שהם רוכבים על הסוסים. הרכיבה עצמה לקחה כ-40 דקות מקצה לקצה והבנו שפספסנו את השעה בה בחרנו לקחת את הרכבת חזור (חשבנו שנספיק להיות שם כ-3 שעות, אבל בגלל שהתעכבנו ברכיבה על הסוסים, איחרנו את הרכבת ברבע שעה). הסתובבנו עוד קצת ואז עצרנו לנוח על הדשא עד שהגיעה השעה לרכבת הבאה. קיווינו שלא יעשו לנו בעיות, בגלל שהשעה אינה מתאימה לכרטיס. הכרטיסן בכניסה ניסה להגיד משהו בספרדית, אבל מאחר שהרכבת כבר עמדה בתחנה, מישהו זירז אותו ואמר לו לתת לנו להיכנס.

עמק נוריה
רכיבה על סוסים

חזרנו למכונית ונסענו לכיוון Roses. הנוף השתנה והיה ברור שאנחנו מגיעים לקו החוף – ההרים נעלמו והצבעים הפכו לחומים יותר. אחרי שעתיים וחצי הגענו למלון – Hotel Canyelles Playa ששכן בחוף Canyelles. היומיים האלו הוקדשו נטו למנוחה – לא תיכננו שום דבר וקיווינו שיהיה מספיק חם בשביל לרבוץ בחוף. החוף עצמו היה שטוח ללא גלים (בגלל המיקום הגיאוגרפי) והיה מושלם עבור משפחות.

במלון היו לנו שני חדרים עם דלת מקשרת והוא היה בהחלט מוצלח. ארוחת הבוקר היתה מאד עשירה ומגוונת ולאור מגבלות הקורונה האוכל הוגש לנו לשולחן. הWifi היה מוגבל למספר האנשים (כך שלא יכולנו לחבר את הפלאפונים של כולנו ועוד לפטופים בלי לנתק מכשיר מסויים...), המקום היה נקי ובירידה לחוף אפשר היה לקבל מגבות חוף. החנייה היא ברחוב עצמו – לנו היה מספיק מזל בשביל למצוא חנייה, אבל בתקופות עמוסות יותר, ייתכן והדבר מהווה בעיה.

הבריכה במלון

בשני הערבים אכלנו במסעדה של המלון על החוף – האוכל היה טעים ומצאנו אפשרויות טובות מספיק לילדים. המחירים ב-Roses היו יותר יקרים כמובן מהעיירות בפירנאים – בכל זאת עיירת נופש....

למחרת בבוקר נסענו לנקודת תצפית הכוללת מסלול של כמה מאות מטרים – Punta Funculara – נקודת תצפית ממנה אפשר להביט על כל איזור המפרץ של Roses.

משם נסענו לכיוון מרכז העיירה – להסתובב קצת ולאכול צהריים. עצרנו אפילו בספא דגים ופינקנו את עצמנו (כולם!) ב-20 דקות של מסג' דגים לרגליים. אחה"צ מזג האוויר התחמם – חזרנו למלון, החלפנו לבגד ים וירדנו לחוף של המלון. המים היו קרים מדי לטעמי, אבל חלקנו היו יותר אמיצים ממני. בערב כאמור אכלנו שוב באותה מסעדה של המלון – The Sloop.

יום ראשון  - 26.9.21 – ברצלונה!

עזבנו בבוקר (לא מאד מוקדם) את Roses ולפני הנסיעה לברצלונה, החלטנו לשלב את מוזיאון דאלי בטיול על מנת לאפשר לילדים גם לחוות אותו. כריטסים למוזיאון רכשנו יום קודם דרך אתר האינטרנט. נסענו ל-Figueres, חנינו ממש קרוב למויזאון (בימי ראשון החנייה חינם), ונכנסנו למוזיאון בשעה אותה הזמנו (ולא דקה מוקדם יותר). הילדים אכן נהנינו וספגו קצת תרבות. אנחנו היינו פה לפני עשר שנים ועדיין נהנו לחזור על החוויה (כולל התוספת של מוזיאון התכשיטים שעיצב דאלי).

מוזיאון דאלי בפיגורוס

אחרי הביקור, החלטנו לאכול לא רחוק מהמוזיאון – השעה כבר היתה שעת צהריים ולא רצינו להתחיל לחפש מקומות אחרים ביום ראשון, שבו הרבה מאד דברים סגורים. ישנן מעט חנויות ומסעדות בקרבת המוזיאון. עצרנו באחת מהן ואכלנו בה צהריים. לאחר מכן התחלנו את הנסיעה לברצלונה.

הלינה בברצלונה היתה בדירה בת שני חדרי שינה + סלון ומטבח. הזמנו אותה כבר לפני שנתיים, ולאור דחיית הטיול בגלל הקורונה דחינו את השהות בה פעמיים. המקום - Las Ramblas Apartments – נמצא באחד הרחובות היוצאים משדרות רמבלה – באותו רחוב בו נמצא ארמון גואל. המיקום אידיאלי למי שמחפש להיות במרכז, אבל לא אטום לרעש, כך ששומעים את הרעש מהרחוב.

בדירה היו שני חדרי אמבטיה (אידיאלי למשפחה), מיטה זוגית, שתי מיטות יחיד וספה שנפתחת למיטה. ישנה מכונת כביסה (הכוללת מייבש בילד-אין), מטבחון מאובזר ומגבות כמובן. אבל... תהליך הצ'ק-אין לא עבר חלק (מתבצע אוטומטית במכונה, וכאשר הגענו היתה תקלה טכנית, ולמזלנו נותני השירות הם היו זמינים בוואטסאפ). לפתוח את דלת הדירה דרש מאמץ, תפעול המזגן גם לא היה חלק, הברז במקלחת דרש מאמץ על מנת לשנותו וה-Wifi היה זוועתי (ברמה שאי אפשר היה אפילו לבצע צ'ק אין לטיסה חזור). ייאמר לזכות המקום שהם היו מאד שירותיים וניסו להיענות להערות שלנו, אבל אחרי נסיעה של כמה שעות עם מזוודות וילדים, קיווינו לכניסה יותר חלקה.

בעלי נסע להחזיר את הרכב ובינתיים אני והילדים התמקמנו בדירה. כשהוא חזר יצאנו לכיוון הנמל (שהיה מאד קרוב לדירה) – הגענו עד לקניון (החדש יחסית) ושם גם אכלנו ארוחת ערב. הבנות כמובן ניצלו את הקניון להתחיל במסע הקניות שלהן בברצלונה.

פסל קולומבוס ליד הנמל

יום שני – רביעי – 27-29.9.21 – מגלים את ברצלונה

באופן עקרוני, החלק הזה של הטיול לא היה מתוכנן לפרטי פרטים – רצינו למצות את סוף החופש, לא להעמיס עלינו ועל הילדים (למרות שכל יום הלכנו מספר דו ספרתי של ק"מ) ולכן כל יום היה די מרווח.

יום אחד הוקדש לאיזור של שדרות רמבלה, שוק בוקריה והרובע גותי (כולל פארק סיטדלה). בעקבות המלצה שקראנו הלכנו במיוחד לצורריה מומלצת (Xurreria) שם אכלנו צ'ורוסים (גם כאלו שמצופים בשוקולד). באותו יום גם קבענו תור לבדיקוות PCR. את התור הזמנו דרך האתר של Democratest – הכי זול שמצאתי בברצלונה (עלות של 60 יורו לאדם) – בסניף של ServiTest שהיה באיזור של הרובע הגותי והרמבלה. השירות היה מאד אדיב ויעיל – תוך רבע שעה היינו בחוץ. התוצאות הגיעו תוך 24 שעות למייל. כמובן שביום זה גם עצרנו בסניף פראיימרק בכיכר קטלוניה כדי להמשיך את חוויית הקניות...

שוק בוקריה
צורריה מומלצת

היום השני הוקדש לאיזור הר היהודים – נסענו לרכבל (אפשר במטרו להגיע ישירות לתחנת הרכבל ללא צורך באוטובוס – גוגל נותן את המסלול בצורה פשוטה). עלינו ברכבל עד למצודה, הסתובבנו בה וצפינו על כל העיר. משם התחלנו לרדת את כל הדרך עד לכיכר אספניה. בדרך עברנו דרך האצטדייון האולימפי, בניין NMAC ומשם למדרגות המשקיפות על מזרקות הקסם (שלא עובדות עדיין בגלל הקורונה) עד שהגענו לכיכר. אכלנו בקניון ארנה ומשם לקחנו מטרו לאיזור גרסייה (שכלל עצירה ב-Uniqlu). ירדנו שוב ברגל מכיכר קטלוניה ועד לדירה כשבדרך עצרנו שוב בשוק בוקריה – הפעם קנינו Smoothies, וגם כמה שוקולדים וממתקים לילדים.

הרכבל
הנוף מהמצדה
תצפית על מזרקות הקסם

היום האחרון הוקדש לגאודי – התחלנו אותו בפארק גואל (נסיעה במטרו ואז מעבר לקו 24 באוטובוס). למזלנו לא ירד גשם (למרות התחזיות) אבל היה מאד מעונן. הילדים שיחזרו לנו כמה תמונות מלפני 10 שנים ואחרי כשעה יצאנו מהפארק. מכיוון שלא היה גשום החלטנו ללכת ברגל לסגרדה פמיליה. אין ממש דרך נוחה להגיע מפארק גואל למקום (מבחינת תחבורה ציבורית), ומדובר היה בהליכה של קצת פחות מחצי שעה. אבל היתרון המרכזי היה האופציה ללכת ברחובות העיר באיזורים לא תיירותיים ולהרגיש את המקום. כשהגענו לאיזור הסגרדה עצרנו למנוחה קצרה, קנינו כרטיסים דרך אתר האינטרנט ונכנסנו.

פארק גואל
פארק גואל

התלבטנו האם לקחת את הילדים למקום, היות והכניסה לא מאד זולה (חינם לילדים עד גיל 11, 24 יורו לבני פחות מ-30 ו-26 יורו לכרטיס רגיל). אם זאת – הרגשנו שהמקום מאד מרשים ובכל זאת – אחד המקומות המזוהים ביותר עם ברצלונה. עוד חמש שנים אמורה להסתיים הבנייה ורואים כבר את הסוף....

אחרי הביקור בכנסייה, ורגע לפני שיורד גשם, הספקנו להיכנס למסעדה יפנית באיזור – אחרי שהבטחנו לילדים לאכול סושי בספרד! הטיימינג היה מושלם, כי לא ירד עלינו גשם וכשסיימנו לאכול הגשם פסק. משם לקחנו מטרו לכיוון הדירה. התכנון היה ללכת לארמון גואל – מקום שלא באמת הכרנו לפני, ואילולא היה ממוקם לד הדירה היינו פוסחים עליו. הכניסה עלתה רק 5 יורו (לילדים עד גיל 10 חינם), והקרבה לדירה היתה אידיאלית. המקום לא פתוח בשעות הצהריים כך שיכולנו לחזור לדירה, להתארגן ולסגור עניינים לוגיסטיים (צ'ק אין לטיסה, טפסי כניסה לארץ והזמנת תור לבדיקת קורונה בנתב"ג). את הערב תיכננו לסיים בארוחה חגיגית יותר – מול הדירה היתה מסעדת בשרים מעולה – National Burger. הזמנו בה מקום ל-5 אנשים ושם אכלנו את ארוחת הערב האחרונה בברצלונה.

בשני הערבים הראשונים יצאנו בלי הילדים – בערב הראשון היינו בטאפאס בר בסקי – מקום מעולה שנקרא - Orio ונמצא לא רחוק מכיכר ריאל. בערב השני (אחרי שהזמנו מקום) – היינו בטאפאס בר טרנדי לגמרי הנקרא Cañete – מיועד בעיקר לחובבי מאכלי ים, מלא בתיירים אבל גם מקומיים, והאווירה בו מאד כיפיית.

Orio
Canete